הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
יודעת שאני העיתונאית ה 536#^%*8 שמעלה את ההגיג השחוק הזה ואולי גם אני בדרך לזרוק את הטקסט הנוכחי לפח, אבל יש כמה סימנים בצידי הדרך ואין לי ברירה אלא להעלות את הספוקלציה השחוקה הזו:
האם המחנה הציוני נמצאים בדרכם לתוך הקואליציה?
ראש הממשלה נתניהו נוהג בתקופה האחרונה בכביש פתלתל, בעליות ומורדות ולצידו ברכב (אולי במושב האחורי) יושב יו״ר האופוזיציה הרצוג. ההתנהגות של נתניהו חריגה ומוזרה. בפעמים קודמות הוא הכניס שותפים לממשלה (מופז, ליברמן) באישון לילה בלי שאף אחד ידע. הצליח להפתיע את כולם והתנהל בדיסקרטיות רבה.
הסימנים:
הוא נפגש עם כל ראשי הרשימה המשותפת. אפילו נציגי התנועה האיסלמית הוזמנו.
עוד לפני כן, הוא תמך בצורה מאוד יפה בתכנית המתמטיקה של שר החינוך נפתלי בנט ובמינוי של מפכ״ל המשטרה שהובא על ידי גלעד ארדן.
מאיפה הגיע כל טוב הלב הזה? נהר הפרגון עלה על גדותיו.
אחר כך הזמין ללשכתו את ׳נשים עושות שלום׳ ופרגן בנדיבות למאמצים שלהן. פעמי משיח הנה זה בא. נתניהו אף הרחיק לכת והציע שהוא יסע מיד לרמאללה לפגישה עם אבו מאזן (ווט״פ??? מה עם כל הטענות שאבו מאזן מסית?)
והיום – עצירה בחריקת בלמים רעשנית לנסיעה הפרועה של השר אופיר אקוניס אל עבר דיקטטורת סתימת פיות.
במקביל:
במפלגת העבודה אמורה היתה להתכנס ועידת מפלגה בזמן הקרוב, דובר אפילו על ספטמבר. התירוץ הרשמי הוא כינוס מוסדות להתקדמות התהליך של בחירת יו״ר קק״ל. מי שמאמין שזו עילה לכינוס ועידת מפלגה, שיקום עכשיו ויצביע או ידום לעד.
זאת ועוד, אחרי הפרסום שלי אתמול שח״כ עמר בר-לב נמצא בדרכו לוושינגטון קמה מהומה זוטא במחנה הציוני. הכעס והעצבים על בר-לב הגיעו עד לגורמים אמריקאיים רשמיים. והמבין יבין והמבינה תבונה. זה לא זמן טוב בשמאל ללכת נגד האיראן-איראן-איראן של ראש הממשלה.
לניתוחים הפסבדו-פסיכולוגיים שלי לעיל אפשר להוסיף את העובדה שהמחנה הציוני נתפסו עם המכנסיים למטה בדיון על חוק רשות השידור. למה הם לא היו במליאה? למה כולם שם הלכו לישון ורק מרצ התייצבו ונתנו 100% מעצמם. מה זו הרפיסות הזו? חלק מחברי הכנסת של המחנ״צ נכחו במליאה עד שעה מאוד מאוחרת. אחרי שתיים בלילה, אחרי שלוש בלילה הסתובבו שם חברי כנסת והתלבטו אם להישאר או ללכת משסיימו להתייצב כאיש אחד לצד הקואליציה בתמיכה בחוק הטרור. נאמר להם שבנוגע לחוק רשות השידור לא צפויות הפתעות גדולות (עלאק!!). הם יכלו להישאר שם, לא בטוח שהיו מצליחים להרוג את אותה ההסתייגות (אשר כבר הולך ודובק בה שמה ׳הסתייגות אייכלר-אקוניס׳), אבל פשוט הלכו.
מישהו בהנהלת האופוזיציה פספס את העובדה שההסתייגות עומדת לעלות? קטע לא ברור.
ואחרי כל המלל לעיל: יש לי סיבה נוספת להאמין שיש כיום מגעים בין הצדדים ולולא אותה סיבה לא הייתי מעלה בכלל את הפוסט הזה. למרבה הצער איני יכולה לחלוק את אותה הסיבה אך בהצטברות המידע המוכמן, חצי הדרכים, הצמתים ורמזורים שמהבהבים אל מולי עיני בשלל הצבעים – החלטתי להעלות פה את הפוסט הזה.
תגובת המחנה הציוני: ״לא נאמר לאף אחד ׳שלא תהיינה הפתעות׳ ו׳אפשר ללכת הביתה׳. אנחנו גאים להוביל את האופוזיציה ונמשיך להוביל את האופוזיציה.״
לפי הוידאו של צילום ההצבעה, ח״כ אלהרר מיש עתיד נכחה במליאה כל הלילה והשתתפה. משום מה שמה נשמט על ידי מזכירות הכנסת מן הלוח הצבעות.
“למרבה הצער איני יכולה לחלוק את אותה הסיבה אך בהצטברות המידע המוכמן, חצי הדרכים, הצמתים ורמזורים שמהבהבים אל מולי עיני בשלל הצבעים – החלטתי להעלות פה את הפוסט הזה.” אמרתי לך כבר שאני מעריצה אותך ?
כל הנימוקים שהבאת נשמעים הגיוניים, למעט הקטע עם הזמנת הרשימה המשותפת. איזה צורך יש לביבי בפיוס הרשימה המשותפת, בכל הנוגע להסכם עם העבודה? כל הסכם שיגרום לעבודה לנטוש את האופוזיציה, יזכה לגינויים ע”י המפלגה הערבית, וגם בוז’י יודע זאת.
מכיוון שאיני חשוף למידע המסווג שראו רק עינייך, ושגורמים לשירלי לחזור ולבטא רגשות הערצה (ועוד בשלוש שורות שלמות!), אני מרגיש צורך להצדיע לך על עליית מדרגה בשימוש במניירות עיתונאיות אותנטיות, שהבולטת ביותר מביניהן היא “אנחנו יודעים משהו שאתם לא, אבל אסור לנו לגלות לכם מה זה, נה נה נה”. אתה לא עיתונאי אמיתי עד שלא כתבת טקסט כזה לפחות פעם אחת…
ודבר אחרון: ה”עצירה בחריקת בלמים” (כמו גם החנופה לח”כים הערבים והפגישה עם פעילות השמאל הקיצוני מעמותת-הכלום התורנית), לא מלמדות כלום לגבי פנייה של ביבי לעבודה, אלא על הצורך המביך שלו להתחנף לתקשורת בשביל כמה כותרות לא-עויינות.
התיקון של אקוניס לחוק רשות השידור, שבסה”כ נועד לעגן בחוק מסמך אתי של רשות השידור עצמה, שמאפשרת לעיתונאים ממחנה אחד, לצפצף עליו באופן עקבי, היה הגיוני ומתבקש. אותם תומכי חופש ביטוי, הם אלה שנורא טבעי להם שלימין אין פתחון פה באף כלי תקשורת ציבורי (ובה בעת, הם לא חדלים מליילל על כך שמוצע שביטוי השמאל יירד ל98 אחוז בלבד…). אפשר היה לתמוה על הצביעות האינסופית, אבל האמת היא שעיתונאים מהשמאל באמת חושבים שכל דעה מלבד זו שלהם, היא סתימת פיות לא לגיטימית, ויש למנוע את שידורה…
קראתי את התגובה “אנחנו גאים להוביל את האופוזיציה ונמשיך להוביל את האופוזיציה.״ וצחקתי. בוז’י יכול להגיד בלי סוף, אבל הוא הצליח לאבד את האמון. לצערי, היחיד שמפגין אופוזיציה הוא יאיר לפיד. מרצ לא נחשבת כתחליף לביבי וליברמן בלתי צפוי.הלוואי שהעבודה תתעשת.
למה לזלזל? האיש הוא מאור מוסרי כפי שמוכח מדי פעם:
“הרצוג: לקלוט פליטים מסוריה”
לפיד מוביל את האופוזיציה? הם אפילו לא טרחו להיות שם בלילה, חוץ מח״כ אלהרר
לפיד זה לא זה שבגללו האיראנים בלחץ? שמגדיר מחדש את המדינה היהודית (זו שלא קולטת פליטים)?
דוקא נייר הלקמוס לדעתי הוא כלל לא חוק השידור הציבורי אלא דוקא החוק למאבק בטרור. אם יו”ר סיעת המחנ”צ, מירב מיכאלי, בחרה או הסכימה שלא להוביל מאבק בהצעת החוק שהיא כה התנגדה לה בכנסת הקודמת, זה מסמן לדעתי אחד מן השניים: או שציפי לבני משתלטת על המחנ”צ או שהמחנ”צ נכנסים בקרוב לממשלה. אגב, מעניין ששרת המשפטים החליטה להעלות מחדש את הצעת החוק לכנסת. כזכור לי, גם מהסיעה שלה לא היתה תמיכה רבה בהצעה בכנסת הקודמת…
ההבדל הוא שחוק הטרור הולך לועדות. וחוק השידור הציבורי עבר.
מה לעובדי רשות השידור ולחוק?
לפי חוק רשות השידור התשכ”ה “על הרשות להבטיח כי בשידורים יינתן מקום לביטוי של ההשקפות והדעות השונות הרווחות בציבור.”
האם פעלה רשות השידור בעבר על פי החוק?
שים לב שלא כתובה המילה “כל” בחוק המקורי, כך שאין צורך להביא לידי ביטוי את כל ההשקפות, אלא רק חלק מהן – למשל, הטווח שקיים בין דב חנין לבין ציפי לבני. זה גם עונה על לשון החוק (שברשות מאוד מקפידים על שמירתו!!!) וגם מבטיח שהציבור לא ייחשף לדעות בעייתיות כמו אלה של הליכוד וימינה.
משווה ומעלה:
הרי לא יעלה על הדעת להתייחס לעמדות של בהמות כאל “השקפות”.
הבכינות הימנית בתפארתה
עבור הקהל של ביתר ירושלם,אין שופט אוביקטיבי.
להתלונן שכלי ציבורי ממומן מהכספים שלי משמש לתעמולה שמאלנית מתמדת זו בכיינות ? אוקיי אז אני מתבכיין. לפחות אני לא צבוע כמוך.
ככה זה הבכיינים הימנים. כל הזמן דורשים שיוויון, במקום לקבל את מעמדם הנחות כגזירת גורל מאללה.
אגב, אני אוהד מכבי ת”א, ובשנים האחרונות לגמרי מבסוט מהשופטים – בעיקר השנה, במוקדמות ליגת האלופות…
גוף ציבורי שממומן מהכספים שלך?? איפה הצביעות??
הכספים שלי מממנים התנחלויות לא חוקיות בחסות המדינה.
ה”שוויון” של הבכינות הימנית היא העלמת המציאות לטובת ההזיות המשחיות של הגאולה.
ספי – ההבדל הוא שיש בחירות, יש ממשלה שמבצעת את המדיניות שהרוב רוצה – והרוב רוצה תמיכה בהתנחלויות – שהן חוקיות אגב אבל אני יודע שלא אכפת לך. ההשוואה שלך מטומטמת.
מעולה! בוא נעשה עיסקה: כספי משלמי מסים מהשמאל יפסיקו לממן גופי ימין (“התנחלויות לא חוקיות”), וכספי משלמי מסים מימין יפסיקו לממן גופי שמאל (התקשורת הציבורית ומערכת המשפט). נראה למי זה יכאב יותר…;)
הזיות משיחיות על גאולה זה מה שקרוי בשם “תהליך השלום”. אני יודע שמלמדים בתקשורת שהימין הוא משיחי עם “ארץ ישראל השלמה” וכד’, אבל המציאות היא ש”מזרח תיכון חדש”, זו הזייה דתית הרבה יותר מוחשית, והושקעו בה הרבה יותר משאבים, הן בכסף, והן, למרבה הצער, בדם. ההבדל השני בין חזון הימין לחזון השמאל, הוא שחזון השמאל כבר הוכח כאשלייה, והעובדה שהשמאל מסרב ללמוד מהמציאות, רק ממחישה עוד יותר עד כמה השמאל הוא אדוק בדתו, ולא נותן למציאות לקלקל לו את חזון הנביאים.
ובברכת “לשנה הבאה חומוס בדמשק”…
מערכת המשפט היא “גוף שמאלי” רק בעיוות של התפיסה הימנית שעבורה החוק נועד לשרת את השילטון.
האורי אריאלים והמוטי יוגבים הביאו את מרכיב הגאולה כחלק מהשיח הפוליטי והם גם יביאו לסופה של המדינה היהודית ציונית .
ושוב הבלבול בין אמונה דתית לבין מציאות עובדתית. את הגאולה המשיחית הביאו אלה שחשבו שאם ניתן למחבלים רובים, כסף ונשק, הם יילחמו במחבלים אחרים, ויביאו לנו שלום ושלווה.
זה לא קרה אפילו לשנייה, אבל במקום להתייחס למציאות, המשיחיסטים חיפשו תירוצים עבור המחבלים, העיקר לא להודות בעובדות שלתת נשק, כסף ושטח למחבלים, פשוט לא יכול לעבוד במציאות, ומקורו בהזייה דתית.
באשר למערכת המשפט – מערכת המשפט מוטה שמאלה. אין שום דבר דרמטי בגילוי הזה, וההגנה שלך עליה נובעת אך ורק מהעובדה הזו. לו מערכת המשפט הייתה מאוזנת, הייתה הרבה פחות להוט לדאוג לה, מכיוון שאז היא לא הייתה משמרת את האינטרסים של המחנה שלך בכל פעם שהוא מפסיד בבחירות.
באשר לסופה של המדינה היהודית ציונית – אני מציע שתפנה את השאלות בעניין זה למי שכל הזמן מחפשים לייבא לפה מוסלמים, מסודאן, מאריתריאה (משם באים גם כמות דומה של נוצרים, הידד!) ועכשיו השוס האחרון – ישירות מסוריה (יש שם מאות אלפי פלסטינים. למה שלא נתחיל בזכות השיבה משם?:)).
ברגע שהמחנה שלך יפסיק לחפש לייבא לפה את החבר’ה האלה (מן הסתם, בתקווה להשיג בעתיד קולות שהלכו ואינם בקרב הציבור הישראלי), תוכל לספר לי מי מביא לסופה של המדינה היהודית ציונית…
עובדות?? מי שלא שמע את הלווינגרים ויורשיהם לא מכיר את עניין הגאולה שהם הכניסו לפוליטיקה הישראלית.
מי שפועל לביטול הקו הירוק ,מביא למצב שבו לא תוכל להתקים מדינה יהודית והם לא מחנה השמאל.
עבוא הימין,שמירה על החוק וזכויות אדם היא שמאלנות מסוכנת, אז כן,נוטה לשמאל למרות שהוא הכשיר כל מה שהמדינה דחפה לו.
ספי הצביעות שלך שוברת שיאים. לשמאל לא אכפת משמירה על החוק, אכפת משליטה על מערכת המשפט ויישום סלקטיבי של החוק. כשהחוק לא נוח, מתעלמים ממנו, כשהחוק ״טוב״ אז מי שלא מציית לא הוא פושע מסוכן שמערער על הדמוקרטיה. הימין מאמין דווקא בשלטון החוק, אתם לא.
ולגבי משיחיות, אי אפשר להתחרות בשמאל, באמונה על ה״שלום״, בניתוק שלו מהמציאות ומכל דבר שסותר את האידאולוגיה. השמאל מעולם לא נתן לעובדות לבלבל אותו.
יונתן,הצביעות שלך שוברת שיאים. כל מה שמעניין את הימין זה להרוג את כל הערבים ואת כל מי שלא חושב כמוהם.
זה בערך רמת התגובה העלובה שלך.
ההתנהגות של שרי הבית היהודי בהקשר לבניה הבילתי חוקית בשטחים מוכיחה את דבקותם בשילטון החוק.
תלמד משהו על הרב קוק ואולי תבין מהי גאולה.
ספי, אלה סיסמאות ותו לא.
השמאל לא חרד לזכויות אדם ואזרח יותר מהימין. הוא חרד יותר לזכויות אלה הקרובים לו פוליטית (ערבים, למשל), אך הוא בז לזכויות אדם של מתיישבים למשל.
התמיכה של השמאל במערכת המשפט נובעת מכך שהיא מהווה עבורו את ערכאת הערעור על הבחירות, בהן הוא אינו מסוגל לנצח, חרף הון עצום שהגיע מחו”ל למטרה זו, וחרף התגייסות היסטרית של התקשורת למענו.
ה”לווינגרים” למיניהם הם כסף קטן לעומת ה”שמעון פרסים” וה”ביילינים”, שהגאולה שלהם הייתה מדיניות ממשלתית שעלתה לנו בקרוב לאלפיים הרוגים, עשרות מיליארדי דולרים, ועדיין ישנם רבים שמחכים לאותה גאולה, ולעזאזל המציאות בשטח.
האמונה שישנה אפשרות להגעה להסדר שלום עם הפלסטינים שכולל המשך קיומה של מדינה יהודית (כשהפלסטינים עצמם אומרים במפורש שלעולם לא יסכימו למדינה יהודית), זו משיחיות גדולה בהרבה מאמונה כנה שמתישהו יגיע משיח על חמור לבן. יודע למה? כי משיחיות השלום כבר הוכחה בפועל כאשלייה חסרת סיכוי, בעוד שאולי באמת יגיע משיח מתישהו…
אורי,הסיסמאות הן השטח שלך(ם)
עבור השמאל,זכויות אדם לא צבועות בצבעים אתנים.
התמיכה של השמאל בבתי המשפט נובעת מהידיעה שרק בתי המשפט עומדים מול נסיונות של השילטון לרמוס את זכויות החלשים בחברה.
מסתבר ,לצערם של חלקנו , שחברה דמוקרטית מגבילה את זכות השילטון לעשות כרצונו. הימין לא מוכן לקבל את המצב הזה.
משיחיות השלום היא המצאה ימנית עלובה כשאתה שוכח את ההצהרה על תשקוט הארץ 40 שנה.
עבור השמאל, כל המושג של “זכויות אדם”, הוא סיסמא ריקה, שנועדה לשימוש כאשר רוצים למנוע מנבחרי הציבור לבצע מדיניות שרוב הציבור תומך בה. באותו רגע נזכר השמאל שיש להילחם בעריצות הרוב”, אבל כאשר מדובר באפשרות לרמוס ציבור שאינו מהמחנה הנכון, פתאום הרוב קובע, ו”ככה זה בדמוקרטיה” (עברו רק עשר שנים מרמיסת זכויות של אלפי ישראלים, באישור מלא של ביה”מ העליון בנשיאות ברק, ואחריו בייניש.
ביה”מ העליון הוא לא מגן החלשים בחברה (למשל, לחרדים אין שום סיכוי לקבל אצלו יחס הוגן), אלא מגן השכבות המקורבות לשמאל הפוליטי, ומהווה עבורן ערכאת ערעור על רצון הבוחר. אין מדינה מערבית אחת שיש לה שיטת מינוי שופטים כ”כ עקומה, בה לשופטים יש זכות וטו על מי יכהן לצידם, מה שמבטיח בית משפט מוטה פוליטית באופן נצחי לצד אחד.
אתה יוצר לעצמך סיפור שיצדיק את העליבות של העשיה הימנית.
לא ראיתי שרצת להגן על זכויות הבדואים כש”ישבו אותם” מחדש.
ה”רוב קובע” הוא רק חלק מהDNA של ההגדרה הדמוקרטית . הרוב קובע בלי זכויות לאחר,הופך את גרמניה הנאצית לדמוקרטיה.
סתם ככה,להזכירך,מי שפינה את גוש קטיף היה הליכוד כשנתניהו הצביע בעד.
גם את ימית. גם את שארם.
אז הגעת להשוואה לגרמניה הנאצית?:) חוק גודווין, אתה יודע…
לא השוואה,עובדה.
מדינה שמדירה קבוצות של אזרחים בתוכה מזכויות אזרחיות,היא לא דמוקרטיה גם אם הרוב מחליט על כך.
צודק. עכשיו תמצא לי הדרה של קבוצות אוכלוסייה בישראל, מלבד הדרת הימין מהתקשורת ומערכת המשפט (למעט עלי תאנה סמליים פה ושם)…
הדרת הימין מהתקשורת???? אין על הבכינות ההיסטרית הימנית.
גם מערכת המשפט איפשרה כל דבר לפי רצון הממשלה חוץ משיבושים בילתי נסבלים של החוק.
עבור הימין,שמירה על החוק מעידה על שמאלנות אנטי ציונית.
ציפי דיכטרור-ביומטרי אכן השתלטה על המחנ”ץ.
וכניסה לקואליציה לא בהכרח תהיה. נתניהו ושותפיו שמחוץ לקואליציה אימצו את שיטת זאבי “כשצריך אז באים”. כשהיה צריך את ליברמן בקביעת הוועדה למינוי שופטים, הוא בא, כשצריך את הרצוג/לבני לענייני טרור בטחוני, הם באים. לא צריך בשביל זה להחליף עוד פעם את שר החלל ולהלחיץ את בנט. זה נכון שהרצוג היה מת ליותר, אבל שלדון לא מרשה.
מה זה משנה כבר אם הוא בפנים או בחוץ.הבן אדם הזה הוא כלומניק.לא מנהיג ולא צל צילו של מנהיג.מי שהוא שמע בכלל שיש אפוזיציה .האופוזיציה היחידה היא של שלי יחימוביץ .שעדיין מצליחה לשמור קמעא על הכבוד העצמי של המחנה הציוני.אני הצבעתי עבור ואני מצטער על כך .
לגבי הסיפור של הרשימה הערבית – זה לא קשור להרצוג אלא להצבעה על מתווה הגז.