הדיון החריג בבג״צ מיסוי דירה שלישית

היועץ המשפטי של הכנסת עו״ד אייל ינון אמר ביום ג׳ דברים תקיפים ביותר בבית המשפט העליון נגד הכנסת הנוכחית.

הדיון בבג״צ בנושא הליך חקיקת חוק מיסוי דירה שלישית היה חריג. אנשים שנכחו שם סיפרו שנדיר לשמוע את שופטי העליון ואת היועץ המשפטי של הכנסת עו״ד איל ינון, מתבטאים כך – נגד הליכי החקיקה של הכנסת, נגד נבחרי הציבור, נגד האופן שבו מתנהלת הכנסת ה 20. שפל של השפל.

ינון אמר כמה דברים מעניינים, דיבר בנוגע לכך שאין במדינה הפרדת רשויות, שיו״ר ועדת הכספים כפוף להכתבות ונעדר שיקול דעת (לא תמיד, אבל בהחלט במקרה הנוכחי) והסביר שלמרות החולשה המבנית בתפקיד האופוזיציה, יש משמעות לנוכחותם בועדות שכן הם מצליחים לעיתים להוביל לשינוי תוכן החוקים.

את העתירות נגד חוק מיסוי דירה שלישית הגישו בעלי דירות, גופים אזרחיים וגם האופוזיציה בראשות ח״כ יצחק הרצוג (מי אמר שהאופוזיציה חסרת יכולת?)

הנה כמה ציטוטים חזקים של ינון מתוך הפרוטוקול של הדיון

״דבר כזה לא היה״ (הכוונה לאופן שבו הכניסו תיקונים מהותיים לחוק באמצע הלילה מבלי להתייעץ עם גורמים מוסכמים ומבלי לאפשר לח״כים לעיין במשמעות של החקיקה)

״בישראל אין הפרדת רשויות״, ״להגיד שיו״ר הועדה (הכספים) יחליט אם זה יעלה או לא….״ כלומר, ליו״ר ועדת הכספים לא היה שיקול דעת בקביעת המועד של ההצבעה על חוק שלא הובא בפני הח״כים.

ינון: ״זה הזמן לעצור״, ״אני מופיע פה על דעת יו״ר הכנסת״

אין כל ספק שהחלטת בג״צ בנושא מיסוי דירה שלישית, ואפילו האופן בו התנהל הדיון בעתירות יכלו להשפיע על הליך החקיקה המוזר שהתנהל בנושא רשות השידור/תאגיד, בשבועיים האחרונים בכנסת. שם אצה רצה הדרך לקבל החלטות כבדות משקל, רפורמת ענק עם משמעות כספית ופגיעה בחופש הביטוי ואיכות השידור הציבורי. אולם נראה שבמקרה הזה קיימו את סדרי החקיקה, גם אם קשה להבין מה הוא היצור החדש שהממשלה מחוקקת.

יש להניח שעו״ד ינון לא ישתמש פעם נוספת בשוט הגדול של התייצבותו נגד הכנסת בבג״צ. זו היתה הופעת חייו והחלטת השופטים עשויה להשיב לו את סמכותו ולהעניק לו (אולי) מעט יותר יראת כבוד מחברי הכנסת ביחס להחלטות הייעוץ. הוא קרא לבג״צ להשיב את סדרי החקיקה התקינים למסלול. הוא אמר שנחצה קו. אם שופטי בג״צ יענו לו, תאלץ הכנסת להקשיב סוף סוף ולנסות להוביל הליכי חקיקה באופן סדור יותר. בלי ההיסטריה, הגחמות, הזיגזוגים הנוראיים שמלווים את הליכי החקיקה בתקופה האחרונה.

אנקדוטה מעניינת ביחס לנושא השידור הציבורי: אביו של עו״ד ינון, הוא מיכה ינון, גם הוא עו״ד ואיש המפד״ל בעברו. ינון האב היה יו״ר הועד המנהל של רשות השידור, פעמיים. פעם ראשונה ב 1984 ופעם שנייה ב 1992. בטקסט שפרסם מנהל מחלקת הספורט ואיש הערוץ הראשון יואש אלרואי הוא מספר (מפיו של ינון) איך הממשלה שנבחרה ב 1992, החליטה להדיח את מנכ״ל רשות השידור אריה מקל  ולמנות את מוטי קירשנבאום. מיכה ינון המשיך להיות מקובל על הצד הפוליטי השונה ממנו ואף נקרא להתייעצויות עם רבין ושולה אלוני. בעוד הוא מייעץ ומעביר שמות, הוא גם ראה בעיניו כיצד ממשלה חדשה מחליפה את ראשי השידור הציבורי כך שיהיו לטעמם הפוליטי.

מיכה ינון היה בצעירי המפד״ל, באותה התקופה שגם אריה האן, מזכיר הכנסת המיתולוגי היה פעיל שם. אריה האן, הוא כמובן אביו של הכנ״ר דוד האן שאמור לנהל כיום את רשות השידור ואת הגוף המפוצל החדש המוזר. את אריה האן בתפקיד מזכיר הכנסת (בשנת 2007) החליף לא אחר מאשר: איל ינון.

מה מכל זה חלחל מן ינון האב לינון הבן, אשר מבקש כיום בתפקידו כיועץ המשפטי לכנסת לשים לח״כ דוד ביטן וחבריו קווים אדומים? ואיך הקשרים בין שתי המשפחות ינון והאן מרחף מעל להכל?