כך למדו ביש עתיד את הקלפיות של קדימה

יותר משלושה שבועות חלפו מיום הבחירות ועדיין מעניין (לדעתי) לפענח כיצד הצליחה מפלגת-הפעם-הראשונה יש עתיד, שברשימתה אין אפילו חבר כנסת מכהן אחד, להשיג מספר מנדטים כה גדול ביום הבחירות. משיחות רקע, עם דמויות מרכזיות בקמפייינים של יש עתיד ושל מלפגות אחרות, למדתי שהכנה מדוקדקת של מטה יום הבחירות היתה בעלת תרומה משמעותית להצלחה. היו גורמים נוספים, כמובן.

בעוד, מטה יום הבחירות חשוב בכל קמפיין, ביש עתיד בחרו לעשות כמה דברים בשונה מן המקובל במפלגות הותיקות יותר, וכך הצליחו לשכנע אנשים רבים ברגע האחרון שכדאי להצביע להם. שתי כתבות שפכו מעט אור על האנשים שמאחורי לפיד. כתבה אחת, שהתפרסמה בדה-מרקר סיפקה מידע רב על ראש המטה הלל קוברינסקי. כתבה שניה, על מפיק הטלוויזיה לשעבר ואחד האנשים הקרובים ביותר ללפיד, דני וסלי (עליה עבדנו עמיתי חן מענית ואני) התפרסמה בפירמה של גלובס.

הנה עוד כמה פרטי רקע שנודעו לי:

ארגון יום הבחירות הוא חלק קריטי בתכנון קמפיין. בחלק מן המפלגות יש נסיון רב בהנעת בוחרים לקלפיות ושכנוע של הרגע האחרון ובכל זאת נראה, שדווקא החדשים בשכונה, אנשיו של יאיר לפיד, ידעו כיצד לבנות את היום הזה באופן הנכון. שבועות ארוכים לפני הבחירות, לקחו אנשי המטה של לפיד את קבצי האקסל המפורטים של תוצאות הבחירות בשנת 2009, ופילחו באופן מדויק את כל הקלפיות בהן מפלגת קדימה – 28 מנדטים בכנסת הקודמת – זכתה לשיעורים גבוהים של תמיכה. הם ירדו לפרטי הפרטים בתוך הערים וגילו, לדוגמא, שבתל-אביב, בקלפיות בשכונות יד אליהו ושכונת התקווה, קדימה זכתה לתמיכה נמוכה. עוד הם גילו, שבמקומות כמו עכו (שוב, לדוגמא) לא היתה לקדימה תמיכה גדולה.

אחרי שהכינו דירוג ו’מפת אשכולות’ של הקלפיות בהן קדימה זכתה לתמיכה גדולה, הפנו את משאבי תשומת הלב וגיוס המתנדבים למקומות אלה. כך לדוגמא, מחוץ לקלפי בפולג (פרברי נתניה), באיזור מגורים שזכה לתמיכה גדולה לקדימה ב 2009, הועמד דוכן ענק, מעליו הוצג גגון פלסטיק כחול דנדש שנרכש במיוחד למטרה זו. על השולחן הונחו שלל חומרי קמפיין, חולצות ואבזירי יום בחירות אחרים. המתנדבים צוידו במגפונים, ציוד הגברה וייצרו סביבם אווירת הפנינג ומסיבה עם מוזיקה מאוד רועשת. לפחות עשרה מתנדבים, בראשות אמילי פרי, אכלסו את הדוכן הגדול ושוחחו עם מתלבטים בכניסה לקלפי (במרחק המותר על פי החוק).

מתנדביו של לפיד, כך סופר לי, עברו הכשרה ספציפית בנוגע לתסריט השיחה הרצוי עם מתלבטים מחוץ לקלפיות. בניתוח הסקרים הפנימיים במפלגה הבינו שקיימת מסת מצביעים גדולה שהם מתלבטי הרגע האחרון ולפיכך, הם ערכו השתלמויות למתנדבים: כיצד למשוך את תשומת ליבם, מה לומר להם, ואפילו איזה מילים לבחור כשמשוחחים איתם. ‘תנו צ’אנס לפוליטיקה חדשה’ או ‘אנחנו נשרת אתכם’ – היו חלק מן המונחים שהמתנדבים הונחו להשתמש בהם בשיחות ישירות עם מתלבטים. על פי הערכות, לפחות 5 מנדטים החליטו על הצבעה ליש עתיד ממש מחוץ לקלפי.

ועוד: בניגוד לנסיון שנצבר במפלגות ותיקות יותר, ביש עתיד קיבלו החלטת תעדוף תקציב מעניינת: לא להוציא סכומי עתק על תשלום למשקיפי ועדת קלפיות כדי שיתריעו מפני זיופים. מרבית האנשים שמבצעים עבודה זו, עושים זאת תמורת שכר של בין 1500 – 2000 ש”ח ליום העבודה. מדובר בהוצאת קמפיין גבוהה, אך הנחשבת לקריטית בעיני מפלגות ותיקות.

ביש עתיד העדיפו לנתב את תקציב יום הבחירות לפעילות בחוץ ולא בתוך אתר ההצבעה. הויתור על תקציב משקיפים, אפשר את ניתוב הכסף לדוכנים שמייצרים רעש בחוץ – תוך שיש עתיד מסתמכים באופן עקיף על העבודה של משקיפי מפלגות אחרות בנוגע לטוהר הבחירות. יש עתיד אמנם הפעילה משקיפים-מדלגים, שנכסים ויוצאים מחלק מן הקלפיות, אך לא הושיבה, את המשקיפים הקבועים. החלטה זו, אפשר לומר, היתה בהחלט הימור גדול עבור מפלגה חסרת נסיון.

במקביל, משיחות אחרות למדתי שבמפלגת העבודה, שבעבר הציפו מתנדבים את שורותיה, דווקא לא השכילו לנצל את כוח השטח שעמד לרשותם בעבר (בתקופת ההתמודדות על ראשות המפלגה, ספטמבר 2011). מתנדבים רבים שהציפו את העבודה לפני שנה, פרחו להם, ובמקום “צבא” המתנדבים שהיה להם, הם נאלצו להסתפק רק ב”פלוגה” אחת או שתיים (כלומר, ירדו מאלפי מתנדבים למאות). ארגון יום הבחירות שלהם לא התקרב, ולו בקצת, לתכנון קמפיין יום הבחירות של יש עתיד.

בליכוד, מנגד, סיפר לי אדם שעבד בתוך הקמפיין, היו יוזמות ורעיונות רבים, בעיקר בתחום הדיגיטלי, שנפסלו זה אחר זה, וכך השטח הדיגיטלי שלהם, הופקר במידה רבה, לאנשים חיצוניים שהתרעמו על חוסר היוזמות במפלגה. גם שם, נעשו שמות ביחס של ראשי המפלגה לפעילים מרכזיים. תקציבי הבחירות הועברו למטה לסניפים באופן מעוות, ואנשים רבים, בעיקר בסניפיו הרבים של הליכוד, נותרו מתוסכלים וחסרי מעש.

את הפוסט ניתן לקרוא גם בפלוג, באתר הארץ