ביום ראשון האחרון התכנס אירוע ‘פותחים שולחן ליוזמת שלום‘, במרכז תל-אביב ובערים אחרות בארץ. כמעט 20 חברי כנסת מן השמאל השתתפו, אך שתי דמויות פוליטיות בולטות חסרו: שרת המשפטים, ציפי לבני, נושאת הדגל המדיני בממשלה הנוכחית ויו”ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ’.
את דברי הפתיחה, באירוע המרכזי נשא הסופר א”ב יהושע, אך הוא לא היה הבחירה הראשונה של המארגנים – קבוצה של ארגוני שמאל, יוזמת ז’נבה, קול אחד, שלום עכשיו, מרכז מס”ד ובראשם, שאול אריאלי, היוזם של האירוע. המארגנים עשו מאמצים להביא דמות פוליטית מרכזית: הם פנו ללבני, לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ואחרי שנודע שכל אחד מהם אינו נמצא (לבני בארה”ב, אולמרט ככל הנראה גם בחו”ל), פנו לשר המדע יעקב פרי (יש עתיד) כדי שישא את הנאום המרכזי. גם איתו זה לא הסתייע. בישיבה ארגונית נוספת, הציע אחד מן המארגנים, שיחימוביץ’ תוזמן ותישא את הדברים המרכזייים, אך שמה עורר התנגדות בקרב הנוכחים.
“כמעט כל מי שנכח באירוע התנגד. מן הטעם שהתבטאות מדינית אחת לא מכפרת על נזק של שלוש שנים שהיא עשתה למחנה השלום” אמר לי אחד מהמארגנים. “היא אולי רוצה לפתוח דף חדש, אבל אין סיבה לפנות אליה ולתת לה את הבמה באירוע כזה. עדיף שבמקום ידברו אישים שרלבנטיים לסוגיה ושהוכיחו עשייה.”
משיחה עם שניים מן המארגנים עולה שלמרות חלוף הזמן מאז קמפיין הבחירות, יחימוביץ’ עדיין משלמת מחיר בקרב קבוצות שמאל. הם לא שוכחים לה את ההצהרה ש’העבודה’ מעולם לא היתה מפלגת שמאל ולא את חוסר העניין שלה בנושא המדיני, תוך שהיא מבליטה את מומחיותה הכלכלית. בפורומים סגורים שמתכנסים, כדי לארגן אירועים מדינייים, כמו הנ”ל, יחימוביץ’ עדיין צריכה להוכיח את עצמה.
גילי הרפז, מיוזמת ז’נבה אמרה לי שהם דווקא היו שמחים אם יחימוביץ’ היתה משתתפת באירוע השולחנות העגולים, אך דעתם נותרה במיעוט במהלך ישיבות ההכנה. “יחימוביץ’ מעולם לא השתתפה באירוע של יוזמת ז’נבה. אנחנו הזמנו אותה מספר רב של פעמים ונמשיך להזמין אותה וככל הידוע לי, היא אכן נתנה את הסכמתה לשאת דברים בכנס הקרוב שלנו בכנסת. מבחינתנו כל מי שרוצה לדבר על הנושא המדיני, אנחנו נברך על כך”.
אריאלי, שיזם את האירוע אמר לי גם הוא שיחימוביץ’ יכלה להשתתף כאחת מחברי הכנסת שהשתתפו בשולחנות העגולים, לו היתה רוצה בכך. “זה לא סוד שהנושא המדיני לא בסדר העדיפויות שלה ושעכשיו היא מנסה לתקן” . לדבריו יחימוביץ’ יזמה סיור של 100 איש ממפלגת העבודה שיצאו בשני אוטובוסים ביום שישי הקרוב ללמוד על עוטף ירושלים, אזור E1 ועוד. “זו פעם ראשונה שהיא תגיע לסיור שלי. היא מתחילה ללמוד את הנושא יותר לעומק.”
פניתי ליחימוביץ’ לקבלת תגובה, אך היא העדיפה שלא להגיב
את הפוסט ניתן לקרוא גם בפלוג, באתר הארץ
איך אפשר להשוות את יחימוביץ’ לאנשי השלום הדגולים, אולמרט או ציפי ליבני? למה בכמה מלחמות פתחה אשת השלום-דמיקולו הזו? כמה דם פלסטיני יש לה על הידיים? על כמה תקיפות כירורגיות, מכות קלות בכנף, או פשעי מלחמה היא חתומה, היחימוביץ’ הזו? והיא עוד חושבת שעכשיו מישהו ייתן לה לדבר על שלום.
פףףף. שתצבור קצת נסיון, שתשלח את זרועו הארוכה של צה”ל להפציץ כמה תשתיות, שתתחיל איזו מלחמה בינונית או שתיים, שתשתתף בכמה ועידות דו-קיום, שתענה או לפחות תטלטל מספיק פלסטינים לפני שהיא פותחת את הפה. אולי אז נקבל אותה למועדון הסגור של עסקי השלום.
טוב. מבינה אותך, אבל מה לעשות שארגוני השלום לא רצו בה.
איך בדיוק הם רוצים שהיא תדבר על הנושא ותכיר אם לא מזמינים אטתה ולא רוצים אותה? מצחיקים בם.. מחליטים עבורה מה היא חושבת על הנושא. למרות שגם ברגעים הכי שפלים לא שללה את תהליך השלום או תמכה בלהכנס בעזה ו/או תמכה בפשעי מלחמה ורצח.
כמו יקירי הכנס ציפי ליבני ואולמרט.. הם באמת הוכיחו את עצמם :/
זו בדיוק הנקודה, הם עדיין מתוסכלים מן האופן בו היא מובילה את המפלגה השמאלית בשנים האחרונות.
צריך לדייק במינוחים. ציפי ליבני לא היית ואיננה שמאל. כנראה כותבת הפלוג לא מכירה כמו הרבה ישראלים את המונח שמאל. הערה שנייה: שוב רוצים להחפיש את שמה של שלי יחימוביץ’. היא לא ראש מפלגת העבודה שרוצים לתפוס את מקומה ולכן מדברים נגדה ומחליטים כל מיני דברים. אגב, ידוע שמרגלית פוזל לכוון הראשות. אני לא אצביע עבורו.
על אחת כמה וכמה. לבני שהיא בית”ריסטית היא נואמת מועדפת על ארגוני השלום מן השמאל.
מבין שלל האישים שהוזמנו וסרבו להופיע, מזל שמצאו גורמים אנונימיים מזנבה מישהי שרצתה אבל לא הוזמנה.
אולי יסבירו ביוזמה מה פגום בדרך שלהם להעברת מסר כל כך חשוב? מדוע נוצרה תחושה שיש הרוצים שלום ויש מי שמתפרנסים מתעשיית השלום?
אין לי מושג במי רוצים ארגוני השלום (אם בכלל ישנם כאלה), אבל ארגונים של השמאל הקיצוני בהחלט לא מתלהבים מיחימוביץ’, ויש רבים שלא יראו בכך נקודה לחובתה.
אגב, ח”ח לשאול אריאלי שבצניעות אופיינית מגדיר את מי שמוכן להצטרף לסיורי האוטובוס שלו ולשמוע את תעמולתו בדבר נסיגות-עמוקות (תוך כיפוף העובדות בשטח לנהמות לבו), כ”מי שמוכן ללמוד”…:)