מדוע אמרו כולם שיחימוביץ’ תשב בממשלה?

במשך חודשים ארוכים הסתובבה בזירה הפוליטית התובנה הנחרצת שיו”ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ’ תיכנס לקואליציה מיד אחרי בחירות. נתת קול ליחימוביץ’, נתת קול לממשלה, כך אמרו רבים הן בתוך מפלגת העבודה וגם מחוצה לה.

שתי יממות אחרי סיום מערכת הבחירות מתגלה שדווקא המסר של יאיר לפיד, שפניו אינם לאופוזיציה משכו אליו מסות של בוחרים רבים ברגע האחרון. משיחות שלי עם מחליטי הדקה ה 90, רבים הבינו שהצבעה עבור ‘יש עתיד’ משמעותה תיקים ביצועיים בתחום הכלכלי ואיזון ממשלת הימין הלאומית ששלטה במדינה בארבע השנים האחרונות. דווקא אל מפלגת מעמד הביניים האמיתית, שהכינה תוכנית כלכלית מפורטת למענם של השכירים, הכורעים תחת הנטל –  ושאינה מפסיקה לטפל בתחומים הכלכליים-חברתיים בשנים האחרונות – הקולות לא הגיעו.

הדיבורים על כניסתה של יחימוביץ’ לממשלה הבאה התחילו זמן רב לפני מערכת הבחירות. כמעט מהרגע הראשון שנבחרה לראשות מפלגת העבודה, נאמר לי בשיחות רבות, תבדקי את זה, יחימוביץ’ תהיה שרה בממשלה בקרוב. במהלך השנה האחרונה, שאלתי גורמים ממפלגות שונות על מה מבוססת ההנחה הזו? שהרי במפלגת העבודה הכחישו זאת מספר רב של פעמים. יחימוביץ’ אמרה במהלך מערכת הבחירות כי מדובר באופציה שהיא דמיונית. בין הליכוד לעבודה פעורים פערים כלכליים גדולים וכיצד ניתן בכלל לראות את שתי המפלגות הללו מגיעות לקווי יסוד בנושא התקציב (לדוגמא)? אולם, דבריה של יחימוביץ’ לא שכנעו וברקע התמודדתה זמזם רעש הרקע הקבוע. היא תכנס לממשלת נתניהו. היא תכנס.

בהתבוננות אחורנית (אמנם רק יומיים ובכל זאת) ברור שלמפלגת העבודה היו בעיות רבות נוספות, אך הנקודה הזו, של חוסר הבהירות בנוגע להצטרפות לממשלה או הישארות בחוץ נראית כאחת החשובות. 20 ימים לפני הבחירות, יחימוביץ’ יצאה למסיבת עיתונאים והצהירה הצהרה חד משמעית. היא הודיעה שלא תשב בממשלה של נתניהו, אך במקום שהרגע הזה יהווה מגנט כוח, הוא הפך למפלתה.

חזרתי היום לכמה מן האנשים (מכל המפלגות) שיודעים קצת על מאחורי הקלעים של הכוחות הפוליטיים וניסיתי למצוא את ההסבר. הדברים מובאים כאן בפירוט כללי, כיוון שאף אחד מאותם אנשים עמם שוחחתי הסכים להיות מצוטט בשמו המלא.

יחימוביץ’, כך אמר לי אדם המכיר אותה היטב, יודעת להיכנס לחדר ולזהות מיד, בחדות, את חלוקת הכוחות הפוליטיים. מי נגד מי. עם מי אפשר לפעול למען אינטרס משותף. ומי יתנגד. כך עובדים אצלה הגלגלים בראש, והיא פועלת מהר, על סמך חלוקת הכוחות כפי שהיא מזהה במקום נתון, כדי לחתור לאינטרס שהציבה לנגד עיניה. אדם אחר הסביר לי, שבכנסת ה 18, היא בנתה מערכת אינטרסים דו-שלבית. כדי לדחוף ולקדם חקיקה ברמה הפרלמנטית (בכנסת), היא סימנה את ח”כ חיים כץ, כאדם שאיתו היא יכולה לעבוד ברמה ההתחלתית. כדי לרשום הישגי חקיקה בכל השלבים, היא נעזרה בחבר הותיק, השר גדעון סער, והיא סייע בשכנוע ודחיפת החוקים בשלב הקריטי של אישור ועדת השרים לענייני חקיקה. וכך היה. כץ היה שותף דרג א’. סער היה שותף דרג ב’.

אופן העבודה הזה, עם אנשי הליכוד, הביא לכך, שמיד עם היבחרה ליו”ר מפלגת העבודה, הניחו רבים שפניה לתוך הממשלה, להדק עוד את שיתוף הפעולה. ובמהלך השנה פלוס מאז היבחרה ליו”ר המפלגה ועד לבחירות, היא לא הצליחה להשתחרר מן ההנחה הבסיסית הזו, שהיא רוצה ותמשיך לשתף פעולה.

אנשים נוספים ציינו בפני, שבמהלך מערכת הבחירות על ראשות העבודה, גורמים בליכוד התגייסו לעזור לה באמצעות הפעלת קשריהם בקרב ראשי ערים. מדובר באנשים שיש להם השפעה על ראשי רשויות, גם אם אינם חברים באותה המפלגה, הוסבר לי. כתוצאה מכך, בקרב אנשי העבודה התקבעה לה ההנחה, שפוליטיקאים מן הליכוד מסייעים לה, הרבה מעבר לאינטרסים של חקיקה. על אף שאת ההסבר האחרון (ראשי ערים), שמעתי מיותר מאדם אחד, הוא נכתב כאן בזהירות, כיוון שמוכחש שוב שוב בתוך מפלגת העבודה.

מאחר ואנחנו חיים (בפלוג לפחות) גם בתוך עולמם של הספינים הפוליטיים, יש להוסיף את המידע הבא: בימים שבהם מפלגת העבודה עלתה אל מעל ל 22-23 בסקרים, גם בליכוד וגם בקרב מפלגות חדשות שנכנסו לזירה, ואפילו למרצ, היה אינטרס לספר לכולם, שיחימוביץ’ חותרת לשבת בממשלה. שרת התעשיה והמסחר, חזרו ואמרו לי. הליכוד, רצה לאותת שיחימוביץ’ לא מעוניינת באמת להיות ראשת הממשלה. במפלגות שניסו לבסס אופוזיציה חזקה, הדגישו שיחימוביץ’ היא מלכת השת”פים.

כשיחימוביץ’ הגיעה לרגע, בו הבהירה שאין לה שום כוונה להצטרף לממשלת נתניהו, הנזק כבר היה גדול מדי. מסתבר, שזה קשה להיות גם מחוקקת ואשת שיתופי פעולה וגם להציב אלטרנטיבה ברורה.