פוסט אורח של ירון אברהם, כתב ערוץ הכנסת על מאחורי הקלעים של השבוע:
צרכני חדשות היו צריכים לראות את מאחורי הקלעים בדסק ערוץ הכנסת ביום ראשון האחרון, כדי להבין עד כמה חבר הכנסת אראל מרגלית לא מעריך, לשון המעטה, את יושבת ראש המפלגה שלו. הערכה לא הייתה שם אף פעם.
תחקירנית ערוץ הכנסת קבעה עם מרגלית, כי ייכנס לאולפן בשעה 14:40. חצי שעה לפני, מרגלית, כבר הגיע לאולפנים הממוקמים בקומה התחתונה של משכן הכנסת. בין 15 ל-20 סיבובי הלוך וחזור עשה מרגלית במסדרון הקצר המחבר בין חדר האיפור (לא, לא זה שמבקשת ח”כ רות קלדרון להקים בכנסת) לבין הכניסה לאולפן עצמו. רק רצה להיכנס כבר, ולהתחיל להוציא את מה שעד היום אמר בריכוך, עם קריצה. עכשיו הוא במלחמה.
אחרי הראיון התברר, שאולי הוא היה צריך להתעכב עוד קצת זמן בחדר האיפור. מרגלית הוא בדיוק המרואיין שצריך איפור קצת יותר ספציפי. הוא נוטה להזעה מרובה. לפעמים נדמה שאין זה נובע מלחץ ולמרבה הצער (שלי) גם לא בשל השאלות הנוקבות. פשוט סוג עור שכזה. מבאס עבורו אבל לפחות בנקודה אחת שולית הוא יכול לזכות להשוואה לראש הממשלה: נתניהו סובל מהבעיה הטורדנית והמעצבנת הזו גם הוא.
* * * * *
ניגשתי אליו, מנסה לדלות קצת מידע לפני הכניסה לאולפן. מרגלית אישר בפניי (כפי שפורסם בפלוג) כי גייס את יועץ האסטרטגיה רונן צור לקמפיין שלו. אחר כך, באולפן, התברר, שדף המסרים מוכן כבר. מרגלית הגיע חדור מטרה להבהיר, כי יו”ר המפלגה שלו כשלה בתפקידה. לא פחות. אבל לא זה הסיפור: מרגלית בא לאולפן, בהתראה יחסית קצרה, בעיקר כדי למצב את עצמו כמחליפה האולטימטיבי של יחימוביץ’.
מעניין מה אפשר להוציא בשיחת מסדרון פשוטה טרם הכניסה לאולפן: הח”כ הנמרץ הבהיר בפניי כי ח”כ יצחק הרצוג לא יקבל את תמיכתו פעם נוספת. תורו להחזיר טובה. באשר לאיתן כבל, מרגלית אמנם לא אמר זאת מפורשות, אך כך הבנתי: כבל מבחינתו בכלל לא פונקציה במשוואה הזו. עושה רושם שמרגלית לא רואה אותו כמי שיכול לתת פייט ליחימוביץ’. “תראה מה קרה ליחימוביץ’ בבחירות בת”א, במעוז שלה”, הוא אמר לי. “זו רק ההתחלה של מה שיקרה בבחירות הבאות אם היא תהיה בראשות המפלגה”, הוא המשיך.
הקריאה לאולפן התעכבה ואני המשכתי: “למה אתה כל כך נגדה”? שאלתי אותו. “איך אמר לי חבר מפלגה בסיור שעשיתי בדרום? למכור לימונדה בדוכן ביום קיץ חם לא הייתי שם אותה”, הוא ענה מבלי לחשוב פעמיים.
גם עורכת התכנית קיבלה את הרושם שמרגלית הגיעה כדי “לפתוח”. לא אחשוף את הדברים שנאמרו למגישה, אורית לביא נשיאל, ולאנוכי, רגע לפני הכניסה לאולפן. אבל היה ברור שמרגלית רוצה לדבר. ועכשיו.
ממש כמו שלי יחימוביץ’, גם מרגלית השאיר את השניצלים במקפיא לא מעט זמן. עכשיו, בקמפיין שלו, הוא רוצה להוציא אותם ולהתחיל לחמם לאט-לאט. “שלי יחימוביץ’, אם נסתכל אחד לשני בעיניים, נכשלה בבחירות האחרונות. היא הייתה צריכה להנהיג את המרכז-שמאל ובסופו של דבר הקולות לא הלכו ליחימוביץ’ בגלל אישיותה. היום צריך להביא משהו אחר”, הוא אמר בראיון.
החלטנו להשמיע לח”כ יחימוביץ’ את הדברים החמורים של עמיתה למפלגה ויריבה בבחירות המקדימות הקרובות, בראיון שערכנו איתה למהדורה המרכזית. “אני קוראת לכל המועמדים לספר על מעלותיהם. לספר במה הם טובים. אני מתחייבת לערוך קמפיין אידיאולוגי ללא הכפשות אישיות”, אמרה. את זה עוד נראה.
נחזור לאמירה של מרגלית על כך שיחימוביץ’ איבדה את הקולות במרכז-שמאל ללפיד. אגב, עובדה מוגמרת. מתמטיקה פשוטה. אבל האמירה הזו היא הרמה להנחתה. מרגלית רק צריך דחיפה קלה. “שלי היא שחקן שלא יודע למסור – ועם שחקנים שלא יודעים למסור אי אפשר לקחת אליפות”. הראיון הסתיים בפרידה: “חבר הכנסת אראל מרגלית, יותר ברור מזה לא יכול להיות”, אמרה לו המגישה. אכן, היא צודקת.
אבל לא רק מערכת ערוץ הכנסת שמחה על הראיון הזה. גם מרגלית עצמו: “למה שיטת השניצל לא עובדת יותר”? הוא שאל בעמוד הפייסבוק שלו וגם העלה קישור לראיון. אז אמרנו כבר: רונן צור כאן. ואיתו דף המסרים.
תודה על הגילויים המרעישים והמפורטים בנושא העור של אראל מרגלית. זה היה מאוד נחוץ.
אין בעד מה. תבוא יותר 🙂
אז לא מתמטיקה ולא נעלים … בחאיית תעשה שעורי בית, או קורס בכלכלה פוליטית.
בכל מקרה, שכח הכותב לציין שהיו״ר הנוכחית זכתה לגיבוי חסר תקדים מסיעתה בכנסת שלא הייתה כדוגמתה שנים רבות במפלגה – הן בתקופת הבחירות והן במהלך כהונת הכנסת ה19 – ובכלל זה המתמודד המוצג בטור הזה.
אז כעת יש התמודדות ובלי קשר לרונן או לצור כזה או אחר – מטבעה של התמודדות שיש בה התלהטות יצרים … בואו נכנס לפרופורציה.
פרולטר, אתה לא חושב שהוא טיפה הגזים?
לא, כול הסיעה וכולל הוא סיפקו לה שקט תעשייתי מופתי – הכריזה על התמודדות ומטבעה זו מעוררת יותר להט מכרגיל.
לומר שהוא לא היה נותן לה למכור לימונדה בדוכן, זה נראה לך דבר נורמלי לומר?
ובכלל, כל הדיון באולפן התנהל כשמרגלית אט-אט מתלהב מעצמו ומתחיל לאבד שליטה על הסוגרים, כשאורית לוי-נשיאל וירון אברהם במקביל מנסים להרגיע אותו ולגרום לו להבין איך הוא נשמע (ללא הצלחה).
אראל מרגלית צריך ללמוד איך מעבירים ביקורת קשה ולגיטימית בצורה מכובדת ולא בהשתלחויות.
למשל, כשהוא קורא לתכנית הכלכלית של מפלגת העבודה בבחירות האחרונות, שהוא בעצמו תמך בה, “סוציאליסטית-קומוניסטית”. מה אנחנו אמורים להבין מזה, מעבר לזה שהוא מאושר לרכוב על ספיינים של מפלגות אחרות כדי לנגח את יחימוביץ וזה שהוא רחוק מאוד מהקונצנזוס הכלכלי-חברתי במפלגת העבודה?
גם ההערה של השניצלים, שאני בטוח שמרגלית מאוד גאה בה, הייתה מבחילה ולא נטולת אלמנטים שובניסטיים.
מעבר לאלו, אי-אפשר להתעלם מאופיו המגלומני משהו של מרגלית, שמשתקף בכל ראיון איתו.
למשל, ברוב אדיבותו הוא אמר שיש בעיניו לשלי מקום במפלגה. How big of him. חבר סיעה זוטר ולא כל-כך מוכר מודיע ברוחב-לב ליו”ר מפלגתו שמבחינתו היא יכולה להישאר, אם היא רוצה. הוא גם אמר שהוא ישמח לעבוד עם שלי כשרת רווחה. אני בטוח שרווח לה, עכשיו כשהיא יודעת שיש לה מקום מובטח בממשלת מרגלית.
אני מסכים איתך שיחימוביץ זכתה לגיבוי מוחלט בבחירות, וזה מצויין. אני לא חושב שהעובדה הזאת נותנת למרגלית או לכל אחד אחר זכות להשתלח בה בצורה כזאת (וכמובן שגם לה אסור להשתלח בהם).
זה לא מוסיף לו שום כבוד, וגם לא סיכויים לנצח את שלי בפריימריז.
זו כבר בעיה של מרגלית ולא של יחימוביץ׳ … אם בחר להכשיל עצמו כדבריך.
נראה שמלבד נטיה להזעה מוגברת (והשקפה כלכלית) יש למרגלית עוד תכונות משותפות עם ראש ממשלתנו. שניהם מתקשים לשלוט בעצמם. מרגלית מתגלה לא כאדם נחוש ולהוט אלא כמי שאיבד את עשתונותיו.
קצת רוגע, קצת שיקול דעת.
אז הוא אמר. לפני הבחירות אמר דברים אחרים – ואחרי שיפסיד, יגיד שוב דברים אחרים…:)