שיחות עם מצביעות בנתניה ושפיים – פוסט שלי שהופיע היום באתר סלונה
“אני יודעת שהשם שלי הוא דבר מיוחד והוא בדיוק בשביל יום מן הימים האלה” אומרת עם-לי סידס מחוץ לקלפי בנתניה. “אני מאוד אוהבת את השם וגאה בו”. עם-לי החליטה לעבוד בבחירות “בשביל הכסף” היא מחייכת ואומרת שתצביע בהמשך היום, עדיין לא בטוחה במי תבחר.
“רציתי להצביע לנתניהו, כי באמת שאין אף אחד מולו מבחינת ההנהגה של המדינה, אבל עכשיו אני חושבת שבכל זאת אצביע ללפיד, כי אולי עדיף לחזק מישהו מול נתניהו. אני מחבבת את נתניהו, כי הוא אדם כריזמטי”.
עם-לי יושבת מחוץ לקלפיות, מעשנת, נחה לרגע מן העבודה, שתמורתה היא אמורה להרוויח קצת פחות מ-1800 שקל. הכסף חשוב לה, והמצב הכלכלי מעיק, היא אומרת, אבל מודה שפשוט לא ראתה אף אחד מול נתניהו שמסוגל להנהיג את המדינה.
“מישהו שישפיע מבפנים”
הסיבוב הבוקר בקלפי בנתניה, הזכיר לי שוב, למה כדאי לעשות סקרים מחקריים ומדגמים בתקופה של לפני בחירות. הרי אם היינו סומכים על עיתונאים המסתובבים בשטח ומדברים עם הציבור, אפשר היה לקבל את הרושם, שלדוגמה, כאן בנתניה, יאיר לפיד הוא ראש הממשלה הבא. כמעט כל מי ששוחתי איתה, אמרה בלב שלם, יאיר לפיד. “הוא בא להוביל שינוי, הוא ישפיע מבפנים, חשוב לי שהוא ישב בממשלה, שיהיה שר חינוך, שיאזן את המצב עם הימין” אומרת אמילי פרי, בת 28, אמא לשלושה ילדים צעירים.
“מהרגע הראשון שלפיד הודיע שהוא נכנס לזירה הפוליטית התלהבתי. לפני שלושה חודשים התחלתי לעבוד במטה בנתניה. פגשתי אותו ואני מאוד מעריכה את האיש, כי אני תל אביבית במקור ומבינה מאיפה הוא בא.”
גם זוזט ברוך, הודתה שחשבה להצביע לראש הממשלה נתניהו, אך לפני כמה שבועות החליטה לתת את קולה למישהו שיעמוד מולו ויתנגד לו. “ההחלטה שלי התקבלה כבר לפני כמה שבועות, לא חיכיתי עד הרגע האחרון”, היא אומרת.
אך דווקא נשים אחרות, שהסכימו להתראיין היום הודו, שממש קשה להן להחליט. מחוץ לקלפי פיטרלה אמא צעירה, עם תינוק בעגלה, ולא רצתה להצטלם. “קשה לי להחליט, אני ממש לא יודעת מה לעשות, בטוח אצביע לאחת מן הנשים, אז את יכולה לנחש את הכיוון.”
“צריך להחליף ולרענן”
מירה גולסה, אמו של הכדורגלן איל גולסה, מסייעת למכר בעמדת התמיכה ב’תנועה’, “אבל אני לא אצביע להם. קשה לי מאוד להחליט, אבל אני נוטה לתמוך בש”ס, כי אני מאוד מאמינה בהליכה עם הדתיים, וחיזוק המסורת.”
סוזי חימי, בעליה של מסעדת אל גאוצ’ו בנתניה סיפרה, שממש עד הרגע שבו הגיעה לקלפי לא היתה בטוחה. “בסופו של דבר התקשרה אלי בת דודתי מלוס אנג’לס ואמרה לי, סוזי את חייבת לשים פתק לבית היהודי, חייבים כי רק הם יעזרו לחיילים המשוחררים, והבן שלי חייל וזה הכריע בסופו של דבר”.
חימי שולפת את הנייד, כדי להוכיח ומראה לי את סמס השכנוע מלוס אנג’לס. קודם לכן עוד חשבה להצביע ליכוד “בחיים לא היה לי כזה דבר. תמיד הצבעתי לליכוד ולנתניהו. אבל צריך להחליף ולרענן. זה לא שבנט יהיה ראש ממשלה, אני מודעת לכך, אבל צריך אנשים צעירים וחדשים מסביב.”
אירית בן שושן, כבר אחרי התור בקלפי אומרת: “התלבטתי קשות עד לפני יומיים. בסופו של דבר הבנתי שצריך מישהו חדש שיתן קול לאוכלוסיות מוחלשות, שיפעל בתחום החינוך, שיעבוד על נושאים כמו שירות לכולם ונושאים אזרחיים שחשובים לנו.”
“מישהו שידאג לכולם”
שעתיים אחרי, בקלפי של קיבוץ שפיים בשרון, כמעט כל הנשים ששוחחתי איתן ממשיכות להתלבט עד הרגע האחרון, ממש כמו במחקרים שקדמו להצבעה.
דינה סלטון, ממודיעין בחרה בסוף בשאול מופז. “חברים מרעות, שהם אנשי צבא אמרו לי שהוא איש של כולם וידאג לכולם. ממש היום ברגע האחרון החלטתי אבל אני לא במתח לערב. יכנס, יופי. לא יכנס, לא נורא״.
אמילי, שאינה בת קיבוץ שפיים בחרה בבית היהודי, למרות שהיא מגיעה ממשפחה ליכודניקית. ״אני מסורתית ולכן בחרתי בו, אחרי כמה התלבטויות״.
ומריאן מקיבוץ שפיים מודה שעד היום בבוקר התקשתה לגבש החלטה ובסוף נעזרה קצת בגורל. ״הייתי בעניין של ציפי לבני אחר כך יאיר לפיד ורק היום, בסוף הגורל נפל על יחימוביץ׳. אני חושבת שהיא תעשה עבודה טובה ותדאג לדברים הכי חשובים במדינה הזו, שזה סבסוד של המים, הגז והחשמל כדי שלא יהיה פה אדם אחד שסובל״.
אבוי לנו אם זהו מדגם של אוכלוסיית המצביעות. ולהן שאת רוצה שינהיגו את המדינה?