בשבועות הקרובים עומד נושא ייצוגן של נשים חרדיות במפלגות חרדיות לשוב ללב השיח הציבורי. עורכת דין, תמי בן פורת, אישה חילונית (ככל הידוע לי) היא עותרת ציבורית, אישה שעניינה הוא בכך שנשים (וגם גברים) בישראל משלמים מסים המממנים מפלגות מגוונות בישראל, ובין השאר אנחנו מממנים גם מפלגות המדירות נשים. עתירתה של בן פורת תישמע ב 8 בפברואר בבג״צ. (עו״ד תמר בן פורת נ׳ רשם המפלגות – 1823/15)
בשנים האחרונות עסקתי בכך בפלוג, והראתי את התקנונים של ש״ס ויהדות התורה, אשר נרשמו אצל רשם המפלגות לפני עשרות שנים. מה שעבד בשנות ה 80 של המאה הקודמת נראה היום בלתי סביר. בתקנונים של שתי המפלגות הדרה מפורשת, שחור על גבי לבן, של נשים מן הזכות להתמודד. את התקנון של המפלגות רעם-תעל לא השגתי, אך לא אתפלא אם גם בהן כלול סעיף מדיר שכזה.
הטענה התמידית, שנשים חרדיות לא רוצות לקחת חלק בפוליטיקה ו/או שרבנים לא יכולים להתיר זאת כי ׳בת מלך כבודה פנימה׳, נשמעה לי אז, כמו גם היום, בלתי סבירה. נשים חרדיות מפרנסות, לומדות, עובדות אצל אותם נבחרי הציבור כמנהלות לשכות, יועצות. נשים חרדיות הן פרסומאיות מובילות, עורכות דין, רואות חשבון – מדוע לא תהיינה גם נבחרות ציבור ושרות?
הנושאים הפמיניסטיים עוברים מהפכה של ממש במפלגה הדתית – הבית היהודי, המפד״ל לשעבר. תהליך העומק שם הוא הרבה מעבר לשריון נשים ברשימה. בשבוע הבא, מתכננות הפעילות המרכזיות בבית היהודי (ועדת ההיגוי בראשות יערה ישורון) את קורס המנהיגות הפוליטית לנשים. כ 100 נשים (!) נרשמו להכשרה. הפעילות הפמניסטית בבית היהודי מתרחשת מזה כמה שנים (פעילות בולטות: מיטל בנשק, עידית סילמן, תרצה קלמן, לאה ויזל)
*בסוף הפוסט מצורפת ההודעה על הקורס
לפני כמאה שנים, פלוס מינוס, גם נשים כמוני לא יכולי להצביע. זה היה החוק כמעט בכל מדינות העולם, אך לא בקרב היישוב היהודי בישראל. מן הספר של החוקרת מרגלית שילה ׳המאבק על הקול, נשות היישוב וזכות הבחירה׳ למדתי, שהתנועה הציונית למן הרגע הראשון, הכילה ושיתפה נשים – ועל כן ההחלטה של המפלגות האורתודוכסיות, להתיר לנשים להצביע אך לשלול מהן זכות מוחלטת להיבחר – היא מעשה נבלה.
ובחזרה לבגצ אשר ישמע ב 8 בפברואר: ממידע שהגיע אלי, השופטים ששובצו לדון בעתירה הם: אסתר חיות, דפנה ברק ארז ופוגלמן .
לברק ארז מורשת של אקדמאית נחושה בתחומים הפמיניסטיים. גם אני כסטודנטית צעירה למשפטים, לפני יותר מ 20 שנים, שמעתי את הרצאותיה בצמא. חיות היא יו״ר ועדת הבחירות התורנית, דהינו אם הבחירות לכנסת ה 21 יוקדמו ויערכו במהלך 2015, היא זו שתפסוק בכל הנושאים על פי חוקי מימון מפלגות, תעמולה ועוד. כלומר, הרכב מרתק לקראת פסיקה בתיק מן הסוג הזה.
לקראת הפסיקה בבג״צ, מעניין לשים לב לפורום האמור להתכנס ביום א׳ הקרוב, במכללה למנהל. חלק מן הדוברות/ים מוכרים למי שעוסק בתחום של ייצוג נשים חרדיות.
*בסוף הפוסט מצורפת ההודעה על הפורום
ונקודה אחרונה: אתמול ערכתי בקבוצת הווטסאפ של הפלוג ראיון עם יו״ר האופוזיציה הרצוג. אחת מחברות הקבוצה שאלה אותו (בספונטניות, אני לא הייתי מודעת לכך שזו הולכת להיות השאלה) – האם הוא ישריין מקום לאישה חרדית במפלגת העבודה? והרצוג השיב לה שזה ״רעיון מקסים״ והמשיך לפרט את השינויים שעוברת החברה החרדית.
למעשה וגם זה קשור לבג״צ: הדרישה של הנשים החרדיות, לפחות אלה שאני מכירה ופוגשת, היא שילוב בתוך מפלגות המותג החרדיות – ש״ס ויהדות התורה – ולא שליחתן למדבר (מפלגת נשים) או לשדות זרים (העבודה/ליכוד וכולי).
משווה ומעלה:
מן הראוי לצרף לעתירה את הדרישה לצירוף נשים וערבים למניין.
או סתם להעלות את העניין החביב של מפלגה שמאפשרת לפוליגמיסטים לכהן מטעמה בכנסת.
היכן ניתן לקבסל מידע אודות העמותצה הפעלתנית הזו שכ”כ דואגת למעמדן של הנשים החרדיות (ושבוודאי כוללת רבבות נשים חרדיות שרק מחכות בכליון עיניים לדפנה ברק-ארז ועוזי פוגלמן שיתנו פסיקה ברוח מחנה השלום כוחו אדיר)?
אני רוצה לברך את עו”ד בן פורת במאבקה הצודק, שבוודאי יגרום לכך שלשינוי בכמה שורות בתקנון של מפלגות לא-דמוקרטיות, ולא ישנה דבר לגבי זהות מועמדיהן (בדיוק כפי שאי אפשר להכתיב לכחלון, לפיד, ליברמן, לרשימה הערבית ולמרצ, כיצד לבחור את נציגיהן).
אני מאחל לה שבהמשך מאבקה למען השיוויון לנשים, היא תבקר בפזורה הבדווית, ותילחם למען זכותן של נשים להיות נשואה לבן זוג מלא-מלא, ולא לחצי, רבע או שליש בן זוג. יש המלחשים שהיקף התופעה הזו גדול בכמה רבבות אחוזים מהיקף המועמדים לכנסת של כל המפלגות באשר הן…
או סתם להעלות את העניין החביב של מפלגה שמאפשרת לפוליגמיסטים לכהן מטעמה בכנסת.
היכן ניתן לקבסל מידע אודות העמותצה הפעלתנית הזו שכ”כ דואגת למעמדן של הנשים החרדיות (ושבוודאי כוללת רבבות נשים חרדיות שרק מחכות בכליון עיניים לדפנה ברק-ארז ועוזי פוגלמן שיתנו פסיקה ברוח מחנה השלום כוחו אדיר)?
אני רוצה לברך את עו”ד בן פורת במאבקה הצודק, שבוודאי יגרום לכך שלשינוי בכמה שורות בתקנון של מפלגות לא-דמוקרטיות, ולא ישנה דבר לגבי זהות מועמדיהן (בדיוק כפי שאי אפשר להכתיב לכחלון, לפיד, ליברמן, לרשימה הערבית ולמרצ, כיצד לבחור את נציגיהן).
אני מאחל לה שבהמשך מאבקה למען השיוויון לנשים, היא תבקר בפזורה הבדווית, ותילחם למען זכותן של נשים להיות נשואה לבן זוג מלא-מלא, ולא לחצי, רבע או שליש בן זוג. יש המלחשים שהיקף התופעה הזו גדול בכמה רבבות אחוזים מהיקף המועמדים לכנסת של כל המפלגות באשר הן…
מאבק למען זכויות נשים הוא באמת מאבק מבורך – אבל ראוי לנהל במקום שבו באמת יש לו משמעות. איש לא יכול לכפות על ש”ס ואגודה לכלול נשים במקומות ריאליים, גם אם התקנון שלהן יהיה שיוויוני למהדרין. לעומת זאת, אפשר גם אפשר לתבוע אכיפה משמעותית בתחום הלחימה בריבוי נשים (שכאמור יש לה נציג בכנסת. אני באמת-באמת מקווה שמי שרואה עצמה מחוייבת לשיוויון מגדרי, תשים לב לתופעה הזו, ולא תנהל סתם מאבק יחצ”ני של עמותה כלשהי נגד החרדים.
הביקורת שמתחת בזמנו על בעלת הבית שלנו שלא הצליחה לפגוש מצביעי ליכוד עשתה את שלה. הפעם יצאה לשטח, פגשה את מצביעי המפלגות החרדיות ובחרה לשמש להם כפה:
“הדרישה של הנשים החרדיות, לפחות אלה שאני מכירה ופוגשת, היא שילוב בתוך מפלגות המותג החרדיות”
אכן. יש משהו חינני להפליא בלא להצליח לפגוש מליון מצביעי ליכוד, ובה בעת לפגוש שתיים ורבע נשים חרדיות שמסרבות להיחשף ודורשות בעצם לקבל שריון במפלגות ספציפיות.
אני לא מבין אין מאבק למען שריון ג’ינג’ים ברשימה המשותפת ומדוע אין עתירה לבג”ץ המחייבת שריונם של מתנחלים ברשימת מרצ.
כך או כך, אני סקרן לדעת מיהי העמותה החדשה, מי עומד מאחוריה, ואיך הקרן לישראל חדשה, קשורה לפרוייקט הנוכחי…
קל לדבר ממרום המעמד ההגמוני. המאמץ ההירואי מהפכני לדהקונסטרוקציה של הקונסטרוקט הפטריארכלי חרדי עתיד להוביל רבבות חרדיות לכיבוש הבסטיליה הרבנו-ציונית. חכה, חכה למצעד הגאווה הלסבו פמיניסטי שישטוף את מדרכות רמת בית שמש.