[צירפת את אלדד יניב]
טל: שלום אלדד ותודה על הביקור בחלוצות לשם עריכת ראיון קבוצתי.
אני אפתח עם שתי שאלות ולאחריהן כ 120 מנויים של הפלוג הנמצאים פה על הקו.
כל אחד ישאל באמצעות הרמת אצבע ואני אקבע את הסדר
עד לשאלה הראשונה – תראה לנו את מיקומך באמצעות סלפי…
טל: כלומר, לא כל אחד ואחת… אלא רק חלק ישאלו – כמה שיתיר לנו הזמן
טל: נחכה שהוא יגיע…. (כלומר ישים לב שנכנס לפה)
טל: למי שלא יודע איך מצביעים כדי לשאול שאלה אז ככה: ☝
עדי: אהבתי
מימרן: ☝
טל: שאלה ראשונה
הגשת יחד עם ח״כ איתן כבל תצהיר לבגצ ובו ציינתם שנתניהו עומד להדיח את ראשי התאגיד כתנאי להקמתו. והנה כעבור כחודש, בום, אותה הבכירה שבה דובר (שלומית אברהם) עוזבת במה שנראה מן הצד כחשד שזו הדחה פוליטית. איזה עוד דברים הולכים שם מבחינת הדחות פוליטיות?
עדי : רגע רגע מה? אנחנו צריכים לשלוח שאלות? זה כבר קרה..? מרגישה כאילו נחחתתי
טל: ששש. עכשיו אנחנו בראיון. אחכ נדבר
טל: בינתיים עד שאלדד עונה למה ששאלתי – מעדכנת למי שלא פתח את הוידאו. הוא ביקש מכולם ל״טגן״ אותו (שמוליק!)
עדי: הבנתי. אני אקרא את הכללים.
אלדד יניב: נכון מאד. התרענו בדיוק מה ביבי מתכנן לעשות באמצעות ידו הימנית והשמאלית פילבר וזה מה שקרה בדיוק. היינו אצל מבקר המדינה. העדנו. הגשנו תצהירים. הפננו לעדים. עבר זמן וזה בדיוק מה שקרה. אנחנו בתקופה שכל זרועות אכיפת החוק חלשות ומוחלשות וביבי מרשה לעצמו להשתין מהמקפצה ושיישרף העולם. נפגש בבג״צ בשני הקרוב ונראה כמה אומץ יש לשופטים בירושלים כשביבי מפר את החוק ברגל קלה וגסה.
טל: שופטי בגצ לא יתערבו בהליכים מנהליים. אתם מבקשים מבגצ להיכנס לנהל את המדינה. וזה לא יעבוד. ולכן זה נראה כמעין עתירות שנועדו לעורר שיח – אבל לא מעבר.
שמוליק : אני רק אומר ש”אם לא נאט, לא נביט, לא נשים לב לפרטים, לא נגיע לארץ חדשה”
יעקב:☝
טל: אבל שמוליק- נא לחכות לתורך עם השאלות. אל תעשו כאן בלגן. פליז
אלדד יניב: שופטי בגצ תמיד התערבו כשבעל סמכות הפר את החוק. יש חוק. יש בקשה להתחיל לשדר. שר התקשורת לא עונה כן או לא כי הוא מתכנן בכלל לא לפתוח את התאגיד. אנחנו בהחלט מבקשים שבגצ יפעל כפי שפעל בעבר. ישמור שכולם שומרים על החוק.
טל: אחרי שאלדד יענה. אני שואלת עוד שאלה. ואחריה סדר השואלים: שמוליק ראשון, אחריו יעקב ואז קרן.
רביב:☝
אריאל:☝
טל: שאלה שניה, אתה מכסח בימינו את ראשי מפלגת העבודה. טוען שהם לא עושים עבודת אופוזיציה. אבל לכל אחד מבחוץ זה קל יחסית לטעון זאת, ואחכ כשמתיישבים על הכסא באופוזיציה – הדברים נראים אחרת. גם הרצוג היה הרבה יותר תקיף לפני שנהיה יו״ר האופוזיציה. למה שאנשים יראו דווקא בך את הלוחם הגדול?
רועי: ☝
אלדד יניב: אלחם כמו שאני יודע. הבטחתי שגם אם לא אבחר, אמשיך להלחם וכך אני עושה. הבטחתי וקיימתי. הלוואי ושאר ״האופוזיציה״ הייתה לוחמת כך. אני מקווה שביום שאבחר ואנהג כמותם – בסמרטוטיות, יבוא מישהו ויתן לי בראש. אני מאד אתבאס אם ביום שאכנס לכנסת אהפך לסמרטוט. זה יהיה יום אסוני.
טל: אתה מכנה את הרצוג ״סמרטוט״. הבנתי נכון?
אברהם: ☝
טל: סדר השואלים – אחרי שאלדד יענה לשאלת הסמרטוט שלי.שמוליק, יעקב, קרן, אריאל, רביב, רועי, אברהם.
אלדד יניב: אני לא מכנה אנשים ספציפיים באופוזיציה בשם הזה. אני מכנה את האופוזיציה ברובה כך. נדמה לי שזה מה שחש גם הציבור. בעיני, אחריותו של בוז׳י להיות אופוזיציה לוחמת לא עולה על אחריותם של כלל חברי האופוזיציה האחרים. ח״כ שנבחר לשרת באופוזיציהלא יכול להסתתר מאחורי הסינור של בוז׳י ולהתקרבן. גם עליו מוטלת האחריות להנהיג. לא רק על בוז׳י.
טל: כנראה שאין לו ווטסאפ וווב….
טל: שמוליק. קדימה. שוט
שמוליק: היי אלדד, אני שמוליק, בן 23, חרדי, עיתונאי לשעבר, חייל.
קודם כל פולואפ לשאלה של טל, אם תנצחו, אולי כמו שביבי שכח איך עושים קואליציה, ו’העבודה’ איך עושים אופוזיציה, אתם לא תזכרו איך מקאלצים – ותגישו בגצים במקום הצ”חים.
שנית והעיקר, תגיד, אם אתה הצלחת- לטענתך – להפסיק להיות מושחת, אולי גם ביבי יכול? ניסית פעם לדבר איתו כמו בנאדם, לא בערוץ 2, בלי לקרוא לו bb?
אלדד יניב: אני מזכיר לך את סרטון הדולרים בגרביים. זה סרטון שמתאר מה ראיתי בעיני כשפגשתי בביבי. פנים מול פנים. גם הסרטון חבילה הגיעה על מימון מחאת המילואימניקים במלחמת לבנון. לו מזוז היה בתפקיד או לדור, ביבי כבר אז היה בחקירה פלילית. כמו אולמרט. ואולי ביבי היה יושב היום עם אולמרט באגף עשר במעשיהו.
שמוליק: וגם אתה היית בכלא. למה לך מותר לחזור בתשובה ולו לא?
אלדד יניב: אני מאד אשמח שביבי יחשוף כל מה שהיה מעורב בו, באותה פתיחות וכנות ואריכות שעשיתי אני. יתקן את חייו כפי שאני עושה כבר שבע שנים. כיהודי חופשי, זה תיקון בעיני.
טל: יעקב
יעקב: היי אלדד, שתי שאלות.
1. בחודשים האחרונים, או ליתר דיוק בשנים האחרונות מתמלא הפיד שלי באנשים שמשתפים את הפוסטים שלך שאוטוטו ביבי נתפס על פרשיה זו או אחרת והולך לכלא או לכל הפחות הביתה.
עכשיו כאחד שלא באמת קורא את המפה הפוליטית נכון (יעידו על כך המועמדות למפלגת העבודה ולפניה ארץ חדשה) איך אתה יכול להשלות ככה את הציבור?
2. האם כל הכספים אותם השגת בדרכים לא חוקיות (על פי עדותך) הוחזרו ואם כן האם יש לכך אסמכתא?
יעקב: סורי אם השאלה בוטה מדי. אין לי שום כוונה להעליב…
טל: שימו לב – אחרי יעקב. שאלה אחת. למקד. בסדר.
עמית: ☝
אלדד יניב: אותה תשובה שעניתי לשמוליק. מאז 2009, היועצים המשפחתיים לממשלה מגינים על ביבי ומאפשרים לו לעשות מעשים דומים לאלה שעשה אולמרט ובגללם הוא יושב בכלא. חשפתי את הצהרת הוני בערוץ 2 ובספרי פניית פרסה שמצוי באתרי. אתה מוזמן למצוא שם הכל אודות נכסיי וחובותיי. בפירוט ובהרחבה.
טל: קרן
קרן: שלום אלדד, שמי קרן, וברצוני לשאול מה הופך דווקא אותך לפוליטיקאי טוב? כלומר, למרות המעורבות הפוליטית שלך והנראות התקשורתית שלך לא הצלחת להתברג ברשימת מפלגת העבודה לכנסת האחרונה. מה לדעתך עשית לא נכון?
אלדד יניב: במפלגת העבודה יש בחירות דמוקרטיות אך הרשימה לכנסת איינה מסודרת על פי התוצאות בקלפי. נבחרתי בקלפי בפריימריס למקום ה-12. משיקולים של פוליטיקה מגעילה שוריינו 18 איש לפני ומוקמתי במקום ה-30. חלקם בלי להתמודד כלל בפריימריס וחלקם למרות שקיבלו אלפים רבים של קולות פחות ממני. ידעתי מראש שאלה הכללים לכן אני לא מתבכיין אחרי. אבל דמוקרטיה זה לא.
אני חושב שבפעילותי הפוליטית היום מחוץ לכנסת אני טוב יותר מרבים אחרים שנמצאים בכנסת.
טל: אריאל.
אריאל: שלום אלדד, דיברת הרבה בעבר על מעורבותו של מרטין שלאף בפוליטיקה הישראלית, היום כשדרעי וליברמן במרכז הבמה מה מצב ההשפעה שלו וכיצד זה מתבטא, מה האינטרס שלו בעצם? איזה עוד שחקנים יש במגרש הזה חוץ משלאף ומי ה״חיילים״ שלהם בפוליטיקה?
קרן: תודה אלדד
טל: אחרי אריאל- רביב, רועי, אברהם, עמית. נראה אם נספיק עוד… (לא בטוח). אילנה – נשתדל גם אותך
אלדד יניב: שלאף היום אדם שנכנס ויוצא מן הארץ חופשי-חופשי. קשריו עם דרעי וליברמן הדוקים ביותר גם היום. השפעתו רבה. רבים מעסקיו במדינות שכנות לנו. ובמדינות באירופה שליברמן מרבה לבקר בהן. אני מקווה שבעתיד יהיו מספיק עיתונאים אמיצים שיחשפו את הקשר הזה שהוא חי וקיים ומשחית. חבל שאיש מחברי הכנסת לא יושב לשניהם על הזנב בעניין הזה. אם אכנס לכנסת, גם את זה אעשה. אצלי מרטין שלאף לא יוכל לחגוג. אשב להם על הצוואר.
רביב: היי אלדד, תודה רבה על הזמן (ותודה אישית על שיתוף הסרטון שלי מערוץ הכנסת בשבוע שעבר).
למה לדעתך הקהל הישראלי לא קיבל את ארץ חדשה בבחירות 2013?
אלדד יניב: ראשית, למעלה מ-28 אלף ישראלים הצביעו לארץ חדשה. 23,000 מחוץ לת״א, חלקם המשמעותי מהפריפרייה הישראלית. ואני גאה בכך מאד. הקדמנו את זמננו. אבל עזרנו לשנות את התודעה וההתייחסות לקשרי הון ושלטון. מעמדם של הטייקונים, מחיקות החובות לבנקים ועוד.
אין דבר שעשיתי בחיי הפוליטיים שאני גאה יותר מארץ חדשה ומהמסע האמיץ של רני בלייר אחי ושלי.
טל: רועי, אברהם, עמית ואחריהם – אילנה שלנו.
טל: אם רועי לא פה – אברהם בינתיים ונחזור לרועי אחר כך
אברהם: היי אני אברהם חרל”ש בן 18. אתה מכנה את חברי האופוזיציה כעת סמרטוטים אבל אני בטוח שאתה מבין שבכדי לקדם מהלכים עליך ליזום בריתות, האם אתה מזהה באופוזיציה חברים עם פוטנציאל לשיתוף פעולה? כלומר האם ישנם כאלו שאתה כן תומך בהם?
טל: חרל״ש?? זה מינוח שטרם שמעתי. זה חרדי לשעבר?
אברהם: כן
שמוליק: חרדל”ש
אלדד יניב: איך אתה מכנה את האופוזיציה? לוחמת? מעוררת השראה? עושה את המוות כל שבוע לממשלה? ככה בגין היה באופוזיציה? אתה יודע מה? ככה גם ביבי לא היה באופוזיציה. עם גדעון סער ו-10 חברים נוספים הם הפילו את אולמרט וגם זרזו חלק מחקירותיו הפליליות. אז מה זו האופוזיציה היום? בעיני סמרטוטיאדה.
טל: אבל אלדד. עם מי כן תשתף פעולה? זו היתה השאלה. אראל מרגלית? עשית איתו סרטון. זה אומר שאתה תומך בו? או עמיר פרץ שהודיע אתמול?
אלדד יניב: אני תומך במירוץ שלי. נקודה. שיתפתי פעולה עם איתן כבל בבג״צ נגד ביבי בעניין התאגיד. שיתפתי פעולה עם אראל מרגלית בבג״צ לחקירת שחיתות הצוללות. אשתף פעולה עם כל מי שייתן יד במאבק הזה. בטח שאני בעד שיתוף פעולה להשגת מטרה צודקת. אני גם בעד וגם עושה את זה בכל הזדמנות שנוצרת. בלי לחשבן פוליטיקה קטנה. מה יגידו או מה יחשבו או אם המחנה הזה במפלגת העבודה יהיה בעדי או נגדי.
טל: עמית תורך
עמית: שלום אלדד, שמי עמית עמר, בן 18, אני ציר ועידה במפלגת העבודה. במי תתמוך בבחירות למזכ”ל המפלגה?
טל: אחריו אילנה וזו תהיה השאלה האחרונה (אלא אם רועי ישוב אלינו)
רועי: סליחה על ההעדרות, נאלצתי לטפל פה באיזה ארוע:
אלדד שלום, אני רועי, בעבר מזכיר סניף במפלגת העבודה וכיום פעיל ב”כולנו”.
1. האם לדעתך, לאור השינויים הדמוגרפיים בחברה הישראלית, ותוצאות מערכות הבחירות האחרונות, יש לשמאל סיכוי לנצח את הימין כמו פעם?
2. במידה והתשובה לשאלה 1 היא לא, האם לא עדיף ללכת על ממשלת אחדות חילונית? אולי לפחות צריך לדאוג שהחרדים יממנו את עצמם ולא אנחנו?
אלדד יניב: הי עמית. אני לא חבר ועידה ועל כן לא אצביע. בינתיים שמעתי ססמאות. כשאשמע ממישהו תוכנית עבודה רצינית איך הופכים לאופוזיציה לוחמנית, עושים חילופי דורות בצמרת מפלגת העבודה, מנסחים תקווה לעם ישראל, ובוחרים יו״ר ומתי – אתמוך במישהו הזה. ואודיע על כך.
אילנה: היי אלדד שמי אילנה. אתמול שודר בתוכנית ״אנשים״ פרק על אנשי השנה בפוליטיקה .ברצוני לשאול אותך מיהו איש השנה שלך בפוליטיקה ולמה?
טל: אוקיי. אז עכשיו הפוגה. תנו לאלדד לענות. שאלה על ממשלת אחדות חילונית. שאלה על איש השנה. ואחכ עם אלדד יחכה פה עוד דקה- אני אסגור עם שאלה אחרונה.
אלדד יניב: בטח שיש סיכוי לנצח. אבל יש לזה תנאי. להלחם בביבי בכל הכח, בטח. אבל גם לומר גם איזו תקווה אנחנו מציעים. למה שווה לבחור בנו. ומי המנהיגות שתוציא את זה לפועל.
בינתיים לא זה קורה ולא זה קורה.
אלדד יניב: אנשי השנה שלי הם בנט ושקד וסמוטריץ. לא מסכים איתם בכלום. אבל הם צעירים ורעננים וחדים ונחושים ויודעים לקיים מה שהם מבטיחים לבוחרים שלהם.המחנה שלנו צריך צעירים ורעננים וחדים ונחושים שיודעים לקיים את מה שהם מבטיחים לבוחרים שלהם. וכשזה יהיה ננצח את ביבי.
אלדד יניב: מה פתאום ממשלת אחדות חילונית. אני יהודי חופשי שלא שומר על מצוות בין אדם למקום. בעולם שלי ובמעגל חבריי ומשפחתי יש יהודים שומרי תורה ומצוות. ככה צריכה להראות גם הממשלה.
טל: אלדד – מי התורמים שלך היום? איך אתה מממן את הפעילות הפוליטית? מאיפה יש לך כיום הכנסה (למעט הרצאות בתיכונים ובמרכז פרס..). בקיצור, מאיפה הכסף?
טל: (חברים: לא להתפרץ עדיין… לתת לאלדד לענות)
אלדד יניב: אם את מכירה מישהו שמוכן לתרום לפעילותי, שלחי אותו אלי במיידי.
אני מתפרנס מלהיות מורה במרכז האקדמי פרס, מכללת עמק יזרעאל והמרכז האקדמי אונו ואשתי עיתונאית. משתי המשכורות האלה ובעזרת ההורים שלנו שתומכים אנחנו מקיימים את משק הבית שלנו.
הפעילות הציבורית שלי היא במימוני. וכשיש לי שותפים כמו כבל ומרגלית הם משתתפים. כל אחד כפי יכולתו.
טל: תודה לאלדד. תודה חברים על השאלות.
רועי: תודה אלדד. אתה עדיין עו”ד נכון?
אילנה: תודה אלדד!
אברהם: אלדד אתה מוזמן להישאר בקבוצה. בתשלום כמובן
טל: חחחח.
אלדד יניב: לא פעיל כעו״ד מיום 1.1.2010
אלדד יניב: תודה לכם. אני תמיד זמין
אלדד יניב: <vCard הושמט>
טל: ביי….
[הסרת את אלדד יניב]
יעקב: בקיצור ענה על הכל ולא ענה כמעט כלום. השילוב המסוכן בין פוליטיקאי לעורך דין
לראיונות ווטסאפ נוספים שערכתי למנויי הפלוג: יצחק הרצוג, יאיר לפיד, מיקי זהר, אחמד טיבי, שולי מועלם, עמר בר-לב, יואב קיש, מרב בן-ארי, רחל עזריה, ד״ר גרבלסקי, תמר זנדברג, אור-לי ברלב (פעילת מחאת הגז), רביב דרוקר, יגאל דילמוני (סמנכל מועצת ישע), עמית סגל.
תכלס, צודק! Eldad Yaniv
הם היחידים בכנסת , איילת שקד נפתלי בנט בצלאל סמוטריץ’ שמשרתים נאמנה את בוחריהם
השורה האחרונה של יעקב היא הפאנץ’ החזק ביותר בראיון.
אלדד יניב לא ענה באופן ענייני לשאלות, ודווקא הפעם חלק מהחבר’ה אצלך שאלו אותו שאלות קשות. מצד שני, נאיביות לצפות ממישהו שכל הזמן סיפר לנו איך חזר בתשובה ונהיה איש מוסר, יושרה ודמוקרטיה – ואז הלך לנהל קמפיין של מישהו ששמר על זכות השתיקה במשטרה, תוך שהוא מנסה להחליף את ריבונות העם בריבונות שדל 15 שופטים שבוחרים את עצמם.
יניב כתופעה הוא איש מעניין. אדם שלפי עדותו עשה מעשים מאוד בעייתיים, טוען שחזר בתשובה – וסבור שזה הופך אותו לראוי לקבל עדיפות על פני אחרים שאין להם את העבר שלו. הבוטות שבה הוא מתייחס לרעיון של הפיכת בג”ץ לממשלה האלטרנטיבית של ישראל, בהעדר אפשרות לשמאל לנצח בבחירות רגילות, גם היא מאוד לא אופיינית.
בכל אופן, אלדד יניב הוא תופעה מעניינת, אמנם, אבל אין ספק שעיקר העניין מצוי בעולם הסובב אותנו, שבו האסלאמופוביה ממשיכה לחשוף את פרצופה המכוער, באמצעות אזכור העובדה שבאופן מקרי לגמרי, גם הפיגוע בברלין בוצע בידי מוסלמי פנאט. בעולם הזה, שבו המזה”ת נהנה משלווה יוצאת דופן ומופלאה, מגיע טראמפ, וכמו פיל בחנות חרסינה מעז לקדם רעיון הזוי כמו למקם שגרירות במדינה ידידה, בעיר הבירה של אותה מדינה, למרות שיש בכך סכנה שהשקט המופלא באזור, עלול להתערער. בראיון עם אלדד יניב, היה נחמד לשאול אותו לגבי הנושא הזה.
נמושא נוסף שהיה שווה לברר מול אלדד יניב, בתור שוחר בג”ץ מסור כ”כ, היא לגבי דעתו בסוגיית המפעיל הסלולרי החדש, באסל גטאס, אדם שהיה מתקשה לכהן כח”כ, לולא כפה בג”ץ על המדינה את רקיצתה של מפלגתו לכנסת פעם אחר פעם, למרות שהיא לא עומדת בדרישות החוק של הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אגב, ראיתי שפנית בטויטר לטיבי ועודה בקריאה להתנער מגטאס, בטענה שאי-התנערות ממנו, “מטילה צל כבד מאוד על כל המשותפת”. זוהי אמירה קשה מאוד וחריפה מאוד – אבל משום מה לא דרשת את אותה אמירה מהגברת תומא סלימאן, בכל הנוגע לקולגה הביגמיסט שלה (שלא לדבר על ההתעלמות שלך ממופע השיימינג שנערך בהנהגתה ביחס לנפגעות תונה מינית שלצערן תוקפיהן היו ערבים, וככאלה, חסינים מכל ביקורת “משותפתית”…).
סיפור הסיקור התקשורתי של פרשת גטאס (פרשה שבה הסוגייה של נכונות הטענות כלפיו, היא לא באמת בסימן שאלה), היא תופעה משעשעת למדי. אם ח”כ מהימין היה מבריח טלפון סלולרי לעמי פופר או יגאל עמיר – הצרחות בתקשורת היו מאיימות להחריש את חצי הכדור הצפוני (ובצדק). מכיוון שמדובר בפה בנציג של “הבלוק החוסם”, אז גם הביקורת הבלתי נמנעת מושמעת עם אינספור סייגים ו”קול הגיון דמוקרטי”…
האם לא קראת בוושינגטון פוסט שהעברת השגריר לירושלים עלולה להבעיר את המזרח התיכון?
http://www.360.co.il/155071
האם לכך אנו זקוקים באזור השלו הזה, אחרי 100 שנה של שקט ואחווה?
קראתי את הכתבה ההיא, והתרשמתי מאוד מבוחן המציאות המעולה של הכותבים.
אגב, אתמול היה יום נוסף שחשף את הבידוד הבינ”ל הנורא שממנו סובלת ישראל (עיתונאים בטוויטר שממש הזילו ריר לקראת ההצבעה במועה”ב, נאלצו להתמודד עם אכזבה נוספת, אחרי דברי טראמפ והתרגיל החינני שעשה סיסי לפלסטינים ולאובמה), הסתבר שוב שהמצב כאן חמור להחריד והצונאמי המדיני בדרך.
לא קל להיות עיתונאי מאוזן בימים אלה. ראיון מקיף עם דרוקר, שפורסם ב”הארץ” חשף את העניין (המראיינת כמעט הניפה שלטי תמיכה בגיבור העל במקום לשאול אותו שאלות…) בצורה טובה. המון השמצות על ביבי וטפיחות עצמאיות על השכם. הציבור, יימח שמו, ממשיך לא להתרשם מגדולתם של דרוקר ואנשיו, וגם המציאות האובייקטיבית לא ממש עוזרת בחיזוק התזה העיתונאית שחרא פה….
חחח יצאת חומוס
בעקבות הוידוי הכלכלי אני רוצה להקדיש ליניב שיר:
https://www.youtube.com/watch?v=XU8YhhlOk6Y
חומר קריאה מומלץ ליניב אלדד וחבריו פרי עטו של אחיה של מורין דאוד, עיתונאית הניו יורק טיימס.
“תקשיבו טוב: תפסיקו ליילל שטראמפ ניצח ותבינו במה טעיתם”
http://www.themarker.com/wallstreet/1.3167502
אורי- תן לי תקציר:
למה טל מחקה את התגובות בכתבה על האום ועל הדרך גם עלה את אפשרת התגובה?
כי היו שם ניבולי פה ברמה ובסגנון שלא ראיתי בחיים שלי בפלוג. ואם זה יעבור לפוסט הזה, ויתחילו גם פה קללות – אסגור גם פה לתגובות.
תודה טל!!!
האמת שזה נושא אמוציונאלי מאוד. (אישית ליקקתי את האצבעות מכל רגע בנאום התגובה של ביבי, אבל עזבי- באמת לא בא לי שבסוף תחסמי עוד דברים)
מה דעתך לכתוב את הפרשנות שלך בנושא?