כעשר דקות אחרי האיום המפורש של החמאס, שבשעה 21:00 ירדו טילים על תל-אביב נשמעה האזעקה. אלה מסוג הרגעים שאדם אומר לעצמו – לשמור, לנצור, לזכור – כי מפגיני ימין ושמאל התחילו להתרוצץ לכל עבר, קהל משולהב, הימניים שבתוכו אלימים מאוד. ומה חשבתי באותו הרגע? האם כולם רצים לתפוס מחסה? אולי אנשי הימין מנסים לנצל הזדמנות כדי לתקוף? ומה יעשו השוטרים, קודם למחסה או קודם לשמור על הסדר במקום? קשה היה לזהות מתוך המהומה מי עושה מה. חלק נותרו עומדים בלב הכיכר, אחרים רצו לצדדים. מאות נדחקו לקירות הזכוכית הענקיים של הבימה, מממש לא מחסה ראוי בפני נפולת של טילים. בחסות האזעקה חשבתי שיש יותר סיכוי שתתחיל קטטה המונית מאשר יפול על הנוכחים טיל.
אני ירדתי לברכיים למרגלות ׳התרוממות׳ של קדישמן, כשמפגין ימין רץ מאחורי במהירות לכיוון הפסל ותופף עליו בחוזקה. הבום האדיר של מתכת הפסל הקפיץ אותי יותר מאשר רעשי הטילים.
אחר כך האזעקה נגמרה, המפגינים חזרו להפגין, הימין עטוף בדגלים שב לצרוח באימה ולפתע, שני זיקוקים קטנים בשמיים. שמי הבימה הבהיקו בנקודות אור רחוקות וקול היירוט נשמע היטב. שני טילים נתפסו על ידי כיפת ברזל. הקהל – ימין ושמאל – מחא כפיים בהתלהבות וללא שיהוי שב לצעוק סיסמאות הפגנה. אירוע סוריאליסטי, הזוי. נקודות האור בשמיים לא יכלו לשמש לי כהשראה לטקטס ולתפקד עבורי כנקודות האור שבקצה המנהרה. לא היה שום אור בכיכר הבימה המוארת במוצאי שבת ה 12 ביולי.
מדוע יצאתי לסקר הערב את הפגנת השמאל, על אף שחשבתי שלא יגיעו אליה יותר מכמה מאות אנשים? כי אחרי הפגנות הזעם בירושלים בשבוע שעבר, מיד אחרי הלוויות הנערים החטופים, יצאו כמה פורעים מכיכר ציון לרצוח את הנער משועפט. תיארתי לעצמי שיהיה היום אירוע חם. יש תחושה של תפנית בחברה הישראלית. התפנית אירעה כבר קודם לכן, מתחת לפני השטח או רק ברשתות החברתיות. עכשיו רואים את ההתדרדרות של הישראלים גם ברחובות. מראות קשים לצפייה. ונדמה שהדרך למטה עוד רחוקה.
לא היה איזון היום בהפגנה. האלימות והאימה הגיעו מן הימין ורק מן הימין. כאמור, באוויר יש תחושה של רגע אחד לפני אסון. התקפת הטילים על ישראל היא אסון. אסון גדול. אך כולנו היינו פה בשנים הקשות של הקטיושות על קרית שמונה, בהתקפות על הדרום, בפיגועי האוטובוסים הזוועתיים. בלבנון השניה, באינתיפדה השניה, באינתיפדה הראשונה, בלבנון הראשונה. מדינת ישראל היתה מותקפת תמיד, מאז היווסדה.
אך בעוד צה״ל נתן לי (90% מן הזמן) תחושת בטחון, אף אחד לא מרגיע אותי מפני האימה שבפני המפגינים מן הימין. לא זכור לי שראיתי כזה דבר. דם בעיניים. אש בלב. אגרופים קפוצים. אנשים משוגעים, מטורפים, עם חולצות שחורות או חולצות להבה. עשרות טיפוסים אלימים, ברובם גברים, מקללים ומאיימים. יגאל עמירים פי 100. גם בעצרת השלום בה נרצח רבין נכחתי. לא ראיתי אז את המשוגעים. זה הצריך מפגע אחד בודד, אבל במדינת ישראל היתה תחושה (אז) שהוא עשב שוטה. מיעוט שבמיעוט. לא מאפיין את הימין ולא מאפיין אף אחד.
הלילה בתל-אביב היו עשרות עמירים. חלקם צרחו על כל מי שצילם (״אני עיתונאית״ אמרתי לבחור שאיים עלי אישית). אחרים קיללו מכל הבא ליד. שרמוטות, כוס אמא שלכם, בוגדים, לכו לעזה בוגדי ישראל, שישללו לכם את תעודות הזהות ועוד. אין באלימות הזו דבר שמגן על תושבי הדרום. אין באלימות הזו שום תמיכה בצה״ל. זהו אספסוף שמחפש להרביץ. אלה אנשים שלא מוכנים לקבל את הזכות של אזרחי ישראל להפגין או לומר את דעתם. ההמון המשתולל מפחיד אותי יותר מן המלחמה.
היו בהפגנה כמה התפרצויות זעם: לפתע ללא התרעה מראש, פרצה קבוצת מפגיני הימין, רצה ביחד לכיוון כלשהו. התקהלות. אולי התחילו מכות. קשה היה לי לראות כל פרט ופרט. אבל המשטרה בלמה פעם אחר פעם. חבל שמראש לא הקצתה המשטרה עמדות נפרדות מאחורי גדרות שיטור. לימין יש זכות להפגין, אבל לא זכות לשלוף אגרופים.
באחד מהרגעים ניגש מפגין ימין כלשהו לבית קפה נחמה. ביקש מים או הציעו לו מים. הוא שתה ואחד מאנשי בית הקפה אמר לו (ככל הנראה) ׳שתה מים, אולי תרגע׳. וביקש ממנו להמשיך הלאה ולא להיכנס לבית הקפה. אני לא הייתי נוכחת בשיח הנ״ל, אך כך דיווחה לי ענת הצלמת (שצילומיה מופיעים פה), המתגוררת בסביבה ומתעדת את כל ההפגנות בכיכר הבימה בחצי השנה האחרונה. אותו מפגין – כמה דקות קודם לכן הוא התעמת עם השוטרים – חטף קריזה על ההערה (בלשון המעטה), הטיח את כוס הזכוכית על המדרכה והתחיל לצעוק. תוך שניות הצטרפו אליו קבוצת מפגיני הימין בהסתערות על בית הקפה. המשטרה בלמה ותפסה בחוזקה בידיהם של שניים מן המתפרעים. לא ראיתי מה קרה איתם אח״כ. לדעתי הם לא נלקחו אפילו הצידה. ראיתי כמה אנשים יושבים בתוך בית הקפה ועיניהם דומעות.
ענת הצלמת אמרה לי, שאלימות ברמה הזו עוד לא יצא לראות בהפגנות בכיכר הבימה בחצי השנה האחרונה. זה היה הערב הכי אלים עד כה.
אני מעלה פה כמה תמונות. הן טובות יותר מתמונות הנייד שלי.
הדיווח של חגי מטר מההפגנה מעורר פלצות. אני רוצה לשאול איפה המשטרה אבל לצערי יודע את התשובה.
http://tinyurl.com/k42vxd4
רונן – אני לא יודע אם אתה טרול או פשיסט אידיוט. מקווה שטרול.
בסביבות 10 הלכתי ברחוב מרמורק וראיתי צעירים מהפגנת הימין הולכים ברחוב וצועקים לעבר האנשים ששתו בירה בברים או בבתי הקפה ” תמשיכו לשתות קפה שמאלנים,בזמן שהאחים שלכם בדרום חוטפים טילים”, סתם,בלי שאלו עשו משהו.
אפשר לחשוב איזה הבדל יש בין יושבי הברים בת”א או צופי האח הגדול בביתם
קורע. במיוחד ששעה לפני זה היה מטח טילים די רציני על תל אביב
מוזר … ואני חשבתי שלפעמים אם הילד מגיע ומתלונן שאחיו הרביץ לו אז את (טל) עונה לו ש”לא על כל כאפה מתלוננים ”
ובטח תענו שפה זה חמור יותר ומה שעשו לשר הוא זנית…תמשיכו כך, זה מוציא אתכם מאוד מאוזנים.
כל אלימות היא בזויה (גם היום וגם בכנס השלום) – אבל מה שיותר בזוי היא עצימת עיניים לאלימות של אלו שבצד שלך !
https://mobile.twitter.com/talschneider/status/486525887521624064?p=v
“כמו שאני אומרת לילדים שלי : לא כל נגיעה בכתף מאח שלך או מילד בכיתה זו מכה שצריך ללכת עליה למורה או אלי. פרופורציות.”
לא עשו לבנט כלום. זו בדיה. הלא אם מישהו היה נוגע בשר, ערימת המאבטחים שלו היתה מתנפלת עליו ועוצרת אותו מיד – אבל איש לא נעצר. היחיד שטוען שהיתה אלימות נגד בנט הוא בנט. אף אחד מהנוכחים והאבטחה לא מגבה את הסיפור המטופש שלו.
משה – מה לעשות שאצל בנט לא הייתי ומן הדיווחים שקיבלתי משלושה עדי ראיה, מדובר היה בנגיעה קלה בכתף. הערב הייתי. ראיתי בעיניים שלי. מה שיש לך כאן זה דיווח ממה שאני ראיתי ויודעת.
נגיעה קלה בכתף, אגרוף לפנים, ירי לעבר עוברי אורח ….אלימות הינה אלימות !
על אותו משקל האם אלו שבועלים אישה בכוח נוהגים באלימות ואדם שמנשק אישה בכוח (ע”ע חיים רמון) לא פועל באלימות ?!
ולהגיד “לא הייתי שם, אז אני מקבלת את טיעוני המחנה שלי” זה כמו שאומר שאת סתם ממציאה ולא פגעו במפגיני השמאל…מה שהופך אדם לעיוור עקב אידיאולוגיה .
הייתה אלימות הערב – וזו בושה…רק חבל שדו הפרצופיות מגלה כמה שאננים אתם לאלימות כלפי הצד השני
את דואגים למסמס את מינימום הכבוד שהיה לכם.
לא משה. בנט באמת קיבל נגיעה קלה בכתף ועשה מזה דרמה מיותרת. פה מדובר באספסוף אלים ומפחיד. צר לי, אבל לא תשיג שוויון בין הדברים. מה גם שזה נראה אותה הקבוצה ממנה או אחרי מפגש איתה יצאו רוצחי הנער משועפט.
לא משה, נגיעה קלה בכתף זו לא אלימות.
אגרוף לפנים וירי לעבר עוברי אורח זה כן אלימות אבל לא אלימות באותה דרגה.
כמו שמסטיק זה לא אוכל, בעוד שסנדוויץ’ עם שוקולד וסטייק אנטריקוט שניהם אוכל, אבל לא באותה דרגה. כמו שהערת ברחוב יכולה להיות הטרדה מינית, אבל נשיקה כפויה היא תקיפה מינית וחדירה כפויה היא אונס.
הייתי שם הערב. הפגנה ראשונה שהגעתי אליה מזה מספר שנים. אבל אחרי הפוגרום בפרדס חנה בשבוע שעבר אמרתי לעצמי שאני לא יכול להשאר בבית ולהפקיר את המרחב הציבורי לימין הפאשיסטי, שחייבים להיות שם מולם. וזה היה מפחיד. מפחיד מאוד. ומייאש. הערב הזה גרם לי לטלטלה עמוקה ואני מרגיש שיש לי עוד הרבה מה לכתוב בנושא זה אבל אעצור כאן.
זה הרוב במדינה שלנו. וזו הסיבה שאני כותב עכשיו מארץ אחרת.
זו כבר לא המדינה שהיכרנו, ואני לא בטוח שאפשר להחזיר את הגלגל אחורה.
מייאש עד מוות. ומפחיד.
אני יהיה מגעיל במקצת:
הציבור המרכזי במדנה הוא מסורתי, וממוצא מזרחי.
הלהט, הזעם, הכעס הקבוצתי, תמיד קלים יותר להרתחה אצלם.
מה לעשות.
ואת, טל שניידר?
את החלטת לחלוק את הבלוג הזה עם אבישי עברי. איש ימין קיצוני, שעבורו למשל יגאל עמיר הוא לא טרוריסט. כי יהודי לא יכול להיות טרוריסט.
לא מאמינה? תבדקי. תבדקי את יתר הדברים שהוא מפיץ. או שאת כבר מכירה וטומנת ראש בחול.
ומה עשית בכך? הרחבת מבחינת הציבור את לגיטימיות השיח למחוזות הכהניסטיים, המסיתים, הלא לגיטימיים, האלימים. גם את נותנת רוח גבית לכהניזם המשתולל, מתוך חוסר הבנה מוחלט של עקרונות הדמוקרטיה המתגוננת.
אז לא מאוחר להודות בטעות. קדימה.
אבישי עברי בהחלט רואה ביגאל עמיר טרוריסט ואם אתה מנסה להשליך אחריות עלי להתנהגות ימניים קיצוניים מטורפים, אז זה לא ילך לך. אני לא הרחבתי את השיח למחוזות הכהניזם.
את טועה בתמימותך, או גרוע מכך, מחפה עליו.
אבישי עברי כתב כבר, כמה וכמה פעמים, שאין דבר כזה מחבל יהודי. נימק את זה. עמד על ההבדל בין טרוריסט ערבי, לבין אין-טרוריסט יהודי, לרבות יגאל עמיר. כמה וכמה פעמים. (זו רק דוגמה אחת ל”דעות” הכהניסטיות-פשיסטיות שלו שהוא מנסה לפזר בכל מקום).
עברי לא יכחיש את זה. אז למה את כן? את מביאה בעצמך את האסון לתוך הבית שלנו.
צחוקים אתכם שמצד אחד קוראים לסבלנות קבלת האחר ושמיעת דעות אחרות ומצד שנים סותמי הפיות הגדולים במדינה.
אם היה לך את היושר שיש לאבישי בציפורן הרגל..
אין “שמיעת אחר” כשמדובר בהסתה לאלימות, הסתה לרצח, בגזענות, בשנאת ערבים. נמאס מהדיבור המטומטם הזה. אין ולא יהיה. רוצחי יצחק רבין, אנשי תורת המלך, גולדשטיינים, אנשי המחתרת, נאצים דוברי עברית גרועה שורפי ילד בעודו בחיים: אין לאלה שום פתחון פה. רוצחים ומסיתים שפלים, זה מה שזה.
טל, להתפכח.
ומאחר וכל דעה שאינה דעה שלך היא ״הסתה לאלימות, גזענות בלה בלה בלה״, אז אתה יכול לטעון בו זמנית שאתה בעד חופש הביטוי ונגד כל דעה שאינה שלך. 1984 זה כאן.
אני שמח שכתבת על אחד הנושאים הבוערים ביותר היום. אין מספיק תשומת לב בתקשורת למה שמכונה “אווירה”. אווירה של פחד שמזינה אווירה של שנאה. כשיש אווירה הרגשות שולטים ולא החשיבה.
הזכרת את יגאל עמיר והרעיון שהוא עשב שוטה בודד, אבל גם אז וגם ברצח של אבו-חדיר וגם במקרים רבים אחרים בהיסטוריה הרחוקה והקרובה אנשים לא קמו בוקר אחד והחליטו שהם רוצחים בנאדם – הייתה “אווירה” שנתנה את הלגיטימציה והמוטיבציה לאלימות שבתורה הזינה את האווירה שהזינה עוד אלימות.
בסופו של יום, אני מאשים את המנהיגים בימין. הם אלה שמתדלקים את הפופולאריות שלהם באמצעות דמגוגיה שפונה לרגשות עזים כמו פחד ושנאה. מנהיגים בשמאל לא יכולים לגייס תמיכה דומה על בסיס חמלה וסולידריות.
נתניהו לכל אורך הקריירה הפוליטית שלו נעזר בפחד של ההמונים, גם אז על המרפסת, וגם היום כ”מר בטחון” הקשוח. על בנט וליברמן אין צורך להרחיב את הדיבור.
התקשורת צריכה להעמיד את המנהיגים במקומם ולהפנות אליהם אצבע מאשימה לאווירת השנאה. אווירה זה לא רק תגובות קיצוניות ברשתות החברתיות. זה מתחיל בטוקבקים ונגמר במעשים נוראיים.
דווקא מראש הממשלה הייתי מצפה שיפנה לעם בזמן כזה וידרוש מתינות ואיפוק. במקום זאת, ביבי שותק ואובמה כותב מאמרים לישראלים במקומו.
ניטפוק לגבי עמיר,אף אחד בשמאל לא טען שהוא עשב שוטה. כולם האשימו את ה”ימין” ואת הדתיים ואת ביבי בכיכר ציון. בכל פעם שימני הביע ביקורת על הממשלה צעקו לו “הסתה הסתה” ויותר מפעל אחת באו נאורים, ראו אותי עם כיפה והטיחו בי שרצחתי להם את רבין.
עמיר באמת היה עשב שוטה שנד על ידי כמה קיצונים ועוד כמה סוכני שב”כ שפישלו עם הפרופיל הפסיכולוגי. אבל כשמתייגים מחנה שלם כיגאל עמירים, אל תפלאי שחלק מהם (האלימיל מטבעם, הבהמות, קלי הדעת והמוחלשים חסרי הפריווילגיות) מפנימים את התוית.
אני בהחלט אתפלא. שום דבר שקרה ושום דבר שקורה לא מצדיק חינוך ומתן לגיטימציה להתנהגות מן הסוג הזה. בטח לא תיוגים למיניהם.
לא נתתי שום לגיטימציה, הצבעתי על אי דיוק נוח בתיאור העובדות וציינתי שאם מעמידים דברים על דיוקם אפשר להבין את התהליך. מעניין שהסברים מהסוג הזה תקפים כשמסבירים טרוריסטים פלסטינים.
מה ההסבר שלך, שטרוריסטים פלסטינים נהפכים לכאלו כי מתייגים את כולם כטרוריסטים וחלק מהם מפנימים את זה? WTF?
הימין – הוא שתייג את יגאל עמיר בתור עשב שוטה, מתוך נסיון להתנער ממנו. אבל כיום? אף אחד בימין לא מתנער מהשוטים, מעלים אותם על נס.
יעל, החלק השני בדבריך הוא פשוט שקר שגובל בהסתה.
כדאי מאוד לקרוא את התיאור של חגי מטר על ההפגנה הזו. זה נראה ששניידר ומטר היו בשתי הפגנות שונות:
http://mekomit.co.il/%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95/
אני כמובן מכירה את חגי היטב ממעריב. הוא הרבה יותר מנוסה ממני בהפגנות מן הסוג הזה. אני הלכתי הפעם, כי אחרי שריפת הנער משועפט, הבנתי שההפגנות הללו בצד הימני הן המקום ממנו יוצא או אליו מגיע המון אלים וקיצוני במיוחד ורציתי לראות מי הם האנשים הללו. את חלק ההמשך של הרדיפה ברחוב אני לא הייתי, כי נשארתי בכיכר הבימה עם הקומץ של הימין שעוד השתולל שם. אתה יכול להבין שזה חלק שבו מפגיני שמאל המשיכו בתפזורת וחלקים מן החוליגנים המשיכו אחריהם. וברור לי שחלק מן הדברים לא ראיתי מספיק טוב כי רצתי לתפוס מחסה מן הטילים.
זה בעיקר נראה כמו קרב בין עדות. אשכנזים מתחילים לשלם על הדימוי השלילי שלהם בטוקבקים.
הכל נכון חוץ מניסיון להציג את זה כחדש. זה לא חדש אלו גלים שבאים אחרי הזתה . יגאל עמיר לא היה עשב שוטה, הוא היה אחד מרבים, מוסתים בדרך שלא נראתה פה לפני או אירי על ידי הנהגת הימין, ובראשם ראש ההמשלה הנוכחי, וכמובן על ידי הרבנים. איש מהמסיתים לא הועמד לדין. אבל גם שם זה לא התחיל, בהפגנה שאמנם גרינצוויג היה בה הי. נרצח אחד, ורוצח אחד, אבל אבל היה שם גם המון ימני משולהב ואלים שהרוצח יצא מתוכו, ושוטרים אדישים שלא ששו לעשות את עבודה שלהם, וכל זה – ניחשתם נכון, על רקע ההסתה של הדרג הפוליטי. הדג מסריח מהראש. אם המדינה הייתה רוצה שזה יפסיק הייתה מתחילה מלהעמיד לדין את איילת שקד למשל, על השקרים וההסתה שלה, וגם את הראפר הזה שמודה בפומבי שהאלימות אמש בהיותה מאורגנת ושהוא תומך בה ומעודד אותה. עש בישראל חוקים נגד הסתה לאלימות. יש סיבה שחוקקו אותם. הגיע הזמן שיאכפו אוצם, ואם לא כדאי להבין שזה אומר שהאלימות היא בחסות ההנהגה.
רגע – אנו במלחמה, יורים עלינו טילים, וקומץ מטורפים חושב שזה הזמן הנכון להפגין נגד הממשלה. במדינות המתוקנות זה היה נחשב לבגידה. בכל מקרה, גם אם זו זכותם של המטורללים הללו להפגין, הם לא צריכים להתפלא על התגובה הטבעית של הציבור. אני אישית מתבייש שהשמאלנים הזויים האלה הם חלק מהעם שלי.
הטילים נורו כי אנחנו ירינו לעזה קודם. המבצע הזה זהה לגמרי לחומת מגן שזהה למבצע לפניו, והכל ייגמר בדרום מופצץ ומוזנח לעייפה חמש דקות אחרי שהמבצע ייגמר (כי דרומיים ממילא מצביעים לימין, אז למה שהימין יתאמץ בשבילם?), ובהפסקת אש כשהחמאס עדיין קיים למרות כל ההצהרות, ושברשותו מספיק טילים למבצע הבא בעוד שנתיים, בחסות ביבי.
תתעוררו. ביבי עושה את המבצע הזה כל שנתיים שוב ושוב ותמיד עם אותן תוצאות שלא מובילות לכלום. הוא לא לומד, וגם לא מצביעיו.
חומת מגן? “בור” זו מחמאה בשבילך.
כמובן. זה תמיד אנחנו. לא החמאס שחטף ורצח שלושה נערים, שתכנון פיגוע מנהרות המוני שדרש שבועות או חודשים של תכנונים, שיורה כל הזמן על ישראל ומשקיע את כל כספיו לרכישת טילים ולא לפיתוח כלכלי או חברתי וכו..
או שאתה ערבי מתחזה, או שאתה חולה נפש, או סתם בור מטומטם.
טל נוטה לדווח על מה שהיא רואה וחגי על מה שהוא מרגיש. זאת תפיסה אחרת של המושג “עיתונאות”. חגי הוא, איך לומר, יותר ספרותי בתיאורים שלו.
אני חייב לציין שבכל התגובות הרבות שקיבלתי מימין על השותפות עם טל לא זכיתי לעשירית מכמות הרפש, הגסות, החוצפה, השקרים, הבורות והאלימות שאני רואה שמופנים כלפי טל ברשתות החברתיות משמאל בגלל השותפות שלה איתי. וזה רק מה שגלוי לעיני בפיד, אני יכול רק לדמיין מה קורה בהודעות הפרטיות שלה.
אבישי. לא קורה שום דבר. אף אחד לא מכפיש אותי למעט אנשים מן הימין. יש בקטנה שמאלן אחד או שניים, שהכפישו גם קודם. ונחסמו. ולא שלחו לי הכפשות בפרטי. רוב ההכפשות עלי כרגע מגיעות מן הימין (זעם כלפי ההפגנה שיוצא בטעות עלי). אחרי אתמול בערב אני חסמתי וגם מחקתי מן הבלוג כמה תגובות מוגזמות לטעמי.
חשבתי להגיב, אבל נזכרתי שלהצחיק זה המקצוע שלך…
המפגינים של השמאל בוכים בגלל שחטפו מכות אבל זה שיורים עליהם טילים זה בסדר…
ושלא יהיו תמימים כאילו את בנט לא הכו פעילי שמאל.
לכל המגיבים למיניהם. אני רוצה להזכיר לכל אלה שתומכים בהפסקה מיידית של התקיפה שלנו בעזה שכל זה לא היה קורה אילו לא תמכתם בעליצות ובאון בהתנתקות הנוראה שהביאה עלינו את כל זה. אז אוי ואבוי, שלא ישגרו טילים על תל-אביב אחרת מדינת ישראל תחסל את אלה שתוקפים את תל-אביב. מישהו זוכר את התיזה המופרכת הזאת? הנה, תוקפים את תל-אביב. אין לכם מה לעשות בעניין זה. כלום. נאדה. פרט להפגנות בזויות נגד הממשלה. “הסבל הנורא” של הפלסטינים (שנגרם על ידי הפלסטינים) הטילים (שלא היו כששלטנו בעזה). אז פתאם מדינת ישראל אשמה בזה? באמת. מי המטומטם שהחליט שזה הזמן המתאים ביותר להפגנות? זה כמו ללכת בהארלם ולשים שלט גדול על הגוף, שאומר ‘אני שונא שחורים’ זה מה שהמטומטם הזה עשה עם ההפגנה המטומטמת הזאת. אני מתנצל מראש על הדברים הבוטים כי אינני נוהג לאמר דברים כאלה לאיש או בכתב או בכלל. אבל באמת? הפגנה? זה מה שהיינו צריכים עכשיו? יש לי הצעה אני רוצה שתיכנסו לעזה, ותפגינו נגד חמאס על ירי הטילים הם בוודאי ייענו לכם… הרי אם אנחנו מ’הימין הישראלי ההזוי’, אתם בוודאי לא יותר מאשר ‘ימין פלסטיני’ – עוד יותר הזוי’..
טל, אני באמת רוצה להבין- איך זה שתמיד אנשי הימין (גם בעולם) הם בורים יותר, קיצונים יותר, ונוטים יותר לאלימות?
נתי אני באמת רוצה להבין – איך זה שתמיד אנשי שמאל (גם בעולם) הם מתנשאים, מנותקים מהמציאות, ומאשימים את האחרים בפגמים שלהם עצמם ?
כי ״בורים יותר, קיצונים יותר, ונוטים יותר לאלימות״ – זה תיאור בול של השמאל.
ושכחתי = שמאלנים הם גם גזענים יותר – ראה את התגובה שלך על המזרחים חממי המוח. אבל להם זה כנראה מותר.
אותם אנשי הימין שבתוך יממה בלבד מאז נתגלו גופות הנערים היהודיים, הסיטו את כל תשומת הלב העולמית לעבר המעשה הברברי שלהם בנער הערבי, הם אלו שעוד מרשים לעצמם לבוא ולהטיף ולווסת את השיח הציבורי, תוך שימוש באלימות ובריונות, לאפיקים הנוחים להם.
רק להזכיר, ימאניסטים עלובים: אם מדינת ישראל הייתה באמת מתנהלת לפי אמות המידה הדיקטטוריות שאתם קובעים, כבר מזמן היא לא הייתה קיימת. אז נכון, שבתהליך זוחל אנו מתקדמים למקום החשוך הזה, ועד כה כבר ניצחתם בנקודות, אבל שלא יהיה ספק: כל שפוי במדינה הזו ינהל מאבק עיקש כנגד היוזמות החשוכות שלכם עד לרגע האחרון. מה שקרה בהפגנה בתל אביב, בדיעבד עשה שירות מצוין והציף לזיכרון הישראלי את הפרצוף שלכם ואת שיטות העבודה שלכם. אז למי ששכח את אמיל גרינצויג ויצחק רבין, למי ששכח את ביבי והנגבי בכיכר ציון, למי ששכח את לאה רבין נסה על נפשה מפני אבותיהם של המפגינים בתל אביב, קיבל שוב את התזכורת.
ומשטרת ישראל? משטרת דנינו? איפה הייתה ומה עשתה? חישבה מאיזה זווית השוטרים יצטלמו הכי טוב? מישהו לחש לה על האוזן: “תרגיעי, זה לא מחאה חברתית שצריך לשבור לה ת’צורה ולנפץ את דפני ליף על הכביש, בסך הכול דופקים מכות לכמה סמולנים?”. מה עשתה המשטרה? רגע, זו בעצם מוקדנית שלא שמעה מה מתרחש? אולי אחמ”שית במוקד? אה דנינו, את מי צריך להדיח?
הו הצביעות. הו הצביעות. להגיד במשפט אחד שאתם הכי בעד חופש הביטוי, ומאידך שכל מי שטוען נגדכם הוא מסית לאלימות, זו צביעות בהתגלמותה. או סכיזופרניה קשה.
צביעות השמאל מתבטאת – בין היתר – ב-2 אופנים:
האחד, בעוד שהם מצדיקים, או לפחות מגלים הבנה, לפעולות טרור לנוכח התסכול של הפלסטינאים, הם לא מגלים אותה גישה כלפי הימין המתוסכל מעמדתם הטהרנית.
והשני, שמתקשר לראשון הוא בעצם מיקום הפגנתם – בככר הבימה. אתם רוצים להפגין נגד המלחמה ? תפגינו בשדרות, באשדוד, באשקלון. עצם עריכת ההפגנה מתחת לבית הקפה, מול הבימה והיכל התרבות, מדגים את היותו של השמאל הרדיקאלי מתנשא ומנותק מהציבור שאליו הוא מכוון את ההפגנה.
אגב, שנציג השמאל הרדיקאלי ( גדעון לוי ) מואיל להגיע לדרום הוא מתריס , מתבכיין ומתקרבן כנגד התגובה העויינת בה הוא נתקל, כאילו היא תגובה אנטי דמוקרטית…..הצחקת אותנו. לא דמוקרטי להביע התנגדות לדבריך ?
It’s a plarsuee to find someone who can think so clearly