טידביטס 29 באוקטובר

כולם במתח סביב הרשעה או זיכוי של יו”ר ועדת חוץ ובטחון, אביגדור ליברמן ביום שלישי הקרוב.

אם יזוכה, ליברמן ישוב מידית לתפקיד שר החוץ ואז: תוצא לעיני כל מריבה כלל סיעתית בליכוד על תפקיד יו”ר ועדת חוץ ובטחון. רואים עצמם מועמדים ומתכוונים להיאבק על התפקיד: צחי הנגבי, אופיר אקוניס וזאב אלקין. הרחש-בחש, כפי שליקטתי אתמול בכנסת, הוא שהנגבי הנו הפייבוריט של נתניהו, כיוון שרואה איתו עין בעין בנושאים מדיניים. אך קשה לדעת אם זה נכון או לא.

אם יורשע, שני תפקידים יפתחו להסתערות הליכודניקים הבכירים: שר החוץ + יו”ר ועדת חוץ ובטחון. רואים עצמם מועמדים מובילים לתפקיד שר החוץ: יובל שטייניץ, סילבן שלום וגדעון סער.

סער מסתובב עם קלף המיקוח הבא: זכה בתמיכה הגדולה ביותר של מתפקדי הליכוד בפריימריז, בעוד שטייניץ, כולם יודעים לאיזה תמיכה זכה.

שלום מסתובב עם קלף המיקוח הבא: היה כבר שר החוץ וישפר את היחסים של ישראל עם כל העולם וכולי וכולי. כמו כן, למי שלא שם לב, בשנה פלוס פלוס האחרונות, השר שלום הוא טלית שכולה תכלת בכל הנוגע למערכת יחסיו עם נתניהו. מישהו אפילו עדכן את אחד העיתונאים לפני כמה שבועות, שהשניים ממש מיודדים לאחרונה (מעניין מי עדכן, לא זוכרת לאיזה עיתון, אבל היה כזה דבר, ואם מישהו מוצא הלינק, הביאוהוא לכאן. תודה לעמנואל שלמון, הלינק נמצא)

מעניין אם סיעת ישראל ביתנו הולכת לתבוע את התיק לעצמה, במקרה שליברמן בחוץ (אין לי מידע בעניין). “לתבוע” אולי המילה המתאימה פה. עם הקוראים הרגישים לניסוחים, סליחה מראש.

* * * * * *

מישהו שמע על התכנית המדינית של ח”כ עמר בר לב? אמממ, מעט שיח ציבורי, מעט פולו-אפס בתקשורת. ובכן, זה עלול לקרות כאשר לוקחים נייר עמדה מדיני ונותנים אותו בבלעדיות לנדל”ן העיתונאי היוקרתי ביותר במדינה (הטור השבועי של נחום ברנע). כתוצאה מכך שהפרסום הופיע במוסף השבת, ורק שם, לא נולד לינק. אם לא נולד לינק, לא נולד שיח. בינתיים זה נשאר שם, בפרינט של שישי. והתזמון, שבוע שחרור אסירים ומהומות במערכות היחסים בתוך הקואליציה, דווקא יכול היה להקפיץ במעט את העניין בנושא הנ”ל.

בנושא העלאת אחוז החסימה: האם תהיה פשרה אותה מוביל ראש הממשלה בכבודו ובעצמו? העובדה שהוא נכנס לתוך עומק הסוגיה והעניין מעיד על החשיבות שהוא מייחס לכך והחשש שהעלאת אחוז החסימה באופן משמעותי, תזיק לאינטרסים של ישראל. המשמעות, מבחינת לפיד (זו היתה הבטחת בחירות משמעותית שלו) הנה שהוא זרק את המספר 4 (אחוז) לחלל האויר ויאלץ לרדת מן העץ ולהסתפק בפחות.

שמתם לב לקיטורים שלי על אתר משרד הפנים? על כך שעדיין (עד עכשיו) אין מידע נגיש ואפילו קיטורי מקלדת על חוסר קשר בין כתבים לבין דוברת כמו שראוי ביום בחירות? ובכן, ציפור קטנה לחשה לי, ואף הראתה לי צילום מסך – דוברת משרד הפנים פתחה קבוצת ווטסאפ לכתביה. Hurray (!)

* * * * *

ועוד: יקיר הפלוג, יוגב שרביט קרא את מצוקותיי (ויש להודות, הוא הבין בין השורות שיש לי חרדת אקסל במצב מתקדם, מחלה כרונית נטולת תרופה שמלווה אותי כל חיי) – והגיש סיוע אמיתי. שרביט, בעל הבלוג המדד המוניציפלי הצליח לנתח את מצב אי-היבחרן של נשים לסיכום קמפיין 2013 עם מעט השוואות ל 2008 ואני מעלה, במקביל אליו, חלק מן הנתונים שהוא ניתח.

כאן ניתן למצוא את הניתוח המלא שלו

מבחינה סטטיסטית, יוגב כותב הרכב המועצה יכלול יותר נשים ככל ש: “האוכלוסיה יותר מבוגרת, המשפחות יותר קטנות, אחוז העולים באוכלוסיה גדול, האוכלוסיה יותר יהודית והאשכול הסוציואקונומי של היישוב גבוה יותר”

ולנתונים: שיעור הנשים במועצות הוא 12.7%.

לחתך סוציו אקונומי של היישוב יש השפעה משמעותית מאוד על ייצוג נשים במועצה

לפירוט מרשים יותר ומעמיק, אני ממליצה בחום לעבור על כל השקפים.