טידביטס: שינוי תקנוניים בבית היהודי ובעבודה

בפריימריז לפני שנתיים, בבית היהודי, חסמו את הניסיונות של השר לשעבר דני הרשקוביץ לפקוד דרוזים. זה היה סיפור שלי, בפלוג. חטפתי עליו אש וגופרית מכל מיני אנשים שכעסו שאני ממציאה ומכפישה ומה לא (אצלם הפריימריז יהיו נקיים, הבטיחו. מה פתאום דרוזים).

והנה, הפלא ופלא, השבוע עובדים בנמרצות על שינוי חוקת המפלגה והדרוזים וכל מי שאינם יהודים יוכנסו אחר כבוד לספר המתפקדים. אתמול ציינו באתר סרוגים שהנושא הזה עוד לא סגור סופית, אבל לי נודע שזה מהלך שהוחלט עליו כבר. עוד מעניין בכתבה של סרוגים: שריון לשתי נשים בלבד בעשיריה הפותחת והצנחת שני מועמדים מטעמו של יו״ר המפלגה בעשיריה הראשונה.

במקביל, בצד שמאל אצל מפלגת העבודה קבוצה של פעילים הגישו לבית המשפט בלוד עתירה דחופה (זהירות פידיאף) נגד יו״ר מפלגת העבודה יצחק הרצוג. הסיבה לעתירה: בועידת המפלגה האמורה להתכנס ביום א׳ הקרוב בתל-אביב הוכנס סעיף לחוקת המפלגה המקבע את מעמדו של הרצוג כיו״ר המפלגה כך שלא יערכו פריימריז נוספים לפני הבחירות הבאות, האמורות להתקיים ב 2017. הפעילים טוענים שבפועל, באמצעות הסעיף הזה מקבע הרצוג את מעמדו כיו״ר המפלגה עד שנת 2019, כיוון שהפריימריס הבאים לראשות המפלגה יערכו רק 14 חודש אחרי הבחירות ורק פעם אחת בין בחירות לבחירות.

שר החוץ אביגדור ליברמן ממשיך לרשום שרשרת כשלונות פוליטיים: 48 שעות אחרי החטיפה הוא החליט להתראיין (גל״צ, אסף ליברמן) על אף שראש הממשלה ביקש מכל השרים הס תקשורתי. טוב, הוא ככל הנראה היה צריך להסיט את תשומת הלב מתמונתו הצבעונית.

והנה גם תמונה: אול הייל צ’יף ליברמן, חוף השנהב pic.twitter.com/yeNCEAt9lw

— Noam R (@noamr) June 14, 2014

בהמשך השבוע, הוא הודיע (ערוץ 2, אודי סגל) שבכוונתו לגרש מישראל את שליח האו״ם למזרח התיכון רוברט סרי, כיוון שהלה אפשר העברת כספים מקטאר לחמאס, לכאורה. סרי הכחיש נמרצות. אז איפה עומד המהלך הנחרץ של הדיפלומט מספר אחת של ישראל? בינתיים אנשי המקצוע של משרד החוץ סיימו את הדיון ללא שום החלטות.

תזכורות, כוחו הפוליטי כבר לא במתניו: כל המאמצים של ליברמן למנוע מריבלין להיות הנשיא העשירי של מדינת ישראל כשלו כאשר נתניהו הודיע, ברגע האחרון, שיתמוך בריבלין. כמו כן, כל המאמצים להצניח מועמד מטעמו לראשות עירית ירושלים, משה ליאון, לא צלחו.

מי חשב שתהיה בממשלת ישראל אי פעם שקיפות? שיחשוב שוב. ראש הממשלה נתניהו החליט היום שהחלטות ועדת השרים לענייני חקיקה לא יחשפו לציבור. מדיניות ההסתרה והאטימות (ההפך משקיפות) עולה בקנה אחד עם ראש הממשלה שלא ערך מסיבת עיתונאים אחת מזה 779 ימים, שמשך 411 ימים ללא ראיונות בשפה העברית ורק אחרי לחצים פה בפלוג ובעוד מקומות התראיין בקמצנות לשישה כלי תקשורת, כולם בבת אחת באותו היום, כשהוא נמצא בלוס אנג׳לס ולא מאשפר למערכות העיתונות לשלוח את הכתב כראות עיניהם. דמוקרטיה, שקיפות, אחריות, מתן תשובות לציבור זה לחלשים.

אתמול פרסמתי בסלונה וגם פה פוסט ובו ראיונות עם שתיים מן הנשים שמובילות מהלכים במפרץ חיפה המזוהם. היום התפרסם דו״ח של המרכז הלאומי לבקרת מחלות (העובד תחת משרד הבריאות) שהסיכוי לחלות בסרטן פולשני באיזור חיפה ועכו גבוה ב 15% -16% מאיזורים אחרים בארץ. מתי מישהו ירים את הכפפה ויתחיל לטפל בחיפה כאילו זה היה הבית שלו ולא החצר האחורית של הפיח של מדינת ישראל?

מה מתוכנן עם החוק המזוויע להזנה בכפיה של עצירים פלסטיניים השובתים רעב? לכאורה, לפי הודעת ח״כ מירי רגב, יו״ר ועדת הפנים, היא הגיעה להסכמות עם יו״ר סיעת יש עתיד עופר שלח על תיקונים נוספים לחוק שיאפשרו את הצבעת יש עתיד יחד עם הקואליציה. אבל משיחות שאני ערכתי, מסתבר שרוב השינויים המשמעותיים הוכנסו לחוק כבר קודם לכן, וההודעות הסמי-דרמטיות של היממות האחרונות (ההצבעה נדחתה בשבוע כדי לדון בעוד הסתייגויות, החוק תוקן כדרישת יש עתיד וכו׳) נועדו כדי להחליק לחברי הכנסת של סיעת יש עתיד את ההצבעה עם שאר הקואליציה. אני מחזיקה אצבעות וקיבה שהחוק הזה יפול בשני הקרוב.

למי שפספס, יותר מוקדם היום רגב שלחה הודעה לעיתונאים בזו הלשון: ״הסתיים הדיון בועדת הפנים בהצעת החוק להזנת אסירים שובתי רעב. הדיונים התנהלו בצורה מקצועית וכעת הצעת החוק מידתית ומאוזנת. שביתת הרעב היא סוג של טרור מתוך הכלא וצריך לטפל בשובתי הרעב ביד קשה, כבר בתחילת השביתה.״
ההודעה הזו מגוחכת מכל כך הרבה בחינות. ראשית מדובר בעצירים מנהליים ללא משפט ולא אסירים. אבל מן הצד של רגב זו מכבסת מילים. שנית, ״שביתת רעב היא סוג של טרור״ הוא משפט שעושה לטרור אמיתי דילול ופיחות. אם זה טרור אז איזה מילים במילון שלנו ישארו לטרור אמיתי? שלישית, החוק לא מאפשר כלל לטפל בשובתי הרעב ביד קשה כבר בתחילת השביתה, כי על פי החוק התהליכים של ועדות אתיקה, התנגדות רופאים, ובתי המשפט לא יאפשרו זאת. בקיצור, מלל רדוד של רגב ולא בפעם הראשונה.

וברכות ליועצים הפרלמנטריים (הם כבר לא ״עוזרים).

מתוך ההודעה לתקשורת: ״לאור אישור ההמלצות, שכרם של העוזרים הפרלמנטריים יועלה בשיעור כולל של למעלה מ- 17%, ויוצמד להסכמי השכר בשירות המדינה. כמו כן, יועלו דמי הכלכלה והנסיעה החודשיים, תוך הגדלה 50% ליועצים פרלמנטריים המתגוררים למעלה מ-150 ק”מ מהכנסת. כמו כן, הוגדלה התקרה לתוספת וותק מ-40% ל-60% משכר הבסיס, תוך שיפור משמעותי באופק השכר של העוזרים כחלק מהוותק יבוא בחשבון גם וותק חיצוני שנצבר טרם תחילת העבודה כנהוג לגבי עובדים בשרות המדינה. קצובת הביגוד השנתית עודכנה כפי שנהוג בקרב עובדי מדינה. הוועדה קיבלה גם את ההמלצות הנוגעות לשינוי תואר התפקיד, כדי שישקף את מהות ומורכבות העבודה, ומעתה, במקום “עוזר פרלמנטרי מקצועי” ו”עוזר פרלמנטרי מינהלי” ייעשה שימוש אחיד במונח “יועץ פרלמנטרי”.

ראיתם את המשרות החדשות שהוספתי היום לפלוגה המסייעת?