לעניין שר החוץ ליברמן:
ההצעה שלו אתמול
היא מופע (נוסף) של התפקוד הלקוי של שר החוץ. שנים נלחמים אנשי משרדו בתופעת ה BDS (חרמות) על ישראל בשל המשך הכיבוש בשטחים והנה בהינף מקלדת בריונית, שומט ״הדיפלומט מספר אחד״ שלנו את כל הבסיס ההגיוני למאבקי ההסברה והתדמית של שליחי ישראל בעולם (זה בסדר להחרים או לא בסדר להחרים). כיצד הוא מתכנן ליידע את הציבור מי הם העסקים של המגזר הערבי שמשתתפים בשביתה הכללית שהוכרזה על ידי ועדת המעקב? הוא יפרסם רשימה באתר ׳ישראל ביתנו׳? יבצע ניטור של השיח של בעלי המוסכים, רואי החשבון, הרוקחים ובעלי החנויות בפייסבוק? או יתחיל לעקוב אחר השיחות או הנאמר בהפגנות? או שמא הוא פשוט מציע לציבור הישראלי להחרים באופן כללי את כל בעלי העסקים הערביים?
ליברמן מנצל את המצב הקשה בו שרויה החברה הישראלית באופן חסר תקדים לתועלות הפוליטיות הפרטיות שלו. אין במהלכיו ומעשיו דבר וחצי דבר מהתנהגות נחוצה של שר חוץ של מדינה, וזה בנוסף על כל הדברים הכתובים ומפורטים בטורו של גידי וייץ (היום בהארץ)
אני שואלת בכנות – האם יש מהלך אחד חיובי של שר החוץ בשנים בהן הוא מייצג ומשרת את מדינת ישראל?
כמה פעמים בשנה הוא פוגע באינטרסים של הציבור הישראלי? של המדינה?
הנה עוד על ליברמן:
– המינוי של כרמל שאמה-כהן לשגריר ב OECD בדרך? שאמה-כהן עשה סיבוב בפריז
– ליברמן ידע מדוע צה״ל מגיב לאט וניצל את המצב לטובתו הפוליטית (עם תגובה מרשימה של שר החוץ לפוסט שלי בתחתיתו)
– ליברמן עושה הצגות (בימים א׳ ג׳ וה׳ בלבד) של אדם מתון ומשכנע חלק מן התקשורת הישראלית שהוא הפרגמטיסט האמיתי
– שר החוץ הבט במראה (ליברמן קורא לשיח עם מדינות ערב המתונות, בעוד הוא שוכח לבדוק במילון מה משמעות המילה ׳מתון)
מחשבה לקינוח: אולי בסוף המלחמה ישקול ראש הממשלה סבב חילופי שרים בקבינט. יאיר לפיד עשוי להיות שר חוץ מוכשר ומועיל בהרבה.
– מחר בכנסת: השבעת הנשיא העשירי ראובן ריבלין. מעבר לחיזוק הכוחות הלוחמים, הרמת המורל השפוף של אזרחי ישראל, העצב וההלם הנוראים על אחד מן החודשים הקשים ביותר שידענו בשנים האחרונות, האם יקראו מישהו מן הנואמים לחירות הדיעה, חופש ההפגנה, ועצירת ההתלהמות וההתבהמות בקרב החברה הישראלית?
– שר התקשורת גלעד ארדן פנה למועצת הכבלים והלווין לקיים דיון בדבר הסרת ערוץ אל-ג׳זירה מן השידורים בישראל. אם אני מבינה נכון, מדובר בהסרתם מסל השידורים בכבלים כך שאזרחי ישראל לא יוכלו לצפות בהם (להבדיל מסילוק הכתבים והמערכת מן המדינה, כפי ההצעה של הדיפלומט מספר אחד שלנו). פניתי אתמול למשרד התקשורת ואף בסמס לדובר שר התקשורת כדי להבין, האם לבקשה שהונחה בפני מועצת הכבלים והלווין צורפו קליפים מסוימים, של קטעי שידורים. זה עשוי להיות מעניין, מה הם הקטעים המסוימים הנחשבים בעיני ישראל ל״הסתה חמורה״, וזאת על אף שהוכח (ככל הידוע לי) שאל-ג׳זירה מכפיף את עצמו לאינטרסים של ממשלת קטאר. טרם קיבלתי תשובה.
– ח״כ כרמל שאמה-הכהן זוכה לסיקור מאוד אינטנסיבי ב Ynet. כל סטטוס שני שלו (״בשעה זו אין מקום לדיבורים על יזמה מדינית״, ״יש לחתור להכרעה, אסור לסיים״ ) מצוטט שם במבזקונים. תמהתי. האם זו הכנה לתפקידו הבא ב OECD או שמע יש לו ידע צבור כחבר מועצת עירית רמת גן לשעבר? או יו״ר ועדת הכלכלה בעברו?
– למי שחלם שישראל מצליחה במאבק ההסברה בתקשורת הבינלאומית. הציצו נא כאן.
וזה הציוץ של העורך הראשי של באזפיד, בן סמית׳ (המוכר לי בתור חובב ואוהד ישראל מושבע) הסבור אף הוא שישראל מפסידה את המערכה בתקשורת ביג-טיים
like never before RT @moneyries: Israel is losing the media war http://t.co/XiaAjNDAtu
— Ben Smith (@BuzzFeedBen) July 22, 2014
– ועוד ציוץ מעניין בו נתקלתי כבר לפני כמה ימים, השוואה ויזואלית-מפתית של עזה וטווחי הירי שלה, לאזור וושינגטון דיסי (האימאג׳ תפס את עיני כי כמובן גרתי בין הנקודה המכונה רוקוויל לנקודה המכונה פוטומק על המפה הימנית במשך שבע פלוס שנים)
Compare the size of Gaza and Israel vs. the DC/Baltimore metro area; same scale. pic.twitter.com/YE9O3vO9PU
— Andy Carvin (@acarvin) July 18, 2014
– מי שרוצה ליצור מפות השוואתיות לעצמו – אפשרי בלינק הזה
ישראל כל כך מפסידה במלחמה התקשורתית שיש תמיכה חסרת תקדים על פי סקרים של האמריקאים בישראל. וסקר בצרפת הבוקר – 71% מהצרפתים אינם תומכים באף אחד, 17% בפלסטינים, 12% בישראל – מדובר בצרפת הפרו-ערבית. כן הם לא תמוכים בנו אבל גם לא ממש בצד השני וזה כבר משהו לעומת מה שרגיל שמה.