לכבוד קצב האירועים המסחרר, אעלה פה כמה דברים שראויים להבלטה
ראשית, יעקב פרי. ההודעה על הצטרפותו למפלגתו של יאיר לפיד תנתן בשש בערב במסיבת עיתונאים בבית סוקולוב. חומר קריאה חובה על מי הוא פרי, על כישורי הניהול שלו, הכספים שהוציא על שיפוצים, על חוזי העסקה שלו כמו גם מספר החברות בהן עבד במקביל נמצא כאן, בכתבתה המעולה של שרון שפורר.
כמו כן, אלדד יניב הצליח לעורר את הסערה לה קיווה עם הסרטון שלו. הבוקר כתבתי ניתוח מהיר (“עולה על הסרטון”) על קטע הוידאו. בינתיים יניב קיבל מכתב התראה מעורך דינו של גבי פיקר. תקשורת רוה”מ מכחישה בתוקף. יניב ענה לעו”ד פישר “שמעתי את הדברים לא אחת ולא שתיים מפיו, בפגישותינו. לא רק אני שמעתי את הדברים.”
קצב הספינולוגיה שיוצאת מש”ס מתיש אותי. כל חמש דקות נושבת הרוח לכיוון אחר. שאריה דרעי ואלי ישי יסעו כבר לגיבושון באילת, יחלקו חדר ויגמרו עם זה.
מחר ועידת הליכוד. לפי מה שמתפרסם כאן, רוה”מ לא מגיע. אמממ, אז מה שווה לנו כל האירוע הזה?
הרב חיים אמסלם הציג היום את תנועת ‘עם שלם’ ואת הנבחרת שתמודד איתו (נשים, גברים, אנשי תורה, אנשי עסקים). שווה מאוד, לדעתי, להתעכב על המפלגה הזו. אמסלם פרש מש”ס לאור חילוקי דעות עם שאר הח”כים, אינו מוכן בשום פנים ואופן לרוץ עם דרעי או להתקרב אליו, דוגל בגיוס בני ישיבות, ביציאה לשוק העבודה ומטיף לערכים שפונים לציבור הרחב.
מפלגת העבודה הודיעה היום על יבוא אישי של מוצר עלית הישר מוושינגטון. גרינברג נחשב שם לאחד מבכירי הסוקרים. מהיכרותי את וושינגטון מן הצד ההוא, הוא היה ועודנו דמות פוליטית מובילה. בהודעה ששלחה יחימוביץ’ היום לעיתונות היא ציינה את עבודתו של גרינברג עם קלינטון ובלייר, אך שכחה להזכיר את עבודתו הצמודה עם אהוד ברק (תזכורת: אהוד ברק-טל זילברשטיין-ג’רמי רוזנר-ועוד) ועם עמיר פרץ. בקיצור, אם מפלגת העבודה לא היתה פונה לגרינברג, הוא היה מופתע. מה שהיה הוא שיהיה.
תזכורת: היום בלילה, העימות בין ברק אובמה למיט רומני, בניצוחה של קנדי קראולי המצוינת מסיאןאן (זכור לי אחד העימותים בהם נכחתי, אחריו ניגשתי אליה לקבלת סיוע בהבנת הדברים וקראולי, כבר אז מאוד מפורסמת, סמי-סלב היתה מקסימה, הקשיבה בסבלנות לאנגלית במבטא, יעצה, הסבירה ולא נפנפנה אותי כמרבית עמיתיה האמריקאיים). על הפרק הלילה: מדיניות חוץ (וגם קצת פנים). הפורמט – טאון הול מיטינג. סי יו לייטר.
עם אהוד ברק ב-99′ הוא הביא ניצחון. עם עמיר פרץ הוא נכשל. מה יילד הקמפיין הנוכחי? לבוחר הישראלי הפתרונים.
בכל מקרה יש חשיבות גם לפרסונה המייעצת לך. מי שמפקפק מוזמן לשמוע את אנשי הליכוד מתרברבים באפשרות שראובן אדלר, ולא אחר, ינהל את קמפיין הליכוד.
ואגב יועצים פוליטיים ואסטרטגיים, מרתק יהיה לעקוב אחר הצמד חורב – ארד. משרון ללבני ולמופז. חילופי נאמנויות ונצחונות פנים מפלגתיים מזהירים שהסתיימו בבכי מהדהד.
חורב, אם הבנתי נכון, הצהיר שלא ייעץ לאף פוליטיקאי הפעם. לבני לא תיקח אותו שוב, כך נראה לי. בנוגע ליועץ אמריקאי לנתניהו – הוא חייב להביא מישהו, לא? מעניין מה אדלסון את רומני מציעים לו.
שלום, אני מאוד מאוד נהנית לקרוא אותך ואת התובנות שלך על העולם הפוליטי.
רציתי רק לבקש בקשה קטנטנה – אפשר להוריד את הו׳ ברה״מ? היא לא באמת קיימת שם…
תודה,
דפנה
חן חן. תודה רבה. רוה”מ ייותר כפי שהוא. זה הרגל וכבר בדמי. לא אשנה. טעות מכוונת וידועה.
ברה”מ תמיד מתחבר לי לברית המועצות..
בנוגע לפרי, האם זאת בחירה נבונה? יהיה קל מאוד לתקוף מפלגה שכוללת יו”ר דירקטוריון של בנק גדול.
לי אישית, זו נראית בחירה מאוד מוזרה, אבל עולה בקנה אחד, ככל הנראה, עם האמונות הכלכליות של יאיר לפיד, שטושטשו להן היטב עד עכשיו.