לקראת הבחירות, מדור חדש בפלוג, וידאו-קריטיק (Critique). ביקורות על קטעי וידאו פוליטיים קצרים.
למישהו יש שם עברי מוצלח מן השם “וידאו-קריטיק”? (סליחה שאני נדבקת כל הזמן למונחים אמריקאיים. זה די מתיש, אבל מה לעשות, זו תוצאה של הרבה שנים בחו”ל. פעם תמיד צחקתי על ישראלים שמשתמשים בביטויים ארה”בים. בסוף נהייתי כזו בעצמי).
קוראי הפלוג מוזמנים לחוות דעה, הן בתגובות או לשלוח לי למייל (tal@eyaltal.com). תעשו טובה, אם אתם תומכים במפלגה מסוימת ושולחים לי ביקורת על וידאו של מפלגה מתחרה, תהיו מספיק הגונים להגיד לי מאיזה צד של המפה אתם.
עשיתי מעט וידאו-קריטיק לוידאו הראשון של יאיר לפיד. הנה כאן בפוסט, “יש לנו גרעין סיירת מובחרת“. הגישה שלי היתה מעט הומוריסטית. לא בטוחה שהמסר שלי עבר. המסר של לפיד בטוח עבר, כי מאז אותו וידאו ועד היום נרשמו אצלו מעל 10 אלפים איש (לֹדבריו) כתומכים ומנויים על הודעות האי מייל שלו.
אתמול הודיעה סתיו שפיר על התמודדותה במפלגת העבודה, הודעה שהיתה צפויה מזה זמן מה. פתחה אתר חדש והעלתה וידאו הכרזה.
הנה התובנות שלי על הוידאו הראשון שלה:
לא אהבתי:
נערת המחאה, אשת הרחובות (אני אישית ראיתי אותה מספיק פעמים בחוץ כדי לדעת שהיתה הרבה בשטח), הופכת לנערת הפוסטר שלכם. איפה ההילה הבלתי-מהוקצעת (ה – rustic) של ימי שדרות רוטשילד? איפה המסע ברחבי הארץ? בסדר, אז נכנסו פה פרסומאים לתמונה והם יודעים לעשות פלקטים מעולים. אבל סתיו שפיר, היא לא נערת אולפנים. היא אחת עם כושר ביטוי וחיבור לשטח, לא? היא וכחנית טובה עד כמה ששמתי לב.
כמו כן, הקטע הזה של דמויות מטושטשות, כשרק שפיר מפוקסת? נו בחייכם אני יח”צ. תפקסו את החשיבה היצירתית שלכם למשהו קצת יותר מתוחכם.
הפעילים שמופיעים בוידאו מוכרים לחלק מאנשי המחאה. אני עצמי מזהה אחד או שניים. אבל לטובת הציבור הרחב, לא כדאי לשים שמות? שיהיה אפשר לקשר את צבא התומכים של שפיר לאנשים על היוטיוב שלי? (או שמא אלה הם שחקנים? נראה לי שלא..)
והערה קטנה אחרונה – המוזיקה הגרנדיוזית המלווה את דבריה של שפיר בסוף הוידאו היא קיטשית ברמות שקשה לתאר.
כן אהבתי:
“זה הזמן שלנו”. אכן, סיסמה טובה לבחורה כה צעירה כמו שפיר.
המפה. האוהלים ברחבי הארץ, זו גרפיקה מאוד אפקטיבית. מזכירה לאנשים את הקיץ ההיסטורי של שנה שעברה. עוד קצת יותר ממה שהיה כאן שנה שעברה (מעבר לתמונות ההמונים) לא יזיק.
ציון כללי: 4 (בין 1-10)
יופי של מדור – ראוי ונחוץ, ואני מסכימה עם הניתוח שלך לסרטון של שפיר.
הערה כללית לכל הסרטונים שצפויים לנו עד לבחירות. לכאורה זו הערה צורנית, אך יש בה מהות חשובה: כתוביות בתחתית המסך. כן, המלל של הטקסט. כתוביות שיאפשרו גם לכבדי שמיעה וחרשים להבין את הנאמר.
צודקת. חוסר התחשבות בבעלי מוגבלויות.
אם כבר מדברים על מונחים אמריקאים, יש אצלנו מקבילה ל”סוקר מאמז”?
מי הקהל הקריטי שחייבים לרתום אותו כדי לזכות בבחירות?
אסף, תרשה לזרוק תובנה משלי – ה soccer moms שלנו, הן מצביעות בפוטנציה של יאיר לפיד. לגמרי.
אני חשבתי שהקהל שלו הוא יותר “אבות היי-טק” (מקווה שהמושג ישתרש)
טל, הניתוח שעשית מצויין.
הנה שלי:
בקיצור – לא אהבתי.
אין אמירה מספיק חזקה לטעמי.
זה אכן הזמן שלנו – אך הזמן למה? מה היא רוצה לעשות? מה סדר העדיפות המדויק שלה? מה הבידול שלה משאר אנשי מפלגת העבודה? האם בכנסת היא תבצע את תפקידה באופן מחאתי ולוחמני כמו בקיץ? או האם תחבור לפואד ואיתן כבל? בקיצור, מה היא מציעה?
ככל שתהייה יותר שקופה, וככל שתראה שהיא לא פוליטיקאית מהדור הישן, כך ייטב.
(האם היא בכלל תצליח להבחר לרשימה, או להצליח בתור פוליטיקאית, בלי להיות אחת כזו באופי, איני יודע)
ועוד שאלה למומחים: האם בכלל סתיו שפיר יכולה להבחר כעת למוסדות מפלגת העבודה? כמה זמן היא חברה במפלגה? כמדומני צריך להיות חבר כחצי שנה לפני שניתן להבחר בבחירות המקדימות.
נ.ב
בנוגע לשם המדור החדש אני ממליץ על השם העברי “תגוב-ידאו’ (תגובה – וידאו)
רועי, תודה על השם. נשמע טוב
באשר להערתך, טוב, זה בסך הכל וידאו. אני לא מצפה מוידאו של פחות משתי דקות לכלול את הדברים שאתה מציין. מנגד, הוידאו שלה נראה כל כך פלסטיק מבית היוצר של פרסומאים שכמעט נדמה שהוא מביא לנו סתיו שפיר אחרת מזו האמיתית.
אני חושב שוידאו כזה מוגבל למסר מרכזי אחד. והמסר של שפיר, בשלב הזה ובהתחשב בקהל היעד שלה, הוא שהיא רצה בפוליטיקה ובמפלגה ממוסדת.
קהל הבית של שפיר, בסופו של דבר, זקוק גם להסבר למה מפלגה ממוסדת היא בסדר. למה הפוליטיקה זה לא גועל נפש. וחלק גדול מהמסר שלה הוא פשוט זה -‘כדי להשלים את כל מה שהיה פה, לתרגם את זה למשהו אמיתי, צריך את המערכת הפוליטית’. היא מסבירה למה מפלגת העבודה היא הבחירה ההגיונית ומסבירה למה העשייה הפוליטית היא חלק מהמאבק על המדינה.
בהתחשב ברתיעה של קהל היעד שלה מהמערכת הזאת באופן כללי, זה נראה לי חלק חשוב מאוד ממה שהיא צריכה להעביר – גם כדי להסביר את ההליכה שלה לפריימריז, וגם כדי להצליח להשיג את היעד הבא שלה, לדעתי, ולרתום אותם להגיע לקלפיות ביום הבחירות ולהצביע בעד מהפך.
אולי יהיו עוד סרטונים שיגידו דברים אחרים (כמו שאמר מישהו בעמוד שלה, “כש-25% מהתומכים שלך הם עורכי וידאו, זה רק הגיוני”), אבל הסרטון הזה לא היה נטול מסר, פשוט המסר הזה נראה כל כך מובן מאליו לאנשים אחרים שהוא יכול להראות לנו שקוף. אבל לקהל היעד שלה, זו אמירה חשובה.
אגב, לגבי תקופת ההכשרה, אני לא חושב שאנחנו יודעים אם סתיו שפיר התפקדה עכשיו, או שהיא חברה במפלגה כבר קודם. אני לא מועמד פוליטי לשום תפקיד, ובכל זאת אני חבר באחת המפלגות ומקפיד להצביע בפריימריז שלה. אם הייתי מחליט היום להתמודד, לא הייתי צריך שום תקופת הכשרה. בדיוק אותו הדבר נכון לנועם שליט. חברי מפלגה קיימים יכולים להתמודד, הכלל נוגע רק לאנשים שמצטרפים למפלגה רק כדי להבחר מטעמה לכנסת.
לגבי השאלה העקרונית – אתה צודק, דרושה תקופת חברות של חצי שנה לפחות. להבנתי, יש יוזמה, בגלל שהרבה מאוד אנשים מצטרפים לקראת הבחירות למפלגת העבודה והמפלגה מעוניינת לתת לאנשים האלה להתמודד על מקומם ברשימה, כן לשנות את המצב הזה לקראת הבחירות האלה. נראה.
אילן, הייתי אומרת שביטול תקופת האכשרה, הוא שאלה בעיקר של – למי יש אינטרס שכל המתפקדים האחרונים יוכלו להשפיע. במקרה של מפלגת העבודה, איני יודעת מי הם המתפקדים האחרונים, אך אם זהו קהל המחאה/קהל צעיר, אז ברור שליו”ר מפלגת העבודה יש אינטרס שהם ישפיעו על זהות הרשימה. הם באו למפלגה עבור יחימוביץ’ ולבטח יאזינו היטב להמלצותיה.
יכול להיות שאת צודקת.
מהבחינה הזאת, בגלל שהמפלגה קיבלה כל כך הרבה רוח קרב חדשה בשנה האחרונה, גם למפלגה כגוף יש אינטרס לחבק את המתפקדים החדשים, כך שגם זה כח מניע ללכת לקראתם.
הוידאו סה”כ נחמד ואם היה סרטון תעמולה לכנסת לכלל הציבור היה טוב למדי- הוא מציג את המחאה כארוע איני ומציג את העבודה כמפלגה צעירה ומחוברת לציבור ששמה את הבעיות של האזרח במרכז.
הסרט לא נראה לי מדבר לציבור המתפקדים הפרה-מחאה שמחפשים את האג’נדה העשייתית (גילוי נאות ידוע-חבר העבודה) ולא מתרגשים ממועמדות סלבריטאית משהו. (כולל השימוש בעלמה זוהר ונדמה לי גם נעה ולדן לבית פרס).
ההודאה בכישלון (של המחאה אבל האישית לבסוף)הזויה בעיניי כשאתה מנסה ליצור את הטיקט שלך ואני מניח שיש מי שי\תנגן על זה ברשתות החברתיות. בקיצור לטעמי כישלון בהבנת קהל היעד שהוא לא אנשי המחאה שנכנסו ברוח יחימוביץ שזה לשכנע את המשוכנעים אלא קבוצות אחרות.
אהאהאה! אתה הצלחת לגלות לנו מי הם חלק מן האנשים. אני מודה ומתוודה, אני בת 41 פלוס ולא ידעתי שזו עלמה זוהר (כן, כן, בורות שלי. יודעת. תראה לי דמויות מהחולמים או מספונג’ בוב ואזהה אותן יותר טוב). וגם לא ידעתי שולדן היא ולדן. את שמותיהן מכירה, אבל לא בפנים. סורי. מה שכן, זיהיתי את העיתונאי החמוד ביותר שהשתתף בסרטון. לפחות זה.
למה לדבר בקודים? ספרו גם לנו הלא מקובלים..
מי זו עלמה זוהר? מי הדמויות המשמעותיות האחרות?
בכל אופן, זה סרטון השקה של הקמפיין. אני מניח שיהיו עוד שמשווקים לאנשים אחרים.
הסרטון הזה לא פונה, לדעתי, לכלל חברי המפלגה, אלא דווקא לקהל היעד שלה (אלפי העוקבים והחברים שלה בפייסבוק, בתור התחלה), שהם כן בוגרי המחאה ומגיע להם הסבר מה פתאום פוליטיקה.
טוב לדעת שאני לא היחידה שלא מזהה…
ושם למדור: חוזי המדינה (חוזי=VIDEO)
שילוב של חזון, חוזי, חוזים עם ביקורת.
אפשרויות: ביקורת החזון; ביקורת החיזיון; חוזה ביקורת.
אוֹרי טוב בכאלה, היוועצי גם בו.
וכשאת/ה כותב אורי אתה מתכוון לאורי מי? (יש המון אוריים בחיי… אבל באמת, מי?)
מותר להגיד שוידאו-קריטיק נשמע לי בסדר גמור? בלי משחקי מילים, בלי שנינות, פשוט שם סטרייט פורוורד שנותן לך להבין לאן הגעת? ושאם נתרגם אותו זה צריך להיות הרבה יותר בכיוון של פשוט ‘ביקורת סרטונים’ המשעמם?
אילן!!! איפה היית עד היום בחיי? תודה 🙂
אבל בסוף האסכולה של משחקי המילים ניצחה, אה? 🙂
ברמת הגימור זה ללא ספק עשוי היטב ומחבר את הצופה לתחושות של אז, מנסה לנכז אותן לתוך סתיו שפיר. ברמת המסר הם עשו עבודה טובה כך שאת המשוכנעים הם ישכנעו (והטשטוש בסוף לא כזה נורא).
מצד שני לדעתי זה די מאולץ לחבר בין מחאה שהייתה בעיקרה ללא שייכות פוליטית למפלגת העבודה, כאילו מפלגת העבודה הייתה פקטור במחאה. מי שהיה מעורב במחאה וגם הקשיב לטרכטנברג יודע שאחד “האשמים” במצב שהוביל למחאה הוא הועדים הממשלתיים שמגבים את עופר עיני, החבר של שלי (שכחנו שמנהיגי המחאה אפילו התנערו מעיני כשזה “בא לתמוך בהם”?)
המסר טוב, קליט, בסגנון Yes We Can אבל אנשים קצת החכימו מאז בנוגע למערך הכוחות.
ואולי אני טועה כי בכל זאת שלי מקבלת הרבה מנדטים (לדעתי יותר משנאת ביבי מאשר מאהבת שלי).
והשם שארנון הציע טוב וחכם אבל יהיה קשה להבין אותו בלי הסבר (מצד שני את בטח רוצה שהקוראים של הפלוג יהיו כאלה שמבינים את המשמעות בלי הסבר :))
חן חן.
הבנתי אותך נכון? אתה משווה בין “כן, אנחנו יכולים” לבין “זה הזמן שלנו”? –
האמת, לא ראיתי את החיבור הזה אבל אולי אתה צודק…
תוך כדי כתיבת “הביקורת” שלי קלטתי את זה
YES WE CAN = IT’S OUR TIME
זה על אותו משקל, זה מסר שמניע לפעולה מתוך תקווה לשינוי.
יש שם את תמיר חג’ג’ ששבת רעב מול בית רוה”מ ונדמה לי שאלי דנקנר, שחקן והאבא של.
לא סלב שמוכרים למתפקדי העבודה מבית האבות בגבעתיים אבל אולי מוכרים לגרעין הקשה של המחאה, שמספיק שחלק קטן ממנו הספיק להתפקד בזמן כדי להכניס את שפיר לכנסת. אגב, כמה קולות צריך להשיג בפריימריס כדי לקבל מקום ריאלי?
את חג’ג’ זיהיתי כמובן כמובן. לגבי אלי דנקנר – טוב לדעת. לא הכרתי. פעם הבאה באמת אשים כאן וידאו ואבקש מאנשים לעזור לי עם הזיהוי. חסרה לי תבונת סלב בסיסית (או כאמור, אני סתם זקנה)
דנקר, לא דנקנר.
מזכרוני ממערכות בחירות קודמות, כדי להתברג במקום גבוה צריך משהו כמו 60% מהקולות. אנחנו אמנם לא מדברים הפעם על צמרת הרשימה, אבל הנתון הזה כן מלמד שצריך הרבה מאוד קולות, בגלל שכל מצביע יכול לבחור בכמה וכמה מועמדים.
קצת סיוע בזיהוי אנשים:
אלי דנקר (ולא דנקנר) הוא הראשון
אחריו – יונתן לוי, מפעילי המחאה וחבר קרוב של סתיו
אחריו – נועם פרתום, משוררת ויוצרת של ספוקן-וורד
0:56 – יובל סרי (מורה ופעיל חברתי)
1:09 – עלמה זהר
והשאלה שארנון העלתה מאוד חשובה בעיניי – האם זה קמפיין שפונה כלפי כולם, או כלפי מתפקדי המפלגה.
בנוסף, השמועות על הצטרפותה למפלגת העבודה קיימות כבר חודשים רבים. מדוע להודיע על כך בפומבי (לאחר הכחשות רבות, גם בדף הפייסבוק שלה בתגובות) בשלב שבו לא ברור האם המתפקדים החדשים יוכלו להצביע בפריימריז הקרוב?
אני סבור כי עדיף היה לה להצהיר כבר לפני מספר חודשים על כוונתה להתמודד בבחירות במפלגה וברצונה לצרף אליה אנשים (כפי שעשה למשל משה מזרחי), היום הודעתה התקבלה בציניות על ידי אנשים לא מעטים, וגם התזמון הוא לעניות דעתי מאוחר
מאוד מעניין מה שאתה אומר. אני חושבת שאולי לקראת הבחירות אני אצטרך ללכת אחורה לכל תוכניות האח הגדול/הישרדות ושאר השחקנים/זמרים – כדי באמת לדעת מי זה מי. האמת, עדיף לשאול פה אנשים ושיגידו לי.
בנוגע להודעה שלה – האם לא שמרה את עצמה ואת הבשורה לידיעות אחרונות ולנחום ברנע? היה נדמה לי כך. ואולי פספסתי. כה עולם ישן.
אני חושב שאת יכולה לסמוך על חוכמת ההמון במקרה של זיהוי הפרצופים.
ואני מבין את הצורך בבניית מתח תקשורתי (גם אם הוא של עולם תקשורתי ישן), אבל היא משאירה לעצמה זמן קטן מאוד לצבור כוח משמעותי במפלגה. אני מאמין שהיא עדיין תהיה בעשרים המקומות הראשונים (צעירה, זכירה, מייצגת איזשהו ערך/אידיאל שאנשים ייתנו לו את המשבצת האחרונה בהצבעה שלהם), ועדיין היה ניתן לנהל זאת אחרת מבחינת הזמנים. הרבה אנשים במפלגה כבר החלו להיערך לבחירות הפנימיות לפני חודשים רבים, והקמפיין השקט שלה (ושל צעירי מחאה נוספים, כמו רונה אורובנו) יכול להיות בעוכריהם, אם ההתמודדות שלהם היא מול אנשים ותיקים יותר ומקושרים יותר במפלגה.
רונה אורובנו רצה לכנסת? או שאתה מתכוון לקמפיין שקט בעד המועמדות של סתיו שפיר או בעד המהפך באופן כללי?
לפי שמועות (מאותם מקורות במפלגה שידעו לומר לי לגבי סתיו שפיר), רונה אורובנו מתכננת להתמודד, ולא על המקומות הצעירים אלא ברשימה הארצית, כמו פעילים אחרים מאגודות הסטודנטים השונות בארץ.
לא ברור למה הם שומרים על השקט עד עכשיו
דנקר כמובן, קל היום להתבלבל
אין ספק שהחשיפה של השנה וחצי האחרונות תועיל לשפיר, אבל שוב מדובר במפלגת העבודה שחלק גדול מהמתפקדים אליה שייכים למגזרים מסוימים שלא בטוח שמכירים את שפיר (קיבוצים, מושבים, אזרחים ותיקים)
אם היא רצינית היא תשאר במפלגה גם אם לא תבחר, ותנסה שוב, כמו יריב אופנהיימר ואראל מרגלית.
טל, את מפספסת לחלוטין את הפואנטה של הסרטון
הוא מדבר בשפה מסוימת, לאנשים מסוימים
אם את לא מזהה את הדמויות ולא מבינה את השפה אז זה כנראה עניין הגיל וקשיי שפה והוא לא מכוון אלייך…
תני פידבק חיובי! סוף סוף מישהו (מישהי!) עושה עבודת הסברה כמו שצריך במאה ה-21 ולא עוד סרטון מפוהק של ראשים מדברים עם בוז’י הרצוג על רקע דגל ישראל
ועוד 5,000 כניסות ביומיים ומאות לייקים בפייסבוק אחרי ההכרזה.
סוף סוף מישהי שעושה את העבודה מלמטה עם האנשים (החברים, ולא, אין הכוונה לחברי מפלגה אלא לאנשים שמאמינים ברעיון), ולא אוספת ארגזי חתימות של עסקנים במרכז המפלגה.
טוב ברור שפספסתי. אני יכולה לדבר רק בשם עצמי ובטח לא בשם בני 20 פלוס.
לגבי “תני פידבק חיובי” סורי, לא בקטע. בשביל זה יש לכל חברי מפלגת העבודה את פיד המעריצים של שלי בפייס וכולי.
עם כל ההערכה שלי לשפיר, ויש לי אליה הערכה רבה, מהרגע שעברה לפוליטיקה, היא נכנסת לאותו המקום שבו נמצאים כל הפוליטיקאים. מבוקרים.
משיחות שלי איתה וממה שראיתי עד היום – היא לגמרי מוכנה לזה ויודעת שזה חלק מן העניין.
השאלה המהותית ביותר בעיני היא- מי קהל היעד של הסרטון?
מתפקדי מפלגת העבודה שאמורים לבחור בה בפריימריז או ציבור המחאה והציבור הכללי שאמורים בזכות הסרטון להתפקד מיד?
זה מפתח מרכזי בהבנה אם הוא עובד או לא..
באופן אישי אני שמחה על הריצה שלה, אבל הפרצופים המוכרים יותר או פחות לא עושים עבודה עלי, יפה שהיא השקיעה והתמקצעה בכל החזיתות, אבל היא צריכה לכוון לקהל הבוחרים שלה ורק אחכ לשאר הארץ.
הערה נוספת מכאן ולעתיד- להיזהר להיזהר להיזהר לנכס לעצמה את המחאה בצורה כזו. היא צריכה עוד עוגנים כי זה לא רק שלה וזה עלול להישרף מהר ממה שנדמה לה
האם באמת מי שפיר היא רכש טוב של מפלגתנו העליזה?