מכונת הספינים התחילה לעבוד הבוקר, אבל היא חורקת. משהו לא מתפקד. שר התחבורה ישראל כץ סימס הבוקר לכתבים: “אין ספק שהיה פה כשל מודיעיני. בתגובה עלינו לספח מקום שהוא בקונצנזוס הישראלי, כמו ירושלים רבתי, מעלה אדומים, גבעת זאב ועוד ולהחיל עליו את החוק הישראלי.”
סגן שר החוץ זאב אלקין, מלמל דברים דומים הבוקר אצל רזי ברקאי בגלי צה”ל: “לוקח על עצמי את האחריות. איך לא ידענו על זה בשלב של הכנה. זה לא מסמך שנולד ביום אחד. האחריות כאן היא שלי ואם יש ביקורת היא צריכה להיות מוטחת כלפי.”
אוח! זריית החול בעיניים.
אפילו אני, עיתונאית/בלוגרית, שהנושא המדיני אינו בתחום הסיקור השוטף שלי (הייתי רוצה, אבל אין זמן ואין מי שישלם) – ידעתי שזה הולך לבוא. מה? הם לא ידעו? כבוד לעמיתי היקר, ברק רביד, שעוקב ומביא את הסיפורים האלה שוב ושוב. הוא אולי העיתונאי היחיד בישראל שעוקב בהקפדה אחרי הנפתולים של כל האין-שיחות אין-מו”מ, תסכול אירופי בשנים האחרונות.
שרי הממשלה לא ידעו? אולי לא רצו לדעת. לא יזיק להם לקיים קצת שיחות רקע, להיפגש עם נציגים אירופיים. אני לא מאמינה להם שלא ידעו. מעדיפה שיבואו לציבור ויגידו את האמת. ידענו, ולא מתאים לנו להתמודד עם זה. אנחנו (הם) מעדיפים לספח את כל השטחים (מהלך חוטובולי), מעדיפים לספח את שטח C (מהלך בנט), מעדיפים להמשיך לבנות בשטחים ולהתעלם מן העולם כולו (מהלך נתניהו, בניגוד לעצות יועציו הקרובים). רק שלא יספרו לנו עכשיו שהם מופתעים.
* * * *
השר נפתלי בנט נתן ראיונות נרחבים לתקשורת הישראלית במהלך ביקורו בסין שבוע שעבר בהם אמר “לא מעניין אותם הפלסטינים והסכסוך. לא העלו זאת פעם אחת, באף פגישה” (בסטטוס המצורף דיבר על הסינים, בראיונות נוספים אמר שהדבר הוא כך במקומות רבים בעולם). והוסיף: “יש שרים שמסתובבים בבהלה ואומרים: העולם מחרים אותנו, צריך לסגת מיו”ש’. צאו מזה…”.
דהינו, לשיטתו של שר הכלכלה, רק שרים אחרים כמו שרת המשפטים לדוגמא, הם שמייצרים בהלה מדומה, בנוגע לחרם עולמי. אני חשה שהספין הבא של בנט בדרך: ציפי לבני אשמה במהלך של האיחוד האירופי. הם שכנעה אותם לשנות את ההנחיות שלהם בנוגע להתקשרויות.
בנט הוא אולי שר חדש ולא מנוסה. אולי לא מבין איפה הוא חי. אבל איך אפשר להסביר את השר גדעון סער? כבר חמש שנים הוא אחד ממנהיגי המדינה?
זה הפתרון שלו: “אני קורא לקנות, יותר מתמיד, מוצרים המיוצרים במפעלים הממוקמים בירושלים, יהודה ושומרון ורמת הגולן.”
ברור, כי רכישה מקומית, עידוד צריכה מן השטחים תשפר את מצב הרוח ותאפשר לדבר על התגייסות לאומית במקום להתמודד עם המציאות נכוחה. והרי יוקר המחיה הגבוה בישראל, לבטח יפתר, אם רק נרכוש עוד ועוד מוצרים, ומן השטחים. מי צריך כלכלה גלובלית? אם אפשר לחיות על החרב ועל העצמה קניינית.
* * * *
ומילה על האמירות של יו”ר האופוזיציה. שמעתי את ראיונותיה הרבים של שלי יחימוביץ’ בכלי התקשורת בימים האחרונים. היא שבה ומדברת על מתן רשת בטחון לנתניהו במקרה של מהלך מדיני. בכל השנים האחרונות היא מובילה שיח ציבורי כלכלי בלבד, כשהיא מפרידה לרוב את הנושא המדיני-פלסטיני מן הנושא הכלכלי. אף פעם לא הצלחתי להבין את ההפרדה המלאכותית הזו והנה, המציאות מתפוצצת גם לה בפנים. ההחלטה של האיחוד האירופי מבהירה למדינת ישראל, שהכלכלה והחברה היא הכלי המשמעותי שלהם, בהתמודדות עם הקפאון המדיני הישראלי.
לדעתי, עיקר הקושי במה שאמרה והובילה יחימוביץ’ (בשנים האחרונות) הוא בכך ששכנעה ציבור ענק, שבאמת אין קשר בין הדברים.
רשת בטחון של 15 ח”כים לתהליך מדיני זה יופי, אבל מובן מאליו. יחימוביץ’ בעמדה של מגיבה, נגררת, ולא בעמדה של יוזמת (כפי שהיא יודעת לעשות היטב בתחום התקציב, הכלכלה והחברה). לו היתה ‘נכנסת’ בממשלה, כמו שהיא נכנסת בה על הגזירות בתקציב. לו היתה אומרת שמצב החיים של הפלסטינים כרוך במצב החיים שלנו. לו היתה מסבירה שיוקר המחיה פה והמצב הכלכלי כרוך גם במהלכים מדיניים. זה לא היה חלק מן השיח שלה במהלך הקמפיין (בסך הכל לפני חצי שנה), אך גם כיום, הביקורת שלה כלפי הממשלה הישראלית בתחום הזה, היא זהירה ומפרגנת. זו לא אופוזיציה.
הם שכנעה אותם לשנות את ההנחיות שלהם בנוגע להתקשרויות.-typo
הייתי מסמס חזרה לשר התחבורה חדל האישים הזה, ושואל אותו האם הרכבת הקלה בתל אביב כבר נוסעת, שיש לו זמן להתעסק עם סיפוחי שטחים.
אוי השמחה לאיד…:)
הבעייה היחידה בשמחה הזו היא שהיא מרחיקה את החזון של השמאל אפילו יותר מאשר קודם.
ההצהרה האירופית לא מתעסקת רק עם מגרון, בית אל ואפילו לא עם מודיעין-עילית – אלא גם עם שכונות ענק בירושלים, כמו גילה, רמות, רמת שלמה והגבעה הצרפתית, שבהן מתגוררים מאתיים אלף איש (ובהם, ניתן לשער, לא מעט אנשים שלא העלו על דעתם שהם חלק מהכיבוש משחית…).
ברגע שאירופה צירפה אותם למגרון, היא אוטומטית הקשיחה את העמדות הפלסטיניות לאותה רמה – רמה שמוחקת כל סיכוי להשיג כאן רוב לפיסת הנייר שבכותרת שלה כתוב “הסכם שלום”. הציבור בישראל, אחרי שני עשורים של עלק-תהליך שלום, יכול כנראה לבלוע כל מיני הסדרים שיכללו נסיגות, ואפילו עקירות של יישובים שנמצאים בעומק השטח. קשה מאוד (כנראה בלתי אפשרי) לשכנע אותו לוותר על יישובים גדולים כמו מעלה אדומים, אבל אין צ’אנס מינימלי להעביר דרכו הסדר שיכלול עקירת 650,000 יהודים (וזה המשמעות היחידה של הפיכת הקו הירוק לקו גבול שאירופה רוצה).
ומשפט אחד על התסכול האירופי הצבוע: את באמת חושבת שהחברים שם באמת חושבים שהבעייה החמורה ביותר במזה”ת היא סגירת מרפסות בשכונת ארמון הנציב, ולא, נניח, השחיטה הענקית בסוריה, האונס הסדרתי וההפיכות במצרים, או כל אחד משאר אירועיו הצבעוניים והיפים של האביב הערבי המלבלב? העויינות לישראל היא צורך פוליטי כיום – ולא משנה כמה ישראלים תעקרי מהבית, היא לא תיעלם. גם אם יתגשמו חלומות האולטרה-שמאל, ו650,000 ייעקרו מבתיהם בתמורה לפיסת נייר – יום אח”כ ישובו ויעלו התביעות לזכות השיבה, ואירופה תמהר לתמוך.
כל העולם אנטישמי וכולם שונאים אותנו בגלל שאנחנו יהודים. איזה פחד.
תראי, יש כאלה שיחשבו שנורא אמיץ לעשות את אותה טעות כל פעם מחדש, למרות התוצאות הצפויות. אחרים יחשבו שזו סתם איוולת…
לתומי חשבתי שעברו ימי הסיסמאות בנוסח “פחדני השלום” (פעם קודמת שהשתמשו בכזה ביטוי – זה היה כדי ללעוג לתחזיות הימין שמעזה יירו רקטות על אשקלון. מכירה את הקליפ?…:))
אירופה אכן מעולם לא אהבה יהודים (סליחה, מעולם לא “ביקרה את מדיניות ממשלת ישראל”…), אבל האמת היא שכיום להם יש עניין פרקטי לגמרי בלהיות עויינים לנו: יש בלוק מצביעים מוסלמי עצום במערב אירופה וחלק עצום ממקורות האנרגיה של אירופה מגיעים ממדינות ערביות. אני יודע שזה נשמע בלתי נתפש, לחשוד שהכוונות של האירופאים הנחמדים (שמממנים בנדיבות כ”כ גדולה את המשכורות, הארגונים והכנסים של “שוחרי השלום משני הצדדים”) הן ציניות לגמרי, אבל מה לעשות שהמציאות נוטה לאכזב – בעיקר את אלה שמחזיקים באמונה כנה.
צר לי, אבל האושר הגדול לנוכח עוד גילוי עויינות משעמם של האירופאים, הוא מוקדם מדי. המהלך העויין הזה לא מקרב אפילו דחפורון קטנטן לעבר אחרון המאחזים. למעשה, הוא רק מרחיק אותו מהם.
יש משהו עצוב בישראלים שכל הזמן משליכים יהבם על מדינות אחרות שיעשו להם קיצורי-דרך-עוקפי-קלפי, ויכתיבו לישראל מדיניות שהציבור מצביע נגדה באופן עקבי. מצד שני, קיצורי הדרך האלה בדר”כ לא מצליחים, כנראה בגלל שאנחנו נורא פחדנים ולא יודעים מה טוב בשבילנו…
איך התאוריה הזו מסתדרת עם העובדה שכל המימון הנדיב כל כך של שוחרי שלום או ווטאבר מאז ומעולם ועד היום לא מגיע לרבע מהמחיר של צוללת אחת שקיבלנו במתנה מגרמניה? מה, הם מפגרים האירופאים האלו? הם לא מבינים שאם אתה שונא יהודים אז לא כדאי לתת להם במתנה צוללות גרעיניות?
כמו כן, למה הכוונה ב”בלוק מצביעים מוסלמי עצום”? אתה מכיר את המספרים? בבריטניה, שמספרים שהיתה קולנית במיוחד, יש בין ארבעה לחמישה אחוז מוסלמים. במספרים, 4-5%. בנורבגיה, עוד מדינה שלא מתלהבת מהחמדנות הישראלית, אחוז המוסלמים הוא בין שני אחוז לארבעה, בצרפת ובגרמניה (שתי מדינות שננזפו ע”י משרד החוץ הישראלי בנוסף לבריטניה) המספרים הם 6% ו 5.5% בהתאמה. עד שנת 2030 חוזים בצרפת שהמספרים יגיעו אולי ל 10%. לא מיעוט מבוטל, זה נכון, אבל “בלוק מצביעים עצום מוסלמי עצום”? אתה מודע לעובדה שאתה חי באמצע המזרח התיכון, במדינה עם “בלוק מצביעים מוסלמי” של בערך 20% ?
היא לא מסתדרת עימה, שכן זו לא עובדה…
לא “האירופים” נותנים לנו במתנה צוללת, אלא ממשלה אחת באירופה, שמשלמת על עלות של צוללת אחת, במסגרת עסקה שבמסגרתה אנחנו רוכשים בכסף מלא צוללות נוספות (ובכך שהם מסבסדים עבורנו צוללת, הם מצילים מספנה גרמנית, ומספקים מקומות עבודה לגרמנים שעובדים בה).
אגב, הצוללת הזו לא גרעינית, לא חצי גרעינית ולא רבע גרעינית אלה צוללות דיזל-חשמל שלפי מקורות זרים (שאולי מדייקים ואולי לא), יש בהן גם צינורות טורפדו רחבים יותר, שאפשר לשגר בעזרתם טילי שיוט (כאלה ואחרים) שאף אחד בעולם לא מכר או מוכר לנו…
אתה מבין, אתה יכול לשנוא יהודים, ועדיין למכור להם דברים (מעבר לעובדה שממשלת גרמניה, מסיבות שאני חושד שגם אתה מכיר, היא אכן גורם פחות עויין מרוב האיחוד האירופי). ביזנס זה ביזנס.
ועכשיו לעניין בלוק המצביעים המוסלמי/ערבי: הציבור הערבי/מוסלמי בישראל אינו ציבור מהגר, והוא חלק יצוק בבטון בקצה אחד של המפה הפוליטית. אעי לכך, אין לו אפשרות להוות לשון מאזניים. באירופה, למרות שחלקם היחסי באוכלוסיה נמוך יותר (אם כי שם הוא גדל בקצב מהיר יותר, מכיוון שגם הריבוי הטבעי של המהגרים חיובי וגם ממשיכים להגיע מהגרים כל העת, בעוד שהאוכלוסיה הוותיקה סובלת מריבוי טבעי שלילי).
בכל מקרה, תודה על העדכון הגיאוגרפי – הייתי מצפה ממי שמודע לכך שאנחנו באמצע המזה”ת, שיסתכל מסביב לפני שהוא ממהר לתמוך במהלך אירופי שמציג אותנו כנקודה הבעייתית ביותר באזור, בשעה שמסתבר שהמקום הבטוח ביותר במזה”ת לחיות בו כערבי, זה דווקא בישראל…