1.
כפי שעולה מפסק הדין בעניין עורך דין אורי דניאל, עורכת הדין רוני אלוני סדובניק לא היתה שותפה במזימת “תוכנית הנאנסות” שהגו מתלוננות השווא נגד דניאל בניצוחו של היחצן/יועץ מוטי מורל. אלוני סדובניק נשכרה כדי לשלוח מכתב ללשכת עורכי הדין בדרישה להשעות את דניאל מתפקידו בלשכה. בפסק הדין של העליון נכתב כי אלוני סדובניק ציינה במכתבה כי הגיעו לטיפולה שני מקרים נפרדים של אונס אכזרים ומשפילים במיוחד וכי בידי משטרת ישראל פרטיהן של שתי נפגעות נוספות. היא דרשה כי דניאל יושעה עד שיסתיים הבירור המשטרתי והאזרחי בעניינו.
השופטים כתבו כי ניתן להניח שאלוני סדובניק שאיננה צד להליך לא ידעה לאמת או לשלול את אמיתות התלונות. ועם זאת הם הוסיפו כי פנייתה לא יכולה לחסות תחת הגנת תום הלב שכן המכתב שלה נשלח שנה אחרי ההחלטה לגנוז חקירת משטרה בעניין תלונות שלוש מהנשים המדוברות וכי תביעות אזרחיות הוגשו רק כמה חודשים לאחר מכן.
אלוני סדובניק מצידה מסרה בתגובות לתקשורת כי האמינה בתום לב כי הנאנסות דוברות אמת והפנתה לדברי השופטת דפנה ברק ארז שהיתה בדעת המיעוט בעליון וכתבה כי לא הוכח שהיה אונס אך גם לא הוכח שלא היה כזה. את הדברים המלאים בעניין אפשר לקרוא כאן.
2.
מה שאלוני סדובניק עשתה למעשה לא שונה מעורכי דין או פרופסורים לכלכלה וחשבונאות או כל מיני מומחים או יועצים מתחומים שונים שמספקים השכם וערב חוות דעת מטעם צדדים שונים לבית משפט או מכתבים לכל דורש תמורת סכום כסף נכבד. היום פרסם עידו באום בדה מרקר כתבה על חוות דעת ממומנות תחת הכותרת: “לא פעם רואים מקרים מביכים כשמגיע מומחה שמישהו מימן את דבריו”. בכתבה מצוטט השופט עופר גרוסקופף שחתום על כמה החלטות אמיצות מאוד בעד תובעים ייצוגיים שתובעים תאגידי ענק. הוא אומר: “במפתיע כל צד מגיש חוות דעת כלכלית שתומכת בעמדתו. אני לא אומר שמומחים יכתבו הכל בהתאם לצד המשלם להם אבל יש גמישות”.
לכן, אני לא חושבת שאלוני סדובניק עשתה משהו חריג כל כך או נוראי כל כך על פי המתואר בפסק הדין לפחות (אם עשתה דברים שלא הופיעו שם זה משהו אחר).
3.
ואף על פי כן ההתנהלות של אלוני סדובניק במקרה הזה מאוד מאכזבת ובעייתית. בשנים האחרונות הפכה אלוני סדובניק לכתובת המרכזית של נשים שנפגעו מעבירות מין. היא ייצגה כמה מהנשים בפרשות הגדולות ביותר שנחשפו כאן. למשל את מאי פטאל, וגם את הנאנסת שהשופטים בבית המשפט דרשו ממנה להדגים את התנוחה שבה נאנסה. ממה שקראתי אודותיה היא דוגלת במה שנקרא אקטיביזם פמיניסטי במשפט. והיא אחראית במידה לא מבוטלות למה שמסתמן כמו ניצני מהפיכה בשיח על ההתמודדות עם עברייני מין והתנהלות מערכת אכיפת החוק – המשטרה ובתי המשפט מול העבריינים והנפגעות. יצא לה מוניטין של מי שנלחמת עבור לקוחותיה והיא עשתה לה שם בתקשורת. לכן, לא פלא שמוטי מורל רצה את הסטמפה הזו של אלוני סדובניק על המוניטין המצוין שלה והכותרות שהיא משיגה על המכתב ללשכת עורכי הדין. מורל לא היה היחיד. עט להשכיר שימשה אלוני סדובניק גם עבור הטייקון מוטי זיסר שרצה לנקום בבכירי בנק הפועלים ושכר לשם כך את היחצן/ועץ רונן צור ששיתף פעולה עם אלוני סדובניק.
4.
כך הולך המעשה: זיסר לא עמד בהחזר חובותיו לאחר שקבוצת אלביט הדמיה קרסה. בנק הפועלים פנה לבית המשפט וביקש להכריז על זיסר פושט רגל. זיסר הרגיש שהבנק מפלה אותו לעומת טיקונים אחרים כמו נוחי דנקנר ואליעזר פישמן שהבנק לא נקט בהליכים משפטיים נגדם והחליט לנקום בבכירי הבנק, ציון קינן מנכל הבנק וחברו הטוב של קינן, מי שהיה עד זמן קצר לפני כן מועמד להחליפו, שמעון גל ראש החטיבה העסקית (החטיבה שמעמידה אשראי לטייקונים).
תוכנית הנקמה של זיסר כללה איסוף כל חומר אפשרי על השניים ושכירת בלש פרטי. זיסר, שסובל מבעיות בריאות שכר במסגרתו זו את שירותיו של יועץ התקשורת והיחצן רונן צור. צור היה בעבר שותפו של מוטי מורל. השניים נפרדו כבר לפני כמה שנים ומאז ועד תחילת השנה הזו ניהלו מאבק ממושך שנפתר בינואר האחרון בבוררות שפסקה לטובת מורל. בכל מקרה שיטות השניים דומות ותמיד היו שנויות במחלוקת ומעוררות ביקורת רבה. הנה כתבה ישנה על משרדם.
במסגרת איסוף החומרים פעל זיסר להקלטת שיחה שקיים עם אילן אמיר מי ששימש סגנו של שמעון גל כשזה עבד בחטיבה העסקית בבנק. אמיר עצמו עזב את הבנק בטריקת דלת על רקע פרשת מין חשאית בבנק שהתפוצצה ברעש גדול ובסופה עזב גם שמעון גל את הבנק. גל ניהל מערכת יחסים שטיבה לא ברור עם עובדת כפופה לו ואף קידם אותה בתוך כך. לאחר חודשים ארוכים של הכחשות מצד הבנק, התפוצצה הפרשה והבנק נאלץ למנות שופטת בדימוס שתחוקר את הפרשה. כשהשופטת סיימה לחקור והגישה ממצאיה להנהלת הבנק, העובדת שכרה את שירותי עו”ד הפלילי אביגדור פלדמן ואחרי מו”מ ממושך עם הבנק מונתה לתפקיד מנהלת בחברה בת שלו.
הפרשה שהרעידה את צמרת בנק הפועלים נחשפה בדה מרקר אך מעולם לא נחקרה על ידי בנק ישראל או על ידי משטרת ישראל. זיסר הקליט את אילן אמיר בלי ידיעתו. אמיר נשמע בהקלטה שנחשפה על ידי מתן חודורוב, מספר לזיסר ששמעון גל אמר לו שציון קינן ידע מכך.
במקביל לפרסום ההקלטה הזו שכר זיסר בין אם באופן ישיר או באמצעות צור את שירותיה של רוני אלוני סדובניק וכן את שירותיו של ניצב בדימוס יעקב בורובסקי שתיכף אכתוב עליו. סדובניק פנתה לבנק ישראל בדרישה שיורה על פתיחת חקירת משטרה בטענה כי יש חשש לעבירות בבנק (לקריאת מכתבה של אלוני סדובניק, פידיאף).
5.
השת”פ של אלוני סדובניק עם מורל אינו דומה לשת”פ שלה עם צור. שכן אלוני סדובניק לא נשכרה על ידי האישה בפרשה של בנק הפועלים. זו קודמה ותמורת התפקיד שקיבלה נצרה את פיה ושותקת מאז. אלוני סדובניק נשכרה כאמור על ידי זיסר ששמע על הפרשה רק מאוחר יותר וביקש בשל האינטרסים שלו לגרום לרשויות לחקור אותה. אני בעצמי חשבתי שראוי שתפתח חקירה בנושא ושהפרשה חמורה. כשקראתי את מכתבה של אלוני סדובניק חשבתי שהוא מנומק לעילא ולא ראיתי איך בנק ישראל מתעלם ממנו. אלוני סדובניק מן הסתם נבחרה לתפקיד הזה על שום המוניטין שלה והיכולת שלה להעלות נושא לסדר היום.
6.
ובכל זאת התאכזבתי מאלוני סדובניק. מה שמאכזב בהתנהלות היא העובדה שבחרה לרתום את המוניטין הפמיניסטי הלוחמני שלה לעבודה עם יועצי תקשורת. אותם אנשים שהאינטרסים שלהם מעורפלים ותואמים את האינטרסים הלא נקיים של בעלי ההון השררה והכסף . במיוחד בהתקשרות עם מורל וצור על שיטות העבודה האגרסיביות שלהם שאינן בוחלות בשום מהלך – אך לא רק איתם. אני עדיין מקווה שהיא תצליח להתנער מהכתם שנראה כי דבק בה בפרשה הזו. כי התפקיד שלה במהפכה של ההטרדות המיניות הוא מרכזי מאוד. אלוני סדובניק חייבת להתנער מהכתם הזה בדחיפות שכן גם כך המתלוננות על עבירות מין סובלות מרצח אופי בלתי נסבל ורבים הקולות שאינם מאמינים להן. מעל לכך, הן לא צריכות את הפקפוק של הציבור גם בעורכת הדין שלהן. ההתנערות מהכתם הזה הולכת להיות לא פשוטה. רבים מאויביה של אלוני סדובניק ינסו להשאיר את זה על סדר היום.
7.
מי שאין סיכוי שאתאכזב ממנו אי פעם כי אין לי שום ציפיה לאתיקה גדולה מצידו הוא עו”ד יעקב בורובסקי, מי שהיה בעבר ניצב במשטרה וגם יועץ בכיר במשרד מבקר המדינה. בורובסקי הוא עט להשכיר משופשף ותיק ומיומן בהרבה מאלוני סדובניק. התפקיד של בורובסקי היה לשלוח תלונה למשטרה בדרישה שתפתח בחקירה בעקבות פרסום הקלטת של זיסר משוחח עם אמיר על ידי מתן חודורוב בחדשות 10. בורובסקי שלח תלונה לניצב מני יצחקי. זאת על אף שבהקלטת השיחה לא היה דבר חדש בנוגע לחשדות לגבי מעורבות צמרת בנק הפועלים בטיוח פרשת המין לכאורה, שכן מדובר היה בסך הכלל בעדות שמיעה. לאחרונה הודיעה המשטרה על סגירת החקירה בחשד לטיוח. לא ברור כלל אילו פעולות נקטה המשטרה במסגרת חקירה זו והאם מנכל בנק הפועלים נחקר במסגרתה. מה שכן נראה יותר ברור, בעקבות הפרשה הזו, זה שאם תרצו שיתייחסו לתלונה שלכם ברצינות ויפתחו בחקירה תשכרו את שירותי יעקב בורובסקי שיתלונן. את בורובסקי אפשר למצוא לצד צור גם בשירותים שנתנו השניים לעו”ד ישראל פרי, המולטי מיליונר שהורשע בפרשת הפנסיה הגרמנית והמשיך לטמטם את מערכת המשפט ולהתעלק על משלם המיסים הישראלי גם מבפנים.
שופטי העליון:”פנייתה לא יכולה לחסות תחת הגנת תום הלב שכן המכתב שלה נשלח שנה אחרי ההחלטה לגנוז חקירת משטרה בעניין תלונות שלוש מהנשים המדוברות וכי תביעות אזרחיות הוגשו רק כמה חודשים לאחר מכן.”
אלוני סדובניק בתלונה שהגישה ללשכת עורכי הדין כנגד הסניגור עו”ד מנחם בלום ביוני 2013 (בתיק אחר, בו הגן על נאשמים באונס שהרשעו במעשה מדונה):
“שיא הזוועה התרחש בשלב מסוים של חקירתה באולם (ילדה בת 15 בעת מתן העדות), אל מול פניהם של האנסים ושלושת השופטים – דרש ממנה עו”ד בלום לגשת למרכז האולם, לכרוע על הארץ על ארבע ולהדגים בתנועות את תזוזות הגוף של ראשון האנסים שחדר אליה”
נשיא בית הדין העליון אשר גרוניס לאחר בדיקת התלונה על ידי נציב התלונות על השופטים השופט גולדברג:
“בשמה של עורכת דין שלא ייצגה בתיק ולא נכחה באולם ומבלי לבדוק את העובדות לאשורן, הכריזו אמצעי תקשורת שונים, כי שלושה שופטים הכריחו קורבן אונס להדגים את המעשה שבוצע בה. תמונות השופטים הופיעו בעיתונות ושמם המקצועי נפגע. נציב תלונות הציבור על שופטים קבע שמדובר בעלילה”.
עו”ד בלום הגיש תביעת לשון הרע כנגד המומחית של שרון שפורר והתיק יגיע לדיון בימים הקרובים.
בסופו של יום ניתן לדעתי לסכם זאת כך:
עו״ד אלוני סדובניק איננה לוחמת צדק ולא מגינת הנשים המוחלשות. היא עט להשכיר – ולכל המרבה במחיר. וכיוון שבאולמות המשפט קנתה לעצמה שם – אזי היא כבר עט ממותג מובחר, אבל לא מעבר מכך. וחבל שהעט לא ברר את השוכרים את שירותיו, וולא נתן את דעתו למה הדיו היוצא מציפורנו עושה לאינטרס הציבורי, ולנשים בפרט.
כי כמו שציינו שופטי בג״צ – תום לב לא היה לאותו העט.
יישר כח לכותבת המוכשרת.
1. להלן קישור למאמר שכתב איתמר לוין על הסיפור הבדוי(!) של הילדה שנאלצה להדגים:
http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-110288-00.html
2. להלן קטעים ממה שנכתב בפסק הדין בנושא אורי דניאל כשבתחילה מוצג הקישור אליו:
http://elyon1.court.gov.il/files/14/260/074/e18/14074260.e18.pdf
“ד’ היא אחותו של אבי, ומכאן שהיא גיסתה של ר”ש, מנהיגת הקבוצה. ד’ ואורי היו בקשר זוגי שנמשך שנים ספורות, והסתיים ככל הנראה סביב שנת 2000.”
“ביום 6.6.2011 הגישה ד’ תלונה במשטרה נגד אורי בגין מספר מעשי אונס.”
מדברי השופטת: “את אמרת שהוא בוגד סדרתי ואמרת את זה בכעס גדול. מה שהכי מכעיס אותך בכל הסיפור, נראה לי, שהוא היה בוגד. יכול להיות שהיתה לכם מערכת יחסים חולנית אבל זו היתה מערכת יחסים ששניכם כנראה רציתם אותה, כי זה לא יום, לא יומיים, לא שבוע, לא חודש, לא שנה, שנים.”
והשופטת שואלת: “אז מה גרם לך יום אחד ללכת למשטרה?
והיא עונה: “כשפגשתי את רוני. רוני נתנה לי את האומץ לרפא את הנשמה שלי.”
ואחר כך היא מוסיפה: “אני קיבלתי אומץ מרוני, רוני ראתה את כל הסימפטומים שלי ואמרה לי ‘גם את’, אמרה לי ‘את חייבת לעשות משהו עם ה…”
————————-
אז עד כאן הציטוטים, ומה שמענין אותי זה האם רוני אלוני סדובניק גם לקחה ממנה כסף כדי ללוות אותה בתור מתלוננת אחרי שהיא ריפאה לה את הנשמה, ושכנעה אותה שנאנסה, וגם שכנעה אותה ללכת למשטרה ולהתלונן על מעשי אונס שנעשו בשעה שהם היו בקשר זוגי שנמשך במשך שנים, 11 שנים אחרי(!) שהקשר הסתיים והמעשים (לכאורה) נעשו.
האם רוני נמצאת לצד הנאנסות, או לצד הכסף שלהן?
דרך אגב, אני כתבתי תגובה כזאת באתר “מחלקה ראשונה” של יואב יצחק, ואחר כך ראיתי שהוא הוסרה, ואם כותבים בגוגל “אורי דניאל” מופיעה שם כתובית שכל מיני הפניות הוסרו מגוגל, וכנראה שהרוני אלוני סדובניק הזאת עובדת כמו משוגעת בשביל למחוק כל מיני קטעים בכל מיני אתרים.
אותו איתמר לוין ואתר news1 שאתה מביא כאן היו חלק מהקמפיין נגד ניצב אפרים ברכה ז”ל כאילו פינטו שה תמים, הם גם בעד ניקוי שליש מעונשו של קצב, היכן כל הדרישות לחקירה פלילית כנגד הקמפיין המלוכלך שהיה רצוף באמירות שאינן אמת? אפרים ברכה מסוכן לציבור? באמת? ברצינות? היכן בקשת הסליחה שלהם מ- נפגעי עבירה?
שלום לך גברת מילר
שמחתי לראות שאת אינך מעבירה כל ביקורת על הקטעים שציטטתי מפסק הדין. תמיד כשאני כותב אני מציג גם ציטוטים, וגם קישורים למקורות שמהם אני מצטט, כך שאפשר לוודא שהציטוטים שלי מדויקים.
אז שתדעי שאני לא רק בעד ניכוי שליש לקצב, אלא שאני כבר למעלה מארבע שנים מנהל מאבק דון-קישוטי לשבירת קשר השתיקה שנרקם סביב האמת על משפטו של קצב, שהורשע באונס למרות שהראיות שניצבו לנגד עיניהם של השופטים הוכיחו בוודאות של 100% שהוא קורבן עלילה.
הידעת שראש היחידה לאבטחת אישים בשב”כ העיד במשפט?
הידעת שהשופטים התעלמו לחלוטין מעדותו זו, ואין לה זכר בפסקי הדין שהם כתבו?
הידעת שעדותו זו מוכיחה שהנימוקים שהציגו השופטים להרשעתו של קצב מתארים ארועים שלא היו ולא נבראו, אלא בדמיונם של השופטים.
הידעת שח”כ שלי יחימוביץ’ העידה במשפט?
הידעת שעדותה של יחימוביץ’ שגם ממנה התעלמו השופטים ואין לה זכר בפסקי הדין מוכיחה שהנאנסת לכאורה, א’ ממשרד התירות, היא לא רק שקרנית אלא גם בדאית, שבדתה מדמיונה סיפורים שלמים שלא היו ולא נבראו?
ואם את אינך יודעת, ואם את מסוגלת להתמודד עם האמת שתנפץ את עולם האגדה שבו את חיה, את מוזמנת לקרוא את המאמר שבקישור שלהלן, שכולל כדרכי גם קישורים לפסקי הדין, וגם לפרוטוקולי עדויותיהם של ראש היחידה לאבטחת אישים בשב”כ, ושל ח”כ שלי יחימוביץ’.
http://www.parshan.co.il/index2.php?id=12508&lang=HEB
בברכה
אהוד פרלסמן
ביקורת על הדברים שכתבת? הרי כל מה שכתבת אינו מאוזן ומטעה כמו הכותרות באתר שאתה כותב בו כמו הכותרות בעינינו של ניצב אפרים ברכה ז”ל שהצצתם איתם באתר, ראה תגובותי בהמשך למטה, אתם ממש בקמפיין למען משה קצב באתר הזה, ולא אתפלא אם בקרוב תעלו מדרגה ותטענו שהוא לא אנס כלל, גם ככה אתרכם אינו נוטה חסד בלשון המעטה לקורבנות תקיפות מיניות.
לגברת מילר שלום.
יש לך אי הבנה.
אני לא אחד מאנשי האתר הזה, אלא סתם אחד שכותב מאמרים.
יש שם מדור שנקרא “בימה חופשית”, שבו כל אחד יכול לכתוב מאמר, ואם את רוצה גם את יכולה.
ואני לא כתבתי באתר הזה אף מאמר על רוני אלוני סדובניק, או על פינטו, או על אפרים ברכה, ואפילו על משפט קצב כבר לא כתבתי שם שנתיים, ואת המאמר שקישור אליו הצגתי לך בתגובה קודמת פרסמתי בכלל באתר אחר, שגם בו כל אחד יכול לפרסם מאמרים (אתר שנקרא פרשן).
כמובן שאני כן(!) כותב באתר הזה תגובות למאמרים שאחרים כותבים, ואני משער שאת מבינה שכל אחד יכול לכתוב תגובות כאוות נפשו, אם כי כאמור, את התגובה שכתבתי בענינה של רוני אלוני, הם מחקו.
אז דוקא אתמול שלחתי לשם מאמר שמסביר מדוע צריך לנכות לקצב שליש, אבל הוא טרם פורסם. אני מקוה שהוא יתפרסם עוד היום או מחר, ואז תוכלי לקרוא אותו. אבל המאמר הזה הוא באמת חסר חשיבות מול המאמר שבו אני מוכיח שקצב הוא קורבן עלילה, ושקישור אליו הצגתי בתגובתי הקודמת.
בברכה
אהוד פרלסמן
ועוד על אותו איתמר לוין, היום באתר ניוז1 מפרסם מאמר ותביעה של קלאב הוטל (בובליל) נגד חצרוני, וכמובן תוקע בקול רם רמיזות בכתב התביעה שהנתבע פוגע בשופטי העליון, הבנת? כך עושים מוניפולציה על שופטי בית המשפט העליון, “מכוונים אותם”. אז רק שתדע שזו לא פעם ראשונה שאיתמר לוין עושה זאת, ובעקיפין או באופן ישיר מסכסך שופטים עם עורכי דין. הוא גם שוכח לציין שיורם מושקט הוא עורך הדין של ניוז1 / יואב יצחק, ושפרסום שכזה משרת את עורך הדין שלהם שגם מפרסם אצלם. והוא שוכח עוד דבר קטן, לתת זכות תגובה לחצרוני. את זכות התגובה הוא מרבה לשכוח, מעניינן, מזכיר לך משטרים מימים רחוקים? בולשביזם אולי? שכח לציין את קשרי יואב יצחק עם בובליל של קלאב הוטל. אז אל תמכור לנו אמינות של איש הסוכנות היהודית / קק”ל
ועוד דבר, מר פרלסמן הנכבד, לכתוב שהכנסת תגובה היכן שהוא באתר news1 אינו מהווה גילוי נאות, מדוע אינך מציין מר פרלסמן כי אתה מרבה לכתוב מאמרים באותו אתר, יחד עם איתמר לוין?
אני גאה בכך שאני מפרסם מאמרים באתר מחלקה ראשונה, אבל אני התיחסתי לתגובה שכתבתי באותו אתר, ושהופיעה, ואחר כך נמחקה.
לו העברתי ביקורת על האתר, או להפך, נתתי לו מחמאות, היה מקום לגילוי נאות, אבל אני רק סיפרתי סיפור.
ממש לא משכנע
בפסק הדין של העליון, קובע השופט עמית (זו דעת הרוב) שאת חוסר תום הלב הוא מייחס למתלוננות ולא לעורכת הדין סדובניק, (ראו עמוד 61 לפסק הדין). כל המעלילים על סדובניק אינם מתמודדים עם קביעת הרוב בפסק הדין, אלא סתם משמשים את הקמפיין של קצב (מענין, זה קורה במקביל, ואותם עיתונאים שכתבו ראשונים והחלו בהפצת השמועה על עורכת הדין הם אילו שליוו את קצב ופינטו, והשחירו את ניצב ברכה עד להתאבדותו של המסכן) רבים מהעיתונאים לאחר מכן פשוט התעצלו ולא קראו את פסק הדין. יתרה מכך, שדעת הרוב אינה מייחסת לעו”ד חוסר תום לב, הרי שדעת המיעוט של כבוד השופטת דפנה ברק ארז, קובעת במפורש שלא ניתן לקבוע אם היה אונס או לא היה. הווה אומר ששלושת השופטים אינם מייחסים את חוסר תום הלב לעו”ד רוני אלוני סדובניק. זו הפעם הראשונה שכתבת כלשהיא כותבת שפסק הדין אינו קובע שאלוני סדובניק הייתה חלק ממזימה… אז היכן כל הכתבים האחרים? היכן הארגונים שמובילים את המאבק נגד אנסים, רוצחי נשים וכל יתר החלאות. הן ידעו יפה מאוד לעמוד לצד סדובניק במאבקיה, נגד פדופילים, אנסים, וסוטיי מין מסוגים שונים. היכן היועצות המשפטיות של אותם ארגונים? הגיע הזמן שהם יאזרו אומץ, יצטטו מפסק הדין את העובדה שנקבע במפורש שעורכת הדין אינה חלק מעלילה. הרי מדובר באחת מהן.
אכן כל הכבוד לעיתונאית, שקראה פסק הדין והסבירה אותו כפי שהוא באמת.
ניתוח לוגי וטקסטואלי שלא היה מבייש בוגרת קורס לפילוסופיה מעשית של ריקי שחם.
זה אתה אומר מפני שאיתמר לוין שכתב שבפסק הדין בעליון נכתב שעו”ד רקמה מזימה ועלילה, כשאין דבר כזה כלל בפסק הדין, וכתוב במפורש בסעיף 72 שבעמוד 61 על ידי דעת הרוב של כבוד השופט עמית, כי עורכת הדין לא יכולה הייתה לדעת שאין אמת בתלונות, אלא רק המתלוננות יכולות היו לדעת, השופט האחר, כבוד השופט שוהם אינו מתייחס כלל למכתב, או לעורכת הדין, וכבוד השופטת דפנה ברק ארז קובעת שגם היום לא ניתן לקבוע כי לא היה אונס, או שהמתלוננות שיקרו. ומכאן מגיע הניתוח הטקסטואלי של איתמר לוין לאן שהגיע? אוי ואבוי לנו עם כותרות שכאילו, ועוד על ידי מי שקורא לעצמו כתב משפט. אוי ואבוי לנו עם כותרות שכאילו על ניצב אפרים ברכה, שהמרחק בינן לבין המציאות, או לבין עיתונות הוא מרחק השמיים מן הארץ.
מה עוד עושים אילו שמשמשים את הקמפיין של קצב? הם מנסים לקדם הכפשה קודמת שהיו שניסו נגד עורכת הדין, לטעון ששופטים פסקו שהיא מעלילה. גולדברג וגרוניס. אז התחקירים כבר הוכיחו שלא היה ולא נברא, וגם גולדברג מייחס העלילה לילדה ולא לעורכת הדין, וגם זה נקבע. אז תומכי קצב בקמפיין מנסים לפגוע בשופטים כפי שנעשה מאז החל משפט קצב, הם עובדים בשיטה שאנחנו מכירים היטב, הם מתחבאים מאחורי חפים מפשע, וטוענים שאותם חפים מפשע פוגעים בשופטים. דבר שלא היה. כך הם מנסים להשיג שתי תוצאות: א- זה כאילו לא תומכי קצב שמחפישים השופטים: בגדר זה לא אנחנו זה הם. ב- הם מנסים לנטרל את אחת השחקניות הרציניות ביותר למען נפגעי עבירה ונפגעות עבירות מין במיוחד. ראו הכתבה ב ניוז 1, בערוץ 7, מעריב.
אתה חי בסרט!
אני כבר יותר מארבע שנים פועל כדי לגלות לציבור את האמת על משפט קצב, ואין לזה שום קשר לשום דבר שקורה עכשיו, בטח לא בענין רוני אלוני.
אפילו את המאמר האחרון שאליו אני מפנה, שמסכם מאמרים רבים קודמים, כתבתי לפני שהתפוצצה פרשת רוני אלוני, ואני מתיחס בו לעובדות ולא לטענות כלליות על מתלוננות מעלילות.
הענין הוא שפשוט אין לך מושג על משפט קצב, ואם אתה רוצה לדעת, תקרא את המאמר, ותבין מדוע אני קורא להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתדרוש מהשופטים להסביר את הניגודים בין הראיות שניצבו לפניהם לבין פסקי הדין שהם כתבו. להלן הקישור למאמר:
http://www.parshan.co.il/index2.php?id=12508&lang=HEB
תפנה לאריה אבנרי שידרוש וועדת חקירה ממלכתית יחד איתך, ובאותה עת אל תשכחו לדרוש וועדת חקירה כנגד קמפיין ההשחרה שהביא את ניצב אפרים ברכה להתאבד, אנא ציינו את פרשנויותיו של איתמר לוין עמיתכם לכתיבה באתר, ציינו את מעריב, הכותבים השונים במעריב שנטלו חלק בקמפיין נגד ברכה ז”ל. ואל תשכחו לשבח ואז קצת ללכלך את פינטו (ככה למען האמינות), אליק.
דרך אגב, העובדה שאינך מתייחס לעובדה שכל שלושת השופטים קובעים שעו”ד סדובניק לא הייתה מודעת להיותן של התלונות תלונות שווא, ואת חוסר תום הלב יש ליחס למתלוננות ולא לעורכת הדין. מכאן ניתן להבין שהאופן שבו אתה מעמיק בפסקי דין ומפרש אותם הוא שטחי בלשון המעטה, לא מתכוון לפגוע. וזה שאתה מנסה להדביק כינוי “פרשת אלוני” כשאין כזה דבר, שוב מעביר את המסר שאין לקחת את הסבריך לגבי קצב ברצינות. במקום פרשת אלוני אמור “פרשת יואב יצחק והתאבדותו של אפרים ברכה”
ותבין אותי נכון, איני מאשים את יואב יצחק…
4. כשם שאינך יכול לערער על הציטוטים שהבאתי בתגובה זו, כך גם לא תוכל לערער על הציטוטים שהבאתי במאמר שלי על משפט קצב. וכשם שהציטוטים כאן הוכיחו בדיוק(!) את מה שהתכוונתי להוכיח, כך גם במאמר שלי, שאני משוכנע שלא קראת אותו, אני מוכיח בדיוק(!) שקצב הורשע על ידי שופטים שהתעלמו באורח הזועק לשמיים מהעדויות והראיות שהוכיחו כי הוא קורבן עלילה. קרא ותיווכח. להלן שוב הקישור למאמר:
http://www.parshan.co.il/index2.php?id=12508
תיקון לתגובה קודמת:
תשמע אדון אלמונימי
1. אין לי שום קשר ליואב יצחק, אריה אבנרי ושות’. באתר הזה מפורסמים מאמרים של מאות אנשים, ואני אחד מאותם מאות. כותבים שם ימניים ושמאלנים, מבקרי ספרות ומבקרי תאטרון, ואפילו נדמה לי אסטרולוגית (שאני לא בטוח כי אף פעם לא קראתי את המאמרים שלה).
כל אחד יכול לשלוח לשם מאמר והם מפרסמים אותו. גם אתה יכול. רד למטה במסך הפתיחה, תראה שכתוב “בימה חופשית”, תלחץ על השורה, ותגיע למסך שבו מכניסים מאמרים.
2. אני כתבתי “פרשת רוני אלוני” כי כולם מדברים עליה, וגם המאמר שאנחנו מגיבים עליו מתחיל במילים “רוני אלוני”.
3. אני הבאתי ציטוטים מדויקים מפסק הדין, וברור שלא סקרתי את כל פסק הדין. הציטוטים שהבאתי מדברים בעד עצמם, ואם לא הבנת אסביר לך שהם מציגים אישה שהיתה בקשר זוגי עם האורי דניאל הזה במשך שנים, שהקשר נגמר בשנת 2000, ושאחרי 11 שנים רוני אלוני הסבירה לה שהיא בעצם נאנסה על ידי האורי דניאל הזה. זה הכל.
4. כשם שאינך יכול לערער על הציטוטים שהבאתי בתגובה זו, כך גם לא תוכל לערער על הציטוטים שהבאתי במאמר שלי על משפט קצב. וכשם שהציטוטים כאן הוכיחו בדיוק(!) את מה שהתכוונתי להוכיח, כך גם במאמר שלי, שאני משוכנע שלא קראת אותו, אני מוכיח בדיוק(!) שקצב הורשע על ידי שופטים שהתעלמו באורח הזועק לשמיים מהעדויות והראיות שהוכיחו כי הוא קורבן עלילה. קרא ותיווכח. להלן שוב הקישור למאמר:
http://www.parshan.co.il/index2.php?id=12508
שוב אתה מנסה להטעות את הציבור, סוף סוף אתה מודה שלא קראת את פסק הדין, אלא מצטט אחרים שמפיצים הטעיות שמקורן ביחסם הבעייתי לנשים נפגעות עבירות מין מלכתחילה. בשום מקום בפסק הדין לא כתוב ולא נאמר על ידי שלושת השופטים שעורכת הדין הסבירה להן שהן נאנסו, כולן חשבו כך והתלוננו על כך אצל מורל, ולפני שהגיעו למורל גם כן, עוד לפני שפגשו את עורכת הדין. אתה יודע לצטט את אילו שממשיכים בקמפיין כנגד אפרים ברכה ז”ל שהתאבד, ואתה להביא משפט מחילת פסק הדין, אמצא פסק הדין, לחבר בין משפטים שאין בינם קשר והשופטים לא מצאו בינם קשר, ועל ידי כך לעוות את דיבריהם של השופטים. הנה אתם אנשי קצב, הטוענים נגד מעל כל במה אפשרית, ממשיכים לפגוע בשופטי בית המשפט העליון ובשאר השופטים. אז אם לא קראת את פסק הדין ולא למדת אותו, עשה טובה, אל תבקש מאיתנו לקרוא את כתביך כנגד בית המשפט, שופטים, ומי יודע נגד מי עוד.
תשמע אלמונימי.
אני ממש לא הודיתי שציטטתי אחרים. איפה ראית את זה?
למיטב ידיעתי אני האדם היחידי(!) בעולם שציטט את הדברים האלה שנכתבו בפסק הדין. וכפי שכתבתי, ואולי לא הבנת, ציטטתי את הדברים האלה גם בתגובה שכתבתי באתר “מחלקה ראשונה”, והתגובה הזאת נמחקה!!!
אתה הבנת את זה? אלמונימי? בדיוק אנשי האתר של יואב יצחק הם שמחקו את התגובה שלי. אין לי מושג למה הם מחקו, ואין לי שום קשר אליהם. ואתה עוד מעז לכתוב שאני מעתיק מהם. וכדי שתבין אני אדגיש שוב: אני ציטטתי את הדברים האלה מפסק הדין שאותו קראתי!
בכל פסק הדין אין כל בסיס לטענתך: “כולן חשבו כך והתלוננו על כך אצל מורל, ולפני שהגיעו למורל גם כן”. מאיפה אתה יודע?!?!?!
והאישה הזאת, ד’, במפורש אמרה שרוני אלוני הסבירה לה שהיא נאנסה, ושהיא לא ידעה לקרוא לזה אונס לפני שפגשה את אלוני. מה שכמובן סותר את העובדה ש”בתוכנית הנאנסות”, שגובשה זמן רב לפני שד’ נפגשה עם אלוני, נכתב במפורש “ד’ ניגשת להתלונן בליווי עיתונאי”. הכל היה מתוכנן, חבוב.
ולסיום, אני לא שייך ל”אנשי קצב”, ואני האדם היחידי(!) בעולם שנאבק כדי לגלות לציבור את האמת על משפט קצב. אף אחד בעולם, חוץ ממני, לא כתב שום מאמר שחושף את העובדה שעדותו של ראש היחידה לאבטחת אישים בשב”כ, שאין לה זכר בפסקי הדין, סותרת את מה שנכתב בפסקי דין אלה.
אף אחד בעולם, חוץ ממני, לא כתב שום מאמר שחושף את העובדה שעדותה של שלי יחימוביץ’, שגם לה אין זכר בפסקי הדין, מוכיחה שהנאנסת לכאורה היא לא רק שקרנית, אלא גם בדאית שממציאה סיפורים שלמים שלא היו ולא נבראו.
אתה הבנת את זה? אלמונימי? אני לבד במערכה, וכל הסיפור עם רוני אלוני בכלל בכלל לא קשור לסיפור של משפט קצב, שהוא העומד בראש מעייני.
אז תקרא בבקשה את המאמר שלי על משפט קצב, ונראה אם תוכל למצוא בו מילה אחת שאיננה אמת. להלן שוב הקישור למאמר:
http://www.parshan.co.il/index2.php?id=12508&lang=HEB
בברכה
אהוד פרלסמן
חפשו מה אמר גיא פלג ב ערוץ 2 על אותו קמפיין תקשורתי נגד ניצב אפרים ברכה ז”ל, בניסיון להלבין את הרב פינטו, הקמפיין נגד מתלוננות האונס נגד קצב, שנקבע כבר שהן נאנסז. נשים נאנסות מקבלות קמפיין מכפיש מאותו פורטל חדשות בדיוק, זה שכותב על עורכת הדין את הכותרות הלא נכונות בעליל, בקיצור אותה “חבורת קצב”.
תשמעי גברת מילר.
אין נאנסות! קצב הורשע באונס של אישה אחת, א’ ממשרד התירות.
ואת כל השאר תקראי בתגובה שכבר כתבתי לאדון אלמונימי.
בברכה
אהוד פרלסמן
טוב, אז לאחר שהאיש של יואב יצחק ואיתמר לוין קבע שלא היו נאנסות בפרשת קצב ומעריצי news1 אז בוא נראה מה עוד פורסם באותו אתר גם בתגובות שמקודמות באינטרנט יפה יפה: הם קבעו שעורכת הדין סדובניק היא חלק מהקרן החדשה = שקר שהיא השמיצה שופטים= שקר, פרשה ישנה ממוחזרת והוכחה על ידי עיתונאים רציניים ביותר. והגדילו לעוות עוד אייטם, לקחו מאמר ביקורת ישן שכתבה עו”ד סדובניק”עוד בטרם הייתה עורכת דין” למאמר נתנו עורכי ynet את הכותרת “כבוד השופטת, כבוד הזונה” מאחר והמשפט עסק בזונה שתבעה את הסרסורים שסירסרו בה. סדובניק ביקשה מעורכי ynet שישנו הכותרת שנהמציאו ונתנו בעצמם אך הם סירבו. אז מכונת השקרים אינה יכולה להתמודד עם עורכת הדין סדובניק והשגיה למען זכויות נשים, זכויות נפגעות תקיפה מינית, נפגעי עבירה, ילדים נפגעי פדופיליה ועוד…
איזה כיף שמצאתי אתכם, דיון מעניין, ואל תשכחו שאיתמר לוין מחזיק גם משרה בגלובס, תצפו שהשלישייה הזו גלובס מעריב ו news1 תמשיך לפמפם, כשאחד יפסיק לרגע, אחד מהאחרים יתחיל,,, משווקים ומקדמים הכתבות האחד של השני ומקדמים אג’נדות מסתוריות, בלשון המעטה, ואז מופיעים מעין אתרי חדשות מסתוריים שכל תפקידם לקדם הכתבות של השלושה, אתרים עם שם כמו newsly,,, news …
פרלסמן תפסיק לקדם את שחרור קצב בשקרים:
1) העדות של יחימוביץ’ מחזקת את הנאנסת וכלל לא מחלישה אותה. הדברים שם ברורים. הציטוט שלך כאן מוציא מהקשר.
2) העדות של ראש יח’ אבטחת אישים כלל לא קשור למהות וביהמ”ש דן בעניין בצורה מפורטת.
בוקר טוב מר רן
כיוון שאני מבין מתגובתך שלא קראת את המאמר שכתבתי, ושאליו הפניתי, אסביר לך בקצרה.
1. שלי יחימוביץ’ העידה לגבי האונס במלון פלז’ה שא’ סיפרה לה עליו חצי שנה לפני שסיפרה על האונס הזה במשטרה. אבל ליחימוביץ’ א’ סיפרה שהיא פגשה את קצב בלובי והוא ביקש ממנה לעלות לחדרו כי יש שם מסמכים שצריך לעבור עליהם, ואילו במשטרה ובבית המשפט היא סיפרה שקצב התקשר אליה לפלאפון שלה, ואמר לה שהוא לא הספיק להתארגן, וביקש ממנה לעלות לרגע לחדרו, והבטיח לה שמיד אחר כך הם ירדו, וגם אמר לה את מספר החדר שהיה 1817.
אז היא סיפרה שני סיפורים שונים לגבי אותו ארוע, ולכן ברור שאת אחד מהם לפחות(!) היא בדתה מדמיונה, או את הסיפור על הפגישה בלובי, או את הסיפור על שיחת הטלפון. אבל בשום פסק דין לא מוזכר סיפור הפגישה בלובי שעליו העידה יחימוביץ’.
2. להגיד שבית המשפט דן בצורה מפורטת בעדותו של ראש היחידה לאבטחת אישים בשב”כ, זה באמת יכול לכתוב רק אדם שחי בסרט.
איפה?! על מה אתה מדבר על מה?! אני לא חושב שאתה שקרן, אלא שאתה פשוט לא מבין בכלל מי נגד מי, למה וכמה. אז תקרא את המאמר שלי, ואחר כך תענה. להלן שני קישורים חלופיים, אחד בפייסבוק שלי, והשני באתר אינטרנט:
https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=203188603387046&id=100010877222835
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1478027
בברכה
אהוד פרלסמן
מר פרלסמן שלום,
כל הניסיון הזה להעלים את פשעיו של קצב, מתואם גם עם יעקב בן יששכראו לורי שם טוב או עם שניהם, זהו קמפיין פוגע בשופטים, בבתי משפט, בדמוקרטיה עצמה.
תגיד לי, אתה יצאת מדעתך? אתה נשמע לי כמו אדם שסובל מתסביך רדיפה.
אני כבר ארבע שנים מקדיש חלק ניכר מזמני כדי לשבור את קשר השתיקה שנרקם סביב האמת על משפט קצב, ואתה אפילו לא מנסה לקרוא את מה שכתבתי, ולהבין.
אני האדם היחידי(!) במדינה שמתאמץ לחשוף את האמת על השופטים של קצב, ואין לי אף שותף במאבק הזה. כל מה שראיתי ממקורבי קצב זה נסיונות לטהר את שמו, ואילו אותי מענינים השופטים שטבעו אות קין במצחה של מדינת ישראל.
אז תקרא את המאמר שלי, ואולי תבין.
להלן הקישור:
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1478027
אתה לא האדם היחידי במדינה, חלק עצום מעורכי הדין הפליליים, שמגנים על על רוצחים , אנסים קשים, פדופילים עוד יותר קשים, טוענים נגד שופטי בית משפט עליון שדנו את קצב, זה אותו מאבק לטיהור שמו, לטיהור שמו של פינטו ומתקיפים רבים מהמתלוננים על שחיתות, אונסים, פדופילים ועוד, מציגים מחקרים מיושנים על תלונות שווא, שבארה”ב עשו מהם צחוק, ואז אתם מנסים למכור לנו, הציבור שאתם עושים זאת בשם הדמוקרטיה, עבור הדמוקרטיה, אתם דמוקרטיה? עם הטוקבקים המכפישים את כל מי שלא מתאים לפרופיל המאבק למען זיכויו של קצב, ומידי פעם אתם רוכבים על איזה מאבק צודק של מישהו אחר, אבל רק בתנאי שהמאבק הזה מתיישב טוב עם הניסיונות לטהר את קצב.
אותו עו”ד אורי דניאל כתב דברי בלע נגד השופט טל שחר, והכניס תלונה עליו, שהועברה לטיפולו של נשיא העליון אהרן ברק, יצאה כתבה בגלובס אז, שם עו”ד אורי דניאל שיחק אותה גיבור.וחשפו שהוא רמז שבגללו טל שחר פרש (לא נכון), הנה הקישור לכתבה בעיתון גלובס, http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=855651
לידיעת הקורא איתמר לוין שכל כך מעורב בגלובס ובאורי דניאל, ובעיני “נשים מותקפות מינית, ונפגעי עבירה” ששכח להזכיר את עברו הרע של דניאל עם שופטים, ויחסו הפוגעני.
על התנהגותו של דניאל כותב כבוד השופט טל שחר: “מצער כי עורך דין בישראל מוכן להוליך טיעוני סרק למישור כה נמוך של היעדר יסוד של אמת במילים כתובות, בגדר ‘הנייר סובל הכל'”.האם השופט כותב שהוא שקרו? תחליטו אתם. כבוד הנשיא השופט אהרן ברק בפס”ד על תלונתו של עו”ד אורי דניאל, צידד לחלוטין בכבוד השופט טל שחר, ויצא קשות כנגד עו”ד אורי דניאל. כבוד הנשיא כתב מילים קשות קשות, ראו פס”ד ע”א 10738/04 האם ללשכת עורכי הדין היה ידוע על המילים הקשות מאוד מאוד מאוד נגד עורך דין אורי דניאל? האם הוא הביא זאת בפני הלשכה? מדוע לא הגישו תלונה נגדו? על דברים גרועים בהרבה? האם זו לא הייתה תלונת שווא? האם זן לא הייתה בפגיעה קשה עד מאוד בכבוד השופטים וכבוד בתי המשפט?
נשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת מרים נאור הוציאה החלטה בה דחתה הבקשה לדיון נוסף מטעם המתלוננות, אוגוסט 2016. הנשיאה בחרה לחזור באריכות על עמדתה של כבוד השופטת דפנה ברק ארז המציינת כי לא ניתן לקבוע שלא היה אונס. כמו כן הדגישה נשיאת ביהמ”ש העליון את העובדה כי כי נדחו פיצויים עונשיים, וכי סך כל הפיצוי הכספי שנפסק לעו”ד דניאל אורי הורד ממיליון וארבע מאות אלף ש”ח ל 550,000 ש”ח. עוד, וחשוב לא פחות, ציינה נשיאת העליון מרים נאור כי מה שנאמר ע”י שופט אחד בהרכב לגבי עו”ד סדובניק, היה בגדר אמירה ותו לא. מאחר ולא נטענה כלפי סדובניק כל טענה שכזו בכל מהלך המשפט, מתחילתו ועד סופו. לא הייתה טענה כזו כלפי סדובניק, לא מצד דהיאל אורי, ואפילו השופטים לא העלו כל טענה כלפי עו”ד רוני אלוני סדובניק. כבוד השופטת, נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ציינה במפורש כי לא נקבעו כל קביעות ביחס לעורכת הדין. אבל את זה אותו חלק של עיתונאי מעריב וגלובס בעבר ובהווה, לא ציינו כשכתבו התייחסות להחלטת נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור.
אפילו השופטים במהלך המשפט לא העלו טענה כלפי עו”ד סדובניק, הבנתם? פרשנים משפטיים? ולכן כתבה כבוד הנשיאה כי אין על מה לערער. הנשיאה מדגישה כי בכח מהלך הדיונים בבתי המשפט, לא התנהל כל דיון, או שיח בהקשר לעורכת הדי. אז לכל המלעיזים, שאינם ידועים בחסד שהם מרעיפים על נפגעות אונס, ועל מתלוננות במשטרה על אונס, חפשו…
עוד מעט גם גבי גזית שיודע לפרסם את אותם קבוצות אינטרסים גבריות, שמתבטאות באלימות נגד נשים, שופטים ושופטות, גם הוא יצא נגד עורכת הדין? ומי מייצג את גבי גזית?