הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
טורים/כתבות/פרספקטיבה ששווה לקרוא. טקסטים שהם (לדעתי) קצת יותר טובים מניסוחי המוות הבנליים בעיתונות:
הרשימה מתעדכנת. אם אתם נתקלים במשהו מעניין שלחו לי גם tal@eyaltal.com
– טקסט של עוזי בנזימן בעין השביעית, ללא התייחסות כלל לתיק הדיבה הגדול בו הפסיד שרון (שרון נ’ הארץ ובנזימן):
“שרון ידע להלך קסם על עיתונאים בהומור ובפיקחות שבהם ניחן, לרכוש את חיבתם ולגמול להם במידע. ביסודו היה איש חשדן, ערמומי ותועלתני ולכן גיבש את יחסו למסקריו בהתאם לתשואה שהפיק מהם. לא היו לו היסוסים לשתף עיתונאים נבחרים במידע כמוס כשם שלא נרתע מלקטוע יחסים באבחה אחת כשהכתב איכזב אותו”.
– צפריר בשן, בנו של גבי בשן ז”ל קטוע רגליים ממלחמת שלום הגליל ועיתונאי – בפוסט שהעלה בפייסבוק וגם בבלוג שלו.
– בני מוריס, ב’טבלט מגזין’ (היהודי) על כך שבמשך עשרות השנים בחייו הציבוריים מחיילות ועד ראשות, דאג שרון להיות מצולם ומתועד ועל מימוש הבטחת ה greatness בשנותיו האחרונות כראש הממשלה.
– קריסטה קייס בריינט, ב Christian Science Monitor – ישראל נפרדת מאחרון המנהיגים השנויים במחלוקת.
– ג’פרי לוין באטלנטיק ווייר, על המורשת של ההפרדה בין ישראלים לפלסטינים ועל כך שהיה שנוא במידה שווה, בקרב מתנחלים כמו גם בקרב ערבים שונים.
– חוסיין איביש, ב Foreign Affairs Magazine על דוקטרינת שרון. כיצד נתפס על ידי מרבית הערבים כמייצג הציונות הכוחנית, אך למעשה חייו ומעשיו מלמדים לקחים מורכבים הנוטים יותר לשלום.
– הארייט שרווד, בגארדיין על מה שבקושי היה חלק מן השיח הציבורי בשמונה השנים האחרונות, החיים תחת הרדמה מלא של אריאל שרון.
– יוסי שריד, מסעותיי עם שרון. כתמיד תענוג לקרוא את שריד. “הוא כראש ממשלה ואני כראש אופוזיציה, היינו ראשונים להיפגש פעם בחודש על פי החוק החדש. באחת הפגישות, הוא שאל שאלה חשודה: מה דעתך, יוסי, שנפר את החוק. למה לא, הגבתי מיד, זה נשמע לי דווקא מפתה. בוא ניפגש בכל שבוע, הציע. לאריק היה חוש הומור לא רע, והוא ידע גם להתחנף.”
– אלדד יניב, בוואלה, על משפט הדיבה וכמובן עם הקטע המאלף מכל על שוחד העדות ליאנוש בן-גל. אם היתה לי הסבלנות הייתי משווה לספרו של וייסגלס ‘אריק שרון ראש ממשלה’ אותו קראתי עד כמחציתו (בערך) והתרשמתי שדיווחי וייסגלס על משפט שרון בארה”ב (שרון נ’ הטיים) הם איך לומר בעדינות – מוטים משהו.
– אדם נוסף שאולי היה כדאי היה לצפות לטורו/כתיבתו הוא דודו הלוי, העיתונאי של הטיים-מגזין, אשר נתבע על ידי שרון בניו יורק.
