הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
בדצמבר 2012 הלך יאיר שמיר לערוץ הראשון ואמר בראיון פומבי ראשון אחרי הצטרפותו למפלגת ישראל ביתנו: ״וודאי שאני אהיה שר כי אנחנו ננצח במלחמה״. בהמשך התראיין בעיתונות ופירט: ״בבטחון יש אותי ואת אהרונוביץ. בתחום הכלכלי אין אנשים עם הרקע שלי״. אתה מעלה בדעתך שלא תהיה שר? הוא נשאל ״לא. אם תקום ממשלה בראשות נתניהו אני לא מעלה בדעתי כזה דבר״.
חשבתי אז לעצמי: אל יתהלל חוגר כמפתח. איך מרשה לעצמו להתבטא כך? האם המילה דמוקרטיה סותרת את המילה ענווה? האם לא ראוי, לפחות בהצהרות, להרכין את הראש בפני הבוחר. כתבתי אף את הדברים, כי הבוטות הרגיזה אותי. במקומות בעלי מסורת דמוקרטית נהוג להמתין לציבור, לשמוע את פסיקתו בקלפיות. טוב, מסורת דמוקרטית וישראל ביתנו זו לבטח סתירה.
העיר לי אז אדם בנוגע לכתיבתי. ׳את טועה במה שכתבת על שמיר׳ אמר לי האיש בן דורו של שמיר המכיר את עולם התעשיות הבטחוניות. שמיר, לשעבר יו״ר התעשיה האוירית ובנו של ראש הממשלה יצחק שמיר – ״ הוא איש רציני, צנוע, ישר וחרוץ. הוא יהיה בצמרת המדינה״
ובכן, איך מרגיש השר שמיר לגלות בבוקר דצמבר קר אחד שלא רק שחימם את כסא שר החקלאות במשך זמן קצרצר, ולא ממש השאיר חותם על הרפתנים ומגדלי הפרחי אבל שאנחנו ניקח מן התקופה הזו את זכרון העלבון שהטיח בחקלאים המסורים של הנגב המערבי וגם את כך שמאחורי גבו (על פי החשדות) התנהלה יחידה של שחיתות ממוסדת? היה שווה למנף את כל שנות המוניטין רב לתוך שנתיים למרגלותיה של האישה החזקה של המפלגה? נכון לשעת כתיבת שורות אלה לא דבק בשמיר אף חשד ועל פי הפרסומים הוא לא ידע דבר והיה מופתע.
אבל כיוון ש״אין אנשים עם רקע כמו שלו בתחום הכלכלי״ הכיצד הסכים שמיר שתוכתב לו זהות מנכ״ל משרדו, רמי כהן. האם מי שהעיד על עצמו באותו הראין המצוטט לעיל כ״לא חושב שיש הרבה אנשים עם יותר נסיון ממני״ שם לב למינויים המעניינים בהתאחדות מגדלי הבקר?
״מי שמסכים לשכב עם בואשים שלא יבכה שהילדים שלו מסריחים״ כתב הסופר אתגר קרת בסיפור ׳געגועי לקיסינג׳ר. יש עוד מיני ביטויים ספרותיים היפים לתיאור המצב. אפשר גם לשפוך קלישאות לתוך הטור.אבל אולי אחכה לרגע שבו שמיר יסוג לאחור, יודה שהתרברב ויסביר עם מי, למה ועל מה לעזאזל הוא דיבר כשאמר ״אנחנו ננצח במלחמה״ כי הציבור הישראלי כבר הפסיד.
כמו הבושה, גם הצניעות הולכת ונעלמת. זכור לרע גם יאיר לפיד שהצהיר דקה אחרי הבחירות הקודמות שהוא יהיה ראש הממשלה הבא.
מה הוא אמר על חקלאי הנגב?
http://mobile.mako.co.il/news-military/politics-q3_2014/Article-d2c3000ec748841004.htm
אין שמחה כמו שמחה לאיד…:)
מסתבר שאם צריך לא לדייק כששמחים לאידו של מישהו – אין בכך כל בעייה, מסתבר (הרי כבר עשינו את הפטנט הזה בעבר עם הציטוט המוצא-מהקשרו-בעליל של בני בגין, על כך שאביו לא היה נכנס היום לליכוד…).
יאיר שמיר לא ” הטיח עלבוןבחקלאים המסורים של הנגב המערבי”, אלא ציין שתושבי נחל עוז יזכו לסיוע ממשלתי, על אף שאינו זושכח להם את תמיכתם בהתנתקות, שלתפישתו (ולתפישת רוב גדול במדינת ישראל), הייתה גורם חשוב שדרדור המצב הבטחוני בעוטף עזה. נכון שהתקשורת, כהרגלה בקודש, ניסתה לסלף את דבריו, והוא נבהל מגל הצרחות, אבל בשורה התחתונה – שום עלבון, שום נעליים, ובטחובטח שום “החקלאים המסורים של הנגב המערבי”. אין לי מושג אם את מכירה את הנגב המערבי, או שעבורך הוא כמו ירושלים, אבל רוב תושבי הנגב המערבי הם לא נחל עוז. מדובר על כפר מימון, ועל סעד ועל עלומים ועל מבטחים וכמובן גם על יישובי המגורשים (באותה מועצה אזורית אשכול…) מושב נווה ומושב בני נצרים (כן, השם מרמז על המקום שממנו גורשו…) – ואני חושב שבדיקה קצרצרה תלמד אותך שרובם דווקא לא השתוללו משמחה על גירוש בני משפחותיהם מבתיהם, ובניית איום ישיר עליהם-עצמם…
כך או כך, מה ששמיר אמר, ואת זה מראה הלינק שנתת באופן ברור, זה שלמרות שהוא חושב שהתמיכה שלהם בגירוש הייתה דבר מכוער ובלתי נסלח, הדבר לא ישנה את המחוייבות של הממשלה לסייע להם – כפי שראוי ונכון.
אכן הוא פישל בכך שאיפשר לליברמן ושות’ למנות את בכירי משרדו. אין על כך עוררין.
מה שיאיר שמיר אמר במדוייק (מבלי כמובן שהוא טרח להביא שום הוכחה , אולי בגלל שאין שום הוכחה כזאת) זה “תושבי נחל עוז תמכו ורקדו על הדם של אנשי גוש קטיף” – וזה ימים ספורים לאחר שנהרג בישוב ילד בן חמש. במילים אחרות שר בממשלה מסית נגד אזרחי המדינה שאותם הוא אמור לשרת דווקא בשעתם הקשה ביותר , או במילים אחרות יאיר שמיר רקד וחגג על דמו של ילד קטן.במדינות יותר מתוקנות הוא היא עומד לדין באשמת בגידה.
הפאנצ ליין של הדברים שלו מגיע בסוף , כמו כל ימני טוב אחרי ההסתה והשנאה הוא לא שוכח לדבר על סולידריות…..
מלים כמו “הסתה” ו”התלהמות” הן כ”כ נפוצות באוצר המלים של המתווכח תומך השמאל, שלעתים מתעורר החשש, שאין לו באמת טיעונים רציניים…
יאיר שמיר אמר שבנחל עוז צהלו על הגירוש. הקביעה שאמר זאת “בלי להביא כל הוכחה” מקבילה לטענה שהשמאל תמך באוסלו בלי להביא הוכחות – מידע שהוא ידוע לכל, לא באמת מחייב הוכחוה, אבל רק כדי להניח דעתך, הנה סתם דוגמא לכך שתושבי נחל עוז מאוד מאוד התלהבו מההתנתקות
זה כמובכן לא מצדיק מניעת סיוע מהם בשעה שהאוייב יורה עליהם – ואכן שמיר הבהיר שהם יזכו לסיוע למרות שהוא תוצאה של מהלך פוליטי שהם תמכו בו.
בהשוואה להתבטאות ממוצעת של פוליטיקאי שמאלני בעניין “כסף מגיע למתנחלים ולא לקשישים ניצולי שואה”, מדובר בהתבטאות עדינה שבעדינות, וברגע שאראה תומכי שמאל אומרים שכאלה התבטארויות הן בגדר “הסתה”, אוכל לקחת ברצינות את הטענות שלהם כנגד התבטאויות בעניין התמיכה באוסלו וההתנתקות…
כך או כך, יאיר שמיר לא דיבר על “חקלאי הנב המערבי המסורים”, אלא על נחל עוז בלבד. רוב חקלאי הנגב המערבי לא תמכו בהתנתקות, מה לעשות – ואילו תושבי נחל עוז, ברובם המכריע, תמכו בה בהתלהבות.
אני לא אסלח לשמיר על ההתבטאות מלאת השנאה שלו, בעצם הימים בהם בנחל עוז ביכו את דניאל טרגרמן בן ה-4. “לא נסלח לתושבי נחל עוז על שתמכו ורקדו על הדם של אנשי גוש קטיף בזמן ההתנתקות”. “רקדו על הדם” לא פחות.
בכתבה שהבאת מצוטטים אנשים שמביעים תקווה לשינוי גדול לטובה לאחר ההתנתקות לאור המצב הקשה בו נמצא הקיבוץ לפני ההתנתקות. אף אחד לא רוקד שם.
תאר לך שר שמגיע לגוש עציון ימים ספורים לאחר הרג 3 הנערים ומודיע “לא נסלח למתנחלים שלקחו תקציבים שיועדו לנגב ולגליל, אבל בכל זאת נעזור להם”.
שמיר איש קטן ומלא שנאה.
הניסיון להשוות הוא מעניין, אם כי כמובן לא נכון. איש בגוש עציון לא לקח תקציבים שיועדו לנגב ולא לגליל. בנחל עוז אכן חגגו את העקירה של גוש קטיף.
כך או כך, ההזדהות ההמונית של השמאל עם נחל עוז (שרוב תומכיו לא יוכלו לאתר גם בעזרת waze…) היא צעד מעורר תקווה. מסתבר שלמען השנאה לימין, השמאל מוכן להביע מלים של אמפטיה כלפי הנגב והגליל. מי יודע, אולי בעתיד הם גם אשכרה יתמכו במקומות אלה ביותר מאשר מלים…
שמיר אכן נמוך (עובר בתורשה, כנראה), אבל עם ישראל ירוויח רבות אם יהיו עוד קטנים כמותו. באשר ל”מלא שנאה” – מי שחגג את גירושם של אלפים, והיה מוכן להתעלם משחיתות רק כדי לקדם את זה, די יתקשה לדבר על אחרים כ”מלאי שנאה” (מצד שני, בשמאל תמיד היו מוכנים לעשות גם מעשים לא קלים, ויישר כוח להם על כך…).
“בנחל עוז אכן חגגו את העקירה של גוש קטיף.”
באמת? היית שם? יש לך תמונות מהחגיגות?
אשמח לראות.
העליתי לכאן אתמול לינק לכתבה מאותם ימים על נחל עוז. אם אתה לא מאמין לדניאל בן סימון ולעיתון לאנשים חושבים, זה עניינך.
שמיר התכוון לסיפור המפורסם על הקיבוצניקים שקיבלו בשריקות ובקריאות שמחה את האוטובוסים שהובילו את אומללי הגוש החוצה מהרצועה.
בניצוחו של ניסן סלומיאנסקי ובפיקוחו ממעל (תרתי משמע) של גרשון מסיקה כפי שנוכחנו, המתנחלים מקבלים כל כך הרבה כסף בהשוואה לכל קבוצה אפשרית בחברה הישראלית (מגובה בכל דו”חות הלמ”ס לדורותיה), כולל תקציבי הרשויות המוניציפאליות שממנים מכספי המיסים קמפיינים נגד הממשלה שמעניקה אותם (!), ששום אמירה על השוד שמבצעת מדינת המתנחלים בכספי החברה הישראלית לא יכול להיחשב להסתה.”אדוני הארץ”, כשם הספר עליהם, שיאה להם הכינוי האירוני “קוזאקים נגזלים”, לוקחים ובוכים.זורע רוח קוצר סופה – הבעיה היא שזו הסופה של כולנו.
“הספר עליהם” נכתב בידי עקיבא אלדר, הוא פרסום מאוזן, בערך כמו שמצע מיכאל בן ארי, הוא מצע של מרכז המפה הפוליטית.
צר לי, אבל כל הסיפורים המשעממים “המגובים בכל דו”חות הלמ”ס” (אשמח להפנייה לדו”ח עצמו ולא לאיזה פרסום-עמותת-שקר-כלשהו, שמוכיח א הטענה הזו…), הם תעמולה משעממת. לו הייתי פעיל שמאל, הייתי טוען שזו תעמולה מסיתה, אבל האמת היא שזו סתם עלילת כזב משעממת.
אתה כמובן לא אשם בכך שאתה מאמין לדברים האלה – העלילות הללו מתפרסמות בתקשורת בעקביות כה רבה, שמאוד קשה להתעלם מהן, ואם לא הולכים ובודקים – בהחלט אפשר להתפתות להאמין להן.
כבר גינית את גניבת הקרקעות והבנייה הפרועה והבלתי חוקית של חבריך בוואדי ערה?