הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
אני מתחדשת הבוקר בתוסף חדש לבלוג: הערות מסומנות צידיות, מבית Genius. אחרי שראיתי את הבלוגר הפוליטי של הוושינגטון פוסט כריס סיליזה משתמש באלמנט, החלטתי לנסות גם פה.
הכוונה שלי היא: להעלות מחר את נאום נתניהו באו״ם עם הסימונים של Genius. ברגע שטקסט הנאום יהיה בידי (ונקווה שלא מאוחר מדי במהלך חמישי) אנסה להעלות פוסט מסומן.
הדבר היפה והמעניין בתוסף של Genius הוא שלא רק אני יכולה לסמן, אלא גם הקוראים. אתם מוזמנים, כמובן.
מפעם לפעם אני מעלה פה נאומים שלמים, נקווה שמעתה, עם הערות לגופם.
כדי להבין מה עשיתי פה, לחצו על הסימונים הצהובים. אל תבהלו מן הפאנל בצד ימין. אם מצטרפים מגיבים נוספים ולא בא לכם לקרוא את דעותיהם של כל מיני אנשים, אתם בקלות מסמנים את הביאורים (Annotations) של מי שעדיפים עליכם.
אם כן, רק כדי להתנסות בחרתי היום בראיון הקצר שנתנה שרת המשפטים איילת שקד הבוקר לגלי צה״ל:
שקד: ״בימים האחרונים אנחנו רואים חזרה של פיגועי הדקירות. המערכת הבטחונית צפתה את זה בעקבות החגים הקרבים אלינו ונערכה לזה. אני מאוד מקווה שכוחות הבטחון עצרו אותם ושזה יעצר בזה״
רסקין: גל הטרור לא עזב ולא נמצא בעצם שום פתרון. האם חוזרים ללופ? סבב נוסף?
שקד: ״אנחנו נמצאים בעליות וירידות. לפני החגים בדרך כלל יש התחדשות של ניסיונות פיגועים. גם את הפיגועים האלה עשו מחבלים בודדים מאותם כפרים והרבה פעמים מאותן משפחות. עד עכשיו כוחות הבטחון פעלו בצורה יוצאת מן הכלל ואנחנו מקווים שזה לא יתפתח
רסקין: מה הייתם אומרים אם היתה כאן ממשלה אחרת. אתם נעים לפי מצב הרוח הפלסטיני. אין לכם באמת פתרון אמיתי
שקד: הצבא עושה את מה שהוא עושה. אנחנו פועלים נגד ההסתה במישור שלנו. אבו מאזן מעלה ומשבח שוב את המחבלים, הולך לנחם אותם, שום דבר לא משתנה בעניין הזה. אין אף אחד שחושב שאיזה שהוא משא ומתן מדיני היה פותר את הבעיה. הם מונעים מהסתה בלתי פוסקת ואנחנו צריכים לדעת להתמודד עם זה.
רסקין: אין אחד? יש אחד, ברק אובמה. בטח שמעת אותו אתמול.
שקד: ״הנאום שלו לא היה מפתיע. הסכסוך לא המוקד. היו אולי 2 או 3 משפטים. הנושא הפלסטיני לא מטריד את העולם, זה כמעט ולא בחדשות. מה שהטריד שם בחדשות זה הפיגועים בניו יורק. בזמן שהייתי שם קיבלתי הודעות לנייד שלי על ״Wanted״ מחפשים את המחבלים ושולחים הודעות לסלולרי של כל מי שנמצא במרחב. אובמה לא חידש משהו. אמר שני משפטים ידועים שהוא חוזר עליהם כבר הרבה מאוד פעמים. רוסיה וארה״ב נמצאות במשחק האשמות מי אשם לקריסת הפסקת האש בסוריה. העולם מתעניין יותר בבראד פיט ואנג׳לינה ולא בסכסוך. העולם המערבי לא מתעניין בסכסוך הזה. אנחנו נמצאים כאן עם הערבים ואנחנו צריכים להתמודד עם זה.״
רסקין: אבל הדברים של אובמה הם תוצאה של התבטאויות ראשי הליכוד, כפי שאמר אתמול בנט?
שקד: ״אובמה אמר שני משפטים לא משמעותיים במיוחד. הוא משפט אחד ביחד לרשות הפלסטינית ומשפט אחד ביחס לישראל. אם מדברים על מדינה פלסטינית צריך לעשות צעדים בעניין. אין לזה משמעות יוצאת דופן. הוא אמר במילים אחרות, אם אתם מדברים על מדינה פלסטינית אז תעשו צעדים בעניין. לזה התכוון השר הבנט״
רסקין: מה צפוי בפגישת אובמה ונתניהו
שקד: ״אני לא פרשנית לענייני פגישות נתניהו אובמה. מניחה שלראש הממשלה יש נושאים חשובים ומהותיים. אובמה נשיא מכהן. רק עכשיו חתמו על הסכם סיוע גדול. יש נושאים שהשניים ידברו. אני לא פרשנית״
רסקין: חוק ההסדרה. הדברים שפרסמו תושבי עמונה. מכתב עצומה שבו הם מפנים אליכם. הם לא מעוניינים בקשר איתכם.
שקד: ״תושבי עמונה במשך השנה ביקשו לקדם את פתרון נכסי נפקדים. לפני כשנה משרד הבטחון הציע להם להקים ישוב חדש באיזור שילה באיזור שבות רחל והם לא רצו. אני מכבדת את הרצון שלהם. הם רוצים להישאר באיזור שבו הם נמצאים היום. והם שיזמו את פתרון נכנסי נפקדים. מדובר בהעתקה של היישוב לחלקות סמוכות, שהמעמד שלהן הוא של נכסי נפקדים.״
הפתרון הזה הוא שהם יזמו ושקודם בחודשים האחרונים על ידי הממשלה ואני מקווה שהוא יצא לפועל. בשבועיים הקרובים נדע אם זה יסתייע.
רסקין: הציבור שלכם מרגישים שהפקרתם אותם. הם לא רוצים קשר איתכם.
שקד: ראשית אני חושבת שכדאי שתשמע את התשובה של תושבי עמונה עצמם. אנחנו עושים מאמצים כדי לקדם את פתרון נכסי נפקדים. חוק ההסדרה אם יובא להצבעה, אנחנו בוודאי נתמוך. אם כי אני חוזרת ואומר שאנחנו בוחנים אופציות אחרות. יש מספר אופציות שיאפשרו הסדרה ביו״ש. אנחנו פוליטיקאים שלא מוכרים לוקשים לציבור, גם אם לא נעים לשמוע את האמת
רסקין: תיפגשי עם ראש הממשלה בניו יורק?
שקד:״ אני חוזרת הביתה. היו לי המון פגישות וכנסי בנושא ה BDS. ברמה המשפטית התנועה שלהם נוחלת בעיקר כשלונות. יש כאן בעיה עדיין בקמפוסים ויש להם סוג של נוכחות ואנחנו נותנים להם סיוע במה שאפשר לנצח גם במישור הזה.״
https://soundcloud.com/glz-radio/9t7xukmggdoh
טל, לא הבנת אותה נכון לגבי שבות רחל ונכסי הנפקדים.
ההצעה שהציע שר הביטחון בשנה שעברה היתה להקים להם יישוב באיזור שבות רחל. את ההצעה הזאת התושבים דחו. מה שהם מבקשים זה לעבור לחלקות סמוכות שהם חושבים שהן בגדר נכסי נפקדים כך שהיישוב יעבור מרחק קצר.
אוקיי. אתקן.
כן, עדיין הערבים לא רוצים בקיומה של מדינת ישראל. אכן סקופ מרעיש.
וואלה, הניסיון מלמד שלאף אחד אין “פתרון אמיתי” (שמשמעו היעלמות פיזית של אחד משני העמים מהשטח ממערב לירדן).
אכן איילת שקד לא מציעה סיסמא אודות “סוף הסכסוך”. זה ממש לא לגנותה.
ושוב עיתונאי מדבר בשם “הציבור” (לא סתם הציבור – אלא הציבור שמצביע לבית היהודי).
הכעס של תושבי עמונה הוא דבר מובן לחלוטין – אבל הניסיון של עיתונאי שמאל שרוצים לעקור את כל היישובים והשכונות, לחפש “קרע” על רקע כשלון ממשלת נתניהו-בנט התמודד עם מהלכים-עוקפי-בחירות בדמותן של פסיקות פוליטיות של בג”ץ, הוא לא אמין. מתיישבים רבים כועסים על חוסר נחישות של הקואליציה להתמודד עם הפיכת בג”ץ לממשלת-על, אבל זה לא יגרום להם להצביע עבור מי שנמצאים מלכתחילה בעמדות של בג”ץ.
פיצ’ר חמוד ושימושי להפליא.
יהיה מצויין אם ניתן לסדר שההפנייות תופענה בתגובה אחת, ולא במספר תגובות שונות, בהתאם למספר ההפניות.
ההערות משתלטות על חצי מסך כשנפתחות וקשה להמשיך לעקוב כך אחר הטקסט המרכזי. כדאי לבחון אופן תצוגה יותר ידידותי.
אכן כן
ובפינת ההברקה היומית – נפתלי בנט: “עתירות השמאל יובילו לדבר אחד: אנחנו נביא להסדרה אסטרטגית של כלל ההתיישבות ביהודה ושומרון.”
אה, אז לשם עתירות השמאל יובילו. איזה פחד. השמאל מיד מפסיק עם כל העתירות.
למה הוא לא מספח כבר וזהו?
למה הדיכוטומיה? חמישים שנה מתקיימת מציאות שבמסגרתה אין סיפוח ואין התקפלות, ועדיין ממשיכים לספר לנו שאם לא ניסוג מהשטחים ונעקור מתיישבים – אז נהיה חייבים לספח את השטחים ולאזרח את כולם. העובדה שזה לא קורה, והשמיים בכ”ז לא נופלים עלינו, הייתה אמורה לגרום לכך שתהיה הבנה שהמציאות היא בכ”ז מורכבת יותר.
הפיקוח שלנו על צירים באיו”ש, לא נובע מהרצון להתעלל בפלסטינים, אלא מסיבות ביטחוניות. ההתיישבות שלנו ביו”ש היא ברובה הגדול קשורה באותן סיבות שהובילו להקמת יישובי חומה ומגדל ו11 הנקודות בנגב (תפישה מדינית שאומרת שיישובים קובעים גבול, ושמדובר בארץ ישראל, שיש לנו זכות עליה – ותפישה ביטחונית, שאומרת שנוכחות ישראלית בבקעה ובגב ההר, היא בעלת ערך אסטרטגי גדול עבור מדינת ישראל שבתוך הקו הירוק).
בין ההבנה שהיישובים הם ישראלים ואזרחיהם זכאים לכל מה שיישוב ישראלי אחר זכאי לקבל, לבין צעד מדיני הצהרתי של סיפוח, ישנו מרחק גדול. לא צריך לציית לכל גורם חוץ שיש לו טענות כלפינו – אבל גם לא אומר שחובה לחפש לריב איתם.
אתה צודק לגמרי.
בנט מבלבל את המוח. התעסקות נקודתית עם תוצאות של כל עתירה, היא התחמקות מהבעייה העיקרית – הבעייה שגרמה לו לדרוש (ולקבל) את משרד המשפטים.
הבעייה מתחילה ונגמרת בכך שיש רשות לא נבחרת שנטלה לעצמה את הסמכות לקבוע איך ומתי לאכוף חוק. לו סיפור עמונה היה חלקת ממסכת רצופה של פסיקות נחרצות של בג”ץ בכל מקרה ומקרה של תפיסת קרקעות באופן לא חוקי (למשל, מאות מאחזים בלתי חוקיים בנגב, חלקם בנויים על קרקעות פרטיות שבעליהם עתרו לבג”ץ, ונדחו בבוז) – אז ניתן היה לדבר על סוגייה של שלטון החוק. מכיוון שהאכיפה היא חד-צדדית, אזי ברור שמדובר בסוגייה פוליטית, וביה”מ משמש בתור הזרוע המבצעת של מדיניות אלה שהפסידו בבחירות.
בנט (ושקד), באופן מאכזב למדי, מאפשר התמשכות סיטואציה של רשות לא נבחרת, ובמקום להישיר מבט לבעייה ולהתמודד עימה ללא קשר לסוגייה נקודתית כזו או אחרת (כאמור, כל מי שבמודע בנה ביתו על אדמה פרטית, צריך להיות מפונה משם, וחבל לבזבז אנרגיות על התעסקות בזה), צריך לפעול לרפורמה במערכת המשפט, שתגרום לכך שפנייה אליו לא תהיה משחק מכור, ולא רק עמותות השמאל ירגישו בו בבית. זה מה שבנט צריך לעשות, ויותר ממנו – זו המשימה שבה שקד צריכה להתמקד (היא יו”ר הוועדה למינוי שופטים, ויש לימין בכ”ז בלוק חוסם, יחד עם נציג ישראל ביתנו ונציגת הליכוד. השמאל אמנם מחזיק ברוב אינהרנטי בוועדה – 3 נציגי העליון, שמצביעים כגוש, ושני נציגי הלשכה – אבל אם לא מתקנים את החוק באופן שיאפשר מינוי שקוף ומתוקן של שופטים, יש לפחות לפעול לעצירת שופטים נוספים מהמודל שמשכפל עצמו בנאמנות כבר למעלה משני עשורים, מינוס עלי תאנה פה ושם).
כן, כן, שמענו, שוב בג”צ האיום והנורא. מעניין באמת למה בנט ושקד לא פועלים כפי שהיית רוצה. אולי, בניגוד אליך, הם כן חושבים על היום שאחרי ועל שאלות היפותטיות שאתה מתחמק מלהתייחס אליהן, וזאת למרות שהגישה הפופוליסטית והלא-עקבית שלך יכולה רק להועיל להם בקלפי.
או שאולי הם פוחדים מרביב דרוקר ואמנון אברמוביץ. כן, זאת הסיבה. שוב השמאל אשם.
סקרנת אותי. מהו “היום שאחרי”? האם מדובר בצונאמי האיום של ספטמבר 2001? האם מדובר באובמה שיראה לביבי ולנו מאיפה משתין הדג?
באשר לסייפא – אכן, יש בהנהגת הימין צורך מעציב לנסות לרצות את מי שלא יתרצו לעולם. גם אם לא מדובר ספציפית בדרוקר ואברמוביץ’, אלא “רק” בנוני ואנשיו, למשל, הרי שבהחלט יש רתיעה מלהוביל מהלכים שיחזקו את הדמוקרטיה בישראל, מהפחד שקידום המהלכים האלה יוצג “כפגיעה בדמוקרטיה” ו”זיהוי תהליכים” ו”מזכיר תקופות אפלות”.
השמאל לא אשם בכך שהנהגת הימין כושלת בביצוע צעדים הכרחיים לביצור הדמוקרטיה וחיזוק הביטחון האישי. השמאל אשם בכך שהוא אשכרה מתנגד לצעדים הללו, ומנהל נגדם קמפיין שקרים המציג אותם באופן הפוך למהותם האמיתית.
בג”ץ אינו איום ונורא. בג”ץ נטל לעצמו סמכויות שהמחוקק לא נתן לו, ומתערב ללא הרף בעבודתן של הרשויות האחרות, במגמה ברורה לקדם אג’נדה פוליטית שנוחלת תבוסות בקלפי פעם אחר פעם. אפשר לאהוב את זה (ואין ספק שבשמאל מתים על זה), אבל להתייחס לזה כאילו מדובר במאבק למען שלטון החוק, הדמוקרטיה וזכויות האזרח – זו צביעות מעוררת התפעלות.
נו באמת. הרי הימין כל הזמן מקדם מהלכים שמוצגים “כפגיעה בדמוקרטיה” ו”זיהוי תהליכים” ו”מזכיר תקופות אפלות”. ספר האזרחות, פסילת ספרים, חוקי דגל וחוקי נאמנות, חוק הדחה וחוק עמותות, תמיכה ברבנים הומופובים או בחיילים רוצחים ועוד כהנה וכהנה. אז דווקא בעניין הזה הוא נמנע מהפחד שקידום המהלכים האלה יוצג “כפגיעה בדמוקרטיה” ו”זיהוי תהליכים” ו”מזכיר תקופות אפלות”?
כאילו שהצגה “כפגיעה בדמוקרטיה” ו”זיהוי תהליכים” ו”מזכיר תקופות אפלות” מזיזה למישהו.
נסה שוב, אני בטוח שתגיע להסבר טוב יותר למה דווקא פה הם נמנעים מהפעולה המתבקשת.
באמת באמת, יואב.
ההצגה של דברים כ”פגיעה בדמוקרטיה” היא לא יותר מספין משעמם שתכליתו למנוע כל שינוי שלא מוצא חן בעיני השמאל.
ספר האזרחות החדש הוא דוגמא לכך: הספר הזה בא לתקן ספר קודם שסבל מהטייה בוטה לכיוון הפוסט-ציוני. הספר החדש הוא לא “ימני”, אלא סתם לא אנטי-ציוני – ובכ”ז הכנסתו הוצגה כפאשיזם מזעזע.
הוצאת ספר מרשימת קריאה לבגרות בספרות (“פסילת ספרים”) גם היא לא צעד פוליטי אנטי דמוקרטי מאשר הכללתו ברשימה מלכתחילה.
אין שום חוק נאמנות, אלא סתם קביעה שפוייה שקובעת שמי שרוצה כסף ממדינת ישראל, לא צריך להביע אבל על הקמתה…
חוק דגל זה אכן פאשיזם מזעזע ויש לבטל אותו לאלתר. בה בעת יש לדרוש לבטל את הדגל הבריטי שמתעלם מהוולשים (הוא כולל אזכורים של סקוטלנד, אירלנד ואנגליה – אבל לא וויילס).
אני לא מכיר חיילים רוצחים שמובעת בהם תמיכה, ואני משער שאתה מתכוון ללוחם שהיה בחברון והרג מחבל שניסה לשחוט את חברו. אפשר להתווכח על תקינות הצעד, ויש משפט שמתנהל (באופן בעייתי שמציג את כל חולייה והטייתה הפוליטית של מערכת המשפט – גם כשהיא לובשת מדים), אבל להגדירו כ”רוצח משמעה הצגת המחבל כעובר אורח תמים.
הייתי שמח לטעות ולהניח שהפחד מהשמאל על זרועותיו השונות (עמותות, מערכת המשפט ותקשורת, הרבה תקשורת) הוא לא הסיבה להססנות שמופגנת ע”י כמה מבכירי הימין, אבל למרבה הצער, אין כל הסבר אחר, גם לא “העולם לא יקבל את זה”…
יואב, כדאי לנצל את ההזדמנות שמר”ץ עתרה נגד שפטל לבג”ץ ולצרף את אורי לשפטל.
באמת אורי, ממך לא ציפיתי לחוסר הבנה כזה.
לא אמרתי שכל הדברים הללו הם פגיעה בדמוקרטיה. גם לא אמרתי שלא, אבל זה לא העניין. כל הדברים האלה *הוצגו* – בצדק או שלא – “כפגיעה בדמוקרטיה” ו”זיהוי תהליכים” ו”מזכיר תקופות אפלות”. כך שבניגוד לטענתך (“מהפחד שקידום המהלכים האלה יוצג” וגו’), הימין לא פוחד מביצוע מהלכים שיוצגו “כפגיעה בדמוקרטיה” ו”זיהוי תהליכים” ו”מזכיר תקופות אפלות”. הוא מבצע מהלכים כאלה כל הזמן. אם גם שינוי בג”צ הוא מהלך כזה – דמוקרטי לדעת הימין, אבל עלול להיות מוצג כפגיעה בדמוקרטיה – הפחד הזה הוא לא הסיבה לכך שהימין לא מבצע אותו. ככל הנראה יש סיבה אחרת. נסה לחשוב עליה.
חייל זקן: כבעל תחביב אישי לעקוב אחרי מרצ שנים רבות, הרשה לי לתקן אותך: “מרצ”, לא “מר”ץ”.
אני הבנתי אותך היטב – ואני שב ומנבהיר שישנה רתיעה בימין מצעקות בדבר “]גיעה בדמוקרטיה”/”מבחן בג”ץ”/”תקופות אפלות”/”זיהוי תהליכים” ושאר חרטטיה.
כאמור, הימין לא משלים מהלכים בגלל שהווליום המטורף של הצרחות בנוגע לנון-אישיוז כמו ספר האזרחות, דורית רביניאן, ההצגה של המחבל בתאטרון אל-מידאן – מספיקים בכדי למנוע כל מהלך שאשכרה יש לו משמעות אמיתית.
אלה שצורחים על ספר האזרחות, לא באמת חושבים שיש סכנה לדמוקרטיה, אבל הם יודעים שיש אפקט מרתיע כאשר צורחים בהיסטריה על דבר כ”כ חסר משמעות, שיגרום לרתיעה מביצוע מהלך שבאמת יש לו משמעות.
אני לא חושב שהשמאל אשם בכך שהנהגת הימין נוהגת באופן הססני ופחדני ונמנעת ממהלכים לביצור חירויות הפרט ושיפור הביטחון האישי והקיבוצי של אזרחי ישראל – אבל אני בטח לא חושב שהתנגדותו העקרונית של השמאל לאותם מהלכים והצגתם כפאשיזם, היא חלופה טובה יותר לעליבותה של הנהגת הימין.
הסיבה היחידה להימנעות מרפורמה במערכת המשפט, היא הפחד של מנהיגי הימין מהקמפיין ההיסטרי שיתחולל כאן. העובדה שכבר היה כאן חוק עוקף בג”ץ (מהסוג שחוקקה פה ממשלת רבין, בהשתתפות מרצ ובתחיכה מבחוץ של המפלגות הערביות) ואיש מהשמאל לא ראה אותו אז כ”מזכיר תקופות אפלות”, בעוד שכעת עצם הדיבור על חוק כזה, מוצג כפאשיזם בוטה שאין לו גבולות – היא עדות להצלחת קמפיין, כאשר כמעט כל התקשורת מתפקדת כשופר אחיד.
הייתי מאוד רוצה למצוא סיבה אחרת להימנעות ממהלך שיציב גבולות ברורים לסמכויות הרשות השופטת, ויקבע מנגנון נורמלי ושקוף למינוי אנשיה, ולא מועדון החברים נטול הפרוטוקול שקיים כיום. זה לא קורה אך ורק בגלל פחדנות של שלטון הימין ממה שהקמפיין הצווחני שיתחולל כאן, אם רק ינסו לפעול בכיוון הזה.
ברור, כל דבר שהימין עושה והשמאל צורח עליו עד השמיים הוא נון-אישיו. ואם הימין ינסה לעשות מהלך שהוא כן אישיו… השמאל יצרח יותר חזק? יהיה קמפיין מתוזמר נגד המהלך, בניגוד לקמפיינים הבלתי-מאורגנים נגד הנון-אישיוז? כל התקשורת תתפקד כשופר אחיד ש… יקרא לבנט פאשיסט? הו, כמה נורא.
הימין לא באמת פוחד מהצרחות של השמאל, כי לצרחות האלה אין תכלית. הן לא משפיעות על כלום – להיפך, היחס לשמאל ולגופי התקשורת הרלוונטים הוא כזה שכל קמפיין כזה רק מועיל לימין ומחזק אותו.
אני מבין שקשה לך לעלות בדעתך את הסיבה האמיתית. אני אתן לך רמז: כמו בעניין סיפוח השטחים, הימין (לפחות, הנהגת הימין) לא באמת רוצה לעשות שינוי בבג”צ. לא בנט, לא שקד, בטח לא ביבי. עכשיו חשוב למה לא.
אתה מסרב להבין. הנהגת הימין לא צריכה לקחת ברצינות את ההיסטריה של השמאל – אבל למרבה הצער, הם כן לוקחים אותה ברצינות. למה הם לוקחים אותה ברצינות? לכך יכולים להיות כמה הסברים, שחלקם ענייניים וחלקם מגיעים מתסביכים פסיכולוגיים של מי שרגילים לחטוף השמצות בעיתונות, ומעדיפים להימנע מזה במידת האפשר. כך אוכך, זה לא צריך להיות מניע, והעובדה שהנהגת הימין פועלת בצורה פחדנית ועלובה, מדברת לגנותה.
לא, לא, הנהגת הימין לא לוקחת את ההיסטריה של השמאל ברצינות. אם היא הייתה לוקחת אותה ברצינות, היא לא הייתה מוציאה לפועל את כל המהלכים שפרטתי לעיל ואתה ניסית לשווא להסביר למה אין בהם בעיה. גם אם לא הייתה בהם בעיה, ההיסטריה של השמאל כלפיהן הייתה צפויה והחלה עוד לפני שהם ממש יצאו לפועל – והימין ספג אותה בנחת והתעלם ממנה.
מה שאני מסרב להבין הוא את ההבדל המלאכותי שאתה מוצא בין, נניח, חוק ההדחה לבין שינוי בבג”צ. שניהם מהלכים מעוררי-היסטריה אצל השמאל, אבל אחד נעשה והשני לא. למה? מה התגובה שאתה צופה לשינוי בבג”צ שלא הייתה כלפי חוק ההדחה? התקשורת תקרא לבנט “פאשיסט” באותיות גדולות יותר? רזי ברקאי יצקצק בקצב כפול? דרוקר ידווח על שערות באמבטיה של ליברמן? אמנים יציירו את שקד בתנוחות שכוללות בעלי חיים, או יתקעו תמונה של ביבי בישבן? זהבה גלאון תתחיל פוסט בפייסבוק במילים “הי, זאת זהבה”? דן מרגלית יתפטר באקט מחאה מישראל היום? עירית לינור תחתום על מנוי מחודש ל”הארץ”? תהיה הפגנה של שלוש מאות איש ושלמה ארצי יופיע בחינם? ממה ספציפית חוששת הנהגת הימין?
כל המהלכים שפירטת הם שטויות, השמאל יודע את זה, נציגיו בתקשורת יודע את זה, אני יודע את זה – ואני מקווה לטובתך, שגם אתה יודע את זה…
ההיסטריה סביב אותם מהלכים היא המקבילה לשביתת אזהרה בנמל אשדוד, בסגנון “אל תנסו אותנו”.
חוק ההדחה הוא קשקוש גמור, שכן אין סרט בעולם שהוא יגיע לכדי מימוש. הסייגים שיש בו הופכים אותו לאות מתה, עוד בטרם עבר הצבעה, והרעש שנעשה סביבו, הוא רעש מלאכותי לגמרי (כמו כל שאר הרעשים למיניהם).
אין לי מושג מה יהיה היקף התגובה במקרה ויהיה ניסיון לרפורמה במערכת המשפט, אבל אפשר להניח שהיא תהיה חסרת תקדים בהיקפה. מכיוון שההנהגה הנוכחית של הימין מבועתת מעצם האפשרות לעמוד מול תגובה שכזו, כנראה שלא נראה בזמן הקרוב מה יקרה אם וכאשר.
אם אתה שואל אותי – אז ברור שלהנהגת הימין אין סיבה אמיתית לפחד מאותה תגובה, אבל ההנהגה של הימין מפחדת מהתגובה הזו כבר שנים.
כמה נוח, אין לך מושג מה יהיה היקף התגובה, וגם להנהגת הימין אין, אבל היא פוחדת מהתגובה הזו. ממש ביג פוט. איש השלג הנורא. לוך נס.
הנקודה החשובה היא שאין לך מושג, וגם להנהגת הימין אין, ואם אפשר להניח שהתגובה תהיה חסרת תקדים, אז אפשר גם להניח שהתגובה תהיה בדיוק כמו התגובות הקודמות. אפשר להניח הרבה דברים. אבל אפשר גם לפרש את התנהגות הנהגת הימין בצורה הרבה יותר פשוטה והגיונית: היא לא פוחדת מכלום. בוודאי לא מ”קמפיין צווחני” שבו “התקשורת משמשת בשופר אחיד” (איזה פחד), ובוודאי לא מאיזה תגובה ערטילאית שאין לאף אחד מושג מה היא תהיה. היא פשוט לא באמת רוצה לבצע את הרפורמה שאתה חושב שהיא הכרחית, בדיוק כמו שהיא לא באמת רוצה לבצע סיפוח.
ולא אורי, הדברים האחרים הם לא שטויות, וגם אתה יודע את זה.
לא נוח בכלל. למעשה זה עצוב ומדכא. לדעת שהעם מצביע עבור דרך ונבחריו מפחדים ליישם אותה עקב חששם מתגובת השמאל על זרועותיו השונות (במערכת המשפט, בתקשורת וכן אלה מתוכו שאשכרה עשו את הצעד ההגון והעמידו עצמם לבחירה).
כל המהלכים שפירטת, מספר האזרחות ועד לחוק הבלתי-אכיף הם קשקוש גמור. אפילו את החוק שנועד למנוע מעורבות של מדינות זרות בפוליטיקה הישראלית באמצעות עמותות-ממומנות-חוץ, הצליחו לסרס עד כדי גיחוך. אלא מה? בכל פעם שנעשה צעדון קטנטון מהסוג של הקשקושים הללו, נוהל קמפיין מתוזמר וצרחני שכוון אישית נגד אישים ספציפיים במטרה להבהיל אותם, ומה לעשות שחלקם אכן מיהרו להיבהל? דוגמא לקמפיין צרחני היא הסילוף של דבריו של ביבי מאתמול בנוגע לטלפון שלו להורים של אלאור עזריה, שהוצגה כאילו בעיניו אלאור עזריה הוא כמו חללי ונעדרי צה”ל. זה היה שקר גמור, וכל מי שפרסם את זה ידע זאת היטב – אבל זה הצליח להבהיל אותו עד כדי הוצאת הבהרה (בדיוק כמו התבהלה שאחזה בו אחרי שהתנפלו על הסרטון שלו שציין שישנה פעילות להגדלת ההצבעה במגזר הערבי, דבר שפורסם בכמעט-גאווה בידי אלה שעסקו בכך טרם הבחירות).
הייתי מאוד שמח לו אתה צדקת ואני טעיתי, ושמנהיגי הימין לא היו חוששים לפעול בהתאם למנדט שקיבלו, אבל למרבה הצער, זה לא המצב. אין ספק שהמצב הולך ומשתפר באופן איטי (איטי מדי), אבל ייקח עוד זמן עד לרגע שבו ישראל תהיה מדינה דמוקרטית שבה המחנה המנצח מושל לפי דרכו, גם כשמדובר במחנה הימין…
בסדר, אנחנו חוזרים על עצמנו. אתה תישאר עם התיאוריה ההזויה שלך לפיה הנהגת הימין פוחדת מאיזה קמפיין מתוזמר וצווחני, בלתי-ידוע, שיהיה בסדרי גודל יותר משמעותי מהקמפיינים המתוזמרים והצווחניים שהיו כאן עד עכשיו. אין לך מושג מה תהיה התגובה, אבל הנהגת הימין חוששת ממנה. זהב. אני מקווה שהחכמת, נתי.
והכי אני אוהב את מכבסת המילים שלך. “ישנה פעילות להגדלת ההצבעה במגזר הערבי”. מעולה, כמעט כמו “לפלסטינים בשטחים קצת לא נעים”. תמשיך, זה סטנד אפ מטורף.
כן, תיאוריה הזויה לגמרי. אין קמפיינים היסטריים של השמאל בכל פעם שמישהו מכחכח בגרונו. הכל המצאות קונספירטיביות של הימין הפאשיסטי…
הייתי שמח אם אותם קמפיינים היסטריים לא היו מפחידים את הנהגת הימין, אבל הם אכן מפחידים אותה, וגורמים לה לפעול בצורה שונה מכפי שהייתה פועלת אלמלא אותו פחד.
מכבסת המלים היא ההגדרה של הסרטון הסתמי של ביבי כ”הסתה גזענית”, כאשר היה ברור לכל הצרחנים שאין בו בדל של גזענות. מה לעשות, שלום עכשיו צרחו שנתיים קודם על כך המתנחלים באים להצביע באחוזים עצומים, ואיש לא התרגש. יודע למה? כי ברור לגמרי ששלום עכשיו מבינה שאחוז הצבעה גבוה למתנחלים משמעו חיזוק של הכוח היחסי של המחנה שלהם, מחנה הימין. באותה מידה נכון שהצבעה באחוזים גבוהים של הערבים, משמעה חיזוק מחנה השמאל. איך אני יודע? כי באמת עמותות מחו”ל מימנו נסיעה של בכירים במגזר לארה”ב כדי להשתלם בטכניקות להגדלת אחוזי ההצבעה במגזר הערבי. זה לא הוסתר, ולמעשה הייתה גאווה גדולה לנוסעים. ההצלחה הייתה לא רעה במבחן התוצאה, והאכן אחוזי ההצבעה הערביים גדלו מאוד בבחירות האחרונות.
מצד שני, ביבי אמר “אוטובוסים”, וידוע לכל ש”אוטובוסים” זו מילה גזענית…
חשבתי שהתגברת על חוסר ההבנה. התיאוריה ההזויה היא לא שיש או אין קמפיינים היסטריים, אלא שהקמפיין על רפורמה בבג”צ יהיה שונה איכשהו (איך? אין לך מושג) מהקמפיינים ההיסטריים הקודמים. כן, כן, שמענו, אלה היו נון-אישיוז. אתה יודע מה, שיעשו נון-אישיו בנושא בג”צ, שיקדמו איזושהי רפורמה עם סייגים שיהפכו אותה לנון-אישיו, כזו שתגרום להיסטריה הרגילה. משום מה מזה הם נרתעים. זה לא פחד, זה חוסר רצון.
אני אנסה שוב, יואב. בג”ץ זה ל-א נון-אישיו, לא משנה איך תהפוך את זה. מחנה השמאל יודע שבית המשפט זו הדרך היחידה לשמר שלטון גם כאשר הציבור הפאשיסטי מצביע לא נכון – ועל כן הקמפיין יהיה מליגה אחרת.
זו ההנחה של האנשים שכיום נבהלים נורא אפילו מקמפיינים מונפצים שיוצריהם לא לוקחים ברצינות.
ועוד פעם: אני לא מרוצה מכך שהנהגת הימין נבהלת מקמפיינים היסטריים של השמאל (לא כשהם באים מגיעים בהקשר לבולשיט טהור כמו “חוק ההדחה”, ולא כשהם יבואו בעוצמות גדולות בסדרי גודל, כאשר תהיה יוזמה שאשכרה יש לה משמעות), אבל זו המציאות. במקום לשמוח על המציאות, שלשם שינוי עובדת לטובת המחנה שלך, אתה שוב מתעקש לריב איתה.מילא…
לומר “בג”צ זה לא נון-אישיו” זה כמו לומר “חוק הדחה (ללא ה’ הידיעה) זה לא נון-אישיו”. חוק הדחה הוא באמת לא נון-אישיו. מה שאולי הופך את חוק ההדחה הספציפי שעבר בכנסת לנון-אישיו – וגם אתה אמרת את זה – אלה הסייגים עליו שלא יאפשרו מעשית ליישם אותו.
באופן דומה, הנהגת הימין מתוחכמת מספיק כדי להמציא “חוק הבג”צ” (עם ה’ הידיעה), שיכלול סייגים כאלה שיהפכו אותו לנון-אישיו. אם היא הייתה רוצה.
“בעוצמות גדולות בסדרי גודל”. “מליגה אחרת”. תוסיף “A tremendous campaign, the worst in history”. איזה פחד. אולי אתה מתכוון לליגה הערבית. ונניח שאתה צודק – האם קמפיין כזה יכול לגרום נזק ארוך טווח להנהגת הימין? במקרה הכי גרוע הם יוכלו למשוך את ההצעות שלהם, להוציא “הבהרה”, לכבס מילים כך שלא תופיע בהצעה המילה “אוטובוס”, או לצאת בקמפיין נגדי (נניח, קמפיין ה”זרוּעים”).
נוח לך לחשוב שזה נובע מפחד, למרות שזה נורא עצוב, כי אז אתה יכול להתנחם ב”עובדה” שהרוב חושב כמוך. באמת עצוב.
הסייגים עליו הוטלו בגלל אותו פחד משתק מהתגובה ההיסטרית (התגובה שהגיעה על החוק-דמיקולו שעבר, הייתה חלק ממשחק של השמאל, שמחייב צרחות בכל פעם שרק נדמה שהימין עושה משהו. אני מבטיח לך שאיש אינו חושב שהחוק הזה שווה את הנייר שהודפס עליו). אלה שחוקקו אותו בנוסח שחוקק, עשו זאת בשביל פוזה, ואלה שצרחו נגד הגירסא חסזרת-הערך שעברה, צרחו בשביל הפוזה.
הפיכת בית המשפט העליון שלנו לבית משפט עליון נורמלי במדינה דמוקרטית (דהיינו, כזה שחבריו לא נבחרים ע”י חבריהם, שאינו קובע לעצמו את סמכויותיו, ושאינו מוטה פוליטית עד לאבסורד), הייתה מעוררת כאן מחאה מסדרי גודל לא מוכרים. למרבה הצער, בגלל שמספיקות צרחות “רגילות” כדי לסרס כל יוזמה חקיקתית רגילה של הנהגת הימין (חוק העמותות, חוק ההסתננות וכיו”ב), אז ברור שמי שמפחד מצווחות ב90 דציבל, יפחד גם מצווחות של 200087 דציבל. אני מסכים שאין הגיון בפחד הזה, אבל טבעו של פחד שהוא לעתים קרובות חסר הגיון.
אין כל נחמה בכך שהרוב חושב כמוני. זה הופך את המצב למדכא בהרבה. את העובדה שהרוב חושב כמוני אני לא צריך לנחש. כאמור, החבר’ה שלך המציאו עמותות ספיישל כדי לשנות את מה שהרוב חושב, ולא הלך להם…
אין כל נחמה במצב שבמסגרתו רצון העם מושתק ע”י מיעוט, בגלל שנבחריו של רוב העם סובלים מפחד לא רציונלי מצרחותיו ואיומיו של אותו מיעוט.
בסדר, אני את הנקודה שלי העברתי. אתה תמשיך לחשוב שאם אתה ובנט חושבים אותו דבר בנושא א’, אז אתם גם חושבים אותו דבר בנושא ב’. ובנט משקשק מעוד כמה דציבלים, ברור. אם זה עושה לך טוב, תמשיך לחיות במציאות המדומיינת שלך. ניצחת.
אני מקווה שמישהו החכים.
(ונקודה שולית: כתבת פעם על חנופה. כשמישהו טורח לכתוב באתר הזה “אורי, מה התובנות שלך לגבי העימות?” כשכל מי שקורא פה יומיים יודע שאין סיכוי שאתה תימנע מלהביע את התובנות שלך, גם בלי השאלה המביכה הזו – זו חנופה. נעים, נכון? אני הקאתי קצת בפה)
יואב, את הנקודה שלך העברת לפני חודשים ארוכים, ואהגם שאין לי מושג אם מישהו, פרט לך, החכים מכל הדיון הזה (או משאר הדיונים בינינו), הרי שאני שמח תמיד על תרומתי לך במישור זה.
אורי, הימין משתפן באופן כללי?
לא יודע איך להתייחס לשאלה הזו. “באופן כללי” יש המון ימנים, וחלקם משתפנים פחות וחלקם יותר.
זה בערך כמו שאשאל אם כל החרדים מעשנים בסתר בשבת בכיכר החתולות, רק בגלל שראיתי לא מעט שב”בניקים עושים את זה…
בהנחה שהתכוונת להנהגת הימין – אין ספק שלימין יש עדיין בעייה שנמשכת כבר דור וחצי, של פחד-שלטון, שמונעת ממנו לנהוג באופן שבו נהגה ונוהגת הנהגת השמאל, כאשר העם נותן בו אמונו (וגם כאשר העם לא נותן בו אמונו, דרך בג”ץ…).
ההסכם הקואליציוני כולל התחייבות של כל חברי הקואליציה לתמוך בחקיקה של פסקת ההתגברות. כל זמן שנתניהו ראש ממשלה לא יהיה שום מעשה שיצמצם את סמכויות בג”ץ ו/או היועץ המשפטי שכן הם מאפשרים לו לתמרן שמאלה בלי לשלם מחיר פוליטי.