המדור לקידום עצמי

אחד הבלוגרים הפופולריים ביותר בארה”ב, אנדרו סאליבן, פרסם אתמול שהוא עוזב את הקן החמים והנעים של הדיילי ביסט ופורש כנפיים לעצמאות כשהוא מתכנן לגבות כסף מגולשים (20 דולר לשנה) הפוסט (הארוך מאוד) מעורר כמובן מחשבה.

אני עיתונאית עצמאית מזה שנתיים וחצי מאז פוטרתי ממעריב ומאז מדלגת בין פרילנס לפרילנס, הפלוג העצמאי, הפלוג בהארץ (ריטיינר), הפלוג בסלונה (ריטיינר), פרויקטים ומיזמים שונים, הרצאות ועוד.

תוספת שישי בבוקר: אתמול פרסם אתר מאקו את דירוג האתרים השנתי שלו, והפלוג, דורג במקום הראשון מבין אתרי החדשות.

לאחרונה, רק לאחרונה, שמתי כאן (שמאל למעלה) פינת תשלום, למי שמעוניין להשתתף במימון עיתונות עצמאית ויש זרם דקיק וחביב של משלמים (שמאוד משמח אותי). אך אני מודה שלא דחפתי את העניין, כי חשתי לא בנוח וכמובן, קשה להחליט איך לדחוף את היצור הזה, שנקרא עיתונות עצמאית. אז אני מניחה, שאני מנצלת את ההודעה של סאליבן בנושא, כדי להציף זאת. הוא מספר שם שבשנה החולפת פרסם 13 אלף פוסטים , 240 מדי שבוע, וענה ל 90 אלף מיילים. יש לו (לפי התמונה) צוות של עוד שלושה אנשים שעובדים על הבלוג שלו סביב השעון.

לאחרונה הוספתי כמה פרסומות (בקטנה) לפלוג. עמיתים ויועצים הכינו אותי לכך, שמדובר בסכומים פעוטים-זעומים, על גבול המגוחכים. אם מבין הקוראים יש איזה עמותה ציבורית, תנועה אזרחית או מכון מחקר המעוניין בפרסום באנר בו יצפו קבוצת האיכות הבלעדית בישראל של מכורים קשים לפוליטיקה, הוא יותר ממוזמן.

אני עוד רחוקה מרמת הבלוגינג של סאליבן, אך חשבתי לנצל את ההזדמנות ולציין את היבול השבועי:

החל מפוסט מוצ”ש הקבוע, לו”ז פוליטי, עניין קבוע בפלוג מזה חודשים ארוכים.

והמשך בראיון עם עורכת הדין שייצגה את ח”כ זועבי בדיוני הפסילה, פוסט על הפוליטיקה בכפר קאסם, בין חד”ש, מר”צ ורע”ם-תע”ל, שלושה פוסטים עם דיווחים על התסכולים בשטח של הליכוד.

טיפול (נוסף) בשקיפות ובסקרים, עיסוק בבית היהודי ומלחמותיהם באנונימיות ברשת והפוסט האחרון, היום, על התחרות מי יותר פמיניסט, הליכוד-ביתנו או הבית היהודי.

כמו כן, אני גאה בסדרת פוסטים שעסקה בתקנונים המפלים של ש”ס ויהדות התורה, ברצון של נשים להתמודד בתוך מפלגות אלה ובשיח הפתוח עם חרדים ברשת ובפייסבוק, סדרה (אשר לדעתי הבלתי אובייקטיבית) ייצרה שיח ציבורי ער מעבר לגבולות הפלוג.

ואם ללכת אחורה לחודשים האחרונים, אז גם אשמח לציין את העבודה שלי בנושא ההתעלמות מרע”ם-תע”ל, חד”ש ובל”ד בסקרים ואת שטף הכתיבה הפמיניסטית.

* * * *

מעבר לכך, נודע לי שבחלק מן המפלגות סימנו את עמוד הפייסבוק שלי, כפייבוריט (חברים קרובים), כך:

כשהתוצאה של הסימון הזה נראית כך:

כמובן שזה מחמיא, כי המשמעות של הסימון היא שכל משפט קטן שלי בפייסבוק, עולה כנוטיפיקציה, אצל מי שסימן אותי כ”חברה קרובה”, ככל הנראה מנהלי דיגיטל מדיה של חלק מן המפלגות וכך הם מנטרים את הכתיבה שלי: כל פוסט, כל סטטוס, בדיוק כפי שהם מנטרים את שידורי הרדיו והטלוויזיה של כתבים פוליטים אחרים.

לעיתים הם מתקשרים להעיר לי על הניסוח, על הנימה ולעיתים משגרים את מגיביהם להתמודד (90% מן הזמן זה נעשה באדיבות ובכייף).

אני מציינת את המידע הזה בפני קוראי הבלוג, רק כדי לעדכן, שזו דרך נוספת ל”הירשם” לבלוג. למעשה כל פוסט שעולה כאן או בהארץ או בסלונה, מועלה על ידי בפייסבוק ומי שחושב, שבשבועות הקרובים, הוא לא יכול להפסיד, אפילו לא משהו קטן (ובהנחה שאצלי בפידים, יש דיווחי פוליטיקה 99% מן הזמן), אז בבקשה, תתמכרו לכם יחד איתי.