לפוסט הראשון בסדרה של שרי רוט: ׳למה גפני האמין לנתניהו׳
אומרים על ח”כ משה גפני, שהוא אדם פיקח. אני, אגב, מסכימה עם הקביעה הזו. אז מה בכל זאת עבר עליו הבוקר, כשהשתטה לומר את מה שאמר בוועדת הכספים בכנסת?
נתחיל מבראשית.
כידוע, וועדת הכספים שבה והתכנסה לאחר החופשה המרוכזת של הכנסת, כדי לדון באינטנסיביות בחוק מע”מ אפס, חוק הבייבי של שר האוצר יאיר לפיד.
האמת היא שראש הממשלה בנימין נתניהו לא מת על החוק הזה, אחרי הכול, בניגוד לשר האוצר שלו, הוא מבין דבר או שניים בכלכלה, אבל למה לו לפרק קואליציה בשביל כמה מיליוני שקלים. טוב להיות ראש ממשלה בבלפור עם חור בתקציב המדינה מלהיות יו”ר אופוזיציה עם קופה מלאה. גם בבית היהודי לא מתים על החוק הזה, אחרי הכול קשר עם ההתנחלויות אין לו מי יודע מה, אבל מה לא עושים בשביל לשמור על שלום הבית הקואליציוני. אז יו”ר הוועדה משלהם, ניסן סלומיאנסקי, חורק שיניים אל מול תרגילי הח”כים החרדיים (אוי, איך שהם מוציאים לו את הנשמה…), וגורר הלאה…
אז מה השתנה הבוקר (ג’) משאר הבקרים בהם התנהלו דיונים מרתוניים בחוק? ובכן, היה זה כאשר ‘חשף’ ח”כ גפני את מה שאמר לו ראש המממשלה בנימין נתניהו אמש (ב’) בפגישתם (עדכון בטחוני, כן?) וזאת שתדעו, אין דבר אהוב יותר על הח”כים החרדיים (דרעי במיוחד) מלעדכן את התקשורת על הפגישות ה’בטחוניות’ שלהם עם נתניהו. זה נותן להם (לרגע) תחושת חשיבות. ככה זה כשאתה מתייבש על ספסלי האופוזיציה, ועוד בפגרה.
“יצאנו אתמול מפגישה עם ראש הממשלה אחרי שעה וחצי בתחושה מאד ברורה שנתניהו נגד החוק הזה”, גילה גפני לחברי הוועדה. אז זהו, שגרסתו נשמעה הפוכה לגמרי לגרסת סלומיאנסקי, לפיה נתניהו ביקש ממנו לקדם את החוק.
אז למי מבין שניהם נאמין?
אני הייתי נוטה לומר, שלשניהם גם יחד. לנתניהו אין שום בעיה לומר לכל אחד מהם את הגרסה הרצויה לו. ככה בדיוק היה לפני כמה חודשים, בחודש מארס האחרון.
היה זה יום לאחר עצרת המיליון כאשר עלה גפני לדוכן המליאה ופתח בנאום חוצב להבות. זמן קצר קודם לכן נפגש עם נתניהו, תוך שיועציו ממהרים לפרסם את דבר קיומה. עמיתו לסיעה ח”כ יעקב ליצמן לעג לו אז על שרץ להיענות להזמנה לפגישה (ורץ להיענות לפגישה דומה ימים אחדים לאחר מכן), אבל גפני המשיך לתלות תקוות, שהפגישה עם ה’ראש’ תחולל מהפך בחוק הגיוס, מה גם, שכאמור, ‘הם’ פשוט אוהבים את הפגישות האלו, יצא מהם אשר יצא (לא יצא)…
אבל על הדוכן, במליאה, כבר נשמע מאוכזב לגמרי.
באכזבה בלתי מוסתרת סיפר איך נתניהו שב והבטיח לו שלא יהיו סנקציות פליליות בחוק הגיוס, שהוא ממש נגד זה, הוא אפילו ידע להסביר למה הוא נגד. כי זה לא יועיל. וגם, כי לא יתכן שמדינה יהודית תחוקק חוק לפיו מי שלומד תורה יושלך לכלא.
וכאילו לא היו לו שנות קואליציה רבות לצידו של ביבי, נראה כי גפני נטה להאמין לו. ולא רק כי הבטיח זאת באוזניו בפגישה שפרטיה לא שוחררו לתקשורת. אלא משום שהעידו בפניו על דברים דומים אותם אמר ראש ממשלתנו גם בישיבת סיעת הליכוד, מול חבריו שלו, הוא אפילו שלח על זה שליחים לרבנים.
אבל אז, המשיך גפני לתאר, “הגיעה יש עתיד, בניגוד להסכם הקואליציוני, וסחטה אותו סחיטה פוליטית. היא הודיעה לו שאם הוא לא מתיישר לפי הקו שלהם – סחיטה – הם פורשים מהקואליציה. אני מבין למה הם אמרו את זה: בגלל שמה יש להם להגיד לציבור? שהם הצליחו בנושא הכלכלי? או בנושא החברתי? או בנושא המדיני? במה? לא הצליחו בכלום, אז חשבו שיעשו על זה סיבוב, והם ידעו שאם יגידו “סנקציות פליליות”, אנחנו נעשה הפגנה גדולה, עצרת גדולה, אנחנו החרדים, ותהיה שם אלימות, ותהיה התפרעות, וזה יביא להם מנדטים”.
“לשמחתי הרבה, ולצערם הגדול, עצרת התפילה עברה בשקט מופתי. באמת. היה צריך לשמוע איך עומדים מאות אלפים ומגיעים לתפילת שמונה-עשרה. בתפילת המנחה ובתפילת שמונה-עשרה לא מדברים, שקט דממה בכל האזור, למגינת לבם של יש עתיד. שקט, עם משמעת, של ילדים, של גברים, של נשים. ולא הלך להם, עם הסנקציות הפליליות לא הלך להם, אבל הסחיטה היא סחיטה”.
“עכשיו, אובמה הוא לא טיפש; לפני שראש הממשלה מגיע אליו הוא בודק מה הרזומה של האיש הזה. זאת אומרת, מה העמידה שלו בלחצים, כמה הוא יכול לעמוד בלחץ שמפעיל עליו יאיר לפיד. כמה הוא יכול לעמוד – לא יכול לעמוד. אז הוא אומר לו: אתה, עם כל הכבוד, אם עכשיו אתה לא מתקדם עם ההליך המדיני, יש לך בעיה עם ארצות-הברית”.
ואני שאלה: אם גפני למוד ניסיון, ואם קלט שהיושב מולו סחיט (ואפילו קרא לאובמה לבדוק לו ברזומה), למה לא חשב לרגע שאולי הוא יהיה סחיט גם בחוק המע”מ? ובכלל, אולי לא אמר אמת לגפני גם אז גם עכשיו. האם זה לא בא בחשבון? אולי רגע אחרי צאתו של גפני מלשכת ראש הממשלה, קרץ בעינו ללפיד, ולחש לו ‘הנה, שוב סידרתי את החרדים. מרחתי את גפני טוב טוב יש לי שקט מהם לתקופה הקרובה’?
לנתניהו ולגפני ,פתרונים.
אוי, הסרוגים האלה, רק כסף להתנחלויות בראש שלהם. למה הם לא יכולים לסייע לציבור הרחב כמו המפלגות החרדיות, וציבור מצביעיהן, הידוע בהשתתפותו העצומה בכוח העבודה…
סיסמאות אורי, סיסמאות.
דבר אחד טוב לא ראינו מהבנט וחבריו. רק מילים בלי סוף והבטחות.
בכל מה שנוגע לחרדים, הדלי”ם מדברים גבוהה גבוהה ומקיימים נמוכה נמוכה.
בניגוד לשמאל שלא רץ להבטיח לחרדים הרים וגבעות, אבל מה שהוא מבטיח, הוא מקיים.
מי זה “ראינו”? מה זה “הבנט”? יש כזה דבר? חזרנו לקרוא לסרוגים בשם “ד”לים”? עוד דקה ונחזור ל”מזרוחניקים”, הא?יחסית למי שמדבר על סיסמאות, אתה מדקלם יופי את ההשמצות המשעממות מבית המדרש של “המודיע”/”יתד”/”הפלס” וכל שאר “עיתוני הקודש (עשירית מוקדשת לחדשות, חמישית למודעות אבל ענקיות, 30 אחוז להתקפות היסטריות על מתנדים פוליטיים ורעיוניים – וכל השאר פרסומות, כמו המקומונים שדוחפים לתיבות דואר…).
הבית היהודי לא חייב דבר לחרדים, שהשמיצו אותו לפני הבחירות, גידפו אותו בהיסטריה אחריהן, והבטיחו להעניש אותו באמצעות תמיכה בגירוש בני אדם מבתיהם.
בתור האוכלוסיה נתמכת הסעד הגדולה ביותר בישראל (שמקבלת יותר מכל קבוצה אחרת, ועובדת הכי פחות), מוטב היה להצניע לכת, לפחות בכל הנוגע להתערבות בהטבות שמקבלות קבוצות שאשכרה תורמות משהו (אתה יודע, את המסים האלה, שמהם יוצאות הבטחות ההכנסה שמקיימות חלק כ”כ גדול ממצביעיו של גפני…).
אגב, האיום המשעמם “ללכת עם השמאל”, הוא כ”כ מגוחך, שפשוט מדהים שממשיכים להעלות אותו. אתה מבין, החרדים כבר אינם לשון מאזניים. לא יילכו עם הימין, אז כבר ראינו שיש אלטרנטיבה. מנהיגי החרדים, בניגוד למפלגות לא-סקטוריאליות, לא באמת מסוגלים לשבת באופוזיציה מבחירה, ורואים באי-ישיבה בממשלה, סוג של אנטישמיות מהזן הגרוע ביותר (“ממש כמו היטלר”, כפי שמסבירה לנו העיתונות החרדית אחת ליומיים). אחרי הבחירות הבאות, בהנחה הסבירה ששוב המחנה הלאומי ינחל בהן נצחון (כנראה גדול באופן משמעותי מהנצחון בבחירות האחרונות), החרדים ישכחו את כל ההמצות על ביבי, ופתאום ימצאו בלבם מקום לשבת אפילו עם “הבנט”. יודע למה? כי אוכלוסיה שמתקיימת ברובה על תמיכות ציבוריות, לא באמת יכולה להסתדר בלעדיהן. מרצ יכולים לחיות באופוזיציה, העבודה יכולים לחיות באופוזיציה, הבית היהודי יכולים לחיות שם – המפלגות החרדיות לא. מוטב, אם כן, להפסיק כבר עכשיו את דברי הרהב (“השחץ”, כמו שאוהבים להגיד בחבר’ה…), להרכין ראש, ולהגיד תודה למדינה שיודעת לתת מבלי לבקש (שוב, בניגוד לשאר היהודים פה…).
אני שומע כל שני וחמישי את אישים שונים המתראיינים בתחנות החרדיות ומבטיחים הרים וגבעות- וכמובן, לא מקיימים דבר.
הבטיחו לנו שילחמו על חוק הגיוס- הבטיחו.
הבטיחו שילחמו על ביטול חוק לפיד אפס- אז הבטיחו.
אף אחד לא הכריח אותם להתראיין ולהתחנן לחרדים.
משמע- הם- בניגוד אליך- מנסים לא לאבד את התמיכה מהציבור החרדי. ונחש מה, אורי? הם איבדו אותה.
לגבי הישיבה באופוזיציה- הפוך, אורי, הפוך.
אילו לא היו נחקקים חוקים אנטי יהודיים ואיש לא היה מנסה לפגוע ולהזיק השכם והערב לציבור החרדי- אני הראשון שהיה מודה בכך שייטיבו לעשות נבחריי ויישבו באופוזיציה.
אך התנהגותם של נבחרייך הוכיחה- אסור אסור לנבחריי להיות בחוץ.
אחרת ימשיכו לחלק לחם בארגזים לאברכי כולל מיר, שבלימודם מגינים גם עליך…
מעניין, בגלל שאתה שומע ברדיו אנשים מתראיינים לתחנות החרדיות, אתה שכנעת את עצמך שהימין תלוי בחרדים, בעוד שלנגד עיניך ממש מתקיימת ממשלה שהחרדים אינם חלק ממנה (ה’ ירחם!!!), ובכ”ז היא מתקיימת.
אני מסכים עימך שהחרדים חייבים לשבת בפנים כדי שכספי המסים יופנו קודם כל כלפיהם, והם לא יצטרכו ללכת לעבוד, חו”ח… באשר ל”לימודים” של אלה שטורחים להגיע לשיעורים (ולא מסתובבים באפס מעשה בירושלים), אני מעריך שעדיף לכולנו שהם יילכו לעבוד ואנחנו נסתדר בעזרת ההגנה של צה”ל, כפי שהסתדרנו עד היום…
הבעיה האמתית היא שברגע שיש לביבי בעיות בקואליציה הוא רק צריך לקרוץ לח”כינו (החרדים) והם מכשכשים בזנבם פנימה…
והפוסט הזה הוא עוד הוכחה לכך…
מה פתאום! מנהיגי החרדים הם אנשי עקרונות! הדבר היחיד שמנחה אותם, זו הרצון לחזק את לומדי התורה, את הישיבות, ואת אלפי הכאילו-לומדים, שמסתובבים להם מדי יום ברחובות ירושלים באפס מעשה…
די מדוייק.
מנהיגי החרדים הם אנשי עקרונות! הדבר היחיד שמנחה אותם, זו הרצון לחזק את לומדי התורה, את הישיבות, את אלפי הלומדים, אך למרבה הצער, תופסים על כך טרפמ כמה צעירים משועממים שמסתובבים להם מדי יום ברחובות ירושלים באפס מעשה.
שזה נדיר בחברה הישראלית, כמובן. הרי אין צעירים לא חרדיים שהולכים בטל…
ההבדל הוא שהולכי הבטל הלא-חרדיים, לא מקבלים קצבאות עבור בטלנותם – ולא מתחזים למשהו אחר (למשל, ל”לומדי תורה”…).
“לא יתכן שמדינה יהודית תחוקק חוק לפיו מי שלומד תורה יושלך לכלא”.
שמעתם חבר’ה? אפשר לרצוח, לשדוד, למעול ולבזוז חופשי, בתנאי שלומדים תורה! זו מדינה יהודית!
כמה עוד אפשר לסבול את הדמגוגיה הזאת, כמה? החוק הוא נגד מי שמשתמט מלשרת את המדינה שלו. לא נגד “מי שלומד תורה”. די כבר לחשוב שכולם מטומטמים. די כבר עם הקשקושים האלה של מילים יוצרות מציאות. פשוט די.
חוץ מזה שרבים לא ממש לומדים תורה, ושהתורה מחייבת כן להתגייס ולהתפרנס – אז כנראה שאלה שכן לומדים לא ממש מבינים בחומר ואולי עדיף שיעברו לעסוק במשהו שמתאים להם יותר.
טוב אתה מתמם, ההקשר של הציטוט הזה הוא שלא ילכו לכלא בעוון לימוד התורה, לא שהלימוד מכשיר כל שרץ. מלבד זו אתה צודק, ילכו לכלא בגין אי עמידה בחובה אזרחית ולא בגין לימוד תורה, אבל זה כבר עניין של פריימינג, א-לה פרו לייף ופרו צ’וייס.
יובל, אתה שוטה כמו שאתה נשמע?
אני מניח שלא.
היא לא מדברת על כל לומד תורה באשר הוא אי שם. גם עמי פופר ויגאל עמיר למדו תורה.
היא מתכוונת לבחורי הישיבה שלומדים.
עד כמה שידוע לי, חוץ מחולה נפש (מדופלם) אחד, מעולם יצאו בחורי ישיבה לרצוח, או לשדוד, או למעול ולבזוז חופשי.
על מה אתה מדבר בכלל?-?