הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
גדעון סער התחיל את הקדנציה כידיד הנשים ויסיים אותה עם מערכת חינוך מיושנת, מקובעת ומלאה בעוול חברתי. בעיננו, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, שהיא גם אמא וגם מנהלת חזקה – תוכל לחולל את השינוי התפיסתי הנחוץ כל כך
פרופ’ רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון והאישה הראשונה בישראל העומדת בראש אוניברסיטה מחקרית, היא שרת החינוך של סלונה. כרמי נחשבת לאישיות מחקרית בולטת, גנטיקאית בעלת שם עולמי, אישה אסרטיבית, שמגדירה את עצמה מרכז פוליטי. לכרמי נסיון רב בניהול מערכת חינוך גדולה, סבוכה, והיא פועלת תחת זכוכית מגדלת של ביקורת ציבורית. כרמי הגיעה להישגים אישיים מרשימים בתחום שאינו פשוט לנשים. ובימים אלה, כשהיא מתכננת את פרישתה מנשיאות בן גוריון, היא נאבקת על זהות הנשיא הבא של האוניברסיטה, כשהיא מקווה, כך נאמר לי, שתהיה זו אישה.
יפעת זמיר, מנכ”לית עמותת כ”ן לקידום נשים בפוליטיקה אומרת שכרמי היא אדם פתוח וקשוב. “היא פמינסטית גדולה והיא מגיעה ממקום שמבין מגדר, היא מיישמת מגדר בתחומה והיא מאוד מתאימה לפוליטיקה, במיוחד לאור העובדה שמדובר במינוי מקצועי, מישהי שלא תרדוף אחרי בוחרים כדי לרצותם. היא יכולה להביא לדיון מעמיק מדוע נשים לא מגיעות לעמדות אקדמיות בכירות. כשכרמי רצתה לבדוק את הנושא הזה, היא הקימה ועדה באוניברסיטת בן גוריון לבחינת הנושא”.
את חושבת ששרת חינוך צריכה לפעול להבאת יותר מורים גברים למערכת החינוך?
“חד משמעית כן. וצריך להתחיל את זה בגיל צעיר, בגנים, שם למעלה מ90% הן גננות”
סיוון רהב-מאיר, עיתונאית ערוץ 2, הייתה רוצה שרת חינוך שתשנה את רוח המשרד הנוכחית: “אני מסתכלת על המערכת, ומסתכלת על מה שאני קיבלתי ממנה כילדה, ונדמה לי שעוסקים הרבה יותר מדיי בטבלאות ובמספרים. כל הזמן אני שומעת על הדירוג שלנו בפיז”ה ובמיצ”ב ובליב”ה וב-OECD. כמובן שאני לא רוצה להיות במדינה נחשלת, וגם אם זה יישמע קלישאה, בדרך כלל המדדים האלה רומסים את הערכים שהם הליבה האמיתית: עדינות, תמימות, סקרנות, רצון לעזור.”
“אני זוכרת מעט מאוד מכל המחברות והספרים שהיו לי בבית הספר, אבל זוכרת שיחה אחת חזקה של המנהלת על תלבושת אחידה ואחריה דיון סוער בעד ונגד, בו התלמידים הכריעו. אני זוכרת מורה שדיברה איתנו פעם אחת באופן חזק על גזענות. אני זוכרת כמה שירי משוררים שהייתה מורה שלימדה מכל הלב. אני לא יכולה לפתור היום משוואה אחת בבגרות החמש יחידות שעשיתי במתמטיקה, אבל אני זוכרת שיחה חזקה על מה זה יום כיפור, וכמה פיוטים של יהודה הלוי שנגעו בכל הכיתה, ומורה שלימד פילוסופיה ושאל למה האדם אוהב חוכמה, וכמה שיעורי אזרחות מעולים. אגב, בדקתי גם אצל בעלי. מכל שנותיו ביסודי הוא זוכר בעיקר דבר אחד: שיחה של אחות של אסירת ציון, אידה נודל, שבאה לדבר עם התלמידים. כלומר – החוויות החינוכיות יוצאות הדופן הן העיקר. זו אחת המשימות הקשות ביותר, כי שר חינוך פועל בתוך מערכת מאוד מסודרת ומקובעת. אי אפשר להגיד למורים: תנחילו ערכים. מהרגע שאמרת זאת זה הפך למשימה טכנית, ותוך דקה כבר עושים טבלה שמודדת הקניית ערכים.”
מה דעתך על רבקה כרמי?
“רבקה כרמי מיוחדת מאוד במובן של לקחת את הידע ולצאת איתו אל השטח. לא להישאר במגדל השן אלא לצאת אל האוכלוסיה הכי חלשה ומוחלשת ולפעול עימה ולמענה. ולפעמים להסביר לה מה טוב לה, אבל לא בצורה פטרונית. זו בהחלט יכולה להיות דוגמה למערכת החינוך – להוציא את הרעיונות אל השטח. רב אחד של הילדים שלי מנסה תמיד להביא להם לכיתה את מה שלומדים עליו, או לצאת החוצה ולבדוק איך זה קורה בחוץ”.
“עוד נקודה חשובה, שאולי דווקא אישה ואימא כמו רבקה כרמי תבין – ההורים הם לא נגד המערכת. הם גם לא בעד המערכת. הם חלק מהמערכת. כלומר, לא בית הספר מחנך את הילד אלא הבית. המורה לא צריך לחוש שההורים מולו הם אויביו, והם ’מחפשים אותו’. הם והוא ביחד – למען הילד. וההורה משפיע הרבה יותר מהמורה. נדמה לי שאנחנו כהורים שוכחים את זה. עושים ’וי’ על כך שבית הספר כבר יחנך את הילד. יש סיפור מעולה על אבא אחד, שהבן שלו לא התפלל. הוא אמר לרב: אני כל הזמן בבית הכנסת אומר לו להתפלל, אבל הוא לא עושה זאת. אמר לו הרב: זה בסדר, הוא יגדל וגם יהיה אבא שאומר לילד שלו להתפלל. כלומר: הדוגמה האישית היא העיקר ולא האמירה לאחרים מה לעשות. מה שהילד רואה אצל ההורה והמורה שלו – זה מה שהוא קולט”.
על כרמי גם נמתחה לא מעט ביקורת בשנים האחרונות. בעיקר בנוגע לאי תמיכתה במאבק עובדות הנקיון באוניברסיטה והתבטאות בעייתית אחת שלה, על פיה, רמת מקצוע הרפואה יורדת בשל כניסה גדולה של נשים לתחום. האם דברים אלה יעמדו לה לרועץ בקידום נשים במסגרת משרד החינוך? ” זה לא שלא עשתה טעויות”, אומרת זמיר, “בעיקר בנושא של העדר התמיכה בועד המנקות של האוניברסיטה, אבל כוונותיה מאוד חיוביות”.
“במשרד החינוך חייבים להכניס את נושא המגדר כמקצוע לימוד”, אומרת ד”ר קציעה עלון,מומחית בתחום המגדר מן האוניברסיטה העברית, “זה צריך להתחיל בהשתלמויות לגננות, ללמדן בנוגע לאפליה שהן מובילות בגנים בין בנים לבנות. שר החינוך הנוכחי, גדעון סער, שעמד בראש הועדה לקידום מעמד האישה ולכן תליתי בו ציפיות רבות, יכול היה להיות מחויב לנושא. אבל ברגע שנכנס למשרד החינוך, ולמרות תמיכת הנשים, הוא עזב את הנושא המגדרי”. לילי בן עמי, מורה לשעבר המתמודדת בפריימריז של מפלגת העבודה, גם היא מאוכזבת מהראייה המגדרית של גדעון סער: “בשנים האחרונות במערכת החינוך התרבו מקרי הפגיעות המיניות בתוך בתי הספר. אז מה עשה השר גדעון סער, שלכאורה הגיע עם הבנה של הנושא הפמינסטי? לא הרבה. הוא לא הכווין את העשייה שלו לטיפול בבעיות האלה.”
מה צריך לעמוד בראש סדרי העדיפויות של שרת החינוך החדשה?
“לדעתי, הדבר המרכזי הוא מעמד המורים, השקעה בכוח האדם של המערכת, בכוח ההוראה שנמצא בשטח. נושא תנאי ההעסקה וההפרטה, והשימוש במורות דרך קבלני העסקה, אלה דברים שמצריכים טיפול מידי. סער הרחיב את ההעסקה של מורות דרך קבלני העסקה וצריך לזכור שזו מערכת שמעל ל 80% מן המורות בה הן נשים ו 99% מן הגננות הן נשים. סער אמנם פעל ליישום יום חינוך ארוך, אך הוא עשה זאת בכלים של עוול חברתי, במכרזים שמעסיקים אותן באופן בלתי הוגן ולכן מתנהל מאבק נגדו, כי הגישה האידיאולוגית שלו היא שונה וגם כי הוא מנותק מן השטח ולא מתייעץ מספיק עם המורות והמורים”.
***
רוית ברניב, לשעבר מנכ”ל חברת האינטרנט נטוויז’ין ועד לאחרונה יו”ר שיכון ובינוי היא אחת המנהלות המוערכות ביותר במשך הישראלי. בר ניב, שלא נוהגת להתראיין הרבה או להופיע באירועים ציבוריים מורגלת בניהול חברות מורכבות עם עובדים רבים ואשר פועלות בתנאי שוק רגולטוריים מסובכים.
את ההיכרות עם עולם התקשורת והאינטרנט עשתה בנטוווזי’ין, שם מונתה על ידי הבעלים נוחי דנקנר לנהל את החברה שהיתה במצב כושל. בר ניב הצליחה להוביל את נטוויז’ין להנפקה ולצמיחה משמעותית בעסקי החברה ובמספר המועסקים בה. ב 2007 מונתה ליו”ר שיכון ובינוי בבעלות שרי אריסון וגם שם, לקחה לידיה חברה במצב תדמיתי מבוגר ועייף והפכה אותה לחברה מודרנית, כשהיא מעסיקה כ 1300 עובדים ומעלה את שווי השוק של החברה. בצד ההערכה הרבה לבר ניב כמנהלת, הרבו להשמיע ביקורת עליה כאחת משיאניות השכר במשק הישראלית ואולי האישה-מנהלת המרוויחה את סכומי השכר הגבוהים ביותר.
נורית דאבוש, לשעבר יו”ר הרשות השניה, אומרת שיש לה הערכה עמוקה לברניב ואפילו היתה רואה בה מועמדת לשרה בכירה יותר, בשל כישוריה הניהוליים הטובים. “השוק של התקשורת הוא מורכב ומסובך ודווקא בחלקים הרגולטוריים של שוק התקשורת נשים היו מעורבות. לימור לבנת, בתור שרה היתה זו שהובילה את פתיחת שוק הטלוויזיה עם ערוץ 2. כיום, שוק התקשורת מתאפיין בצורך בקבלת החלטות מהירות, כשתמיד יש מי שנהנה בצד אחד ומי שנפגע מידית בצד השני. שר התקשורת כל הזמן מנהל משחק סכום אפס ותהליכי קבלת ההחלטות הם לא פשוטים. ולכן מישהי עם אינטלגנציה רגשית גבוהה תעשה עבודה טובה.”
למה אינטלגנציה רגשית היא חשובה בתפקיד הזה?
“כי צריך לדעת לדבר עם בעלי הון מצד אחד, ומנגד להפעיל את כוחות השלטון והרגולציה בצורה שיוויונית ולדעת תמיד לחשוב צעד אחד קדימה על ההשלכות על השוק, הן שוק הצרכנים והן במובן הערכי. אגב, אצלנו ברשות השניה בזמנו היו הרבה נשים במועצה ואני ראיתי כיצד נשים מקבלות החלטות וחותכות, ואין ספק שמן הבחינה הזו רוית מאוד ראויה.”
אבל כיום במשרד התקשורת, יש שר מוצלח ואהוב. היא נכנסת לנעליים גדולות?
“זה נכון שהשר הנוכחי משה כחלון עושה עבודה מדהימה ויש לו גם אינטלגנציה רגשית מאוד גבוהה, כמעט נשית, הייתי אומרת. הוא גם הגיע נטול אינטרסים, אבל צריך לזכור שבעוד שהוא באמת עשה מהפכה ומהלכים מרשימים בשוק הסלולר, הוא הותיר את שוק השידורים ושוק העיתונות במצב איום וזה משהו שצריך לטפל בו באופן יסודי.”
איזה אתגר ניצב בפניה?
“כיוון שהיא באה מן התחום של האינטרנט, הייתי אומרת שהיא תצטרך להתחיל להתמודד עם הסוגיה הבעייתית של רגולציה באינטרנט. בנושא הזה, כולם יושבים על המדוכה ומעדיפים שלא לגעת, אבל זהו נושא מורכב ומישהו צריך לפחות לשאול את השאלה הזו, האם יש מקום לרגולציה בתחום ואם כן, מהי? ואיך משלבים את הפן החינוכי ערכיברגולציה הזו. שרת התקשורת הבאה תצטרך גם להתחיל לעסוק בהצלת העיתונות הכתובה בישראל. זהו תפקידה, שמירה על העיתונות כערך דמוקרטי, כולל בדיקה של תוכנית ההצלה הצרפתית לעיתונות הכתובה, לרבות סבסוד רכישת עיתונים לכל תלמידי התיכון בישראל, כפי שעשו בצרפת כדי למנוע גוויעתה של התעשיה הזו.”
לי-אור אברבך, עורך מגזין פירמה וכתב תקשורת בגלובס אומר שבשוק התקשורת, המערכת הרגולטורית הסבוכה מחייבת את השרה הבאה ללמוד היטב את החומר. “מבחינת היעדים, צריך לקחת את כל החלקים של התקשורת המשודרת, בהם רשות השידור, הרדיו, הטלוויזיה המסחרית ולעשות מיש-מש שורשי מן היסוד. להגדיר יעדים חדשים וממש להסדיר את השוק הזה מחדש באופן שלא יהיה נוח לכל פוליטיקאי לבחוש בו.”
וזה משהו שחסר כיום? מישהי שתזיז את התחום הזה?
“לשר התקשורת הנוכחי יש אומץ לב ציבורי, אבל שרת התקשורת הבאה תצטרך לדעת לכוון גם לשינויים בשוק שהם לא בטווח הקרוב ולא מספקים מענה לצרכנים באופן מידי. שינויי שוק התקשורת לא יכולים להיות רק אלה שמסתכלים על הצרכנים, אלא לשנות דברים שהם מן הצד השני, הצד העמוק והיותר נסתר של הדברים. כדי לשנות חוקי תקשורת צריך עבודת מטה והעמקה רצינית ביותר. היא צריכה להבין שאלה הן משימות שלא בהכרח ימחאו לה כפיים בגינן בסוף הקדנציה.”
שרת תקשורת יכולה גם להשפיע על האופי שבו מנוהל כיום שוק התקשורת, על מנהליו, שהם ברובם גברים?
“אם מסתכלים היום על הפנים של התקשורת, אז יש המון נשים, בתור מגישות, עיתונאיות בולטות. אבל מה שחסר זה נשים בדרגות הניהול וזה דבר ששוק התקשורת הישראלי לא צלח בו. משרד התקשורת יכול להתערב גם בזה,באמצעות שרה, שאולי תמנה נשים לתפקידי ניהול ושתתחיל במינוי מנכ”לית למשרדה”.
וואוו, למדתי הרבה . מסתבר שלגברים יכולה להיות אינטליגנציה רגשית גבוהה , אבל גבוהה ככל שתהיה היא רק ‘כמעט נשית’. שיט איזה פספוס. נשים לעומת זאת יכולות להיות מנהלות קשוחות וקרות לב ולצלוח בקלות את העולם הניהול הגברי. או שזה אולי רק כחלון שיש לו אינטליגציה רגשית אבל זה בגלל שהוא נחשב כהצלחה? אגב ההצלחה שלו משויכת ליכולתו להתעלם מלחצים ולהיות מסוגל לחתוך בצורה קרה וחסרת אינטרסים. גברי משהו לא ? נורית דאבוש מגחכת את עצמה לדעת. אגב בתור יו”ר הרשות השנייה היא הצטיינה בלהתקפל מול ראשי הערוצים הגברים
טל בחייך – אולי הגיע הזמן להתעלות מעבר להבדלי מגדר ולהפסיק להסתכל על כל נושא מזווית מגדרית מטופשת