השתתפתי בפרויקט מיוחד וראשון מסוגו באתר סלונה. הצגנו, ממשלה שלמה המורכבת רק מנשים. הפוסטים באתר סלונה, על הממשלה כולה, התפרסמו ביום רביעי ואני מעלה כאן בבלוג שלי, את הפוסטים שלי: על שרת הבטחון, החוץ, פנים, בטחון פנים, משפטים, רווחה ותקשורת (אעשה זאת בכמה פוסטים נפרדים). מי שמתעניין וקורא מוזמן גם להצטרף לסקר בסלונה, לגבי שמות מועמדות אחרות ראויות. היו הרבה מחלוקות והערות תוך כדי העבודה על הפרויקט וגם אחריו, והאמת, שעם כל הביקורת, זה עדיין פרויקט משמח, מלמד, פותח את הראש.
די לשלטון הגנרלים: דווקא אישה עם רקע מדיני, יכולה להביא למשרד הביטחון את הגישה האזרחית והשפויה שמעולם לא שררה בו. ציפי לבני היא הבחירה שלנו
כה מעט נשים שירתו ברחבי העולם בתפקידי שרות בטחון עד שניתן לזכור אותן שלא מן הכתב. לבטח אי אפשר לשכוח את שרת הבטחון הספרדית (אשה ראשונה בתפקיד), כרמה צ’אקון, סוקרת מסדר חיילים כשבטנה בין שיניה. יחידות סגולה אחרות מילאו את התפקיד הקריטי ויש להניח כי הצבא והבטחון היו ויהיו, ככל הנראה, המאחז הגברי האחרון. הן בעולם ובוודאי בישראל.
בעולם המודרני נתקבעה לה סתירה עמוקה בין נשים לבין השמירה על החיים, בין נשים לבין הגנה ומודיעין. צבאות ועיסוק בטחוני היו לכל האורך ההיסטוריה מהלכים התקפיים, אך האם בעולם המודרני, כשמלחמות מתנהלות באמצעות דעת הקהל, מוכרעות בשדה הקרב התקשורתי, ומתבססות על עומק מודיעיני, האם דווקא הלוחמים המנוסים, שריח הדם ושריקות האש, ליוו אותם אישית, הם המנהיגים המתאימים לבטחון?
בממשלת הנשים של סלונה, ציפי לבני היא שרת הבטחון. הפוליטיקאית הישראלית בעלת הנסיון המדיני הרב ביותר, השרה האחרונה בישראל (נכון להיום) שישבה צמוד עם ראשי הרשות הפלסטינית וניהלה מו”מ מורכב, לרבות דיאלוג בנושאי בטחון. לבני נחשפה בשנים האחרונות באופן עקבי לחומרים מודיעניים מסווגים, הן בתפקידה כשרת החוץ והן לאחר מכן בתדרוכים שקיבלה כיו”ר האופוזיציה. למעט גולדה מאיר, לבני היא היחידה (מבין הנשים) שהיתה ממלאת מקום ראש הממשלה וגם שרת חוץ. במהלך 2006 היתה חלק מ”פורום השבעה” קבינט קבלת ההחלטות במהלך מלחמת לבנון השנייה. בעדותה בפני ועדת וינוגרד, סיפרה על הלחץ שהפעילה על ראש הממשלה לפנות לנתיב המדיני והדיפלומטי, החל מן הרגע הראשון של המלחמה, כשהיא עוד חשבה שמדובר במבצע מוגבל בזמן.
האם היא מתאימה לתפקיד? “התשובה היא כן”, אומרת ענת סרגוסטי, מנכ”ל אג’נדה, מרכז ישראלי לאסטרטגיה תקשורתית. “המלחמות האחרונות אצלנו התנהלו בעורף וצריך לחשוב על הבית וזהו חלק מתפקידו של שר הבטחון. אמנם לבני היא מעין ‘גבר בחצאית’, אבל אני בהחלט מצפה ממנה שתביא משהו אחר”.
האם ישראל מסוגלת לעכל אישה בתפקיד שרת הבטחון כיום?
“לצערי ממש לא. בעקבות שירותו של עמיר פרץ בתפקיד, תמיד יגידו שמי שאין לו רקע בטחוני לא יכול וכיום יש רק אישה אחת במטכ”ל והיא לא מרקע של לחימה”.
ואכן ללבני אין רקע בטחוני, כי שנותיה בתור צעירה בשב”כ לא ממש נחשבות כרקע?
“כאן הטעות. אנחנו תמיד חושבים באותם הדפוסים. על מינוי של שר בטחון, שהיה רמטכ”ל ומי שחושב על אוגדות ומערכי הכוח. אבל אצלנו המלחמות מתנהלות בבית ולא בחזית ולבני צריכה להביא חשיבה והתנהלות אחרת לתפקיד.”
בעז גאון, מחזאי ופובליציסט, אומר שמערכת הבטחון “היא המעוז הגברי האחרון במובן הרע של המילה. מצחין בחדרים האלה, מזיעה, טירוף ותאוות מלחמה. זה באוויר ובמים. זו תורת הרוב, אין שם פשוט מספיק נשים. הסיבה שלבני מתאימה למשרד הבטחון היא פשוטה. כי משרד הבטחון לא ירצה בה, כי היא נתפסת כמי שלא מקדשת את הבטחון. היא אמנם לא טובה בקבלת החלטות קשות, ואני חושש שאומץ הלב הציבורי שלה אולי לא מספיק. מנגד אישה, כל אישה, ואני מקווה שזו לא הכללה גסה מדי, תביט החל מן היום הראשון על המערכת הגברית הזו בעין קצת משועשעת, קצת מזועזעת. אני מאמין שלבני היא גם אישיות שלא תייצר אנטגוניזם ברגע הראשון שתכנס למערכת הבטחון”.
***
שיקום מעמד ישראל בעולם, יכולת דיפלומטית, פשרנות לצד עוצמה נשית – לכל אלה אנחנו מצפים משרת החוץ הבאה של ישראל. שגרירת ישראל באו”ם לשעבר, היא הבחירה שלנו
פרופ’ גבריאלה שלו היתה האישה הראשונה שמונתה לשגרירת ישראל באו”ם בזכות היותה אישה. שרת החוץ דאז, ציפי לבני, הודיעה מראש כי היא מחפשת אישה לתפקיד שמולא תמיד עד לאותו רגע על ידי גברים בלבד. במונחים של ישראל 2008, זו היתה הודעה עקרונית וייחודית. אפליה מתקנת היא דבר שנאמר לרוב בחדרים סגורים, וגם מי שמיישם או מיישמת את העקרון הזה, לא נוהג/ת להצהיר עליו.
שלו, עד אז פרופ’ בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים לקחה על עצמה את התפקיד ודרכה לא היתה קלה. באירועים פומביים בהם דיברה מאז סיום תפקידה, שלקח לה זמן רב להיכנס לתפקיד וללמוד את העולם הדיפלומטי המורכב. במהלך השנתיים ששירתה באו”ם זכתה לשבחים על גישתה הלא מתלהמת, על הצגת פנים רכות ואדיבות של מדינת ישראל ומנגד, לביקורת על הופעותיה המעוטות בתקשורת וקושי בהעברת מסרים.
שלו יצרה קשרים אישיים חזקים מאוד עם שגרירות מקבילות לה באו”ם, במיוחד עם עמיתתה סוזן רייס (ומי שבימים אלה מדברים בה שתחליף את הילרי קלינטון, אם ברק אובמה יבחר שנית). לתפקיד שרת החוץ תגיע שלו עם הניסיון הפרקטי ממסדרונות האו”ם, ובמיוחד בימים העמוסים של מבצע עופרת יצוקה. התקופה הפוליטית היתה לא קלה עבורה: מערכת בחירות בישראל ברקע, ממשל חדש בוושינגטון, ומעליה שרת חוץ שמאבדת את כוחה הפוליטי. ההתקפות הקשות על ישראל באו”ם חייבו אותה לפתח עור עבה ולהתמודד עם אמירות קשות כלפיה וכלפי המדינה.
ח”כ נחמן שי (קדימה), לשעבר מפקד גלי צה”ל ודובר צה”ל ומי ששירת במשלחת הישראלית לאו”ם בעברו מכיר את שלו שנים ארוכות אומר שלמדינת ישראל היו שתי שרות חוץ מוצלחות מאוד “ואין שום סיבה שלא תהיה לנו שרת חוץ נוספת. בדיפלומטיה לא הורגים אלא מדברים ומנסים לשכנע ואין ספק ביכולתן של נשים לעשות זאת באופן מעולה. בארה”ב אנחנו רואים כבר שלוש נשים בתפקיד מזכירות המדינה ואני בהחלט מאמין שבדיפלומטיה ובדוברות זה דבר מאוד נכון להביא כמה שיותר נשים. בדוברות ובהסברה יש צורך באלמנטים מרככים ואנושיים ובהחלט, נשים ממלאות תפקידים אלה היטב.”
שלו מתאימה לתפקיד?
“אני מכיר אותה המון שנים ואין ספק שהיא היתה שגרירה מאוד טובה. זה נכון שהיא היתה אולי צריכה להשתפשף קצת יותר לפני שיצאה, כי מינו אותה ושלחו אותה במידית ונגזל לה זמן יקר שם עד שהתארגנה ולמדה את החומר. מצד שני, גם גברים צריכים לצאת משופשפים. האו”ם הוא אינו מקום פשוט, זהו תפקיד מאוד מורכב והיא מילאה אותו מאוד יפה.”
מה לדעתך האתגרים של שרת החוץ הבאה של ישראל?
“קודם כל שיקום מעמדה הבינלאומי של ישראל בעולם ופתיחת ערוצים חדשים. היכולות של הדיפלומטיה הציבורית בישראל נמוכים מאוד, חסרה הרבה עבודה בשיתוף בין משרדי הממשלה ונקווה שיהיה בישראל שלטון חדש ושרת חוץ שתדע להחזיר את ישראל להיות גם מדינה שוחרת שלום ולא רק מדינה בעלת עוצמה כלכלית, לפחות מן הבחינה ההסברתית”.
ענת סרגוסטי, מנכ”ל אג’נדה, אומרת שבמשרד החוץ, הקידום הנשי הוא מורכב במיוחד. “זה ארגון מאוד גברי ולמרות שהנשים שם מנסות לפרוץ קדימה, זה עדיין קשה מאוד כי למרבה הצער, לנשים עדיין קשה לצאת לשליחיות מדיניות כשהבעל והמשפחה מלווים אותן.”
מה תעשה שלו כשרת החוץ באופן שונה בזכות העובדה שהיא אישה?
“היא צריכה לייצג את המדינה כמובן, אבל גם את האזרחים של המדינה, שחצי מהם הן נשים. ישראל היא מדינה הנמצאת בסכסוך אלים, במשך שנים ארוכות ואני מצפה ממנה שתביא איתה יכולת פשרנות ויכולת הכלה גדולה יותר. שתהיה הפנים של המדינה בעולם, תוך שהיא מתחברת למאבק של המדינה לא מתוך הכוח, אלא מתוך עוצמה נשית כיתרון. אם יש דבר מה נוסף יפה בנשים בכירות זה המוכנות שלהן לשאול שאלות ולא לחשוב שהן מבינות יותר טוב מכולם כל הזמן. שלו מאוד גלויה בנוגע לתהליך שעברה באו”ם, במפגש ובלמידה שנדרשה ממנה. היא לא נלחמה בתהליך שעברה, אלא אימצה אותו והיא מציינת שנשים מקבילות באו”ם סייעו לה מאוד.”
מזכ”ל שלום עכשיו יריב אופנהיימר, רואה את היתרון שבהיותה של שלו משפטנית. “אחד התהליכים בזירה הבינלאומית הוא התעצמות נושא הדין הבינלאומי. מסתכלים על קונפליקטים בפריזמה משפטית ושלו, בהיותה משפטנית בכירה, מביאה איתה כלים להבנה והסברה של מדיניות. היא יכולה בהחלט לתרום הרבה לעמדה של ישראל בקהילה הבינלאומית בשילוב עם בסיס הידע המשפטי שלה.”
מה לגבי יחסיה עם התקשורת?
“עמידה מול תקשורת היא תכונה נרכשת. בסופו של דבר, אנשים בקהילה הבינלאומית רוצים לפגוש ולהידבר עם אנשים שמעורבים בעשייה, שהם מעמיקים ולא עם אנשים שהם גימיקים. אדם ערכי עם ידע מקצועי יכול ליצור הזדהות וההתמודות עם התקשורת היא עניין של תרגול.”
ומה לגבי העדר הניסיון?
“איזה נסיון בטחוני בדיוק היה לאולמרט לפני שהיה ראש ממשלה? או לבנימין נתניהו, שהיה לוחם בסיירת מטכ”ל לפני המון שנים? הסיכוי שלבני תייצג את אזרחי ישראל בתוך מערכת הבטחון גדולה יותר מכך שכל גבר אחר יעשה זאת. גבר פשוט ישאב לתוך המערכת הפנים ארגונית הזו, לתוך המערכת הגברית-מצ’ואיסטית-שובינסטית. אישה תתפה להם פחות.”
אני לא ממש בטוח מה המטרה של הפרויקט. דמייני כתבה במגזין בלייזר על חלום שבו יש ממשלת גברים בלבד ועל איך הגבריות שלהם הופכת אותם למוצלחים יותר בתפקידים הללו. הייתי שמח אם יכתבו כתבות על שבירת המוסכמות ועל כך שגברים ונשים צריכים להבחר לתפקידי שרים/מבקרי מדינה/וכו.. על פי כישוריהם בלבד, ולא על פי הטיה מגדרית לכיוון הגברי או לכיוון הנשי. זה לא הכתבה.
ונגיד לגבי שר הבטחון. במצב הנוכחי רוב המומחים לבטחון הם גברים, מה לעשות. זה עלול להשתנות בעשורים הקרובים בכל מיני דרכים אמנם, אבל כרגע זה סביר לחלוטין שלא הייתה שרת בטחון בישראל. כמו שהייתה ביקורת על פרץ (למרות שהוא גבר). ציפי לבני היא מועמדת גבולית מאד לשרת הבטחון, לא גרועה כמו פרץ, אבל גבולית.