הוא עורך ביקורי פתע בבתי ספר, מוטרד מהירידה בהישגי התלמידים במתמטיקה, תומך בחינוך בגיל הרך ובצמצום התלמידים בכיתות ודוחה את ההטפלות לקהילה ההומו-לסבית – ראיון מיוחד עם שר החינוך בנט
שלושה חודשים חלפו מאז נכנס נפתלי בנט למשרד החינוך, ועל אף שהוא אומר כי הסתגל מהר למשרתו המפתיעה וכי הוא מתכוון למלא את התפקיד לפחות במשך ארבע שנים, לשכתו בבניין משרד החינוך ברחוב השלושה בתל-אביב, נראית ארעית.
בקצה המודחק של המסדרון, מאחורי דלת כניסה לבנה ומאובטחת שנראתה כאילו מובילה למקלט, בחדר עם ריהוט גנרי וארבעה קירות לבנים וחשופים, אף תמונה, אף ציור, שום מגע אישי על הקיר, יושב שר החינוך התזזיתי ומנהל את התקציב השני בגודלו בישראל. לפני הראיון הכינו אותי מלשכתו של השר, שהוא לא ישן כל הלילה ויהיה עייף. אולי כדאי להזיז טיפה את השעה. כאשר נכנס בנט לחדרו, מתרוצץ בתנופה אדירה, מגיח מאגף אחר של משרד החינוך בדיוק בשעה שנקבעה, הוא לא היה נראה כמי שהחסיר לילה.
הראיון התקיים ביום חמישי, למחרת הלילה בו הגיעו שרי הממשלה להסכמות על התקציב.
לא ישנת בגלל התקציב?
“בכלל לא”.
ג׳ים בנט, אביו של נפתלי, מאושפז בבית חולים רמב״ם בחיפה ובנט מעביר חלק מהלילות ליד מיטתו. אחד מאחיו של נפתלי נחת בארץ. העומס המשפחתי לא מזיז אותו, ולו במעט, מלוחות הזמנים. כמה שעות לפני הראיון הוא ערך את מסיבת העיתונאים בה הציג את היעדים לצמצום מספר הילדים בכיתות עד ל- 34, בתהליך שיחל בכיתות א׳ ואמור להתרחב מדי שנה.
איך תיישם את היעד הזה במקרה שלא תהיה שר יותר משנה וחצי, כמו קודמך בתפקיד שי פירון?
״אני מתכוון להיות שר החינוך במשך 4 שנים״.
את מנכ״לית המשרד כבר החלפת? זה מה שהולך היום –
״לא החלפתי את מיכל כהן, ואין לי כוונה להחליף אותה. אני מאוד מרוצה מעבודתה״.
לפני שנהיית שר חינוך, כאבא לילדים בבי”ס – מה הדברים שהכי הפריעו לך או היו חשובים לך בבתי הספר?
״הזהות של המורה היתה הדבר שהכי העסיק אותנו בבית. אני עונה כאבא, כן? בסופו של דבר, אם יש מחשבים או לא, מספר הילדים בכיתה, או נושאים של בית הספר, אבל הדבר המרכזי עבורי, שאין לו תחליף, הוא מורה עם זיק בעיניים, אהבת הילדים, הבנה שלכל ילד מגיעה התייחסות אישית. זה הכי חשוב וזה גם היה נושא השיחה המרכזי שלנו בתור הורים. מי יהיה המורה בשנה הבאה, מה אנחנו יודעים עליו?״
ועד היום היית שבע רצון מן המורים של הילדים שלך?
״היה לנו מזל גדול. כל המורים היו טובים וגם הגננות. הילדים שלי בחינוך ממלכתי-דתי, בכיתות שאינן מופרדות לבנים-בנות, על אף שזה קיים בחלק מבתי הספר הממלכתיים דתיים, כולל בכיתות א׳ עד ג׳. הכי גדול עולה לכיתה ד׳ והכי קטן הולך לטרום-טרום חובה״.
פרדה בין בנים לבנות בגילאים כה צעירים עשויה להשיג כיתות קטנות יותר. הרבה הורים רוצים עבור ילדיהם, כיתות קטנות, בתי ספר קטנים ואינטימיים –
״באופן כללי, מספר התלמידים בכיתה צריך להיות מוגבל ולא להגיע למספרים גבוהים, אבל אם מתבוננים ברמת בית הספר, אז אני יכול לומר לך שבתי ספר מאוד קטנים, זה לא דבר חיובי. אין להם מרחב תמרון תקציבי, אין להם את הסל המלא של התקציב כדי לתמרן ולהוסיף לילדים מסוימים תגבור או העשרות. קשה להם לצאת ביוזמות מיוחדות עבור הילדים. אני רואה את הבעיה הזו בכל מיני מגזרים או ביישובים קטנים, לפעמים בחינוך החרדי או הדרוזי. לדוגמא, אם יש ילדים עם קשיים בשכבה, אז בית ספר מאוד קטן לא יצליח להקצות משאבים נוספים למורה ייחודית או מסגרת נוספת כדי להגיש סיוע ממוקד לאותם הילדים״.
אם כך, לתפיסתך מהו הגודל האידאלי של בית ספר?
״בתיכון אידאלי צריכים להיות כ-250 תלמידים בשכבה ובסך הכל כ-750 תלמידים בבית הספר. בבית ספר יסודי בין 600 400-תלמידים, זה בית ספר עם תקציב שכבר יכול להרשות לעצמו תמרונים כדי להשיג עבור הילדים יותר. עובדתית, בתיכונים בגדלים שציינתי, משיגים עבור הילדים שלהם יותר שעות תגבור ויותר שעות פרטניות שתפורות לצרכים המדויקים שלהם”.
שר החינוך פירון התחיל מספר רב של פרויקטים כמו צמצום מספר הבגרויות, למידה משמעותית, בתי הספר של החופש הגדול. אתה ממשיך את מה שהוא התחיל?
״אני בעד המשכיות ואני נגד למחוק את כל מה שהוא הציע והתחיל אף ליישם. מערכת החינוך היא כעין נושאת מטוסים. לא ניתן להסיט את ההגה בסיבוב חד. כל אחד מקודמיי תרם נדבך חשוב מאוד, החל מיולי תמיר דרך לימור לבנת, גדעון סער ושי פירון. נכנסתי לפני שלושה חודשים ומאז אני בוחן בצורה עניינית ולא פוליטית את הנושאים ורוצה להמשיך בדברים החיוביים״.
למידה משמעותית?
״זה אחד הדברים החשובים שפירון החל בהם ואני רוצה להמשיך לחלחל את זה. מדובר בלמידה שהיא לא רק פרונטלית, אלא חווייתית. ביצוע משימות לימודיות באמצעות דיאלוגים, הצגות, פרויקטים. לא הכרתי את כל התחום הזה ואני מודה שבתור אבא ואזרח הייתי ציני כלפי זה, אבל מהרגע שנכנסתי למשרד החינוך והתחלתי ללמוד את החומר, מנהלי בתי ספר אמרו לי שזה חשוב ושיש ליישם את זה בשטח״.
אתה יכול לתת לכך דוגמא של ממש?
״אני אתן לך דוגמה מן הילדות שלי. אני לא זוכר הרבה מבתי הספר, אבל את הביוגרפיה של הרמב״ם אני יודע, מן הסיבה הפשוטה שעבדתי על חוברת שהפקנו בכיתה שכללה את מסלול חייו מטולדו, דרך קורדובה ועד מצרים. בכיתה ה׳ הכנו בכיתה את מסכת יום ירושלים וכל סיפור השחרור ולא הייתי יודע את כל הפרטים לולא ההצגה. רוב האנשים לומדים דברים יותר לעומק כאשר הם חווים אותם״.
אז למה לא מלמדים הכל על בסיס חוויות? למה מעבירים שיעורי היסטוריה בקריאת עמודים?
״אי אפשר להעביר הכל לחוויה, אבל אפשר להקצות לכך נתח משמעותי. ייתכן שעדיף לוותר על פרקים מסוימים בלימודי ההיסטוריה ולהעמיק בפרקים אחרים, כולל לימוד חוויתי״.
על איזה פרקים בהיסטוריה אתה מוותר?
״אני לא הגורם המקצועי. יש למשרד החינוך אנשי מקצוע ותוכן והם אלה שיקבלו את ההחלטה. יש תחומים שאי אפשר לעבור בהם ללימוד חוויתי, כמו לשון או מתמטיקה. אבל בגיאוגרפיה והיסטוריה בהחלט אפשר״.
מה עמדתך לגבי תהליך צמצום הבגרויות שהחל פירון?
״מה שהוא צמצם עד כה מקצועות קטנים בקצוות, יעמוד בעינו. לגבי ההמשך, טרם התקבלה החלטה. אני רק נכנסתי לתפקיד ובתור צעד ראשון רק מקשיב לאנשי המקצוע״.
השומר לא נתן לשר החינוך להכנס
מספרים שאתה מסתובב בהפתעה בבתי הספר. הורים ברמת השרון סיפרו לי שהגעת בוקר אחד לביקור בבי”ס היסודי-ממלכתי “אורנים” –
״כן. אחרי שנכנסתי לתפקיד הלכתי לביקורים בבתי הספר ובכוונה מבלי לתאם מראש, כדי להחשף לדברים כמו שהם. בבית הספר ברמת השרון השומר לא זיהה אותי, אמר שהשער סגור ושאין כניסה למי שאינו נמצא ברשימה שבידיו״.
מנהלת בית ספר לא אישרה לך להיכנס?
״היא לא היתה באותו יום והגעתי כאמור בלי לתאם. מובן שבסוף השומר נתן לי להיכנס, אבל הייתי מבסוט מזה שהוא חסם אותי. אמרתי לו שמגיע לו צל״ש על האופן שבו הוא שומר על הילדים. כשנכנסתי, עליתי לכיתה ד׳, בלי לתכנן מראש ונכנסתי כך סתם לכיתה״.
כמה ילדים?
״היה צפוף. לפחות 35 ילדים. במקרה הם היו באמצע שיעור מורשת ישראל ואני כמובן הופתעתי לטובה מכך שאני מגיע לבית ספר חילוני ונופל על שיעור כזה. דיברתי עם המורה ועם הילדים. עשיתי ביקורים לא מתואמים מן הסוג הזה בכל הארץ, גם במגזר החרדי וגם במגזר הדרוזי. בכל מקום״.
מה המורים אומרים לך במהלך הביקורים האלה? מה עולה מן השטח?
״שהם הגיעו למקצוע מאידיאולוגיה, והם מקדישים את עצמם למקצוע מתוך אהבת ילדים ומהרצון לחנך״.
ואחרי האידיאלים, מה הם מעלים כנקודות בעייתיות? מה מציק להם?
״מספר הילדים בכיתה. זה חוזר על עצמו בכל מקום אליו הגעתי. אין מורה שלא ציין זאת. מורה אחת מבת-ים, שזכורה לי במיוחד אמרה ׳מול כיתה של 40 ילדים, אני בעצם לא נמצאת מול אף אחד מהם׳. צריך להבין, שהוראה מול 40 ילד זה מונולוג, לעומת הוראה מול 27 ילדים, שזה דיאלוג״.
בשלב הזה בראיון, בנט מבקש לרגע להפסיק לשאול ולעבור לדבר על הדברים שחשובים לו:
״אני לא רוצה לדבר רק על בתי הספר. גולת הכותרת של ההחלטה שלי לצמצום מספר התלמידים בכיתות, היא דווקא במסגרת גני הילדים. שנים מדברים על להשקיע יותר בקטנים. בפועל, תמיד השקיעו יותר בגדולים, בגלל הנושא של הבגרויות. התכנית שהנחיתי תעביר חצי מיליארד לגני הילדים וחצי מיליארד לבתי הספר היסודיים. זה משנה את הגן באופן דרמטי, כי בגן של 35 ילדים, אנחנו מוסיפים סייעת״.
״אני חייב לספר לך על גננת בשם ימה, שפגשתי בקרית יובל והיא אמרה שהיא נוסעת הביתה בסוף היום ובוכה, כיוון שלא הצליחה להגיע לכל ילד וילד. מעבר להוספת סייעת בגיל הרך, בכל איזור/ אשכול מסוים תהיה גננת אחת ותיקה שתקבל תוספת שכר בתמורה לכך שהיא תהפוך למעין ׳דבורה׳ – היא תעבור בין הגנים באזור שלה ותבצע מנטורינג לגננות האחרות. היא לא תפקח עליהן ולא תהיה הבוסית שלהן, אבל כן תאפשר להן סוג של נטוורקינג והנחיה״.
טיפוח ילדים עם מוגבלויות, עידוד הצטיינות במתמטיקה
לפני קיום הראיון עם השר בנט, שאלתי בקבוצות הוואטסאפ של הפלוג, מה הם הדברים שמעסיקים את ההורים. אחד הדברים שחזרו היה הקשיים במערכת החינוך של הורים לילדים עם מוגבלויות, במיוחד בחופשים.
השר בנט, מדוע אין פתרונות מסודרים לאנשים שממילא השגרה שלהם קשה מנשוא?
״יש פתרונות נקודתיים בנושא ילדים עם צרכים מיוחדים בחופש הגדול. אני חייב להודות שהמשימה הראשונה שלי היתה להתמודד עם העומס בכיתות לקראת שנת הלימודים שנפתחת. באשר לילדים עם צרכים מיוחדים, ערכתי סיור במוסד חינוכי שתנועות הנוער מעורבות בו ומסייעות להקל על הילדים וההורים בימי החופש, אבל התחום בהחלט מחייב טיפול והתייחסות שלי מעבר לכך״.
איך אתה מציע להתקדם בנושא לימודי המתמטיקה?
״כשנכנסתי לתפקיד וראיתי את המידע נהיה לי שחור בעיניים. ירדנו מ- 13 אלף מסיימי 5 יחידות במתמטיקה לכ- 8500 תוך עשור אחד. זה רע מאוד לתעשיית ההייטק שלנו ולעתיד הסייבר״.
אבל אם מספר האקזיטים במשק הולך וגדל, כך גם מספר המועסקים בהייטק ומספר החברותהטכנולוגיות הישראליות – אז אולי צריך דווקא גישה הפוכה? לשים יותר דגש על יצירה, על פילוסופיה, ללמד את הילדים לחשוב יותר מחוץ לקופסה כדי שיוכלו לפתח רעיונות מעולים?
״לא, לא. ההצלחות בענף ההיטק נשענות על מצויינות מתמטית ומאגר המוחות הזה ילך ויתכלה לנו אם לא נטפח את המצוינות הזו. יהיו לנו פחות זוכי נובל, פחות מדענים. אני לא מוכן לקבל את הצניחה במספרי הלומדים 5 יחידות מתמטיקה״.
מה התכנית שלך?
״הכרזתי על יעד של הכפלת מספר מסיימי 5 יחידות במתמטיקה בתוך קדנציה של ארבע שנים שלי כשר, בעזרת השם״.
יעד שאפתני מצידך לחשוב שתוכל להיות שר חינוך במשך 4 שנים –
״קודם כל צריך לעבוד על המוטיבציה של הילדים, לתת להם את ההזדמנות כדי שייפתחו להם כמה שיותר דלתות, לאפשר לכמה שיותר להגיע להייטק״.
איך זה בדיוק מסתדר עם מסרי הלמידה המשמעותית והחוויתית עליהם דיברת איתי רק לפני כמה דקות?
״זה לא מסתדר עם למידה משמעותית. במתמטיקה, אין מה לעשות, למידה חווייתית היא פחות רלוונטית. אני לא מכיר תכניות לימוד שיאפשרו את טיפוח החשיבה המתמטית באופן חווייתי״.
מולטי-טאסקינג: מתראיין לרדיו, קורא דף מסרים ועובר בין אפליקציות
הראיון נקטע. נפתלי בנט עובר לשוחח (בנוכחותי) עם אחת מתחנות הרדיו המובילות במדינה. כחצי שעה לפני הראיון שלנו מתרחשת המולה בדרך איילון, מאות מטרים ממחלף לה-גרדיה ומבניין משרד החינוך. במקביל, פיגוע דריסה בכביש 60 בשומרון לא רחוק מן הכפר סינג׳יל. בנט משוחח ברדיו על האירועים ועל התכנית שלו לצמצום מספר הילדים בכיתות, כפי שהוצגה באותו הבוקר במסיבת עיתונאים.
ניצלתי את הרגעים כדי לשוטט עם העיניים בחדר. לימינו של בנט, על השולחן, מוטלות שלוש עניבות בגווני כחול. בהמשך הראיון בנט מלקט אותן, כמו ערימת נחשים קטנים, ודוחף לכיס הז׳קט. עניבה לכל עת, שלושת גווני הכחול משתלשלים מכיסו הימני. עוד נחש קטן, שרוך האוזניות הלבנות, משתלשל מן הנייד, יוצא ונכנס מאוזנו של בנט בהתאם לקצב הראיונות ושיחות הטלפון. בזמן שהוא ברדיו, לא משחית אף גרם של פיצול קשב, בנט בוחן את דפי המסרים הפרושים לפניו, מסתכל מדי פעם לכיוון שלי ומרפרף הלוך ושוב בין האפליקציות בנייד. טוויטר, וואטסאפ, פייסבוק.
בחלק השמאלי של שולחן העבודה קובץ דפים, מאמר באנגלית: ׳תומס פיקרינג: מורה נבוכים לגרעין האיראני׳. מודפס מתוך האתר היהודי-אמריקאי Tablet, שנוקט עמדה הזהה לזו של אייפא״ק וממשלת ישראל בכל הנוגע לגרעין האיראני. אך הדבר המעניין בישיבה מולו הם דפי המסרים. בנט הוא תלמיד מסור ואף עולה על מוריו (דובריו). מצד אחד הוא מחדד ומעיר שלא כל המסרים נוסחו לשביעות רצונו. מצד שני, יש כבוד לעבודת המטה. השר משתמש בכל מה שהוכן לו מראש.
אפילו על אתר סלונה הוכן לו קובץ קליל. במה כדאי להתמקד כשמדברים איתנו? בנייר הודגשו נושאים רבים, ביניהם חינוך ביתי – homeschooling, חינוך מגדרי, העצמת נערות. כמה חבל שזמן הראיון היה מוגבל ולא הספקנו הכל.
בנט, ללא ספק, עובד מסודר. אירועי היום בחינוך – מסיבת העיתונאים עם הורדת מספר הילדים בכיתות – פרושים לו מול העיניים בנקודות תמציתיות. הוא שולט בחומר. לא מוכן שרק ישאלו שאלות, אלא גם דורש להעלות כמה נושאים מטעמו. לוחות הזמנים צפופים. 6 דקות ברדיו והנה הוא חזרה עם סלונה.
מכבד את הצועדים במצעד הגאווה ודוחה את דבריו של סמוטריץ’
חזרה ל 5 יחידות במתמטיקה – איך בדיוק מייצרים מוטיבציה לכולם ללכת ללמוד את זה?
״חייבים להבין שאנחנו נמצאים בקטסטרופה לאומית. ירדנו למספרים יותר מדי נמוכים וזה לא יכול להיות. אני אחזיר את הרכבת למסילה. איך מעלים מוטיבציה? פניתי לראשי האוניברסיטאות והם ניאותו לייצר בונוס של 30 נקודות לכל מי שמסיים מתמטיקה. מהלך נוסף שאני עובד עליו הוא לשלב אנשים מתחום ההייטק כחונכים בתוך בתי הספר. אני מגייס קואליציה של חברות שיגישו סיוע למערכת החינוך כדי לעמוד ביעד הלאומי הזה״.
כמה יחידות מתמטיקה אתה למדת?
“5 יחידות והוצאתי 99″.
מה עומד להיות נושא הדגל של שנת הלימודים הקרובה? מה יחליף את ה׳האחר הוא אני׳?
״טרם החלטתי. יש נושאים שחשובים לי: ציונות, ערכים של אהבת הארץ והמדינה, הכרת המורשת, סובלנות. אקבל החלטה לקראת פתיחת שנת הלימודים”.
אמרת המון כותרות של נושאים.
״בסדר. זה לא רק כותרות. ציונות וערכים של אהבת הארץ״.
מה עמדתך בנוגע לתכנית לימודי השואה לגני הילדים?
״כל מה שהוכנס עד עתה, אני מתכוון להמשיך. למיטב הבנתי אין לימודי שואה באופן ישיר בגיל הזה, אלא כל מה שהתחילו זה בהכשרה למורות איך לתווך את התחום במסגרת העשרה לגננות. בינתיים זה עוד לא נכנס לתוקף בגני ילדים. באופן כללי, אני מעדיף שלא להכריז על נושאים ותכניות לפני שאנחנו נשלים את ההכנה במשרד, נגבש תקציב ואני מעדיף להתייעץ עם המזכירות הפדגוגית על כך״.
מיד בליל הרצח של שירה בנקי ז״ל הודעת על הגדלת התקציב לארגון הנער הגאה, איגי. מה המשמעות המעשית של זה?
״אני מעלה את התקציב מכ- 450 אלף ש״ח לסכום שהוא קרוב למיליון. כמעט פי שניים. זה אומר הגדלת היקף הפעילות שלהם, כך שיאפשר להם מספר כפול של חניכים שיוכלו להגיע למפגשים ולמועדונים בפעילויות שלהם״.
מה לגבי ארגונים מקבילים שמגיעים לבתי הספר לשוחח עם נערים ונערות? תתמוך בנוכחות גדולה יותר שלהם בבתי ספר?
״את הפרטים עצמם של נוכחות הארגונים בבתי הספר איני מכיר ואני מעדיף ללמוד את הנושא״.
אתה מודע לכך שילדים משתמשים במילה ׳הומו׳ כאחת הקללות הכי בוטות. מדוע לא יוקדש זמן כדי לדאוג שלא יקללו כך?
״הדבר העיקרי בנושא של הומו-לסביות וגם בנושא של מיעוטים או חרדים לדוגמא, זה הצורך לכבד את האחר בלי לטשטש את עצם קיומם של הבדלים. לדוגמא, אני בעל זהות יהודית אבל חשוב שאנשים יכבדו את השוני, את הערבי, את בני לאומים אחרים״.
איך מגיעים לזה? אתה רואה מה הולך בחברה הישראלית, מלחמות שלמות שעולות כתוצאה מן השוני בין קהיליות?
״זה רע מאוד. אני חושב שבאופן פרדוקסלי כדי לצמצם את הפערים צריך להעמיק בזהות האישית. אם אני לומד את הזהות שלי כישראלי, כיהודי, לעומק ואני שלם בזהות הזו, אני לא צריך לחשוש מלהפגש עם אדם שונה, מלכבד אותו, להעריך אותו, לעבוד לצידו.
דווקא אם הזהות שלי לא מבוססת, אז יש יותר חששות. אני לא בעד טשטוש ההבדלים באיזה מנטרה של “כולנו אותו הדבר” ולכן המטרה היא העמקת הזהות לצד למידת האחר. אני בעד לחנך אנשים לכבד כל אדם ולכבד את הבחירה שאדם עושה, במיוחד את הזהות של הילדים.
אין ספק שצריך לחנך ליותר סובלנות. אבל זה לא רק בנוגע ללהט״ב, אלא בכל זהות של מישהו אחר. ברגע שילדים יבינו את זה, לא יהיה צורך בהדרכות בתי הספר ולא ירצחו ילדה שמגיעה להזדהות במצעד גאווה. אני מכבד את הזהויות של ההורים, אבל גם מכבד כל ילד ואת הנטיות שלו. אנחנו צריכים לכבד את הזהות לצד קידום הסובלנות״.
אבל במפלגה שלך ובקרב הציבור שלך מתייגים את מצעד הגאווה כ״תועבה״ –
״אני דוחה בשאט נפש את ההתבטאויות הללו, כולל של אותו חבר כנסת. אין מקום לכנות את זה ככה גם אם זו העמדה הפנימית שלו. אני יכול לכבד את הצועדים ואין שום מקום לכנותם כך. מבחינה הלכתית, הרי כתוב בתורה שאדם שמחלל שבת – מות יומת. אז מה? האם נצא ונתחיל להרוג אנשים שמחללים שבת?
ההצמדות של אנשים דווקא לנושא ההומואים אינה במקומה. הרי גם אכילת אוכל לא כשר מוגדרת ״תועבה״, אז מה אנחנו נגדיר את כל מי שאוכל לא כשר כתועבה? אז מדוע אנשים מתבייתים דווקא על נושא החיים האישיים? אני לא מקבל את זה ואני דוחה את זה מכל וכל. ללכת ולכנות כך בן-אדם בגלל בחירתו האישית וזהותו, אני דוחה את זה על הסף. ואני רוצה שאנשים ישמעו אותי אומר את זה דווקא כמנהיג בציונות הדתית״.
מה חשבת באותו הערב בו אנשים בתל-אביב לא רצו לשמוע אותך? חברי הקהיליה היו פגועים מהאופן שבו אנשים בסיעתך מתייחסים אליהם –
״לא נפגעתי באותו הערב שלא יכולתי לנאום. מטרתי לא היתה לשכנע אותם ואיני מתכוון לשאת חן בעיניהם. האמת היא שלא באתי עבור אלה שהיו בקהל המיידי בתל-אביב, אלא בשביל הציבור שמאמין בי, כי אני רואה את עצמי גם כמנהיג וגם כמחנך ולדעתי הקהל בתל-אביב פספס. מבחינתי היתה אמורה להיות פה אמירה וזו הזדמנות שהם פספסו״.
לסיום, על אף המצב של אביך ולאור היותנו בחופש הגדול, איזה ספר אתה קורא בימים אלה?
״׳גיבורים׳, של פול ג׳ונסון על מנהיגים לאורך ההיסטוריה, החל מימי התנ״ך. אני קורא את זה בשפת המקור, אנגלית״.
איזה שיר אתה הכי אוהב לזייף בגיטרה?
״אני ואתה נשנה את העולם״.
לאן אתה יוצא השנה לחופש עם הילדים?
״לצערי ביטלנו השנה את החופשה המשפחתית בגלל המצב של אבא שלי. אחי היה בחו״ל והגיע לארץ. אני הקטן מבין שלושה אחים וכולם נמצאים פה עכשיו״.
“איך הפסקתי לפחד והתחלתי לאהוב את נפתלי בנט”?
חחחח 🙂
משהו כזה….
לא נפגשתי אישית עם בנט אבל כנראה שיש לו כריזמה מסויימת וזה עובד…