ח״כ איוב קרא מקבל סיוע מבחוץ מכיוון של חברו הותיק השר לשעבר גדעון סער.
בתוך קבוצת הווטסאפ של חברי ליכוד מדגיש סער שקרא, אשר מעוניין לשדרג מעמדו ולקבל תפקיד שר בממשלה ה 34 היה אחד מתוך 17 ח״כים בסיעת הליכוד בכנסת ה 16 אשר הצביעו נגד תכנית ההתנתקות. בכך שוטח סער את הצידוק המוסרי (בנוסף לטעמים וטיעונים אחרים) לתמוך בקידום של איוב קרא.
סער מזכיר שהיו 17 ח״כים בכנסת ה 16 אשר התנגדו להתנתקות, ומתוכם הח״כים הבאים הם חברי הכנסת בסיעת הליכוד שעדיין מכהנים כיום: יולי אדלשטיין, גילה גמליאל, גלעד ארדן וחיים כץ. (סער השמיט בטעות את לאה נס תוך שהוא מונה את אהוד יתום פעמיים) – וכמובן איוב קרא שחזר לכנסת ה 20 בסערה, תוך קמפיין ציבורי רחב למנותו לשר בממשלת נתניהו הרביעית.
כמעט בכל הודעה לעיתונות שמשגר ח״כ קרא הוא ממחיש ומצדיק את מעמדו ונאמנותו לערכי הליכוד באמצעות הנקודה המשמעותית הזו: הוא הצביע נגד ההתנתקות. בנימין נתניהו, סילבן שלום, צחי הנגבי, ישראל כץ ויובל שטייניץ – תמכו בראש הממשלה אריאל שרון ובתכנית ההתנתקות, לפחות בשלב המקדמי של הדיון בכנסת וההצבעה הראשונה במליאה.
בפעם הקודמת שגדעון סער התגייס למענו של פוליטקאי, בשיחות סגורות ואף באופן פומבי, הוא הצליח להובילו עד לבית הנשיא.
בפעם הקודמת שגדעון סער התגייס עבור מישהו, זה היה כדי לבדוק אפשרות לחזור בעצמו ולרוץ נגד ביבי בפריימריס בליכוד. זה נגמר בנסיגה חרישית…
גדעון סער עזר מאוד לריבלין להיות נשיא, ואני מניח שהעובדה שכל הימין הצביע בעד ריבלין, גם היא לא הזיקה לריבלין באותן בחירות, בהן השמאל עבד עבור פואד ודליה איציק ועבור מאיר שטרית. נכון, כשרואים את ריבלין היום, לא ברור מה עבר לאותם ימנים בראש, ולמה לעזאזל לא פעלו לבטל את המוסד המטופש הזה – אבל גדעון סער הוא לא הסיבה לכך שריבלין נשיא. יש לו חלק בכך, ודאי – אבל אם איוב קרא סומך על סער שיעשה ממנו שר, מן הראוי שיכין עצמו לאכזבה.
אגב, ברשימה של גדעון סער מופיעה גילה גמליאל, שהצביעה נגד בהתחלה – ואז קיבלה ג’וב, ונשרה מהרשימה. אבל לפחות למדנו שגדעון סער נמצא בספרד כרגע. זה אמנם לא כמו החוף המערבי, אבל סבבה לו:)