בזירה הפוליטית בישראל לא מנתחים את מצבו של הציבור דוברי הרוסית בישראל כמגזר בפני עצמו. הטענה הנפוצה היא שדוברי הרוסית השתלבו בארץ, הרי עברו מעל ל 20 שנה מאז העלייה הגדולה וכי ממילא הם כולם מצביעים למפלגה סקטוריאלית, נניח ׳ישראל ביתנו׳ של אביגדור ליברמן. אך הטענה הזו אינה מדויקת: מגזר דוברי הרוסית מונה מעל למיליון איש, ומשמעותו היא כ19 מנדטים.
הקהל הרוסי או “הרחוב הרוסי” כפי שנהוג לכנותו מגיע מאזור גאוגראפי ענק. החל משנת 1992 עם פירוקה של ברה”מ וכינון חבר המדינות העצמאיות החלו להתפתח בו זהויות לאומיות חדשות ותפיסות חדשות של פוליטיקה. למעשה המגזר כבר לא “רוסי” יש בו יוצאי אוקראינה, רוסיה, אוזבקיסטאן, מולדובה ועוד. למרות זאת בפוסט זה אמשיך לקרוא למגזר ׳דוברית רוסית׳ מכיוון שמה שמאחד את אותם מיליון יוצאי ברה”מ לשעבר זאת השפה הרוסית והרקע התרבותי הסובייטי.
בניגוד לתפיסה המוטעית של השמאל לא כל דוברי הרוסית הם ימניים ומצביעי ליברמן. בעבר קולם של דוברי הרוסית הכריע את הבחירות לטובת השמאל וגם בעתיד קולם עשוי להוות את לשון המאזניים. דפוס ההצבעה של דוברי הרוסית אומנם נוטה ימינה ונותן לליברמן את בסיס כוחו אך אחת מהסיבות העיקריות לנטייה זו היא כי במהלך השנים המפלגות הגדולות לא השכילו לעבוד בצורה נכונה עם דוברי הרוסית וגרמו להם בכל פעם אכזבה מחודשת במהלכים שעשו (או שלא עשו). בפוסט זה אנסה להסביר את הלך הרוח בציבור דוברי הרוסית כיום.
לפני שבוע הסתיים סקר באתר “ניוזרו“ , אתר חדשות פופולארי בקרב דוברי הרוסית. בסקר השתתפו 6180 גולשים שנתבקשו לענות על מספר שאלות אלו תוצאות הסקר:
אם הבחירות היו נערכות היום למי הייתם מצביעים:
ישראל ביתנו 48%
ליכוד 15%
הבית היהודי 15%
יש עתיד 5%
מפלגתו של כחלון (אם תקום) 2.5%
מרצ 2.1%
1.4% למפלגה רוסית חדשה עם תקום
העבודה 0.8%, התנועה 0.7%, יהדות התורה 0.6%, קדימה 0.3%, חד״ש 0.3%, בל״ד ו/או רע״ם-תע״ל 0.3%, ש”ס 0.1%
מפלגה אחרת 1.8%
מתקשה עם תשובה 1.6%
טרם החלטתי 2.1%
לא אלך להצביע 4.1%
הסקר מראה בפירוש את המגמות השולטות היום ברחוב הרוסי: ליברמן שהיטיב להבין לאחר הבחירות הארציות והמוניציפליות ב2013 כי הרחוב הרוסי אינו ׳מונח בכיסו׳ השקיע בשנה האחרונה ואף לפני כן מאמץ רב להחזיר לחיקו את בסיס המצביעים שלו. בבחירות של 2013 הרוסים לא אהבו את החיבור לליכוד ומפלגות אחרות ודאגו להזכיר לו את ציבור בוחריו אשר שכח.
על אף היותו של ליברמן חבר בכיר בקואליציה כבר מאז 2009, הוא לא קידם המשך לחוק “ברית הזוגיות” ( החוק הקיים שהועבר ע”י ישראל ביתנו מאפשר למחוסרי דת להירשם כבני זוג במשרד הפנים), ליברמן לא קידם תחבורה ציבורית בשבת והבטיח הבטחות שווא על כך שיוצאי אוקראינה יזכו לפנסיה מאוקראינה. הדבר ניכר בתוצאות הבחירות וליברמן איבד 4 מנדטים אותם הוא מנסה להשיב כעת.
בשנה האחרונה ערך ליברמן רה-אירגון במפלגה והחזיר הביתה חברים שפרשו ודאג ל”הפריש” את אלו שאינם נחוצים למפלגה עוד. לאחרונה החזיר את אלכס מילר לכנסת והגדיל את כוחו ל 12 ח”כ, מינה דובר חדש לציבור הרוסי- ולדימיר ביידר שבעבר שימש כעורך ומגיש בכיר בערוץ 9 ובעל תו תקן איכותי ביותר בקרב התקשורת והציבור הרוסי.
במקביל כדי להמשיך להיות אטרקטיבי גם לציבור ימני-לאומי חילוני צעיר (סטודנטים), הוא מינה את רונן שובל אחד ממייסדי ׳אם תרצו׳ לבכיר במפלגתו.
ברמה המוניציפאלית, במקביל להפסד הצורב לישראל ביתנו בדימונה, דאג ליברמן שטלי פלסקוב תישאר ראשת העיר ערד במחיר קואליציה דתית שנוגדת את עמדת מצביעיו ובנצרת עלית אלכס גדלקין (שמחליף את שמעון גפסו עד למשפט בעיניינו) הוחזר לעמוד בראש סניף ישראל ביתנו, זאת לאחר שבבחירות המוניציפאליות הוא הודח בעקבות ניסיונו הכושל של ליברמן להריץ את ח”כ לשעבר ליה שם טוב לראשות העיר.
הבשורה המעניינית בתוצאות לעיל היא התיקו בין הבית היהודי לבין הליכוד. לכאורה לליכוד צריך להיות בסקר יתרון בולט.
לכאורה, לליכוד צריך להיות בסקר יתרון בולט – לליכוד יש שני ח”כ בולטים דוברי רוסית, יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין ויו״ר ועדת חו״ב זאב אלקין, אך שניהם כבר מזמן אינם עסוקים ברחוב הרוסי, אלה בבעיות פנים “ליכודניקיות”. נוכחות ח”כ רוסי מהווה יתרון הסברתי עצום למפלגה שיש לה ח”כ כזה, אך את ראשי המפלגות לא מטריד האם הח”כ הרוסים דואגים לאינטרסים של ציבור בוחריהם הרוסים. הם מעדיפים לא להתעמק בבעיות האמיתיות של הקהל הרוסי ולקדם את פתרונן, זאת אם מחוסר הבנה ואם מעצימת עיניים וכך נוצר מצב שבו ח”כ דובר רוסית זונח מהר מאוד את המוצא שלו ומחפש דרך להתקדם במפלגה.
המצביעים דוברי הרוסית הבינו זאת ולכן בשאלת הסקר ׳מה משפיע על הבחירה שלכם במפלגה מסוימת׳ רק 12.3% ציינו נוכחות של ח”כ דובר רוסית. מנגד, יו״ר הבית היהודי, נפתלי בנט דווקא הבין היטב את הפוטנציאל הגלום ברחוב הרוסי והופיע ונפגש עם עיתונאים דוברי רוסית. הוא מתחזק עמוד פייסבוק פופולארי ביותר בקרב צעירי המגזר שזוכה למאות ועשרות שיתופים. בבחירות ב 2013 דוברי הרוסית העדיפו את ׳יש עתיד׳ ויאיר לפיד אשר גרף, על פי ההערכות כ 3-4 מנדטים על חשבון קדימה המתפרקת ואילו בנט משך שני מנדטים על חשבון הליכוד וישראל ביתנו. לפי הסקר לעיל, המצביעים דוברי הרוסית אוהבים את בנט, על אף שבסיעתו לא יושב ח״כ רוסי אחד ואין לו מטה פוליטי עבור דוברי רוסית. בנט צפוי להתחזק אף יותר על חשבון הליכוד, ישראל ביתנו ויש עתיד.
מפלגות השמאל והמרכז זוכות להתעלמות מוחלטת מן הקהל הרוסי. ישנו “קצר בתקשורת” בין השמאל בישראל לבין הקהל הרוסי. לכאורה השמאל החברתי הוא זה שמנסה לדאוג לעשרות אלפי עובדי הקבלן דוברי הרוסית ולקשישים אשר עלו לישראל בלא רכוש, לעניים, ולאנשים עם מצוקות הדיור. ובכל זאת במשך כל השנים, השמאל לא השכיל למצוא את הדרך הנכונה לעבוד עם הרוסים. דוגמה מובהקת לכך היא מפלגת העבודה: על אף שב 1992 וב1999 הקול הרוסי הוא זה שהביא את מפלגת העבודה לשלטון, היא התעלמה מהצרכים היחודיים של הציבור והוא לא סלח לה על כך. סופו של המטה הרוסי בתוך מפלגת העבודה הגיע עם נטישתו של ח”כ לשעבר לאוניד ליטניצקי לטובת מקום ברשימתו של ליברמן (השמועות מדברות על כך שבקרוב גם הוא יחזור לכנסת בגלל ישום החוק הנורבגי שליברמן מקדם).
את ליטנצקי החליפה העוזרת של שלי יחימוביץ לורה טלינסקי וח”כ לשעבר נינו אבסדזה ששובצה למקום על סף הלא ריאלי במפלגת העבודה. דוברי הרוסית לא הגיבו טוב ללורה הצעירה ולסגנונה הבוטה של אבסדזה וכיום המפלגה זוכה להתעלמות מוחלטת מהמגזר בניגוד לעליה בסקרים במגזר הכללי. במפלגת מרצ וגם זהבה גלאון משקיעים מאמצים גדולים בחיזור אחרי הקול הרוסי הצעיר אך חיזור זה עדיין אינו תורגם למנדטים עבור מרצ.
על אף היות של ציפי לבני ראשת מפלגה ליברלית המקדמת חוקים אשר מנסים להקל בנושא דת ומדינה, לא מצליחה התנועה להתרומם ברחוב הרוסי. אחת הסיבות לכך הוא יחסה של מפלגת קדימה (הבית הפוליטי הקודם של לבני) לח”כ מרינה סולודקין ז”ל. סולודקין זכתה להערכה רבה בקרב הציבור הרוסי עקב היותה אוזן קשבת לציבור. ללשכתה הגיעו אלפי פניות והארגונים החברתיים הרוסיים ראו בה אחת שבאמת דאגה וקידמה את צרכי הציבור הרוסי בניגוד לשאר הח”כים. לאחר הניצחון הגדול של קדימה ציפתה סולודקין (שמפלגתה קיבלה כ 6 מנדטים מהקהל הרוסי) להתמנות לשרה אך אולמרט דחה אותה והיא נותרה ח”כ של “הספסלים האחוריים”. במרכז ובשמאל, לרבות במפלגת ׳ש עתיד׳ לא קם/ה יורש/ת לחלל שהותירה אחריה סולודקין. אין שם כתובת אמיתית חברתית לציבור הרוסי.
הזוכה הגדול של הסקר הוא ללא ספק משה כחלון אשר מקבל 2.5%. לכאורה זהו נתון זניח אך התמיכה בו היא עוד בטרם הכריז באופן רשמי על הקמת מפלגה ומי יהיו חבריו לרשימה. לכחלון פוטנציאל גבוה לקחת את הקולות שכרגע תומכים בבנט כי למרות הכול הציבור הרוסי לא ידוע בחיבתו למפלגות דתיות (דוגמה מובהקת לכך היא בשאלה “אילו מפלגות לא תרצו לראות בקואליציה?” מעל 40% בחרו בש”ס ויהדות התורה).
בעבודת שטח ונוכחות תקשורתית נכונה יש לכחלון פוטנציאל גדול לקחת קולות מבנט, לפיד ומהליכוד ואף ל”נגוס” בכוחה של ישראל ביתנו. בנוסף לכך ישנם בוחרים רבים שטרם גיבשו עמדה למי להצביע (הקולות הצפים בסקר זה כ7.8%) והסיכוי הטוב ביותר לזכות בקולות האלה הוא של כחלון שנהנה מתדמית נקייה גם אצל הרוסים.
המפסידה הגדולה ביותר בסקר הנוכחי היא מפלגת יש עתיד. בסקרים שלאחר הבחירות ואף בסקרים שלפני שנה מפלגתו של בנט דורגה מאחורי יש עתיד ולפיד קיבל קרדיט רחב מהרחוב הרוסי על סמך ההבטחות בנושא דת ומדינה. למפלגה יש מטה רוסי וחה”כ רזבוזוב עושה עבודה מאוצמת בתור יו”ר ועדת עלייה קליטה והתפוצות בקידום ופתרון בעיות המגזר, אך בכל זאת למפלגה קשה להתרומם. כמו כן רזבוזוב פעל מול שר האוצר לכך שברפורמה החדשה של ניצולי השואה (לאחר מאבק של שנים שלא נשא פרי) יכללו גם “פליטי השואה” דוברי הרוסית. לאוכלוסיה זאת ללא ספק מגיעה התמיכה שהם קיבלו ממדינת ישראל, אך אוכלוסיה זאת לא נמנתה עם מצביעי יש עתיד בבחירות הקודמות ואני בספק רב אם היא תצביע למפלגה בעתיד.
שותפתו למפלגה של רזבוזוב ח”כ דוברת הרוסית רינה פרנקל מעדיפה להתמקד בפריפריה הצפונית ממנה היא מגיעה (הדבר מבורך בפני עצמו, אך בהקשר הרוסי אינו מביא קולות). אם לפיד לא ישכיל להמשיך ולהוביל את הרפורמות האזרחיות בנושא דת ומדינה אותן הבטיח במהלך הבחירות כדוגמת “ברית הזוגיות” והרפורמות הכלכליות בדמות 0 מע”מ ובנוסף לסיבות שציינתי מעלה הוא צפוי להמשיך לאבד את התמיכה בו ובמפלגתו והמנדטים שלו יתפזרו בין כחלון לבנט.
* פוסט אורח של בוריס שינדלר, בעברו מזכיר מטה דוברי רוסית במפלגת ׳יש עתיד׳ ועוזרו של ח״כ יואל רזבוזוב בבחירות הכלליות. לא פעיל ב׳יש עתיד׳ כיום. עובד בעמותת ואן דיי לקידום התנדבות חברתית.
כל זה – ניתוח של סקר אינטרנטי שערכו קרוב לאפס ? וואלה, מדהים.
מאוד אהבתי את הכתיבה ולפי דעתי, הסקר זה רק דוגמא לבאות ולניתוח המעניין.
ניתוח ריק מתוכן ורחוק מהמציאות. זה סקר שנעשה באתר הבית של ליברמן כמה ימים אחרי סיום צוק איתן.
הקולות של הציבור הרוסי הם החופשיים ביותר היום בזירה הפוליטית. אין להם מנהיג ואין להם בית מפלגתי.
קשה להבין למה תמיד מחפשים תשובות מסובכות לשאלות קלות. עולה השאלה מדוע העולים לא מצביעים שמאלה בשר”כ (שני המקרים שהצביעו לעבודה, היו כשהתחפשה לימין – בראשות רבין ובראשות ברק – ומאז 1999 זה לא חזר, והרוב הסוחף מצביע ימין), ובמקום לתת לאנשים את הקרדיט המינימלי שמגיע למצביע (שהוא ישב וחשב, והגיע למסקנה שדרך השמאל היא שגוייה), באים החברים ונותנים ניתוח שמתעלם מהמצביע הבודד, מציג אותו כעדר נטול יכולת חשיבה, שכל עניינו בעולם הוא “צרכי הציבור דובר הרוסית” – ואז מתפלאים ששוב כשלו בשכנוע…
צר לי, אבל המציאות פשוטה בהרבה, ולא צריך סקר לא מדעי כזה או אחר כדי לשקף אותה: הציבור דובר הרוסית נוטה ימינה, כי המציאות נוטה ימינה. התשובה הזו נכונה גם לגבי הציבור דובר הרוסית, גם לגבי הציבור דובר הצרפתית, גם לגבי הציבור דובר האנגלית, וגם לגבי רובו המוחץ של הציבור דובר העברית.
כל זמן שכל נסיגה תביא בטווח זמן כמעט-מיידי, להתדרדרות קשה במצב הביטחוני, יהיה די קשה לשכנע את חלקיו השונים של הציבור היהודי בישראל, שיש תוחלת בתמיכה במפלגות שמקדמות ויתורים כאלה.
אין לי מושג אם העולים אכן יעברו לבנט (הסקר הוא באמת לא רציני), או שיצביעו לליכוד ולליברמן – אבל אני יכול להמר בביטחון שזהבה גלאון לא תגרוף הרבה קולות שלהם. למה? מאותה סיבה ששיאה של מרצ היה עם הקמתה – קשה לשכנע אנשים לקנות סחורה פגומה יותר מפעם אחת…)
^^מה שאורי אמר.
פסקת המבוא סותרת את עצמה: ” הטענה הנפוצה היא שדוברי הרוסית השתלבו בארץ, הרי עברו מעל ל 20 שנה מאז העלייה הגדולה וכי ממילא הם כולם מצביעים למפלגה סקטוריאלית, נניח ׳ישראל ביתנו׳” התערו או סקטוריאלים רוסים?
כמו כן, לגבי בנט – מה שחסר הוא הנתון בדבר אחוז דוברי הרוסית הרואים בעצמם דתיים לאומיים 15% מהם רואים עצמם כאלו אזי זו בדיוק התמיכה שמקבל בנט.
הנתון המעניין הוא הכמעט אפס של מפלגת העבודה.
ה-5% של יש עתיד מראים שהרוסים ברובם די חכמים ולא קונים בלופים.
ה-48% לליברמן מראים את ההפך.