הסיפור עם הסקרים מבלבל. היום זרמו נתונים משלושה סקרים שונים, של הארץ, מעריב וערוץ הכנסת וכולם עסקו רוב היום במשחקי הגושים, כמו גם בסקרים שניסו לתאר את העדפות הבוחרים (לפחות כ 500 מהם) בנוגע להצטרפות של לבני+אולמרט ליאיר לפיד ולקלחת.
בעוד שאני שמה את הסקר של הג’רוזלם פוסט (הצטרפות של אולמרט+לבני ללפיד) בצד לרגע, אפשר לקחת את שלושת הסקרים האחרים ולפתור את הבלבול ואת הפערים באמצעות ממוצע. שלושת הסקרים התפרסמו היום ואפשר להניח שבוצעו ביממה שקדמה לכך, ולכן אפשר למקם אותם על סקלה אחת.
שאלו אותי היום איך אפשר להסביר פערים בין הסקרים. חשבתי שדווקא אם כל הסקרים היו מפרסמים תוצאות זהות, זה היה נראה בעיני מוזר. טבעי שגוף של כ 400-500 איש משיב מעט שונה, במיוחד כשהשוני הגדול ביותר נמדד במפלגה החדשה, יש עתיד.
אנשים מתקשים להעריך את המפלגה הזו, כשהם לא יודעים מי הם המועמדים האחרים וכשעמדותיו של יאיר לפיד מעורפלות. במפלגות הגדולות, הליכוד, העבודה, ישראל ביתנו, דווקא אין פערי ענק בין התוצאות.
הממוצע אינו ניתוח מדעי. יש לשים לב שפאנלס עורכים סקרים באינטרנט, כלומר מדובר במאגר גולשים שמפולחים כראוי מבחינת גילאים, מין, חלוקה ארצית וכולי. אך לא מדובר בשיחה טלפונית עם סוקר ולכן הם מנטרלים את אותם האנשים שלא עונים לטלפון, וכמו כן, מתירים לנסקרים זמן לקרוא ולחשוב על השאלות. מנגד, שיטת הסקרים בטלפונים (של שני המכונים המתפרסמים בהארץ ובמעריב) נחשבת עדיין ליותר מקובלת מבחינה מחקרית (תודה דובי, שסייעת לבלוגרית חולה).
תוספת משבת בערב. ביום שישי בבוקר התפרסמו שני סקרים נוספים, האחד בעיתון ישראל היום, והשני של מחקרי הגל החדש והשני בג’רוזלם פוסט של מכון רפי סמית (באחרון לא הועלו הנתונים המלאים לאוויר, אך טבלת התוצאות בנוגע למפלגות נשלחה לי בפרטי).
תיקנתי את עמוד מעקב הסקרים ואני מתקנת את הממוצע להלן, כדי שישקף אף את שני הסקרים האלה. ולכן המספרים פה מביאים לידי ביטוי חמישה סקרים שונים שנערכו באותם 48 שעות ולדעתי, הממוצע, נותן את התמונה הטובה ביותר.
ממוצע התוצאות הוא
ליכוד – 29
עבודה – 19.6
יש עתיד – 13.4
ישראל ביתנו – 14
ש”ס – 10.2
קדימה – 5.6
יהדות התורה – 5.4
איחוד לאומי + בית יהודי – 7.6 (המפלגות נסקרו יחדיו בחלק מן הסקרים ולכן איני יכולה להפריד למטרות ממוצע)
מרצ – 3.8
רע”ם-תע”ל – 2.5
חד”ש – 3.75
בל”ד – 4.25
עצמאות – 0.5
עכשיו תמשיכו לשחק עם הגושים.
תוצאות הסקרים שמתפרסמות אינן עיבוד יבש של תוצאות השאלונים. הסוקרים מבצעים גם תהליך של ניתוח ושל “פיצוח” על סמך ידע מוקדם (למשל: בקושי סוקרים חרדים. התוצאות לגבי המפלגות החרדיות הן יותר עניין של הערכות דמוגרפיות מאשר של ביצוע סקר). באין מידע מוקדם לגבי “יש עתיד”, ובלי שיהיה מאפיין פחות או יותר ברור למצביעים שלה (כי אפילו מה יאיר לפיד חושב אנחנו לא יודעים), כמעט בלתי אפשרי לתת הערכה סבירה של “כמה אנשים היו מצביעים ללפיד אילו הבחירות היו נערכות היום”. כמובן שהשינוי בהערכת המנדטים של לפיד משליך גם על שלל מפלגות אחרות שסובבות את המרכז. במילים אחרות: הסקרים הללו לא שווים את הבייטים שהם תופסים על השרתים.
מצטרף לדובי.
בפרט ושבאופן מעשי, אף רשימת מועמדים אינה ידועה בחלקה הגדול – ולמרות הכול לרשימות יש השפעה לא קטנה על ההצבעה.
משתנה חשוב נוסף הוא מגמה – בכל מערכת בחירות, כמעט, המגמה היא זו שקבעה ובהיות אנשים קלים להשפעה ובהינתן המומנטום הם נוטים לקפוץ על העגלה … כיום, פרט לעבודה (וגם זה מוגבל למדי) אין ממש מומנט לאף מפלגה … למעשה, זו אולי הבשורה רעה עבור לפיד שבעיקרו הוא מפלגת מצב רוח ובלי מגמה חיובית צפוי להתרסק.
פרט אחד לא משתנה כבר כמעט ארבע שנים בסקרים. הליכוד היא מפלגת החציון, והפער בין הגושים עומד על בין 10 ל20 מנדטים. כלומר על מנת לדבר על אפשרות של מהפך המפלגות שמשמאל לליכוד צריכות להעביר ביחד בין 6 ל10 מנדטים מהימין אליהן. על כן דוקא שתי מפלגות שלא נמצאות באף אחד מהסקרים הרבה יותר מעניינות: אריה דרעי וחיים אמסלם.
דרעי נסקר בחלק מן הסקרים לפני כ9 חודשים (תציץ אצלי בטבלה). הבעיה שמי שלא הודיע שהוא מתמודד, כלומר לא הקים מפלגה או הצטרף למפלגה מסוימת, לא שווה ל”בזבז” עליו שאלות בטלפון. לפחות לא במפלגות קטנות.
חיכיתי לראות מי מאחד בין הסקרים ואני שמח שהרמת את המקל. השמועות שהגיעו לאוזני הן שאחת/אחד המועמדות/ים לרשימה של יש עתיד צריכ/ה להודיע על ההחלטה שלה/ו עד אמצע שבוע הבא, אז כנראה נדע מי ברשימה של יש עתיד עד אז. בכל מקרה זה יהיה לפני הליכוד שטרם עשה את הפריימריס.
בכל מקרה, מפתיע אותי כל פעם מחדש שאנשים רושמים שלא יודעים מה הדעות של יאיר לפיד. הוא כל הזמן אומר אותן. אולי סוף סוף מישהו יגיד מה בדיוק הדעות של לפיד שהוא לא שומע?
ומי שטוען שיש עתיד היא מפלגת מצב רוח כנראה לא עוקב אחרי התשתית שהמפלגה הקימה – לא ממש תשתית של מפלגת מצב רוח…מצד שני, למה לגזול מאנשים את ההזדמנות להיות מופתעים?
יוגב, לפיד נוטה לחזור למנטרות מנוסחות מראש. מה הבעיה בתקציב? שיש יותר מדי שרים. מה הבעיה עם ההתנחלויות, התשובה הקבועה, אני לא שמאלן. למרבה הצער, ברוב הראיונות קשה לרדת איתו לרזולוציות כי הוא מרבה לדבר בססמאות. צריך להחליף את השיטה, השיטה לא עובדת וכולי וכולי. כשכל אדם בר דעת, מבין שאין מצב שמפלגת יש עתיד, תבחר לכנסת ומיד תפיל את חוק יסוד הכנסת, חוק יסוד הממשלה וכולי. ולכן הכלליות של התשובות שלו כיום, היא פשוט מתישה. הוא אשם בכך, ובמידה מסוימת גם המראיינים שלו.
דוקא המצע של יאיר לפיד הוא בין הבהירים והברורים יחסית. מציג תוכניות לבעיות מורכבות בשפה פשוטה ומובנת לכל. הבעיה היא הערפול סביב יכולתו לקיים את המצע שהבטיח, להעמיד רשימה רצינית ולדעת לשרוד בפוליטיקה הישראלית.
הוא אומר דעות, לא יודע אם הן שלו. הן נוטות להשתנות ולסתור זו את זו בתדירות מדאיגה.
לא נעים לי לקלקל מסיבות, במיוחד כאלו שאני אוהב להשתתף בהם אבל לדעתי רוב הסקרים כרגע עד שיוחלט באופן רישומי וסגור להקדים את הבחירות והרשימות יסגרו , מיועדים יותר לעצב מציאות מאשר לתאר אותה, כלומר , הרבה החלטות נקבעות על סמך סקרים אלו , מי יחבור למי, איפה הוא ירוץ ובאיזה מקום. אני הייתי מתייחס לסקרים אלו באופן מאוד מאוד ספקני. שימו לב כי רוב הסוקרים המנוסים יגידו לכם שהפערים בין הגושים קטנים יותר והם בסביבות חמישה מנדטים, ולא פחות חשוב מהם חשוב אחוז ההצבעה. לכן כשאתם מתבוננים על הסקרים תחשבו את מי הם משרתים ולא מה הם אומרים כי הם לא אומרים הרבה בינתיים.