מערכת בדיקת העובדות של פוליטיווטש בפעולה. תזכורת: צוות פוליטיווש נצמד לעיתים לאמירות במהלך שיח ברשתות החברתיות או בשידורים כדי להעמיד דברים על דיוקם, וזאת מאחר ופוליטיקאים משתמשים בנתונים כדי לבסס ולהצדיק טיעונים. במקרים מסוימים, בעוד הטיעון אולי מעורר הזדהות, יש חשיבות למציאות העובדתית העומדת בבסיס הטיעון.
לפוסטים הקודמים של פוליטיווטש: על ח”כ איתן כבל, השר ישראל כץ, על השר נפתלי בנט, שלי יחימוביץ׳, זהבה גלאון, ושוב יחימוביץ׳.
בתאריך ה- 25.05.14 פורסם בגלובס ראיון עם שר השיכון אורי אריאל במסגרתו הציפו בפניו את הסוגיה של הפער בין התחלות הבנייה בתוך הקו הירוק ומחוצה לו. תגובתו לכך הייתה: “יש כאן הטעיה ציבורית… הלמ”ס שם כוכבית ליד המספר הזה וציין כי שנה קודם הייתה הקפאת בנייה … אנחנו מרוסני בנייה מאוד ביהודה ושומרון בגלל העניין המדיני…”.
עורך: ספי קלר
תחקירניות: זהבית בן-דוד ואביגל בן-נון
רקע: הדיון על הבנייה בשטחי יהודה ושומרון (יו”ש) ניצב בראש סדר היום הישראלי מזה שנים ארוכות. לאחרונה אף צבר תאוצה תקשורתית בעקבות פרסום דו“ח הלמ“ס בחודש מארס לגבי התחלות וגמר הבנייה בשנת 2013. בדו״ח הוצגו, בין השאר, גם נתוני הבנייה ביו”ש. בדו”ח מצוין שביו”ש אחוז העלייה בהתחלות הבנייה היה 123.7%. חברי כנסת מקצוות שונים של המפה הפוליטית התייחסו לסוגיה, ביניהם חה“כ זהבה גלאון שטענה ששיעור זה גבוה בצורה חריגה בהשוואה לגידול התחלות הבנייה בתוך הקו הירוק. מנגד גורמים בימין, דוגמת חה“כ יוני שטבון, טענו כי הנתון אינו מייצג את המציאות מסיבות שונות.
בדיקת עובדות: השר אריאל מתייחס לכך שהגידול של 123.7% לא משקף את המציאות ויוצר עיוות של הנתונים. זאת מכיוון שבשנת 2012 בנו מעט במיוחד בשל הקפאת הבנייה ביו”ש, ולא כי בשנת 2013 בנו הרבה במיוחד. בתחקיר קודם של PolitiWatch ראינו כי מנתוני הלמ“ס, עולה שב-2012 החלה בנייתן של 1,133 דירות, כשממוצע התחלת הבנייה השנתי עמד על 1,647 דירות בין 2005 ל-2013.
בבחינת הנתונים, ניתן אכן לראות שמדובר על מספר התחלות בנייה קטן מהממוצע, אך לא בצורה משמעותית. אבל עדיין מדובר בירידה מסוימת, וחשוב לבדוק אם היא זו שגרמה לקפיצה באחוזי התחלות הבנייה בין 2012 ל 2013.
כפי שניתן לראות מהנתונים, לא זה המצב.
בשנת 2013 מספר התחלות הבנייה היה באופן מוחלט הגדול ביותר מאז 2005 ועמד על 2,534 דירות. בנוסף, שנה זו היא השנה בהּ אחוז התחלות הבנייה ביוזמה ציבורית מסך התחלות הבנייה עמד על 46% – אחוז הבנייה ביוזמה ציבורית הגדול ביותר מאז 2005.
בהמשך לכך, הבנייה בתקופת ממשלת נתניהו בשנת 2013 מהווה חזרה למגמה שהייתה לפני ממשלתו, יותר משהיא קפיצה חריגה בהתחלות הבנייה. מלבד שנת עלייתו של נתניהו לשלטון (במארס 2009) ושנת 2013, התחלות הבנייה בשטחי יו”ש בתקופתו היו נמוכות יותר מבכל שנה אחרת בעשור האחרון.
לצורך העניין, כאשר משווים את השינוי בהתחלות הבניה בין שנת 2013 לבין השנים שקדמו לשלטון נתניהו (2008-2005), אפשר לראות שהגידול בשנת 2013 עמד על קצת יותר מ-40%. משמע, אכל חל גידול משמעותי אך נמוך בהרבה מ- 123.7%. אם כן, בשנת 2013 אכן חל גידול ניכר בבניה ביו”ש, אך הנתון של 123.7% “מנפח” את הגידול שכן הוא מושפע מן ההשוואה לשנת 2012 שהתאפיינה בבניה מועטה באופן יחסי.
סיכום: בתחקיר זה ראינו כי ההשוואה של הבניה בשנת 2013 לבניה בשנת 2012 היא בעייתית במקצת, שכן בשנת 2012 בנו פחות מהממוצע בשנים 2013-2005. יחד עם זאת, נראה כי הבעייתיות שבהשוואה אינה נעוצה בשנת 2012 דווקא, אלא בכל שנות כהונת ממשלת נתניהו (2013-2009). עם זאת, חשוב לציין ששנת 2013 מהווה שנה שבה מספר התחלות הבנייה ביו”ש הוא הגבוה ביותר באופן מוחלט בעשור האחרון, ולכן לא מדובר רק על עיוות בנתונים שגרם לכך ש-2013 תיראה כשנה בה בנו הרבה, אלא מדובר על ריבוי של בנייה בפועל. מה שמעלה את השאלה האם אכן מדיניות הממשלה בשנת 2013 היא ריסון הבנייה ביו”ש.
לפיכך, החלטנו להעניק לאמירה את הציון “חצי אמת” (3 מתוך 5 במדד האמינות של פוליטיווטש).
איזה ניתוח מאכזב.. אפשר להתווכח אם צריך או לא, ואם זה משרת את האינטרס של ישראל או לא לבנות בשטחים.
אבל הוא לא שיקר או טעה אפילו בקצת. בואו נבחן שוב מה נאמר:
“יש כאן הטעיה ציבורית… הלמ”ס שם כוכבית ליד המספר הזה (123.7%) וציין כי שנה קודם הייתה הקפאת בנייה … אנחנו מרוסני בנייה מאוד ביהודה ושומרון בגלל העניין המדיני…”.
החלק הראשון נכון. המספר התנפח בגלל ההקפאה ב2012, וגם הניתוח שלכם קובע כי זאת אמת.
החלק השני מדבר על מידת הריסון בהתחלות הבניה.
פה דווקא מאד קל להגיד שאריאל דובר אמת, אם זה היה תלוי רק בו היו 10,000 התחלות בניה, והוא שומר על ריסון (בעל כורחו יש לומר) ואני חושב שניתן להסכים על זה בקלות.
אז מה היה לנו פה: האם המספר התעוות כתוצאה מההקפאה ב2012? אמת לפיכם. האם ישנו ריסון בשל העניין המדיני? בהחלט, אז מה השקר פה?
אני אישית חושב שזה לא נכון להשוות פרטנית את שנת 2013 לשנים אחרות בשל הפקק שנוצר ב2012 בהתחלות הבניה, דבר שגרם להתפלגות לא אחידה, מה שכן הוא לא שיקר דבר לגבי זה. החלטתם להשוות את הריסון של של ממשלת נתניהו
אם מדברים על ריסון של הממשלה אז הממשלה שמרה על ריסון וזה קל לבדיקה בשל קבועי הזמן הארוכים יחסית: בממוצע בתקופת נתניהו היו 1495.4 התחלות בניה לשנה, ואילו בתקופת אולמרט 1774 19% הפרש. (לצורך חישוב הנתון 2006, 2007, 2008 שוייכו לאולמרט, 2009-2013 שוייכו לנתניהו אפילו שאולמרט כיהן עד 31.3.2009, שליש מהשנה)
נורא קל לשחק עם הנתונים, אבל הוא לא דיבר על זה, הוא דיבר על ריסון. מה המשעות – שיכלו לבנות יותר. וכנראה שכן, הם יכלו לבנות יותר אם לא היו מדינות שאומרות לנו לא.
בקיצור התאכזבתי מהניתוח כי לא נאמר במה הוא לא דייק. גם אם היו 5000 התחלות בניה יכול להיות שהוא ריסן את עצמו מלבנות יותר (דבר שהוא כנראה אמת בכל מקרה)
היי יוב. המסר המרכזי של השר אריאל הוא שהבניה בשטחים בשנת 2013 לא הייתה גדולה באופן חריג. כפי שהצגנו בתחקיר, השר אריאל אכן צודק שההשוואה לשנת 2012 “מנפחת” את הגידול בבניה האפן שלא מייצג כראוי את המציאות. יחד עם זאת, שנת 2013 אכן התאפיינה בבניה חריגה בשטחים גם כאשר ההשוואה היא עם שנים קודמות.
דווקא לא. האוכלוסייה ביו״ש גודלת מאוד מהיר בקצב העולה על 5%. לכן אין שום היגיון להשוות לממוצע על פני 10 שנים. מספר התחלות הבנייה מלפני 40 שנה לא רלוונטי למספר היום במדינת ישראל, אותו דבר בשטחים. לאוכלוסייה של 200000 לא בונים כמו לאוכלוסייה של 400000. לכן אתם טועים.
אין ספק שבונים הרבה בשטחים השנה. מצד שני, חלק גדול מהבנייה היא במעלה אדומים, אריאל, הר חומה ושאר עוטף ירושלים. נקודה נוספת שצריך לקחת בחשבון היא שבשנים שלפני נתניהו ״ייבשו״ את ההתנחלויות שמחוץ לגושים – אני מניח שרוב קוראי הפלוג יסכימו שזו היתה מדיניות נכונה – ובשנת 2013 בנו גם בהתנחלויות מבודדות. אבל סה״כ אין כאן איזושהי השתוללות מטורפת. אגב, מי שיצר את המשוואה של בנייה = פגיעה אנושה במו״מ היה אובמה, שכמה חודשים אחרי כניסתו לתפקיד החל לדרוש הקפאה מוחלטת בכל השטחים שמחוץ לקו הירוק, מה שלא התבצע על ידי אף ממשלה בישראל אי פעם. צריך להבין מה זה אומר: אפס בנייה במעלה אדומים, בקצרין (מה לעשות, שטח סורי כבוש), בבקעת הירדן, בשכונות הצפוניות והמזרחיות של ירושלים. הוא עשה את זה במודע, כתוצאה מהסיור הראשון שלו בישראל ובגדה, וההבנה המוטעית שמה שצריך זה ללחוץ את ישראל, ואולי הממשלה תיפול ולבני תחליף את ביבי. זה לא קרה, וכמו כל מקום אחר שאובמה נגע בו: מצרים, איראן, צפון קוריאה, סוריה, אוקראינה וכו׳ – זה נגמר בדיוק הפוך ממה שהתכוון אליו.