מערכת בדיקת העובדות של פוליטיווטש בפעולה. תזכורת: צוות פוליטיווש נצמד לעיתים לאמירות במהלך שיח ברשתות החברתיות או בשידורים כדי להעמיד דברים על דיוקם, וזאת מאחר ופוליטיקאים משתמשים בנתונים כדי לבסס ולהצדיק טיעונים. במקרים מסוימים, בעוד הטיעון אולי מעורר הזדהות, יש חשיבות למציאות העובדתית העומדת בבסיס הטיעון.
לפוסטים הקודמים של פוליטיווטש: ח”כ איתן כבל, השר ישראל כץ, השר נפתלי בנט, ח״כ שלי יחימוביץ׳, ח״כ זהבה גלאון, וח״כ שוב יחימוביץ׳, השר אורי אריאל ושוב בנט.
בריאיון שנערך בתוכנית ,”פגוש את העיתונות“, אמר חה”כ עמרם מצנע כי “רוב מוצק וקבוע בחברה הישראלית מבין שאין ברירה – צריך ללכת לפתרון של שתי מדינות” (28.6.14). האמירה נאמרה במסגרת ריאיון על יחסו של חה”כ מצנע למפלגת “הבית היהודי” היושבת יחד איתו בקואליציה. בעוד שמפלגת “התנועה” מבקשת לקדם את פתרון שתי מדינות לשני עמים, מפלגת “הבית היהודי” הציגה כאלטרנטיבה את “תוכנית הריבונות” שמציעה להחיל חד צדדית את ריבונות ישראל על שטחי C ביהודה ושומרון. בריאיון שנערך עמו הוסיף חה”כ מצנע כי “פעולות הבית היהודי הן פגיעה בקונצנזוס הלאומי”. מכיוון שהאמירה של חה”כ מצנע היא עובדתית באופייה, הדרך הטובה ביותר לבדוק אותה היא בסקרי דעת קהל. להלן נציג את ממצאי הסקרים הרלוונטיים שנערכו לאחרונה.
סקר של “מדד השלום“(פרוייקט משותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל-אביב) שנערך בינואר 2014 כלל את השאלה: מה עמדתך לגבי ניהול משא ומתן לשלום בין ישראל לרשות הפלסטינית? 61.4% מהנשאלים ענו בעד ו-33.4% מהנשאלים ענו נגד.
בסקר שהתפרסם בערוץ 2 בינואר 2014 נשאלה השאלה: האם לדעתך המשא ומתן יסתיים בהסכם שלום? 87% מהנשאלים ענו לא ו-7% ענו כן. באותו סקר נשאלה גם השאלה: האם ניתן לוותר על מזרח ירושלים בתמורה להסכם שלום? 26% מהנשאלים ענו כן ו-63% מהנשאלים ענו לא. שאלה נוספת שנשאלה: האם ישראל צריכה להתעקש על הכרתה כמדינה יהודית? 77% מהנשאלים ענו כן ו-17% ענו לא.
בסקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי מינואר 2014 הוצג התרחיש בו ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו תציג הסכם שיכלול הקמת מדינה פלשתינית על 95% משטחי הגדה והרצועה לרבות השכונות הערביות בירושלים, הכרה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, שמירת גושי ההתנחלויות, השכונות היהודיות בירושלים והרובע היהודי בעיר העתיקה ונוכחות צבאית לאורך הירדן בעוד הפלסטינים מודיעים על קץ התביעות וסיום הסכסוך, פליטים יוחזרו אך ורק למדינה הפלסטינית והר הבית יהיה “בריבונות האל”. 51% מהנשאלים ענו כי יצביעו בעד הסכם כזה ו-24% ענו כי יתנגדו להסכם כזה.
בסקר שנערך ע“י חברת “דיאלוג” בפיקוח פרופ‘ קמיל פוקס מאוניברסיטת ת“א מיוני 2014 נשאלה השאלה: אם ראש הממשלה יגיע להסכם שבמסגרתו תוקם מדינה פלסטינית לצד ישראל, האם תתמוך בהסכם השלום? 60% מהנשאלים ענו כן ו-32% ענו לא. כמו כן, הסקר כלל את השאלה: נניח שבמסגרת ההסכם רוב המתנחלים יסופחו לישראל, ירושלים תחולק, הפליטים לא ישובו לישראל ויהיו הסדרי ביטחון קפדניים. האם היית תומך בהסכם כזה? 58% מהנשאלים ענו לא ו-35% ענו כן. שאלה נוספת שנשאלה היא: הסכם שלום יחייב את ישראל לפנות התנחלויות. האם היית מסכים להסכם עם פינוי התנחלויות או שהיית מוותר על הסכם כדי להימנע מפינוי התנחלויות? 45% מהנשאלים ענו כי היו מסכימים להסכם ו-43% ענו כי היו מתנגדים להסכם. הסקר שאל גם: האם הכרה של הפלסטינים בישראל כמדינה יהודית היא תנאי הכרחי להמשך השיחות? 61% מהנשאלים ענו כן ו-33% ענו לא.
מעיון בסקרים השונים נראה כי ישנה תמיכה בתוכנית שתי מדינות לשני עמים כמסגרת לפתרון הסכסוך אך בכפוף לסייגים רבים: אי-חלוקת ירושלים, הכרה פלסטינית במדינת ישראל כמדינה יהודית וכמחצית מהציבור אף דורשים שההסכם לא יכלול פינוי התנחלויות. מחיבור כלל הדרישות של הציבור הישראלי ניתן להסיק כי הציבור אמנם תומך באופן כללי בתוכנית שתי מדינות לשני עמים אך מתנגד למתווה המקובל שנידון שוב ושוב בשיחות בין ישראל לרשות הפלסטינית.
לסיכום, חה”כ מצנע צודק בכך שהעם תומך ברעיון השתי מדינות לשני עמים, אך לא מתייחס לכך שהעם רוצה זאת רק בתנאים מסויימים מאוד, שאינם תואמים את המתווים הקיימים כיום במו”מ בין ישראל לרשות הפלסטינית.
לפיכך, החלטנו להעניק לאמירה את הציון “חצי אמת”- 3 מתוך 5 במדד האמינות של פוליטיווטש.
פוליטיווטש הפעם טעיתם,
התבססתם על שורה של סקרים שעשו אחרים מבלי לתת נתונים מלאים (נגיד אחוזי שגיאה)
אבל לא רק זה, עצם האופן בה מנוסחות השאלות הן בעייתי
כדי לטעון שח”כ מצנע שוגה הייה עליכם לשאול את השאלה: “האם אתה תומך בשלום?”
“אילו מן האופציות הבאות עדיפות עליך לעתיד המדינה: מדינה יהודית ודמוקרטית, מדינת כל אזרחיה, מדינת אפרטהייד”
הכל תלוי בניסוח השלאה, ובשאלות כפי שנוסחו כאן, אין בכדי לסתור את טענתו של מצנע, מגיע לו לפחות 4.
אייל
שלום אייל.
תקציב פוליטיווטש עוד לא מאפשר עריכת סקרים עצמאיים, אך משלל הסקרים שהבאנו נראה שאפשר לקבל תמונה לא רעה על הלך הרוח בציבור.
“אילו מן האופציות הבאות עדיפות עליך לעתיד המדינה: מדינה יהודית ודמוקרטית, מדינת כל אזרחיה, מדינת אפרטהייד”
כן שאלה ממש נייטרלית. האם אתה בעד שלום או שאתה נאצי שאוהב לענות ילדים ולאנוס תינוקות ?
הסקרים מראים בעיקר שלציבור אין מושג מה קורה. בשאלה אחת הם בעד הסכם שלום, באחרת הם נגד אם יש פינוי התנחלויות, שזה ברור מאליו. בנוסף, יש הרבה שלא החליטו.
זה נכון לגבי הרבה נושאים וזאת הסיבה שדמוקרטיה ישירה לעולם לא תעבוד. צריך לבחור נציגים מקצועיים שמאמינים שהם מייצגים את האינטרסים שלנו ולקוות שיעשו את הדבר הנכון.
בסופו של דבר, הפוליטיקאים צריכים להציג לעם הסכם טוב ולהביא אותנו לשלום. סקרים מסוג אלו שהוצגו רק יוצרים נזק. הפוליטיקאים לא צריכים להיות מובלים בעקבות דעות פופוליסטיות, אלא להוביל את העם על סמך אידיאולוגיה ופרגמטיות.
כרגע, המכשול הוא לא פרגמטי אלא אידיאולוגי. השאלה הפוליטית שצריכה להישאל היא: מה חשוב יותר, אדמה או שלום? הסקרים מבלבלים ומערבבים בין אידיאולוגיה ופרגמטיות.
לדעתי, מצנע צודק. רוב מוצק בעם חושב ששלום חשוב מאדמה, אבל הפוליטיקאים הימניים (רוצים אדמה) מצליחים לבלבל את העם עם דמגוגיה חזקה וטוענים שהבעיה היא פרגמטית (אין פרטנר, למשל) והפוליטיקאים השמאלניים (רוצים שלום) נכשלים תקשורתית, נופלים לכל מלכודת מימין ומתנהלים בשיח במונחים הדמגוגיים מימין.
כן למה לשאול את העם כשאתה יודע יותר טוב ממנו מה טוב לו. ולמה לשאול את הפלסטינים אם הם רוצים שלום כשאתה יודע יותר טוב מהם שהם רוצים למרות שהם אומרים ועושים את ההפך.
כמו שכבר כתבתי – השמאלנים הם בטבעם פאשיסטים.
חסר קרדיט לעורך התחקיר.
לגבי הסקרים. אין סקר אחד שהוא סקר נייטרלי. סקר שצריך לשקף את המציאות צריך לכלול לפחות מאה אלף נשאלים מכל המגזרים ומאחר שאף גוף סוקר לא יכול להרשות לעצמו תקציבית לבצע סקר כזה, הוא לא יכול לבוא ולאמר שהסקרים שלו משקפים את המציאות. לכן, וזה לכן אמיתי, אם רוצים לבצע הצבעה על משהו עקרוני כמו שתי מדינות לשני עמים או מדינת כל תושביה או כל אופציה אחרת, צריך לעשות משאל עם. במשאל עם התשובה תמיד ברורה. במצב הנוכחי, מאחר שרוב תושבי המדינה נמצאים בצד הימני של המפה שום קונצנזוס לא מתקרב אפילו סנטימטר אחד למשאלת ליבו של עמרם מצנע, שלא הצליח בשום תכנית פוליטית שהיא, הודח מתפקידו כראש מפלגת העבודה ואני לא מבין בכלל למה שואלים אותו שאלות בעניינים חשובים. תשאלו את מי שמנהל את המדינה ולא אותו.