ב17.11.14 נערך בכנסת דיון בהצעת אי אמון בממשלה שהגישו מפלגות האופוזיציה. אחד מנימוקי הבעת אי-האמון בממשלה היה בשל כך ש”הממשלה מאחזת עיניהם של מיליוני אזרחים… וכל בשורותיה מתבררות כשטרות ללא כיסוי”. אחד מהדוברים בנושא זה היה יו״ר ש״ס אריה דרעי, שאמר בין היתר: “אני לא בא בטענה רק לשר האוצר. הכי קל זה להתנפל עליו. אני אומר לראש הממשלה ולשרי הממשלה ולראשי הקואליציה: איפה הייתם כשקול זעקת העניים זעק מן האדמה הזו: “אין לנו מה לאכול”? איפה הייתם כשסגרו מפעלים, כש-40,000 עסקים קטנים או נסגרו או בסכנת סגירה?”
ח”כ דרעי נקב מספר מדויק אך לא ציין על איזה תקופה הוא מתכוון חלה. לאחר שפנינו לדובר של חה”כ דרעי ולא קיבלנו תשובה, החלטנו כנק’ התחלה שהאמירה חלה על הממשלה האחרונה שהוקמה במארס 2013, ובהמשך התחקיר נבדוק אפשרויות נוספות שעליהן אפשר להחיל את האמירה. אין בנמצא נתונים לגבי שנת 2014 כלל כיוון שהיא עוד בעיצומה. על כן התחקיר יתמקד בכמות העסקים הקטנים שנסגרו או בסכנת סגירה בשנת 2013.
תחקירן: דידי סן
עורך: שני קינן
נתונים על כלל העסקים
קיימות בישראל מספר הגדרות שונות למהו עסק קטן. ברוב הדוחות הרשמיים, מוגדר עסק קטן כעסק המעסיק בין 5-19 עובדים. אנו נשתמש בהגדרה זו כיוון שהיא ההגדרה הקיימת בפועל ברוב הדוחות והדיונים בנושא. לפי השנתון הסטטיסטי האחרון, בשנת 2013, עסקים קטנים (ומטה) היוו כ-94% מכלל העסקים במשק.
על-מנת להבין את השינויים במספר העסקים יש להבין שכל שנה נסגרים ונפתחים עשרות אלפי עסקים בגדלים שונים. בגלל שמדובר על מספר כה גדול של עסקים שנפתחים ונסגרים, נראה בשלב זה את ההפרש בין השניים, משמע, מספר העסקים שנפתחו פחות אלה שנסגרו. יש לשים לב שהגרף עוסק בכל גדלי העסקים ולא רק בעסקים הקטנים.
מהתרשים ניתן לראות שמאז שנת 2010 , שהיוותה שיא במספר העסקים שנפתחו (נטו), ישנה מגמה עקבית של ירידה שממשיכה עד השנה הנוכחית. חשוב לזכור שמדובר בתרשים על כלל העסקים ולא על העסקים הקטנים.
הנתונים על האמירה
כפי שהראנו, הלמ”ס מפרסם בכל שנה דו”ח הנוגע לדמוגרפיה של עסקים בישראל. נתונים אלה מונים את העסקים שנפתחו ונסגרו כל שנה, אך לא מופיע בהם פילוח על גודל העסקים. על כן, לא ניתן לדעת את כמות העסקים הקטנים שנסגרו בשנת 2013.
יחד עם זאת יש להדגיש שלפי הלמ“ס נתונים לגבי סגירת עסקים אינם מהווים אינדיקציה לפעילות העסקית האמיתית שהתקיימה בשנה מסוימת. הסיבה לכך היא שלחברה לא פעילה יכול לקחת מספר שנים עד שהיא נסגרת רשמית, וכך “סגירת החברה” משקפת שינוי שהתרחש בכלכלה כמה שנים מוקדם יותר. באותו אופן, גם עסקים שנפתחו השנה לא משקפים בצורה מדויקת את הפעילות הכלכלית, כיוון שחלקם לא תורמים לפעילות העסקית בשנת הפתיחה שלהם. לפיכך, מקובל בעולם ובדוחות של הלמ“ס להשתמש בנתון מדויק יותר: לידה של עסקים ועסקים שלא שרדו.
שני מדדים אלו משקפים בצורה מדויקת יותר את הפעילות של העסקים ומהווים אינדיקציה מדויקת יותר לפעילות העסקית בשנה מסוימת. אולם, בדו“ח הלמ“ס האחרון על דמוגרפיה של עסקים, מצוין שהשנה האחרונה שיש נתונים לגביה בנוגע לעסקים שלא שרדו היא שנת 2011. הסיבה היא שמבחינה מתודולוגית, כדי לאתר עסק שלא שרד, יש לבדוק נתונים ובעיקר אי הימצאות נתונים בשנתיים שלאחר סגירת העסק, ולכן לא ניתן לאתר את כמות העסקים הקטנים שנסגרו עד שעוברים שנתיים מהשנה הנבדקת. לפיכך אין נתונים מדויקים לגבי הפעילות העסקית בשוק העסקים הקטנים בישראל לאחר שנת 2011.
אם כן, אין גוף מדינה רשמי שבידיו נתונים על מספר העסקים הקטנים שנפתחו ונסגרו בשנת 2013. יותר מכך, גם אם נתונים אלה היו זמינים הם לא היו מדד נאמן לפעילות העסקית של אותה שנה.
מהי סכנת סגירה?
לצד ההתייחסות לעסקים שנסגרו הזכיר ח”כ דרעי גם את המונח “סכנת סגירה” שבהּ נמצאים לכאורה עסקים רבים. במשרד הכלכלה קיימת סוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שהיא הגורם האחראי על מידע בנוגע לעסקים קטנים. מעיון בדוחות הסוכנות ודוחות הלמ”ס, לא נמצאה הגדרה כלשהי לעסק הנמצא ב”סכנת סגירה”. גם בשיחה עם הסוכנות נאמר לפוליטיווטש שהם אינם אוספים נתונים על נושא זה ושלא קיימת הגדרה שהם מכירים ל”סכנת סגירה”.
מסקנות
אמירתו של ח”כ דרעי נוקבת מספר מדויק של עסקים קטנים שנסגרו או בסכנת סגירה ללא תיחום התקופה המדוברת. כפי שאמרנו, לא קיימים נתונים לגבי כמות העסקים הקטנים שנסגרו בשנת 2013 או בשנה אחרת. בנוסף, אף אילו היו נתונים לגבי כמות העסקים הקטנים שנסגרו, מדד זה הוא אינדיקציה בעייתית לגבי נתוני פעילות עסקית בשנה נתונה.
המונח השני בו השתמש חה”כ דרעי הוא “סכנת סגירה”, וכפי שהראנו, למונח זה אין הגדרה שידועה למי מהגורמים העוסקים בתחום ולכן גם לא ברורה כוונתו.
כידוע מהעבר, מדיניות פוליטיווטש הינה שבמידה ואמירה עוסקת במדד או נתון שאינו קיים ושלא קיים לגביו מידע, ציונהּ יהיה 1 – לא נכון.
לפיכך, אמירתו של ח“כ דרעי מקבלת את הציון “לא נכון” (1 מתוך 5 במדד האמינות של פוליטיווטש).
כתבתי כבר בעבר- אם דרעי אומר שיש חמסין בחוץ, צריך לצאת עם מטריה.
למדוד אמינות של עבריין צווארון לבן מורשע, זה בערך כמו להכנס למגרש מכוניות משומשות ולצפות שלא יעבדו עליך…
למדוד חוסר אמינות בהצהרות של אריה דרעי זה פשוט קל מדי. האתגר הוא לתפוס אותו באמירת אמת…
יש סיבה שהתגובות חסומות בפוסט האחרון, לא שהיה לי משהו מיוחד להגיד אבל אני קורא את הבלוג גם עבור התגובות אז זה שולל ממני חצי מהכיף.
כנראה שהיתה לי שם טעות (בחסימה) – אז עכשיו כמובן תיקנתי את זה. מוזמן לשם.
לתפוס את דראעי בשקר זה האובייס, לתפוס אותו באימרת אמת זה חכם