– נתניהו ואבו מאזן נפגשו בחשאי בירדן לפני כמה ימים. זו פגישה ראשונה של השניים מאז ספטמבר 2010, כמעט 4 שנים רצופות. קודם לכן מיעטו ממש להיפגש. בספטמבר 2009 נועדו בפגישה משולשת בניו יורק עם הנשיא אובמה (מקווה שאיני טועה, כי השתמשתי בחיפוש ארכיוני בנבכי הזכרון שלי, לא השיטה הכי משובחת). הימים אז: חודשיים אחרי נאום בר-אילן, כשאובמה ממש דוחף לעריכת הפגישה הזו. הנה התמונה. מה שלא הצליחו האמריקאים באמצעות תיווך בן תשעה חודשים, אפילו לא פגישה אחת בין השניים, הצליח החמאס לגרום לצמד-חמד.
– חמאס (משעל) – הסכם הפסקת האש הוא הפסד של החמאס (אבל השר עוזי לנדאו, ישראל ביתנו, הסכם הפסקת האש הוא הפסד של ישראל) – מי צודק?
– סקר הארץ: בנט מתחזק, ליברמן דורך במקום, חד״ש מתחזקת, מרצ במקום, ש״ס (כבר סקר שני) צונחת מ 11 ל 7
– ברמה האישית (תפקוד רוה״מ) – נתניהו נחלש, אך עדיין זוכה לשביעות רצון של מרבית הציבור הישראלי
– סקר ערוץ הכנסת: מה שהיה, הוא שיהיה. למעט שינויים קלים: בנט למעלה, ליברמן למטה.
– מפלגת העבודה מקבלת במספר סקרים 14 מנדטים בלבד. פעם ראשונה מאז לקח הרצוג את המושכות שהוא יורד מתחת למספר של הח״כים המכהנים. לפני המלחמה היתה לו מגמת שיפור קלילה, אבל הכל עף ברוח עכשיו. העם עם בנט.
– מסיבת העיתונאים אתמול של נתניהו, יעלון וגנץ (סוף כל סוף הוזמנתי מספיק שעות מראש והצלחתי גם להגיע) – היתה משעממת ממש. מה שכן, ברור שהשלושה הנ״ל מאוחדים עם עצמם, לפחות לפי איך שזה נראה וזה לעומת המתקפות שהם סופגים מבחוץ. בשולי הדברים, עיתונאי ידיעות אחרונות היה מבין שואלי השאלות. מנגד עיתונאי ישראל היום לא הגיע כלל.
– בליכוד – מגמת תמיכה במנהיג – גילה גמליאל, לימור לבנת וכמובן שר הבטחון יעלון. מעניין שדווקא נשות המפלגה המועטות הן הראשונות להביע מעט תמיכה. איפה כץ? לוין? אלקין? אקוניס? הם כולם בחופשות או שהם תומכים בנתניהו רק כשזה מתאים להם לתדמית הציבורית (מסילבן הצ׳ילבה, ארדן חבר הקבינט המסתייג, דנון המורד ופייגלין שרואה בעצמו המלך הבא, אין ציפיות)
– השגריר הישראלי רון דרמר הבריז מוושינגטון לכל הקיץ. למה? שמתי לב שהשגריר האמריקאי בתל-אביב דן שפירו לא מש מכאן. המתחים בין וושינטגון לירושלים יכלו למלא דפי ספר שלם (שיכתוב דניס רוס? מרטין אינדיק?) דרמר נחשב ליועצו הקרוב של נתניהו, כבר הרבה שנים. אם הוא נחוץ לנתניהו כאן, מדוע נשלח לוושינגטון מלכתחילה?
– פנחס ולרשטיין, מראשי יש״ע בביקורת חריפה על השר בנט. אם הבנתי את הטיעון הסיבובי אז בעצם נתניהו דאג מכיבוש עזה (דרישות בנט, ליברמן) כי לא רצה להביא למצב שאבו מאזן מוכנס על ידי צה״ל לעזה ובכך הוא מגיש בידיו לאבו מאזן את הדרישה הנלווית להקמת מדינה פלסטינית ביו״ש. נתניהו, לפי התיזה הנ״ל הוא בעצם אביר ההתנחלויות וכל המהלכים הצבאיים/מדיניים של ישראל נלקחו בפריזמה של שמירה על השטחים הכבושים.
בעמוד שאליו את מפנה בהארץ יש תמונה משותפת של נתניהו ועבאס וכתוב שהיא מירושלים מ-2010
תודה. מתקנת.
“עוד מאותו הדבר”, “מה שהיה הוא שיהיה”? לפי שני הסקרים האלה, גוש הימין מתחזק ביותר מעשרה מנדטים, מ43 מנדטים היום ל54-55 מנדטים. לא בדיוק סטטוס קוו. גוש השמאל נשחק לאבק, והמפלגות הערביות מתחזקות על חשבונו. גם כן, לא בדיוק “מה שהיה הוא שיהיה”.
כן רציתי לכתוב אותו דבר. כנראה שהיא מתכוונת – עוד ממשלה ימנית בראשות ביבי. רק שלא נראה לי שציפי ויאיר יהיו חלק ממנה הפעם.
מה זהו ? אין לך הערות נוספות ?
ודאי שיש לי הערות נוספות. למשל, השימוש הנועז שלך בסימני פיסוק (“מה זהו”, בלי פסיק באמצע, או לשים רווח לפני סימן שאלה…), שמצליח להופיע לא פחות משלוש פעמים, על פני טקסט של שש מלים…:)
חזי, אל תתבייש לכתוב מה שעל ליבך – אני מבטיח לך שאצליח לפענח את זה, למרות הערבית היצירתית שלך…
צ”ל עברית, כמובן. אם תכתוב בערבית, אני יכול לשער שגם נגיב מחפוז לא יצליח לפענח…
אז מתברר שביבי לא נפגש עם אבו מאזן בירדן.
http://www.0404.co.il/post/18090
לגבי התיאוריה של מר ולרשטיין
לדעתי היא לא גרנדיוזית כל כך. יש אמונה ברחוב, שנתניהו מרוצה מאוד מהעובדה שיש לו את חמאס, היות וזה הנשק העיקרי שלו נגד הקמת מדינה פלסטינית בראשות אבו מאזן.
נטען גם כי שרון דחף את ההתנתקות כי צפה את הקמתה של חמאסטן מאוחר יותר…
תיאוריות תיאורית, אבל יש להן איזשהו הגיון משלהן.