יום א׳ 7 בדצמבר
10:00 ישיבת הממשלה השבועית ללא השרים הבאים: שר אוצר, שרת המשפטים, שר חינוך, שרת הבריאות, שר הרווחה, שר התקשורת, שר המדע והשר לאיכות הסביבה. הנושאים שעל הפרק בישיבת הממשלה: הערכת מצב בטחונית לשנת 2015, סקירה של ראש המל״ל.
11:00 ישיבת ועדת הכנסת בראשות ח״כ יריב לוין למחטף מימון מפלגות דקה לפני שהכנסת סוגרת דלתות. על החתומים – כל סיעות הבית, המנסים להגביל את אופציות המימון העומדות לרשות משה כחלון. החוק הזה, אם עובר ברגעים האחרונים של הכנסת ה 19, הוא מאוד בעייתי וראוי לו שידחה להתמודדות לקראת הכנסת ה 21 ולא כעת.
ועידת ישראל לעסקים של העיתון גלובס במשך יומיים (א׳ + ב). התכנית המלאה נמצאת כאן. בין הדוברים: נשיא המדינה ראובן ריבלין ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג, שבקרוב עשויה לראות את שני האישים שהתעללו בה רק שנה שעברה (ראש הממשלה ושר האוצר) מפנים את כסאותיהם.
יום ב׳ 8 בדצמבר
9:00 בבוקר, בועידת ישראל לעסקים פאנל בהשתתפות שר הבטחון לשעבר אהוד ברק ואחר הצהריים, פאנל בהשתתפות משה כחלון.
16:00 תחילת דיוני מליאה, בין השאר קריאה שניה ושלישית על חוק פיזור הכנסת. האם תפוזר הכנסת ה 19 תוך 22 חודשים מיום שהושבעה? בורסת השמועות, והדילים של הרגע האחרון צפויה להתרוצץ שם במסדרונות לבטח עד חצות.
מה יקרה במהלך היום הזה עם חוק ההסתננות, האם יעבור כפי שהוא? מי מן הסיעות המפוטרות (יש עתיד, התנועה) יתמכו או יבריזו ואם לא יעבור, הרי שעל פי המצב המשפטי הקיים כיום, כל המהלך של המדינה (כליאת אנשים ללא בירור מעמדם הבינלאומי וללא משפטים) יפקע ב 22 בדצמבר. במקביל יצטרכו להחיל דין רציפות על החקיקה.
יום ג׳ 9 בדצמבר
בג״צ ח״כ חנין זועבי נגד ועדת האתיקה של הכנסת, יו״ר הכנסת ואחרים על ההחלטה להשעות את פעילותה כח״כית למשך חצי שנה (שהיתה החלטה חסרת תקדים מבחינת חומרת הענישה). אירוע התמיכה בזועבי, פרטים כאן.
13:0 בכנסת, השקת מאגר החקיקה הלאומי, אירוע בנוכחות יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין. מדהים שהם משיקים את המאגר הזה כמה שנים טובות אחרי המאגר האזרחי-החלופי שהקימו אנשי הסדנא לידע ציבורי בכלי תכנות של מקור פתוח ובהתנדבות.
18:00, ירושלים: תא הסטודנטים לביא (ליכוד) בעימות בין ח״כ ציפי חוטובלי לח״כ עמר בר-לב, שיחה על גבולות הסכסוך. פרטים כאן.
19:00, באור-יהודה: דיון של תנועת ׳שמאלה׳ (אנשי העבודה) – גוש השמאל- מרכז לאן. אירוע בהשתתפות הח״כים עמיר פרץ, זהבה גלאון, איתן כבל, יעקב פרי. פרטים כאן.
20:00 פורום סנהדרין נפגש עם ציפי לבני.
יום ה׳ 11 בדצמבר
כנס הדמוקרטיה במרכז הבינתחומי בהרצליה, עם רשימה ארוכה של פוליטיקאים שישתתפו בין השאר: ח״כים מיקי רוזנטל, עליזה לביא, עיסוואי פריג׳. איילת שקד, חיליק בר, מיכל רוזין. פרטים כאן.
ועידת הדיפלומטים של הג׳רוזלם פוסט, בירושלים. ישתתפו נשיא המדינה ראובן ריבלין; שמעון פרס, הנשיא ה- 9 של מדינת ישראל; חה”כ יאיר לפיד; גלעד ארדן, שר הפנים; דניאל שפירו, שגריר ארה”ב בישראל; ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים ועוד. מלון מצודת דוד, ירושלים.
יום ו׳ 12 בדצמבר
יום עיון של מפלגת העבודה בנושא מזרח ירושלים, בהשתתפות ח״כ עומר בר-לב. פרטים כאן.(למפלגה יש לא מעט חברי כנסת שגרים בירושלים, שלושה או ארבעה? וגם בכיר משטרה לשעבר, לא? קצת מוזר שהם נעדרים מן הדיון הזה)
יום ב׳, 15 בדצמבר
מפגש פוליטי של כחלון באשקלון. 19:30, מתנס ברנע, רחוב הר-כנען 20, אשקלון (נקווה שמטה כחלון יארגן בקרוב איבנטים בפייס, יקל על כולנו)
יום ה׳ 18 בדצמבר
מועד אחרון להגשת מועמדויות לקראת הפריימריז בבית היהודי
21 בדצמבר – שבוע חנוכה
לבטח יהיו אינספור הדלקות נרות פוליטיות בכל מפלגות הפריימריז השונות. הנה כבר אחת, בנוכחות יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין ושר המודיעין שטייניץ. פרטים כאן.
26 בדצמבר
על אף שראש השב״כ לשעבר יובל דיסקין הצהיר שלא יצטרף למערכת הבחירות לכנסת ה 20, סמינר של צעירי מפלגת העבודה הצליח למשוך אותו לבלות איתם סוף שבוע בקמפוס גבעת חביבה. חרטות, דיסקין? פרטים על האירוע, כאן.
שבוע אחרון של דצמבר
ועידת מרצ, בה בוחרים צירים לתנועה. תוך זמן קצר לאחר מכן יאלצו צירי מרצ להתייצב שוב, הפעם לבחירת המועמדים של המפלגה לכנסת.
יום ב׳, 5 בינואר
פריימריז לראשות הבית היהודי
יום ג׳ 6 בינואר
פריימריז הליכוד – האם יערכו גם לראשות המפלגה (נתניהו, פייגלין, דנון) וגם לדירוג הרשימה בליכוד לכנסת ה 20
* התאריך הזה עשוי לעבור לאמצע דצמבר, ככל הנראה יום שלישי האחרון של דצמבר על פי הודעה של נתניהו, שיש לזרז הליכים לאור תאריך הבחירות ב 17 במארס 2015
יום ה׳ 8 בינואר (לא סופי)
דיון ראשון בבית הדין לעבודה בירושלים בתביעה של אב הבית מני נפתלי נגד ראש הממשלה ואשתו
פריימריז במפלגת העבודה. ברקע מתח רב עקב צירוף מועמדים חיצוניים רבים ומתרבים – לבני, עמיר פרץ, עמרם מצנע, שאול מופז
תודה השבועית הקולקטיבית: לכל המשלמים הקבועים, החדשים והותיקים של הפלוג. אי אפשר לעשות עיתונות עצמאית מבלי תמיכה שכזו. אנשים מזמינים אותי לבוא להרצות, עובדים איתי במקביל על אופציות פרסום בפלוג וגם משלמים מרצונם לפלוג וכך זה מסייע להחזיק את כל העסק הזה.
כמו כן –
ישיבת הממשלה תהיה גם ללא שר המדע!
והחלל
כל השרים שתיארת, ינכחו גם ינכחו בישיבת הממשלה – שכן ראה”מ מכהן בכל המשרדים הללו. האנשים שהחזיקו בהם קודם, פוטרו, פיטוריהם נכנסו לתוקף, ולכן ברור שלא ינכחו בישיבה – גם השר לשעבר אברשה שריר לא ינכח, את יודעת…
אף אחד לא התעלל בקרנית פלוג. תפקיד נגיד בנק ישראל אינו שייך לה מתוקף זכות אבות, ולגורמים הממונים יש כל הזכות שבעולם להחליט שהם מעדיפים אחרים על פניה. העובדה שבסוף נהגו ברפיסות ונכנעו ללחץ למנות אותה, היא כמובן לא לזכותם של ביבי ולפיד – אבל שוב, אין להם שוב חובה למנות אותה, ואי-מינוי שלה, בוודאי אינו התעללות.
חוק ההסתננות הוא כמובן לא מצב של “כליאת אנשים ללא בירור מצבם”, אלא מעצר אנשים שחצו גבול באופן לא חוקי, מבלי לגרש אותם באופן מיידי, כפי שהיה ראוי ונכון (וכפי שמדינות מערביות אחרות עושות כל הזמן). החוק החדש, שהוא גירסא רופסץ של החוק הקודם (שגיאה חמורה שיש לקוות שתתוקן באמצעות פסקאות התגברות שיאפשרו טיפול הוגן והומני יותר בבעייה, בכל הנוגע לקרבנותיה האמיתיים – תושבי שכונות המצוקה בת”א, אשדוד, אילת, בני ברק וכד’), ללא התערבות פוליטית של בג”ץ, שיספרו לנו בה על צרכי המסתננים (שלכאורה נמלטו מג’נוסייד מיידי…) למצוא שידוך ותחביבים…
ענישת זועבי הייתה חסרת תקדים מבחינת רכותה ועליבותה. הגברת מקבלת משכורת חצי שנה מבלי לעבוד, כאשר היה מקום לשלול חסינותה, ולהעמידה לדין פלילי על ההסתה החמורה והגזענית שלה נגד שוטר, שכל חטאו הוא שהוא ערבי. יש לקוות שבג”ץ יעשה את הצעד הנכון ויחזיר אותה לעבודה – כדי להזכיר לעם ישראל לקראת הבחירות, מי מבין המחנות הוא היחיד שעשוי לפעול לרפורמה שיפוטית שתעקור את הפוליטיקה מתוך מערכת המשפט (לא שאפשר לתלות בזה תקוות גדולות מדי – העניין הוא שהשמאל בכל מקרה מרוצה מהמצב הקיים ובוודאות לא יפעל לשינויו ולחיזוק הפרדת הרשויות).
צריך לציין שוב שבמרצ אין פריימריס. יש בחירות בתוך מרכז (“וועידת”) המפלגה. פריימריס יש בליכוד, בעבודה, ובבית היהודי. סה טו. בשלוש המפלגות הללו הפריימריס כמובן פגומים, ויש בהם מקום רב לשיפור – אבל כולן דמוקרטיות בהרבה ממרצ ודומותיה, וכמובן שהרבה יותר דמוקרטיות ממפלגות היחיד של החרדים, יאיר לפיד, ציפי לבני (עד שתמצא שריון איפשהו), ליברמן וחלק מהמפלגות הערביות.
אורי אתה מתיש. רחם על הקוראים.
טל, האם לדעתך יש טעם/סיכוי לדרוש עימותים טלוויזיונים בין ראשי המפלגות? אמנם הבחירות אינן אישיות, אך דומה שהבחירות מתאפיינות יותר מקודמותיהן בפרסונליות שלהן, בייחוד במתקפה מתואמת ואגרסיבית (אם כי מוצדקת במידה רבה) נגד ביבי. מה דעתך?
עידו, מכיוון שמעולם לא עלה על דעתי להכריח אותך או כל אחד אחר, לקרוא מה שאני כותב, אנא הרגש חופשי לא לקרוא מה שאני קורא, ולהקל בכך את ייסוריך הקשים…
העובדה שהטקסט שלך לא כלל קללות, היא התקדמות חשובה, ומגיעות לך ברכות על כך.
עימותים הן עסק חשוב ביותר. בעבר ובהווה. כי זה מזקק את ההתמודדות עם שאלות לרגע אחד ואם מי שמנחה את זה שולט במצב ולא נותן לעשות קרקס וגם עושה פולו-אפים, אז זה לעיתים מוציא תשובות אמת מן האנשים וגם שם אותם זה מול זה. כל מתמודד מוביל תמיד שולל את זה וכל מתמודד מזנב או חלש רוצה בכך. אני חושבת שכל יו״ר של כל מפלגה מתמודדת צריך לעמוד בעימות אחד עם כולם. עם זמן שווה לכל הסיעות. במיוחד שיש מצב שמתכנסים להרבה מפלגות שכל אחת בין 10 -20 מנדטים.
השאלה היא איך כלי התקשורת הישראלים, שלדעתי הם מאוד חלשים בקטע הזה, לוחצים על כולם ביחד לבוא לעימות. ואם יהיה נניח יו״ר מפלגה אחד שיסרב להתייצב לעימות שכזה, אז העיתונות כמובן חייבת לדווח ולתעד מדוע לא בא ולמה אינו מעוניין לתת תשובות לציבור הרחב
עימותים הם בסה”כ כלי עבור מועמדים למחזר סיסמאות (במידה ומדובר בעימות הוגן – דבר בלתי אפשרי בישראל), או דרך לקדם מועמד אחד ע”ח משנהו (במידה ומועמד מהימין יהיה טמבל מספיק להשתתף בעימות כזה, במצבה העלוב הנוכחי של התקשורת הישראלית).
מי שרוצה לדעת מה זה עימות במירעו, מספיק שיילך לעימות השני של בחירות 2012, שאותו הנחתה קנדי קראולי מ-CNN שנתנה לאובמה גיבוי על דיווח מסולף שלו בעניין הפיגוע בבנגאזי. קנדי קראולי היא שיא לאובייקטיביות בהשוואה לעיתונאי הישראלי הממוצע, ועל כן אין למועמד ממחנה הימין טעם להגיע לכזה עימות – ובאשר לעימות שהתקשורת תתקוף אותו אם לא יגיע לעימות: אזה פחד. זה בערך כמו שהקרן החדשה תאיים, שאם ישראל לא תיסוג מהשטחים, היא תתחיל לממן עמותות של שמאל קיצוני…
ביום שבו התקשורת הישראלית לא תהיה חלק מגוייס במערכת הפוליטית – יהיה טעם (מאוד מוגבל, כי כאמור, זה בסה”כ דרך לשפוך סיסמאות) בקיום של עימותים.
והריני להכריז על מקום 1 לדמגוגיה אינטרנטית : אורי שום כלום.
חן חן על הברכות, אבל מכיוון שככל הנראה מישהי כאן לא כ”כ יודעת מהי דמגוגיה (לא שזה מונע ממנה להשתמש בה, כמובן), אני אאלץ לציין בצער שהמחמאות אינן מגיעות לי…
אורי- ראשית תודה על הרשות לא לקרוא אותך. אנא בנדיבותך יידע אותי לכשתפוג.
שנית, עניין הדמגוגיה עורר בי סקרנות, על כן מיד ניצלתי את הפריבלגיה האינסופית שלי כסמולני וניגשתי לאתר הטרוריסטי “ויקיפדיה”:
“דמגוגיה היא שיטה לשכנוע והשגת כוח פוליטי המתבססת על פנייה לדעות קדומות, פחדים, אמונות תפלות וציפיות הציבור הרחב – לרוב באמצעות שימוש ברטוריקה ותעמולה מתלהמות ורגשניות, ולעתים קרובות תוך שימוש במוטיבים לאומיים או פופוליסטיים, ואזכור סלקטיבי של עובדות.
המחקר בתחום עמדות ושכנוע בפסיכולוגיה החברתית מראה כי טיעונים דמגוגיים, במקרים רבים, הם יעילים לא פחות מטיעונים בדרכי הגיון; זאת משום שבטווח הארוך האדם אינו זוכר מי העביר את המסר, את מידת אמינותו, או את טיעוניו, אלא את המסר בלבד, ולעתים אף את העובדה כי היו שלל טיעונים שתמכו בו (גם אם הללו היו שטחיים)”.
הסקתי מיד ששירלי היא אכן דמגוגית בקרבנו.
השתכנעתי גם שתגובותיך הנאות נופלות רחוק מדמגוגיה- אתה הלא פאר ההתדיינות והפתיחות. בעניין העימותים הטלוויזיוניים- ברור שתהיה זו דמגוגיה בוגדנית וערבית לדרוש מראשי המפלגות לעמוד זה מול זה ולנהל שיחה עיניינית על אותם נושאים שאנו מסמיכים אותם לנהל עבורנו.
אין צורך להודות לי. אני פשוט חששתי לרגע שאתה שוכח שאין עליך חובה לקרוא טקסגטים שמעייפים אותך, ומתוך דאגה כנה, הזכרתי לך את העניין. אם תחליט שאתה בכ”ז רוצה לקרוא אותי (דבר שאני מעדיף, כמובן), לא יהיה שמח ממני בעולם כולו.
ולעניין הדמגוגיה: היית צריך ללכת עד ויקיפדיה כדי לבדוק מה זה דמגוגיה? לא יכולת פשוט לקרוא את הטקסט שלך, ולהבין לבד? כל הטקסט שלך, שמתקשה להתמודד עם הטענות המאוד-פשוטות שלי בעניין העימותים, הוא דוגמא לדמגוגיה, חלשה ככל שתהיה. אין כל בעייה לדרוש מראשי מפלגות לבוא ולהתעמת באופן ענייני. למרבה הצער, הדבר מצריך תקשורת מאוזנת, שאינה בנמצא…
אוי יו יו. אם כך, להלך אימים על הציבור בכל פוסט של טל זו לא דמגוגיה זו סתם אובססיה.
“להלך אימים על הציבור”? את עד כדי כך חוששת מללמוד דברים חדשים, שבעינייך עצם האפשרות הזו היא דבר מטיל אימה?
בכל מקרה, סחתין על המילה הלועזית השנייה שדחפת מבלי להבין מהי משמעותה.