כל הדיבורים על מפקדי מפלגת העבודה בנמל אשדוד, להלן מפקדי המכולות, והמכרזים הגדולים על שני נמלי ים נוספים, לרבות ריב ענקים עם דמויות כמו אלון חסן, עופר עיני וישראל כץ (סדר חשיבות הפוך) – עוררו באפי ריח של מלח, טעם של דגים וחשק למשהו של פעם (אין לי מושג מהו, אבל מאחר ועשיתי בגרות בימאות ובמסגרת תעודת הבגרות שלי הפלגתי, הפלגתי, הפלגתי וניווטתי, אז כל מי שבעניין של הים, יודע שלפעמים מרגישים שם קצת קטנים וחסרי תובנות)
ובהמלצת מגיב בפייס, שיר הנוסף המתאים עוד יותר לאופן בו מתנהלים העניינים כיום בנמלים (באופן פירטי):