היום, יום א’, 6 באוקטובר, ישיבת הממשלה הקבועה בשעה 10 בבוקר. בין השאר על הפרק: פיגוע הירי הלילה (שבת) בפסגות, קו הרכבת לאילת
בשעות הערב, ככה”נ לקראת 20:00 באוניברסיטת בר-אילן, במסגרת כנס חזון 2020, נאום ראש הממשלה נתניהו. בישראל היום הבטיחו שזה לא יהיה נאום בתחום המו”מ עם הפלסטינים. ובכל זאת, הזדמנות להיזכר בנאום בר-אילן 1. הנה הטקסט המלא כאן. זו אחת הפעמים הבודדת שנתניהו אמר את רצף המילים ‘מדינה פלסטינית מפורזת’. מה החזון של נתניהו לשבע השנים הבאות (כלומר עד 2020) ? מן הליכודניקים הבכירים אני שומעת שהחזון שלו לגבי עצמו הוא להמשיך להיות ראש ממשלה, באמצעות תנועת הליכוד, ולהתמודד ב 2017 על ראשות הממשלה שוב. מה עם חזון מדיני? חזון אפוקליקטי כבר יש, זה אנחנו יודעים.
עוד היום, ה 6 באוקטובר, באותה שעה בערך, אירוע הפתיחה של קמפיין יחימוביץ’ לראשות מפלגת העבודה. בהתחלה, אירוע הפתיחה תוכנן ל 2 באוקטובר (רביעי האחרון), אך נדחה. יש להניח שכל אירועי האו”ם, בליץ התקשורת של נתניהו בארה”ב וכהנה, דחו את הפתיחה למחר, יום א’ ה 6 באוקטובר. בקיר של יחימוביץ’ ובעמוד האירוע הובעה תרעומת ממספר אנשים על קביעת השקת הקמפיין לתאריך ההיסטורי (מלחמת יום הכיפורים על המוני הרוגי היום הראשון) ופעיל אחד אף שלח מייל ובו בקשה לדחות את החגיגות בשל התאריך הרגיש. גם השם של הרחוב בו יערך האירוע, ‘הצפירה’, הזכיר לאותו הפעיל מלחמות ואסונות (על אף שבסך הכל ‘הצפירה’ הוא שם של כתב-עת ציוני מווארשה והרחוב נקרא הצפירה, גם כתזכורת לצפירות הרכבות שחלפו בסמוך פעם). על כל פנים, החוש ההיסטורי המפותח של אותו פעיל/מתפקד הביא אותו לעזוב את המפלגה בשל אי כיבוד כיבוד היום הקשה.
דוברתה של יחימוביץ’ שלחה preview לכתבים עם מידע על האירוע. מלבד יחימוביץ’ חברי הכנסת ברוורמן, בירן, מזרחי, רוזנטל, שמולי, שי ושפיר ישתתפו וידברו באירוע. לא ישתתפו ולא ידברו אצל יחימוביץ’: בר-לב, בן-אליעזר, בר, מיכאלי וכמובן הטריו הלא כל כך מוזיקלי הרצוג, כבל ומרגלית. בר-לב ובר נראים כמי שתומכים בליבם, אך לא רוצים לרדת מן הגדר. בן-אליעזר ומיכאלי, נראים כמי שאינם תומכים בליבם וגם לא רוצים לרדת מן הגדר. לגבי השאר, אתם יודעים.
תוספת: יום א’, בהרצליה, ב 12:30, כינוס חירום של רשימות צעירים רבות מרחבי הארץ. הם מייצגים לטענתם את תלמידי התיכון, החיילים, הסטונדטים, הצעירים והזוגות הצעירים שעוד איכפת להם. על שום מה החירום? לא ברור. אולי כי זו הדרך היחידה למשוך תשומת לב.
יום ב’, 7 באוקטובר (ועד יום ד’ 9 באוקטובר), דיונים בועדת חוק חוקה ומשפט בנושא חוק המשילות. אז בוטלו הדיונים או לא בוטלו הדיונים, התבלבלתם? גם אני.
עוד ביום ב’, שדולת שתי המדינות בניצוחו של ח”כ חיליק בר נוסעת לרמאללה, להיפגש עם חברי פרלמנט פלסטיניים שהזמינו אותו ואחרים לביקור גומלין (אני גם מתכוונת לנסוע, מסקרת את המפגש עבור אל-מסדר). הביקור היה אמור להיערך בראשית ספטמבר ונדחה. האם יתקיים הפעם?
9 באוקטובר, יום ד’, אם אתם במקרה בוושינגטון די.סי. הזדמנות להיפגש עם ה the most influential Jew in the world (כך בהודעת האירוע) שר האוצר יאיר לפיד. פרטים כאן
עוד ב 9 באוקטובר, עמותת ‘שכנים לפיתוח משותף בגליל’ עורכת כנס בסכנין לקראת הבחירות ברשויות הערביות. פרטים על האירוע, כאן. ידברו שם על אתגרים בשלטון המקומי הערבי, התמודדות נשים, ‘מה הקשר מערך כתובות מסודר בישוב הערבי לבין הבחירות’ (החלק האחרון נשמע ממש מעניין) ועוד.
13 באוקטובר, יום א’ הבא, כנס מנהיגות את המחר פורצות קדימה של עמותת כ”ן, לקראת ההתמודדות ברשויות המקומיות. פרטים כאן.
14 באוקטובר, יום ב’, ויצו מארגנים כנס לכל הנשים המועמדות בירושלים. לילי בן עמי, פעילה ירושלמית של מפלגת העבודה, כותבת שייצוג הנשים בירושלים הולך לפחות. במיוחד לאור העובדה ששני המועמדים המובילים, ניר ברקת ומשה ליאון לא שיבצו נשים במקום ריאלי. בהמשך כשיהיו פרטים על האירוע אוסיף כאן.
14 באוקטובר, פתיחת מושב החורף של הכנסת
17 באוקטובר, מלחמת הטיטאנים בירושלים מתקרבת לשיא. אמנם לא עימות, אך ניר ברקת ומשה ליאון ידברו עם צעירים אחד אחר השני ובאותו המקום. אני רוצה שמישהו ישאל את שניהם למה אין אצלם נשים במקום ריאלי ברשימות. מביכים שניהם.
20 באוקטובר, דיון מורחב בבג”צ על סוגית הגז בעניין העתירה של יחימוביץ’, חכ ריבלין ואחרים נגד הממשלה. פרטים כאן.
22 באוקטובר, הבחירות ברשויות המקומיות
31 באוקטובר, כנס ליישום החלטה 1325 של מועצת הבטחון של האו”ם, יערך על ידי שורה ארוכה ומרשימה של ארגוני נשים שכתבו תכנית משותפת ליישום ההחלטה. פרטים על הכנס, כאן.
21 בנובמבר, הבחירות לראשות מפלגת העבודה
* * * * * *
לא קשור ללו”ז פוליטי: קראתי אצל דבורית שרגל (פסקה אחת לפני סוף הפוסט) את תלונותיה המוצדקות על עמוד הפייסבוק של הבלוג שלה. החשיפות הנמוכות, התחושה שמנסים לחלוב ממנה כסף. הדברים שהיא כתבה נשמעים דומים, כמעט זהים לקיטורים שלי. אני פתחתי עמוד לפני כחודשיים והנה הקיטורים שלי: פה (לקראת הסוף) ופה עם בקשה מקוראי הפלוג להזמין חבריהם לעמוד. אולי זה יסייע במעט. אז אם אתם עדיין לא על עמוד הפייס של הפלוג, הנכם מוזמנים.
אני צעיר, חושב שאכפת לי, גם סטודנט, ורשימות הצעירים למיניהם כמו “התעררות בירושלים” ממש לא מיצגות אותי. חפיף.
בקשר לעמוד פייסבוק- באלגוריתם הנוכחי של פייסבוק, לפתוח עמוד מבלי להעסיק אדם שכל תפקדיו לקדם את התכנים, זה כמעט כמו לדבר אל הקיר.
אבל זה כל העניין – לא אעסיק אף אדם בשכר. זה אני ואני ואני לבד לבד לבד. ללא עזרה או הוצאות כספיות. ואם צריך להילחם באלגוריתמים, נלחם בהם בכוחותינו הצנועים.
אם יש לקח שאני לומדתי ממנו מהתנהלות אחרים, כולל שלך הוא שללא שיתוף פעולה בין בלוגרים, שיתופים הדדיים וכו’ הסיכוי “לנצח לבד” את האלגוריתם הוא אפסי.
כמו שאת מוסיפה קיישורים לאתרים אחרים בעמוד שלך, ככה צריך לבקש מאותם אחרים להפנות אליך. לעודד אחרים לשתף פוסטים שלך ולשתף פוסטים של אחרים.
במסגרת ליווי של פרויקט ייעוץ שעשו סטודנטים שלי עבור חברה אינטרנטית, הם גילו שכל הענף בתעשייה שאותה חקרו (במקרה שלהם, מידע רפואי באינטרנט) עבדו בשיתופי פעולה – הפניות הדדיות, השלמה של כלים למשתמש מאתרים אחרים כאשר הם לא סיפקו את הכלים הללו ועוד. כשכולם עובדים אחד בשביל השני, כולם מצליחים להתקדם. אולי זה מרמז על השלב הבא של העיתונות האינטרנטית – עיתון אינטרנטי שאת התכנים שלו משלימים מהרבה בלוגרים מתחומים שונים. לכל בלוגר יש את תחום העיסוק שלו וביחד מייצרים עיתון אחד. גם צריך לצאת מהחשיבה השבלונית של עיתון בפורמט קבוע – אפשר להוציא עיתון שהתכנים היומיים יתבססו על התכנים שיצרו הבלוגרים השונים לאותו יום (מעין עיתון דינמי) והפורמט הקבוע הוא החלוקה לאזורים בעיתון – אזור לפוליטיקה, אזור לתרבות, אזור כלכלה וכו’. ההכנסה מהעיתון לכל בלוגר תהיה בשילוב בין כמות התכנים שנוצרו והתרומה של אותו תוכן לתפוצת העיתון.
אני אמנם מתאר פה סוג של אגריגטור של בלוגים, אבל זה אגריגטור שיוזמים הבלוגרים ולא ספק תוכן כזה או אחר (עיתון שיתופי ולא עיתון בבעלות בודדת).
תחשבי על זה
צודק. היה לי איזה פעילות בכיוון הזה בדיוק כפי שאתה מתאר. בינתיים לא יצא לפועל (ההוא השיג עבודה שם, זו לא פתחה בלוג וכו’)