ישיבת הממשלה הקבועה תתקיים בבוקר ראשון בשעה 10 בבוקר. מעל לדיונים מרחפת החלטת הממשלה (הקודמת) לשחרר 104 אסירים פלסטיניים. השבוע מגיעה לשולחנו של נתניהו הפעימה השנייה בשחרור. הוא הבטיח שיבנה ויבנה כדי להמתיק את הגלולה.
בימין מתארגנים לסערת רוחות סתווית בנושא. ביום ב’, 28 באוקטובר הפגנת שרשרת אנושית סביב מחנה עופר. בחלק העליון של הכרזה: שרי ממשלה מן הימין שהצביעו בעד שחרור אסירים בהתאם להתקדמות במו”מ.
יש לשרי הימין 24 שעות פלוס לפמפם את המסרים שלהם: אסור לשחרר, צריך להמשיך לבנות, כל הסיפור הפצפון הזה עם השלום זה כדי להצדיק את קיומה של שרת המשפטים ציפי לבני ועוד מסרים.
עוד מחר, יום א’ ה 27 באוקטובר, ישיבת שרים לענייני חקיקה. החוקים שעל סדר היום מפורטים כאן.
הצעות חוק שכדאי לשים אליהן לב: יריב לוין (ליכוד)- חוק התורמים למדינה שהוא בעצם חוק זכויות יתר ליהודים. כי המיעוט הדרוזי, לדוגמא, למרות היותו תורם למדינה כבר עשרות שנים ממשיך להיות מופלה לרעה, עיסוואי פריג’ (מרצ) הצעת חוק חובת פרסום בערבית בגופים ציבוריים, אורית סטרוק (הבית היהודי), הצעת חוק יסוד נשיא המדינה, שחרור מחבלים, שמטרתה להגביל את סמכות נשיא המדינה לתת חנינות ועליזה לביא (יש עתיד) – הצעת חוק הנגשה ושימוש בנתונים מגדריים
להצעת החוק האחרונה קיבלתי המחשה לפני כמה ימים כשניסיתי להבין מן האקסל הידוע לשמצה של משרד על הפנים, כמה נשים נבחרו למועצות. מעבר להיותו של האקסל בלתי קריא, כמובן שלא נכלל שם פריט המידע הבסיסי האם מדובר ב”מועמד למועצה” או ב”מועמדת למועצה”? כמה זה קשה לספק לציבור מידע מגדרי?
בהמשך השבוע:
יום ג’, 29 באוקטובר, ועידת ראש הממשלה לשותפות וצמיחה של המגזר הערבי באוניברסיטת תל-אביב דוברים: ראש הממשלה נתניהו, שר הכלכלה נפתלי בנט, שר האוצר יאיר לפיד, השר פירון, השר אריאל וגם בהופעת פתיחה ציבורית ראשונה: ד”ר קרנית פלוג. פרטים כאן.
29 באוקטובר, כנס מאבק בגזענות עם שלל דוברם מעניינים (רחלי איבנבוים, ג’עפר פרח). פרטים כאן
30 באוקטובר, כנס שיכול להיות מעניין, דיני מקרקעין והמשפט הבינלאומי ביו”ש. הנואם המרכזי: השר אורי אריאל. לפי זה, אני מנחשת שהתימה המרכזית של הספר תהיה פיתוח משפטני של דיני המקרקעין א-לה-דוח אדמונד – ישראל אינה כוח כובש בגדה – לוי?
31 באוקטובר, אירוע המרכזי של קמפיין ח”כ הרצוג לראשות העבודה. הפרטים כאן.
עוד ב 31 באוקטובר, כנס ליישום החלטה 1325 של מועצת הבטחון של האו”ם, יערך על ידי שורה ארוכה ומרשימה של ארגוני נשים שכתבו תכנית משותפת ליישום ההחלטה. פרטים על הכנס, כאן.
5 בנובמבר סיבוב שני ברשויות המקומיות. שווה מעקב: הרצליה, פתח תקווה, יהוד
6 בנובמבר, הכרעת הדין במשפטו של אביגדור ליברמן
7 בנובמבר, כנס שאין ללכת אליו. רצוי אף לא לסקר. אני שמה פה בשביל ה Shaming שלהם:
9 בנובמבר – 12 בנובמבר הכינוס השנתי הגדול של הארגונים היהודיים של צפון אמריקה, הידוע בכיוניו ה GA. זהו אותו אירוע שלכבודו ראש ממשלת ישראל נוסע קבוע לארה”ב. פעם בחמש שנים, מתכנסים בירושלים וכך רשימת הדוברים מקרב בכירי הממשל הישראלי ארוכה. נתניהו, פרס, בנט, לפיד, סער, יחימוביץ’ ועוד ועוד. לזכותם יאמר, שמהצצה בתוכניה, יש שם מלא מלא נשים דוברות.
11 בנובמבר, כנס אגודת העיתונאים באילת. יש להניח שבדיוק כמו בשנים קודמות הפוליטיקאים יציפו את המקום. אני גם מתוכננת
21 בנובמבר, פריימריז לראשות מפלגת העבודה, כ 50 אלף מצביעים בפוטנציה (שיעור השתתפות: חצי במקרה הטוב?)
אמרי לי טל, אין לך איזה רעד קל במקלדת כשאת מציגה החלטה לשחרר המוני רוצחים כדבר השפוי והנכון ואת מתנגדיה כסרבני שלום מניאקים בתור הנחה מובלעת ומובנת מאליה?
אותו הרעד שיש לשרי הימין הבכירים וראש הממשלה (וסלח לי על ההשוואה,קטונתי, כמובן). כמה שרועד להם, כך רועד לי גם במקלדת.
ולא רועד לך כשאת כותבת שאסור ללכת לכנס כי הדוברים הם גברים ? תחשבי שבכנס שכל הדוברים הם דוברות מישהו אכתוב “בושה, אסור ללכת”, זה באותה רמה, שוביניזם נשי מגעיל וטהור.
איזו תשובה עניינית…
בא יובל ושואל שאלה פשוטה נורא: 104 רוצחים אלימים משתחררים ומוצגים כגיבורים בידי אלה שאת רואה פרטנרים לשלום – ולא עוברים בך אפילו קמץ של תהיות שמא הבעייה אינה דווקא באלה שחושבים שרוצחים אלה כן צריכים לרצות את עונשם, כפי שקבע ביה”מ? ומה את עונה? “הם התחילו”…
מבלי להסיר קמצוץ מהאחריות של ביבי וממשלתו, מלבני ועד בנט, מותר היה לצפות מעיתונאית שמסקרת את הנושא, שגם אם היא תומכת בשחרור הרוצחים, שלא תתחבא מאחורי המלים המכובסות “אסירים פלסטיניים”. מדובר בעשרות רוצחים, שהמשותף לכולם הוא שפגעו בדם קר באנשים חפים מפשע, לכאורה בשם אידיאל לאומי.
אוי, העברית, העברית! ודווקא אצל אנשי הימין הדתי המתהדרים בקשר האורגני שלהם למקורות ולמסורת! במודעה על הכנס להשקת הספר על “דיני מקרקעין ביהודה ובשומרון” של “מרכז אדם ואדמה” הספר מוצג כ”פרי הביכורים הראשון” של עבודת המרכז.
ובכן, פרי ביכורים הוא-הוא הפרי הראשון! לא יכול להיות עוד פרי ביכורים שלא יהיה ראשון. זוהי הכפלה מיותרת, כמו “לחזור שנית” או “לסגת לאחור”.
הצרימה הסגנונית המכוערת נובעת מחוסר רגישות למשמעויות המילים , מתאוות ההפרזה כדי להגדיל ולהאדיר את הביטוי המקורי בעוד שמות-תואר ומאובדן היכולת להתבטא בצורה חסכנית.
סופרי המקרא, ששיכללו את אמנות הקיצור לשיאים ספרותיים והגותיים שאין כדוגמתם, היו לבטח חשים בצרימה.
למעיר דורון ארזי
אם נחלק את את שושנת הרוחות לשני חצאים כשקו מזרח מערב הוא קו החצי הרי כל תנועת נסיגה יכולה להיות בתחום של מאה ושמונים מעלות ולכן יש להגדירה בכיוון.
לכן נסיגה לאחור אינה חזרה אלה הגדרת כיוון.