הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
שבוע מורכב ולא פשוט עבר על כוחותינו. למעט פוסט אחד, באתר הארץ לא הצלחתי להביא את עצמי לכתוב מאז יום שלישי ה 23 באפריל שאז התחילה פרשת רוזן להתגלגל. לא כתבתי בנושא הזה ולא בעניינים אחרים (היה משהו עם יוזמת השלום השבוע? היתה איזה פגישת טייקון ופוליטיקאי בכיר שרוצה להיות ראש הממשלה?).
עם הקוראים הקבועים הסליחה.
מחר, יום א’, ה 5 במאי, אני מרצה בפורום סגור בנעמת על שימוש ברשתות חברתיות בפוליטיקה, תוך דגש על הקשרים פמיניסטיים. ההרצאה נקבעה לפני זמן רב, הרבה לפני פרוץ פרשיית רוזן. זה קורה, לפעמים, שאירועי הלו”ז הפוליטי מצטלבים עם הלו”ז האישי. הפעם זו יותר מהצטלבות, אני גם מרצה וגם אחת מחושפות הפרשיה, תוך שימוש בכלים החברתיים. על כל פנים, הציבור הרחב אינו מוזמן, סתם ציינתי זאת פה כדי לספר מעט ממה שעובר גם עלי בתוך התמונה הגדולה.
ביום ב’, ה 6 במאי, הועדה לקידום מעמד האישה בראשות ח”כ עליזה לביא (יש עתיד) תקיים דיון בהטרדות מיניות בארגוני התקשורת. כבכל יום ב’, אני אמורה להיות בכנסת בעצמי והפעם: כדוברת? כמאזינה? כמדווחת בפלוג? לא בטוח שאני יודעת.
ובכלל, השבוע של הועדה למעמד האישה נראה מאוד עמוס וסוער: ביום ג’, ה 7 במאי, דיון בנושא הסדרי התפילה בכותל, ביום ד’, ה 8 במאי, ההשלכות המגדריות של נושא השוויון בנטל, בהשתתפות השרה לימור לבנת, האישה היחידה החברה בועדת פרי (אשר אליה הוכנסה ושולבה לא לפני שהציבור דרשה שתשב שם גם אישה).
חזרה ליום ב’, ה 6 במאי, ועדת השרים לענייני חקיקה, בראשות שרת המשפטים ציפי לבני תתכנס. אחת מהצעות החוק שעל הפרק, “חוק רותם” להגברת המשילות אשר הונחה על ידי דוד רותם (ישראל ביתנו), המשמש במשך למעלה מ 4 שנים את תפקיד יו”ר ועדת חוק, חוקה ומשפט. ההצעה, שמתיימרת לשפר את המשילות, כוללת העלאת אחוז החסימה ל 4% (מאוד בעייתי, במיוחד כלפי מיעוטים, ארחיב בפעם אחרת), הגבלת מספר השרים ל 19, כולל רה”מ ומספר הסג”שים ל 4, הגשת הצעות אי אמון ברוב של 61 ח”כים לפחות תוך הצעת מועמד חלופי לראשות הממשלה ועוד.
עוד ביום ב’, בתל-אביב, מסיבת העיתונאים של ח”כ ניצן הורביץ בה יודיע על התמודדות על ראשות העיר. יהיה צפוי מראש (אם כי לבטח מעניין), ואני לא אגיע כיוון שאהיה בכנסת. עיתונות מקומית, זוהי שעתכם. האם ח”כ הורביץ יעזוב את הכנסת? או שיחזיק בתפקיד במקביל למקרה שיפסיד? על כל פנים, עיריית תל-אביב היא אולי המקום האחרון בישראל בו הויכוח על הכוח הפוליטי הוא בין השמאל (מרצ) למשהו שפעם היה שמאל וכיום מכנה עצמו מרכז (העבודה). אני מנסה לחשוב על עוד זירות כוח בהן השמאל מתמודד עם שאריות השמאל, ועלתה במוחי רק זירה אחת כזו: ההסתדרות.
כמו כן, בחיפה, ביום ב’, ‘דיפלומטיה ציבורית במבצע עמוד ענן’, בו ידברו על ניהול שדה התקשורת, בעת מלחמה. ח”כ שאול מופז (קדימה) בין הדוברים. פרטים כאן.
ביום ג’, ה 7 במאי, לכבוד יום ירושלים, חברי הליכוד ביתנו עולים להר הבית כדי לתקוע בשופר ולקרוא הר הבית בידינו. “בתקופה שנאסר על סגן יו”ר הכנסת, ח”כ משה פייגלין, לעלות להר הבית בהוראתו הישירה של ראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו, נקראים אנו פעילים מרכזיים וחברי תנועת “הליכוד-ביתנו”, להפגין ריבונות יהודית על ההר ולעלות בטהרה!” הם כותבים בפרטי האירוע.
יום ג’, 7 במאי, 19:00 בתל-אביב, ארגון העיתונאים מתכנס לדון ב’תקשורת מוטרדת: כנס על אלימות מינית במערכות התקשורת’. פרטים כאן.
השבוע, אם איני טועה, אמור להתפרסם דו”ח מבקר המדינה, כולל פרק (כך דווחתי באמצעות המייל על ידי אחד מקוראי הפלוג) שיעסוק באי התמודדות המוסדות האקדמיים עם תופעות ההטרדות המיניות. לאור פרשיית רוזן, הגיבה התאחדות הסטודנטים בקריאה לנשים שהוטרדו לבוא ולדווח תוך הצפת רשימת הממונות על הטרדות במוסדות. הפרטים כאן.
עוד השבוע (החל ממחר, יום א’): ראש הממשלה בנימין נתניהו יוצא לביקור ארוך וחשוב בסין. על פי ההודעות הרשמיות, הדגש הוא כלכלי, אבל לקשרים עם סין יש חשיבות עצומה בהקשר האיראני. נעקוב אחר הכתבים המדיינים.
יום ב’, 20 במאי, התנועה לחופש המידע עורכת את הכנס התשיעי שלה במכללה למנהל, בראשון לציון. פרטים על האירוע, כאן. משתתפים: מבקר המדינה לשעבר, מיכאל לינדנשטראוס, ח”כ מיקי רוזנטל, ויו”ר התנועה, רביב דרוקר.
אם יש לכם מידע נוסף על לו”ז פוליטי לשבוע הקרוב (ושפספסתי כאן) אפשר להעביר לי למייל או בתגובות tal@eyaltal.com
* * * *
כמו כן, זה הזמן להזכיר את עמוד ‘הפלוגה המסייעת’ – מדור מחפשי העבודה הפוליטית של הפלוג. אם טרם מצאתם עוזר פוליטי או רוצים להחליף את הקיים או להסתייע באנשים לקראת הבחירות המקומיות – זה המקום.
ההצעה להעלות את אחוז החסימה ל4 אחוזים אינה בעייתית יותר מההצעה להעלות לכל מספר שהוא מעל ה0.8% שדרושים כדי להכניס מנדט בודד לכנסת. אין שום ייחוד ב4 אחוז או ב3 אחוז או ב14.654 אחוז…
גם הטענה כאילו ההעלאה של אחוז החסימה תפגע במיעוטים, היא לא בהכרח נכונה. אם יועלה אחוז החסימה, מן הסתם יכונן בלוק אד-הוק של המפלגות הערביות (אלה שאת מתעקשת שיש ביניהן הבדלים אידיאולוגיים עצומים כ”כ עד שאחמד טיבי הצליח לדלג בקלילות בין שלושתן לאורך השנים…), והן יכולות דווקא להתחזק…
בבחירות בת”א יתמודד השמאל הקיצוני מול השמאל המתון. התופעה קיימת לא רק בהסתדרות, אלא בראש ובראשונה בתקשורת, שם מגיחים מדי פעם שרידיו המותשים של השמאל המתון ומתרעמים על הנזילה המתמדת שמאלה בקרב הקבוצה השלטת בברנז’ה…
בכל מקרה, ברוך שובך. המאבק בהטרדות מיניות הוא בהחלט חשוב וראוי.
הפמיניזם המודרני הינו יהיר ומתבסס בעיקר על שנאת המין הגברי כשרוח הסוציאליזם הקומוניסטי, הפציפיזם והשיוויון המוחלט מנפחים את מפרשיו המתבלטים בצעקניות. זוהי דעתי בנוגע לכל אחד מעקרונות הפמיניזם המודרני (פמיניזם אשר מציע דרך חיים וניהול): הקומוניזם (סוציאליזם קיצוני) הוא אשליה. לעולם לא יהיה שיוויון מכיוון שרוח האדם חוטרת לתחרותיות והשקעת האדם במעשה ידיו נובעת מהרצון להתקדם – כאשר נכפה השיוויון לא יהיה לאדם אינטרס להשקיע במעשה ידיו. על כן ניתן לראות בברור כיצד הקומוניזם בברית המועצות קרס בעוד הקפיטליזם האמריקאי שיגשג. יש צורך בגופים השומרים על זכויות העובד אך יש להציב גבול לסוציאליזם. טעות נפוצה בקרב הסוציאליסטים / ות היא שהטיקונים הם אוייב העם ושיש לקחת את המיסים רק מהמעמדות העשירים ולהפחית את המיסים למעמדות החלשים ועם כספי המיסים לתרום למעמדות החלשים. הטיקונים לא ישבו בשקט, הם יעברו למדינות אחרות. המדינה צריכה להתחרות בהצעות של מדינות אחרות לחברות הענק על מנת שאלו ישארו כאן. אי אפשר לסמוך על העשירים שיממנו את הצרכים הסוציאליסטים של העם. על כן מה עושים ראשי הממשלה אשר מוכרכים לרצות את הסוציאליסטים הצעקנים? מאיפה יקחו את הכסף עבור ההטבות הסוציאליסטיות כאשר אי אפשר עוד להוציא כסף מהטייקונים? חייבים לקחת גם מפחות עשירים וגם מעוד פחות עשירים. נכון הם נקראים מעמד הביניים. וזה המצב שאנו נמצאים בו היום. מצב שבו תקציב המדינה קורס תחת הנטל הסוציאליסטי שבו ישנם וועדי עובדים חזקים אשר סוחטים את המדינה וחברות מדינה (לא מופרטות) אשר פועלות בצורה לא יעילה. הפתרון הוא להפריט את כל החברות, ולהעביר את כולן לידיים פרטיות על מנת ליצור תחרות ויעילות, להגביל את וועדי העובדים הסחטניים ולהפסיק את הרחבת הגירעון עם מתנות סוציאליסטיות. נכון צריך גם ליעל את הצבא, לצמצם את הבזבזנות, למנוע ניצול עובדים דרקוני וכמובן לחתוך את צינור האספקה החד קיווני לחרדים (שלא מחזירים כלום למדינה). זהו לגבי הקומוניזם שלכם. לגבי שנאת הגברים – לא כל גבר הוא עבריין. צורת החשיבה הגברית שלפעמים נראת לנשים כאגרסיבית ואלימה היא לאו דווקא לא נכונה. (כמובן שלא בכל מצב אך לפעמים יש צורך בחשיבה כזאת). בוא נפוצץ כאן בועה: הפמיניסטיות הן לא כלכך חכמות כמו שהן חושבות כי מאוד קל לדבר על שיוויון ואחווה אך זה לא שזה קשה ליסם זה פשוט בלתי אפשרי. אתן לא מבינות בכלכלה ולא מבינות בהיסטוריה פוליטית מדינית או צבאית וכל מה שיש לכן זה רגש, רגש של גאווה נשית, של שנאה כלפי גבריות ורגש של רצון להשתחרר ממנה ולהיות חופשי. ההיסטוריה מלמדת שהנסיון והידע עדיפים על אותו רגש והיו לפניכן כבר הרבה תרנגולות עיוורות שיודעות לצעוק וללכת אחרי הרגש. לכו לעבוד! (רמז – לכתוב בלוג או להיות פעיל ומוחא חברתי זה לא עבודה). עכשיו לגבי השמאלניות הפציפיסטית – זה יפה ונכון עד שמגיעים למלחמה נגד דת תוקפנית כמו האיסלם. שם להיות טוב לצד השני לא עוזר כמו שאתן יכולות לראות מתוצאות ההתנתקות. בסיס טרור הוקם על שטח שהעניקה מדינת ישראל לאויבה. זהו תהנו. ושוב לכו לעבוד. קשקשניות.