הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
מוצ״ש 26 במארס
קאוקסס במדינות מערב במפלגה הדמוקרטית בלבד: וושינגטון, אלסקה, הוואי (לפי התקשורת האמריקאית, הציבור במדינות האלה נוטה לסנדרס)
יום א׳, 27 במארס
ישיבת הממשלה. סדר היום לישיבה לא מופיע (כרגע) באתר. האם בין השאר אמורים לדון בהסרת החיסיון מעל קצא״א?
ישיבת ועדת שרים לחקיקה, עם פירוט החוקים הבאים.
דיוני ועדת השחרורים בנושא קצב. (האם ינוכה לו שליש?)
כנס BDS במכללת הדסה בירושלים. משתתפים: ח״כ מייקל אורן, אנשי ארגון ג׳י סטריט, פרופ׳ אריה אלדד, אנשי מולד ועוד. פרטים כאן.
יום ב׳, 28 במארס
ועידת ידיעות אחרונות בנושא המאבק ב BDS. בהשתתפות נשיא המדינה ריבלין, השר לבט״פ ארדן, שר החינוך בנט, יור האופוזיציה הרצוג, ח״כ יאיר לפיד ועוד. הכוכבת מחו״ל: רוזאן בר. פרטים מלאים, כאן.
במליאת הכנסת (אחרי 18:00) הצבעה בקריאה ראשונה בחוק הדחת ח״כים. מכיוון ומדובר בתיקון לחוק יסוד, על הכנסת להצביע ב 61 לפחות בעד התיקון. אם אני זוכרת נכון (ויתכן שטועה, ואתקן בהתאם) מבין המתנגדים לחוק היו גם ח״כ בצלאל סמוטריץ׳, וסיעת יש עתיד. אביגדור ליברמן הודיע שיתמוך בחוק. בכל מקרה, מדובר רק בקריאה הראשונה.
יום ג׳, 29 במארס
סגנית ראש ממשלת סין מגיעה לביקור רשמי בישראל (תיפגש עם ראש הממשלה, הנשיא ריבלין ועוד)
יום ד׳, 30 במארס
יום עבודת המליאה האחרון בכנס החורף. הקואליציה תנסה לדחוף ולהעביר עד ליום זה מספר חוקים כגון חוק הדחת ח״כים, חוק וי 15 (שרת המשפטים קברה את החוק הזה בועדת שרים), ועוד. מה יהיה אם החוקים לא יעברו? יסיימו את כנס החורף בעיקר בדיבורים ועם מעט מעשים?
14:30, אולם ירושלים בכנסת, יום עיון של הבית היהודי בנושא נוער בסיכון במגזר הדתי. ישתתפו וידברו נפתלי בנט, שולי מועלם, בצלאל סמוטריץ׳ ופסיכיאטרים/ות מומחים/יות.
יום ה׳, 31 במארס
כנס דיפלומטיה דיגיטלית של המרכז הבינתחומי עם נציגים של משרד החוץ הישראלי, דיפלומטים אמריקאיים, אירופאיים ועוד. פרטים כאן.
כנס פוליטי דו-מפלגתי ליכוד ועבודה לשילוב עולי צרפת בישראל עם הח״כים חיליק בר ושרן השכל. פרטים כאן.
5 באפריל
פריימריס בויסקונסין
8 באפריל
קאוקסס בקולרדו, רפובליקנים בלבד
10 באפריל
ח״כ שלי יחימוביץ מציינת עשור בכנסת ויום הולדת. פרטים על האירוע, כאן.
13 באפריל
הכנס השלישי של התנועה הליברלית החדשה (מנסים להחיות את נוכחותם בתוך הליכוד או בתוך הימין). פרטים כאן.
14 באפריל
ועידת אצבע הגליל, בהשתתפות שר האוצר. פרטים כאן.
17 באפריל
הרמת כוסית לפסח בליכוד בנוכחות ראש הממשלה נתניהו. 18:30 כפר המכביה.
19 באפריל
פריימריז במדינת ניו יורק (המון צירים)
יום ו׳, 22 באפריל
ליל הסדר
26 באפריל
פריימריס בדלוואר, מרילנד, רוד איילנד, פנסילבניה, קונטיקט
22 במאי
היום הראשון של כנס הקיץ של הכנסת.
לBDS יש הצלחה אחת בולטת והיא מתן פרנסה בשפע להרבה יהודים.
כדאי להוסיף ללו”ז את פרשת החיסול הראוי של המחבל בחברון. צמד הביטחוניסטים המלהגים ביבי/בוגי הדליקו אש גדולה ברשת כשהתגייסו בחדווה לקמפיין של בצלם כשהם (ויועציהם?) שכחו כבר את פרשת “דוד הנחלווי”.
הנזק העצום שגרם החיסול המצולם של המחבל ליחסי החוץ של ישראל כבר נותן את אותותיו. וזה מה שמצא תחקירן הדיילי מייל הבריטי ( http://www.dailymail.co.uk/news/article-3510827/Revealed-UK-aid-funds-TERRORISTS-budget-cuts-12bn-taxes-splurged-foreign-hand-outs-militants-killers-Palestinian-palaces-jobs-don-t-exist.html ):
Amjad Awad (pictured) and his cousin Hakim Awad killed Ehud and Ruth Fogel and their three children in their West Bank home in 2011. They have been getting foreign aid since they were convicted for life
Abdallah Barghouti, Hamas bomb-maker, was sentenced to life after attacks in Jerusalem and Tel Aviv. He has been given £106,000
Money for nothing: The unemployed collect ‘salaries’ in Gaza for jobs that don’t even exist
גם אני הופתעתי שהפוסט לא כולל עדכונים בנוגע ללינצ’ים החדשים (הלוחם שחיסל מחבל לא-ממנוטרל, סגן השר בן-דהן וכמובן, אהוד יערי).
שלושת הלינצ’ים החדשים הם אמנם משעממים וחסרי ייחוד, בכל הנוגע לתוכן, הסגנון ורמת האמינות הנמוכה (להבדיל מרמת הרוע הגבוהה), אבל בכ”ז הם מלמדים על גיוון מרשים:
1. הלינץ’ נגד לוחם מצטיין בן 19, שאמנון “מלחם הוא ממשפחה נורמטיבית” אברמוביץ’, עדכן אותנו לגבי פוסטים של בפייסבוק, הוא עניין קליל, ולא פלא שגם צבועים מימין הצטרפו בתחילה לעדר העיתונאים הגזענים שרדפו לוחם, תוך הזנחת העובדה של גל הטרור וכל השטויות הללו…
2. הלינץ’ נגד בן דהן גם הוא עניין קליל למדי עבור העדר: מדובר במזרחי, דתי, ממפלגה ימנית – הוא למעשה אשם מהרגע שפקח עיניו בבוקר. ההתבטאות הלא מוצלחת שלה, היא כולה בכוונה חיובית (שאין דרך להסתירה, ולכן גם היא מוצגת כזענות ע”י אלה שיבקרו בכפר קאסם בשום “דו קיום”, אבל לא יידעו איך להגיע למשואות יצחק, שליד אשקלון…), להבדיל מיציאות מכוערות שכל מטרתן הכפשה, שלא מעוררות לינץ’, מכיוון שנאמרו/נכתבו ע”י אנשי שלומנו. למעשה, באותה צורה שמייחסים ללוחם ולבן דהן גזענות, ניתן לטעון שהרדיפה שלהם היא בגלל שהם מזרחיים. זה אולי לא נכון – אבל הרדיפה שלהם מבוססת על שקר גדוןול בהרבה, וזדוני בהרבה.
3. הלינץ’ באהוד יערי הוא המצחיק מכולם, והפחות מזיק מכולם. אהוד יערי הגיב לדברי שטות של מישהי שפתחה את הטקסט האווילי שלה, במשהו בסגנון “נכון שכולם גברים בלה בלה בלה”, ובכך הבהירה בעצם שאי הסכמה עימבה, היא שובניזם מהסוג הגרוע ביותר, שנובע רק מכך שנשים מודרות מדיונים ביטחוניים-מדיניים. זו גישה טובה מאוד לכל דוברי שטויות ושווה לנדב אייל, למשל, לאמץ אותה (“אני יודע ששונאי חובשי משקפיים יתקפו אוטתי על דבריי כעת, אבל…”). התוכן של דבריה של דנה וייס היה מביך כ”כ שאי אפשר שלא להתפעל מכך שמראש הכווינה את ההתגוננות שלה לכיוון המגדרי: רק מי שיודע שאין לו מושג ירוק בנושא שעליו הוא הולך להרצות, דואגד מראש לאליבי מונפץ כ”כ.
דבריה של וייס על מתונים קיצוניים וכך שהאסלאם לא גרוע יותר מהנצרות והיהדות בכל הנוגע לטרור, ושאין בסיס דתי לגל הטרור הנוכחי, הם לא רק דוגמא מפוארת לבורות של הדוברת, אלא גם ליכולת המדהימה של העדר לדקלם בעקביות שטויות מתורגמות מחו”ל, שמספיק לצאת לרחוב ממוצע בישראל, כדי לדעת כמה הם נטולי קשר למציאות.
צר לי על אהוד יערי, שרק לפני שבועיים התגייס להגנת המיסיון של אחיו, עורך לשוני, לשכתב טקסט של ספר לימוד באזרחות, מהפן הפוליטי שלו. הוא כ”כ קיווה שהחבר’ה יפרגנו לו על ההתגייסות למחנה הנכון (אחרי כמה וכמה יציאות כושלות לכיוון הפאשיסטי שלא מגלה אמונה עיוורת בשלום האמיצים), ולמרות שהיה צריך להבין מהניסיון הכושל של רוני דניאל (שניסה להחניף למחנה עם השטות האדירה בנוגע למחבלים הרחמנים שרצחו את איתם ונעמה הנקין ז”ל), שהעדר לא צריך חוזרים בתשובה בפריים טיים, כשיש לו מספיק מאמינים אורגינל.
התקשורת שלנו מכה שנית. כמה טוב שיש רשתות חברתיות, כדי לראות כמה אתם מנותקים..
משווה ומעלה – היכנע של הימנונים.
השרה רגב התקפלה: ההצגה “הזמן המקביל” תימשך
http://e.walla.co.il/item/2946707
אכן, ימים של הצלחה לקמפיין הלינצ’ים של העדר: בנוסף למירי רגב (שקופלה ע”י האיום העלוב שבג”ץ יראה לה מה-זה), החליט היום בג”ץ להתערב גם בענייני פרוצדורה של מתווה הגז.
תכלס, לרגב ולביבי אין למי לבוא בטענות מלבד לעצמם – הנכונות שלהם להעלים עין מהצורך ברפורמה בממסד הלא-נבחר שמשמש כערכאת ערעור עליונה לרצון הבוחר, פשוט התפוצצה להם בפרצוף. מהבחינה הזו, כל סטירה שהם חוטפים, רק מגדילה את הסיכוי שהם ייאלצו לעשות משהו בסופו של דבר. חוק יסוד השפיטה, ההרכב האבסורדי של הוועדה לבסחירת שופטים, וכל השיטה העקומה הנוכחית, כולם צריכים לעבור שינוי. כל פסיקה כזו של בג”ץ, רק מקרבת את ההפנמה של ראש הממשלה ההססן והמבוהל, שאין ברירה.
אז עכשיו אתה מזמין מטל טורים כדי שיתאימו לתגובות שלך? חלש…
אני רושם לך עוד יציאה חלשה בניסיון לרדת על הסתומים (= אלה שלא מסכימים איתך): כפר קאסם גדולה פי 30 ממשואות יצחק, בערך כמו היחס בין פתח תקוה לעילוט.
בסוף הצלחת ללגלג לא רק על דנה וייס אלא גם על אהוד יערי, מילא היא עם ההורמונים אבל אצלך אפילו הגבר גבר יערי כל כך פחדן שהוא מסתיר את דעותיו האמיתיות כדי לנסות להתחבב על השמאלנים בתקשורת, וכל כך טיפש שהוא לא מבין שזה לא יעזור לו. היה צריך לשאול אותך קודם, לא?
מכל הטקסט חסר המשמעות הזה אפשר לקחת שהלכת לויקיפדיה וגילית שיש כפר ערבי בשם עילוט. גם זה משהו.
1. אתה בכלל לא מכיר אותי.
2. רואים שאתה לא טיפוס של כדורגל (ישראלי).
1. הטקסט שלך היה כרטיס ביקור מהדהד. לא מדרש יותר מזה בכדי להכיר את מה שיש מאחוריו…
2. אני מודה שזה לא כבוד גדול להיות בקיא בכדורגל ישראל, אבל בעוונותיי, אני מתעניין גם בזה (מה שגורם לי עוגמת נפש מדי שנה כשאני רואה את ההתבזות התורנית באירופה). אם אכן בגלל שאתה עוקב אחרי הכדורגל, ידעת שבעילוט נמצא האצטריון של אחי נצרת, הרי שזו סיבה מצויינת עבורך להמשיך לעקוב.
1. כן, מישהו שלא מסכים איתך חייב להיות מטומטם שלא יודע איפה הוא חי (ורחמנא ליצלן אפילו לא יודע להגיע למרכולית של משואות יצחק בלי מפה, הטמבל). בטח גם ניחשת שאני מקבל כסף מהאיחוד האירופי?
2. זה בסדר, פעם הבאה אני אביא אתגר מפוטבול או משהו שאתם יותר מתמצאים בו שם.
1. אין לי מושג אם אתה מקבל כסף ממישהו בעבור הבעת דיעותיך וידיעותיך – אבל אם ישנו פראייר כזה, אז קבל ברכותיי. והתפעלותי.
2. פוטבול זה טוב, אבל אני קצת מתמצא גם בזה. תביא הוקי קרח או בייסבול, ואני מבטיח לך שתצליח להתקיל אותי.
אני שם לב בין האירועים של השבוע שהליכוד והעבודה מארגנים אירוע משותף עבור העלים הצרפתיים. זה מעניין. השת״פ בין המפלגות די נדיר. נדמה לי שלא מזמן הליכוד המזין את צעירי העבודה למצודת זאב ולאחר לחץ כבד רק מעטים הגיעו. למה בדיוק על הצרפתים – קהל מאוד ימני עד ימני קיצוני למי שמכיר – הם עובדים ביחד אני אשמח לדעת.