יום א׳, 5 ביוני
אין ישיבת ממשלה.
יום ירושלים. מצעד הדגלים ברחבי ירושלים אשר יסתיים בטקס חגיגי ברחבת הכותל הכולל תפילה ועצרת. המצעד אמור לעבור בתוך הרובע המוסלמי, כאשר המוסלמים מציינים את ימי הרמאדן. עמותת עיר עמים מנסה להוביל מהלך, תוך פניה למשטרת ירושלים, להסיט את מצעד הדגלים כך שלא יכנס לרובע המוסלמי.
עוד בירושלים, ביום ירושלים – מצעד הפרחים של ארגון תג מאיר, המנסים לציין את יום ירושלים בדרך של סובלנות.
11:00 טקס האזכרה לזכר עולי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ בהשתתפות ראש הממשלה נתניהו (הר הרצל)
13:00, ועדת שרים לחקיקה עם פירוט החוקים הבאים (אי הפללת צרכני קנביס של ח״כ השכל לא יעלה השבוע).
19:00 טקס יום איחוד ירושלים בגבעת התחמושת בהשתתפות נתניהו.
יום ב׳, 6 ביוני
נתניהו יוצא לרוסיה: שני עד רביעי, פגישה עם פוטין ועוד. תזכורת: זו היא הפגישה הרביעית של נתניהו ופוטין בששת החודשים האחרונים. נתניהו נסע לרוסיה בספטמבר 2015, לאחר מכן הם נועדו בנובמבר בפריז (בשולי ועידת האקלים) ויום לפני ערב פסח יצא נתניהו שוב לרוסיה. בנוסף, גם הנשיא ריבלין היה בביקור פתע אצל פוטין במהלך מארס (במקום לנסוע לאוסטרליה).
ועידת נדל״ן לצעירים, של ׳הבית האקדמי׳ הרצליה. בהשתתפות: שר האוצר משה כחלון, שר הבינוי יואב גלנט, הממונה על התקציבים אמיר לוי, מנכ״לית משרד המשפטים אמי פלמור, חברי כנסת אורלי לוי, אלי כהן, רועי פולקמן, מנואל טרכטנברג ועוד. פרטים מלאים, כאן.
יום ג׳, 7 ביוני
בכנסת: ועדת חו״ב דיון בהיבטים דמוגרפיים ביו״ש (מספר הפלסטינים? מספר המתנחלים?).
יום הסביבה בכנסת. פירוט הדיונים השונים, בועדות השונות, כאן.
נצרת עילית – בחירות מקומיות לראשות העיר. האם מנכל הכנסת רונן פלוט ינצח ויעזוב את הכנסת (ומי יחליף/תחליף אותו)?
גראנד פינלה (כמעט) של כל הפריימריז: קליפורניה, מונטנה, ניו ג׳רזי, ניו מקסיקו, דקוטה הצפונית, דקוטה הדרומית. ביום ג׳ בבוקר אכין פוסט לקראת יום הפריימריז ולמחרת: סיכומים. הפוסטים על הבחירות בארה״ב יופיעו בפלוג ובמקום הכי חם בגיהנום במקביל.
יום ד׳, 8 ביוני
הרצאה שלי על הבחירות בארה״ב, ׳בית הקלפים גרסת המציאות׳, Funzing. פרטים מלאים, כאן.
יום ה׳, 9 ביוני
הרשימה המשותפת במלאת שנה להקמתה, יום עיון באונ׳ תל-אביב, יום עיון בראשותו של פרופ׳ אמל ג׳מאל מאונ׳ תל-אביב וחברי הכנסת איימן עודה, ג׳מאל זחאלקה, אחמד טיבי, עבד אלחכים חאג׳ יחיא. פרטים מלאים, כאן.
יום ג׳, 14 ביוני
כנס הרצליה ה 16, אשר יפתח בערב הראשון בבית הנשיא בירושלים.
יום ה׳, 16 ביוני
תאריך משוער: נסיעת שר הבטחון ליברמן לביקור עבודה ראשון בארה״ב. על הפרק פגישות בוושינגטון וקליטת מטוסי F35 בדאלאס.
יום ב׳, 20 ביוני
חתונה פרלמנטרית: יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין מתחתן עם אירינה נבזלין.
יום ה׳, 30 ביוני
הבחירות למשמרת הצעירה, מפלגת העבודה. מתמודדות נעמה לזימי (מקורבת ליחימוביץ׳) ויעל סיני (מקורבת להרצוג)
יום ב׳, 4 ביולי
ביקור ראש הממשלה באפריקה במדינות: אוגנדה, קניה, רואנדה, אתיופיה. מבצע אבטחתי מורכב וחריג וגם נסיעה היסטורית, כיוון שלמעט ביקור ראש הממשלה שמיר בקמרון בשנות ה 80 וביקור אשכול ב 6 מדינות אפריקה בשנות ה 60 – לא זכורה נסיעה כזו. שר הבטחון הנכנס, ליברמן, ביקר באפריקה בנסיעה ממושכת (10 ימים), בימים הראשונים של מבצע שובו אחים (אחרי החטיפה, לפני שהתחיל צוק איתן).
יום ב׳, 18 ביולי
היום הראשון של הועידה הרפובליקנית, קליבלנד, אוהיו (נוסעת)
יום ב׳, 23 ביולי
היום הראשון של הועידה הדמוקרטית, פילדלפיה, פנסילבניה (נוסעת)
לא ציינת ש-7.6 הוא יום איכות הסביבה בכנסת, עם דיונים בוועדות, ישיבת השדולה הסביבתית וטקס “הגלובוס הירוק” עם יו”ר הכנסת.
עמותת השמאל הקיצוני “עיר עמים” מנסה, ולא בפעם הראשונה, לפגוע בזכותם של חוגגים ישראלים, לבטא את שמחתם על שחרור העיר העתיקה, וזאת באמצעות שחזור האלמנט של שהלטון הערבי בעיר בין השנים 48 ל67 – של מניעת כניסת יהודים לחלק מירושלים.
עד 2011 מצעד הדגלים עבר דרל שער האריות (ממוקם בצד המזרחי של העיר העתיקה), אך כדי להקל על אבטחתו, סוכם שיתבצע במסלול הטבעי והמתבקש: הליכה דרך רחוב יפו, וכניסה מהשערחים הסמוכים לכניסה הצפון, הצפונית מערבית, והמערבית (דהינו שער שכם, השער החדש ושער יפו), כשמשער יפו יורדים מרחבת הכותל דרך רחוב השלשלת, מהשער החדש עוברים דרך הנוצרי ומתחברים לרחוב השלשלת או לרחוב הגיא, ומשער שכם מגיעים דרך רחוב הגיא.
רחוב הגיא מסמל בחלקו את הגבול בין הרובע הנוצרי לבין הרובע המוסלמי, אבל הוא מהווה נתיב של יהודים בדרכם לתפילה בכותל במשך מאות שנים, ולמעט 19 שנים שבהם יהודים לא הורשו להכנס לעיר העתיקה, זהו הנתיב הרגלי הראשי לכותל לכל מי שמגיע מכיוון צפון.
הקרן החדשה, כדרכה בקודש, מנסה לפגוע בחופש הביטוי, התנועה והפולחן של היהודים – תוך שהיא מגייסת לשם כך חג מוסלמי. מצ’עמם. למה שלא יגוונו קצת?
ארגון “תג מאיר”, אותו כנ”ל. מצ’עמם.
יום עיון על הרשימה המשותפת,בלי אף פוליגמיסט? מה זו האפלייה הזו? מדובר בפלח אוכלוסייה משמעותי מאוד מקרב בוחרי (ונבחרי) הרשימה. תופסק הדרת קוני הנשים לאלתר!
צפוי שבוע מעניין, רצוף אירועי קרן ונתמכיה. מי ייתן והשבוע ייבלמו התהליכים הפאשיסטיים, שבתוך סופ”ש אחד הצליחו להביא למימון של 1.3 מליון ש”ח (מתוך 600,000 שהיו היעד המקורי) למען בניית מבנה בהתנחלות הבלתי חוקית עפרה, שישמ חייל בצבא הכיבוש שנפצע במהלך פלישה לשטח פלסטיני ריבוני ברצועת עזה.
אגב, תרמת?
בתאריך של יום ירושליים חל גם יום פטירתו של שמואל הנביא שמקום קבורתו נקרא על ידי אנשי עיר עמים נבי סמואל. בנבי סמואל נולדה למעשה גם יחידה 101 המהוללת וסיפור שהיה כך היה. בראשית שנות ה50 פעל באזור ירושליים שודד ורוצח בשם מוסטפא סמואלי שהיה אחראי לרציחתם של למעלה מ20 יהודים בטרם חוסל על ידי מארב של מג”ב במרס 56. במאי 53 רצח סמואלי 2 שומרים במושב אבן ספיר. המח”ט של חטיבת ירושליים, מישאל שחם, קיבל הוראה להוציא פעולת תגמול והטילה על אריק שרון שבאותה תקופה היה איש מילואים שהוצב בחטיבה כדי לשמש מג”ד של אחד מגדודי המילואים שלה. שרון פנה לידידו שלמה באום וביחד גייסו השניים עוד 6 לוחמים מצטיינים בוגרי תש”ח שהיו מוכרים להם. ב22 ביולי פשטו השמונה על ביתו של סמואלי בנבי סמואל. סמואלי לא נמצא בביתו והשמונה נאלצו להסתפק בפיצוץ הבית. המסקנה של שחם היתה שהוא זקוק ליחידה סדירה המבוססת על לוחמים ואנשי שטח מיומנים לביצוע של פעולות מסוג זה והוא הטיל את הקמתה על שרון שמונה למפקדה ועל באום שמונה לסגנו. האישור להקמה ניתן למרות התנגדותו של ראש אג”ם דיין והיא הוקמה רשמית שבועיים לאחר הפשיטה הכושלת של השמיניה.
אתה מתכוון לארגון פושעי המלחמה שרצח עשרות באל-בוריג’, טבח עשרות בקיביא, ביצע פעולת רצח סתמית בחברון, והלוחם המהולל שלו רצח חמישה בדווים תמימים, ללא כל סיבה טובה?
דע לך שהתהליכים שאנו חווים היום, מתחילים באותו יום שבו בן גוריון שיקר לגבי פעולת קיביא, ואמר שאף יחידה צבאית לא נעדרה מבסיסה, בעת שלוחמי 101 פוצצו בתים על יושביהם, מתוך תאוות רצח וכיבוש.
סמואלי עצמו נרצח ע”י מארב של מג”ב (בפיקודו של אסמאעיל קבלאן, לשעבר פטריוט ערבי שלחם במסגרת הגדוד הדרוזי של “צבא ההצלה”, ואח”כ ערק לשורות האוייב הציוני), כאשר עצר למנוחת סיגריה. הניצוץ של הסיגריה זיהה, ופושעי מג”ב ירו בו ופצעו אותו. הוא קרא להם בעברית שהוא פצוע, וכשהתקרבו להושיט לו סיוע, הוא ירה (ללא ספק, מתוך מטרה להכווין אותם אל מיקומו ולא, חלילה, כדי לפגוע בהם), והם, בתאוות רצח של מוודאי הריגה ציוניים, מימשו תהליכים וירו בו למוות, מבלי שאפילו ידעו שמדובר בפטריוט גדול שלחם למען הכרה בזכותם הטבעית של הפלסטינים למחות על הנכבה הנפשעת.
נבי סמואל הוא אתר יפהפה ומומלץ לתצפית על אזור ירושלים ובנימין. יש בו תצפית נהדרת 360 מעלות המראה עד כמה הכיבוש משחית. ב1948 נעשה ניסיון להגיע למקום דרך הואדי שמתחת לראדאר הבריטי (כיום ההתנחלות הנפשעת הר אדר), אך גיבורי הגיבורים הפלסטינים זיהו את פולשי הפלמ”ח ובעזרת ירי בריטי מכיוון הראדאר, הדפו אותם, כך שהפצועים נותרו בשטח וזכו לטיפולם המסור של התושבים הערביים.
לחובבי הקניות – נבי סמואל נמצא במרחק 3 דקות נסיעה מקניון רמות. מחירים סבירים יחסית לקניון (השכונה חרדית ברובה)…
אתה טוען שבן גוריון שיקר כאילו היה אחד שנשוי לממחזרת בקבוקים? למה אתה מתעלם מהטיפול המסור שהעניקו הערבים האצילים לפצועים שנפלו לידיהם שכלל אפילו ברית מילה נוספת?
אכפת לך לכתוב שנית את הקטע בצורה קריאה יותר?
הוא עמוס מידי ולא ברור בעליל.
מכיוון שאני אחראי רק על מה שאני כותב, ולא על מה שאחרים מבינים, אני מתנצל מראש על קשיי הבנה שלך את הטקסט, אם כי חשד מתגנב ללבי, שלא הטקסט הוא הבעייה אלא אי היכרות שלך עם “פעולת קיביא”, עם “מוסטפא סמואלי”, עם “פעולת אל-בוריג'”, עם “מאיר הר-ציון” ונקמתו על אונס ורצח אחותו ובן זוגהּ ו”הקרבות על הראדאר במלחמת העצמאות”.
אני מניח שאם תכיר את אותם נושאים, הטקסט שלי פתאום ייראה לך פחות עמוס והרבה יותר ברור.
כך או כך, גיגול קל של הנושאים שבמרכאות, יסלק ממך הרבה סימני שאלה.
שיהיה בהצלחה.
פעולת קיביא זה אכן לא ברור לעומת זאת פעולת סמוע זה כבר מורשת רבין ויש עליה עטרת קדושה.
בית הקלפים גרסת המציאות:
Yale Student Petition: Too Many Major English Poets In ‘Major English Poets’ Class
http://heatst.com/culture-wars/yale-student-english-poetry/
בית הקלפים זו טרילוגיית ספרים (שלא קראתי) שדעובדה לשלוש מיני סדרות מצויינות של הבי בי סי, בתחילת ואמצע שנות התשעים. עשור וחצי אח”כ היא עובדה לסדרה אמריקנית בהיקף גדול פי שבעים, מה שגרם להתמרחות אינסופית, לצדקנות פוליטיקלי קורקטית ממושכת, וכמובן, ללהג עיתונאי בסגנון שיחות הברזיה הרגילה של יום אחרי כוכב נולד.
קווין ספייסי שחקן מצויין, אבל התפקיד של רובין רייט (בעיקר כשמווים אותו לדמות המקורית בסדרה הבריטית), מתמבררת בעיקר כאלתור PC משעמם שעיקר תפקידו להרגיע זעם פמיניסטי.
גם הניסיון של תרגום התפקיד המקורי של מצליף ראשי בקואליציה בבריטניה (דמות בעלת עוצמה ומעמד של חבר קבינט) למצליף ראשי בבית נבחרים בארה”ב (לכאורה האיש השלישי בחשיבותו במפלגת הרוב בבית הנבחרים, ובפועל ממש לא תמיד עד כדי כך בכיר), הוא אכזבה.
ואחרי כל זה, אני מודה שכשלתי בניסיונותיי להפסיק לצפות בסדרה. זה לא מלמד על איכותה הגבוהה, אלא על נטייתי לבהות גם בשטויות. העונה השנייה, בה עסקו בבקעת הירדן בערך בחצי מהזמן, הייתה שיא של חלטוריזסם. זה היה כמו לקרוא את כתב “הארץ” לענייני ירושלים (שעמיתיו בטוויטר שבעיתון שלו מנסים לבנות אותו בתור סוג של גורו עולמי לענייני אל-קודס, בעוד שבפועל רוב הכתבות שלו נראות כאילו הן קופי פייסט של עמותות הקרן “עמק שווה” ו”עיר עמים”, ורצופות שגיאות עובדתיות, אם כי רק מהסוג שעולה בקנה אחד עם התעמולה הנכונה) – ים של גיבובים מרגשים אודות “גורדן וואלי”, שלאיש לא ברור מה לעזאזל עושים שם, ולמה.
ואחרי כל זה, אני מודה בשפל רוח שאצפה גם בעונה הרביעית. אני אוהב את הסוג הזה של זבל טלוויזיוני, והסיבה היחידה שהצלחתי להימנע מצפייה בקשקוש הדני ה-PC שכל הזמן מנסים לקדם כאן ובחו”ל, הוא שאין לי סבלנות לצפות במשהו ולחפש כתוביות כל הזמן.
“בית הקלפים” סדרה מעולה! עם משחק מצויין של כל השחקנים. העונה הרביעית ממש מעולה.
דרך אגב, ביל קלינטון ואובמה אמרו ש-99% מהפוליטיקה המוצגת שם משקפת את המציאות.
ואם לא נסמוך על קלינטון ועל אובמה – על מי כן נסמוך?:)
אנחנו כנראה נישאר חלוקים לגבי איכותה של הסדרה (שכאמור, גם אני לא מצליח לא-לראות). הבעייה שלי היא שראיתי את המקור, ומה לעשות – הוא עולה על היורש מרובה-הפרקים, בהרבה הרבה רמות. הן של ריאליזם, והן של חוסר צדקנות.
אגב, שמתי לב שכתבת על העונה הרביעית, ולא על העונה השלישית עם בקעת הירדן. די קשה למצוא צידוקים לשטויות שרצו שם בקשר אלינו…:)
ברור שהקטע עם בקעת הירדן היה מאוד פשטני אבל זה לא העיקר אלא התגובות של הדמויות והפוליטיקה מסביב. גם העונה השלישית הייתה טובה מאוד אבל העונה הרביעית הנוכחית עלתה מדרגה. במיוחד בכל הקשור לפוליטיקה הפנימית האמריקאית והמשחק של השחקנים גם מתעלה (ולא חשבתי שזה אפשרי). סדרה עשויה היטב, הצילום גם פנטסטי.
אמנם הדמות של רובין רייט מעט טרחנית, אבל קשה להתעלם מההקבלה להילארי קלינטון. על כן התפקיד אולי נופח, אבל לדעתי מתוך אמירה על הפוליטיקה האמריקאית.
אגב אם ביל קלינטון באמת אמר את זה זה מסקרן בהתחשב בדימיון להילארי
רובין רייט משחקת נהדר והדמות שלה היא של אחת הנשים המעניינות והחזקות בטלויזיה היום ובכלל.
שים לב שהסדרה לא נכנסת למלכודות הפשוטות של דמות נשית רגשנית שמנוהלת הרבה פעמים על בסיס רגשי כמעט בלעדי.
ויש הבדל עצום בינה לבין הילארי. הילארי תמיד הייתה ידועה בתור הפוליטיקאית הטובה יותר בעוד שבסדרה הנשיא הוא פוליטיקאי הרבה יותר חזק משמעותית ממנה.
קלינטון ואובמה התייחסו בעיקר להבנתי להיבטים של הפוליטיקה הפנים אמריקאית עם כל הספינים התקשורתיים והדרך שמעבירים הצבעות בקונגרס ולחצים של הלוביסטים למיניהם וכו’.
לא צריך להתרגש ממה שקלינטון אומר. אי-אמת זה דבר שבא לו בקלות רבה למדי (בוודאי כשמדובר בנושא חסר חשיבות כמו סדרת דרמה).