754 ימים חלפו מאז הפעם האחרונה שהתייצב ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני מסיבת העיתונאים פתוחה והשיב לשאלות. הנה 13 סיבות מדוע צריך לחזור לקיים בישראל מסיבות עיתונאים.
במהלך השבוע הקרוב: כינון סופי של ממשלת האחדות הפלסטינית, שתבוסס (כך על פי פרסומים) על טכנוקרטים, עם החלטה לקיים בחירות ברשות הפלסטינית במהלך החצי שנה הקרובה.
עדכון: הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית – ביום ב׳ הקרוב. ומיד לאחר מכן (יום ד׳) פגישת קרי ואבו מאזן בירדן (דיווח של רשת ב׳)
יום א׳ 1 ביוני
10 בבוקר, ישיבת ממשלה בירושלים. פירוט הנושאים שעל סדר היום, כאן. (בין השאר ערר על חוק איסור שחרור מחבלים של ח״כ איילת שקד, ערר על חוק הסכמים לנשיאת עוברים של יש עתיד, ביטול המשרד להגנת העורף והעברתו למשרד הבטחון, מינוי סגן שר החוץ הנגבי לתפקידו, היערכות לשנת שמיטה ועוד).
בכנסת, הענקת פרס וולף לגברים בלבד. עוד בעניין, ירדן סקופ בהארץ.
ב 17:30 נתניהו יארח בביתו מפגש של חוג התנ״ך בנושא מגילת רות.
ב 20:00, יו״ר האופוזיציה יצחק הרצוג מתארח בפורום סנהדרין. פרטים כאן.
יום ב׳, 2 ביוני
שבוע כנסת קצר (בשל החג) – פירוט לנעשה בכנסת ביום ב׳, כאן.
10:00 בבוקר – ישיבת ועדת חו״ב בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפני שבוע אמורה היתה ועדת חו״ב לשמוע את שרת המשפטים ציפי לבני בנושא המדיני, אך הישיבה בוטלה ולא נקבעה ישיבה עם לבני במקום זו שבוטלה.
הרצליה, ב 14:30, אגודת הסטודנטים של המרכז הבינתחומי בהרצליה מארחת את שר החוץ אביגדור ליברמן עם הרצאה בנושא: ״מנהיגות בפוליטיקה״.
יום ג׳ 3 ביוני – יום ד׳ 4 ביוני – חג השבועות
יום ה׳, 5 ביוני
בחירות לסניפים של המשמרת הצעירה. לא שזה אירוע בעל חשיבות עצומה, רק שבתוך מפלגת העבודה הנושא עושה מעט גלים, עקב זהות המתמודדים על ראשות משמרת הצעירה: לורה טלינובסקי לשעבר אשת שלי יחימוביץ׳, איל אוסטרינסקי איש של איתן כבל ואורי קידר אישה של מיכל בירן. הבחירות לראשות המשמרת עצמה יתקיימו ב 19 ביוני ויושפעו מזהות האנשים שיבחרו השבוע לסניפים.
יום ו׳, 6 ביוני
עשור לשוברים שתיקה, עשר שעות רצופות של הקראת עדויות חיילים ששירתו בשטחים ומתעדים את היום-יום של הכיבוש. פרטים כאן.
יום א׳, 8 ביוני
נסיעתו הכמעט אחרונה של הנשיא שמעון פרס בתפקידו. והפעם לאיטליה/ותיקן לתפילה המשותפת-משולשת של האפיפיור-פרס-אבו מאזן. בסוף יוני יצא הנשיא שמעון פרס לנסיעתו האחרונה (ככל הנראה) בתפקיד כדי לקבל את מדליית הקונגרס האמריקאי. בנסיעה זו הוא גם יפגש עם הנשיא ברק אובמה.
בהרצליה, כנס הרצליה (עד ה 10 ביוני), עם תזמון מעט בעייתי כיוון שכל העיניים יהיו נשואות לירושלים. רשימת הדוברים כאן.
יום ב׳, 9 ביוני
יום ג׳, 10 ביוני –
* * ב ח י ר ו ת ל נ ש י א ו ת * *
יום ה׳, 12 ביוני
בחירות פנימיות בליכוד לועדת הבחירות של התנועה.
יום ו׳ 13 ביוני
מצעד הגאווה, תל-אביב. פרטים כאן.
תודה לכל תומכי הפלוג והמשתתפים בתשלום
אם פספסתם בימים האחרונים:
בית הקלפי – מי תומך במי לנשיאות – פוסט מתעדכן.
מה הקשר בין נמל אשדוד למרוץ לנשיאות (אבישי)
שרי רוט: האם לצ׳ק שקיבל ריבלין בחתונה חרדית -יהיה כיסוי?
פוליטיווטש: יחימוביץ׳ לא דייקה, אין כל כך הרבה התארגנויות עובדים בשוויץ
מתח״ככים 29 במאי – על מה הסתודדו נפתלי בנט וגדעון סער במנהרות הכותל?
טידביטס – מחאת נשות הליכוד והודעת רוהמ שתומך בריבלין
מה הולך צחי הנגבי לעשות כסגן שר החוץ?
אבישי מראיין את רונן שובל, מנכל ישראל ביתנו החדש (אבישי)
שלום טל, לדעתי את יכולה להתחיל בשעון עצר לועידת מפלגת העבודה שלא מתכנסת ונדחת בכל שבוע, כמו כן לבחירות למזכ”ל. ממש כפי שקורה בליכוד. תרגישי חופשי. גם אוהדי בוזי’ הרצוג החלו להבין את הטעות שלהם.
הגישה של “לנחם את הציבור הישראלי” באמצעות ההדגשה שממשלת פת”ח-חמא”ס תורכב מטכנוקרטים, היא די מוזרה. טכנוקרטים הם שיועיל הרבה יותר לקידום אגכ’נדה של פת”ח וחמא”ס, הרבה יותר מנציגים רגילים של שני הארגונים – פחות אידיאולוגיה, ויותר תכלס. העובדה שבממשלה החדשה לא ישאו פוסטרים של דלאל מוגרבי (שלמרבה השעשוע, דווקא אבו מאזן המתון, הוא שכל הזמן מדבר עליה ועל הישגיה המרשימים – שווה, אגב, להעלות את העניין בכנס הקרוב בבריסל – אקשן מובטח…), לא אמורה להועיל, אלא רק להגביר את פוטנציאל הנזק: אידיאולוגים הם מטבעם פחות מעשיים.
דוגמא טובה לטכנוקרטים פעילים היא מאירוע שאבו מאזן שמע עליו רק לאחרונה, והתרחש באירופה במאה שעברה: אירוע זה הוא אמנם יוזמה של אידיאולוגים, אבל על הביצוע שלו הופקדו טכנוקרטים נטו (שאף התכנסו לוועידה טכנוקרטית להפליא, בוילה טכנוקרטית לגמרי…). אני לא רוצה לקלקל את הסוף, אבל הטכנוקרטים הצליחו מאוד בקידום האג’נדה…
סחתין על החדשנות העלק-פמיניסטית – מסתבר שכעת גם מצויינות במדע תימדד עפ”י מגדר: “מר פלמינג, נכון שאתה פיתחת את האנטיביוטיקה והמצאתך תציל מליונים – אבל כבר חילקנו 3 פרסים לגברים השנה…”.
עשור לשוברים שתיקה מלמד על המהירות שבו הזמן טס כשנהנים (ולא רק הזמן טס, כמובן – גם החבר’ה טסים לחו”ל לכנסים מפנקים במימון חברינו מהאיחוד האירופי…).
נסיעותיו האחרונות של פרס לחו”ל הן תענוג גדול. לראות כיצד הוא מנסה בכל כוחו למצות עוד שנייה של דריכה על העקרון הדמוקרטי הבסיסי ביותר של שלטון הרוב (זה שבחר בממשלה שהורתה על הקפאת המגעים עם אבו מאזן, אחרי הקמת קואליציה עם חמא”ס), זה פשוט כיף.
אפשר לברך על עזיבתו את הזירה – לא משנה כמה לא יתאמצו בתקשורת לשמר אותו כ”איש חשוב”, מרגע שלא תהיה לו איסטנציה רשמית, הוא יהפוך להיות לא יותר מרעש רקע בסגנון ג’ימי קארטר בארה”ב, ותו לא.
כל מילה בסלע