הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
יום א׳, 19 ביוני
צעדת השוויון של תנועת הפריפריות וראשי רשויות מן הפריפריה ועד לירושלים ממשיכה וזוכה לסיקור חלקי. פרטים על הצעדה, כאן.
ישיבת ממשלה עם הנושאים הבאים על סדר היום.
ועדת שרים לחקיקה עם הצעות החוק הבאות על סדר היום.
יום ב׳, 20 ביוני
חתונה פרלמנטרית: יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין מתחתן עם אירינה נבזלין
יום ה׳, 23 ביוני
משאל העם בבריטניה בנוגע להישארות באיחוד האירופי (או עזיבה) הידוע בשם ה Brexit.
הבחירות למשמרת הצעירה, מפלגת העבודה. מתמודדות נעמה לזימי (מקורבת ליחימוביץ׳) ויעל סיני (מקורבת להרצוג)
יום ב׳, 27 ביוני
בכנסת: שעת שאלות עם שר הכלכלה בנימין נתניהו (לא סופי)
יום ב׳, 4 ביולי
ביקור ראש הממשלה באפריקה במדינות: אוגנדה, קניה, רואנדה, אתיופיה. מבצע אבטחתי מורכב וחריג וגם נסיעה היסטורית, כיוון שלמעט ביקור ראש הממשלה שמיר בקמרון בשנות ה 80 וביקור אשכול ב 6 מדינות אפריקה בשנות ה 60 – לא זכורה נסיעה כזו. שר הבטחון הנכנס, ליברמן, ביקר באפריקה בנסיעה ממושכת (10 ימים), בימים הראשונים של מבצע שובו אחים (אחרי החטיפה, לפני שהתחיל צוק איתן).
יום ב׳, 18 ביולי
היום הראשון של הועידה הרפובליקנית, קליבלנד, אוהיו (נוסעת)
יום ב׳, 23 ביולי
היום הראשון של הועידה הדמוקרטית, פילדלפיה, פנסילבניה (נוסעת)
אז עכשיו הקרן מארגנת לנו צעדות פריפריאליות…
האמת? הציניות מדהימה, בהתחשב בכך שאין גופים שמנותקים מהפריפריה יותר מאשר אלה שמתעקשים להציף אותה במסתננים (גם דרום ת”א היא פריפריה, זה לא עניין רק של מרחק בקילומטרים, וגם אשדוד). אותם אלה שמתעקשים לעודד ולחזק את האירידנטה הבדווית בנגב (שכל-כולה מאמללת את תושבי באר-שבע, ערד, יישובי רמת הנגב, ועוד), הם מארגנים את “צעדות מחאה” על מצבה הקשה של הפריפריה.
אני מסכים עם חוסר שביעות הרצון שלך מהסיקור הלא-מספק של פעילות העמותות התורניות. זוהי עצלנות מביכה מצידה של התקשורת, שכ”כ עסוקה בלספור לנו גנרלים שיביאו לפה את הדמוקרטיה סופסוף, שהיא שכחה שיש עוד כיוונים שמהם ניתן לאגף את הביבי הזה, למשל מהכיוון של האנשים שמשום מה ממשיכים להצביע לו, למרות שאלה הצועדים בשמם, מסבירים להם שאסור.
קשה שלא לחוש grudging admiration למראה היכולת המופלאה של הקרניים, לא לתת לעניינים כמו מוסר או מצפון לעמוד בדרכה של המלחמה הקדושה בממשלה הציונית המרושעת ואקובשת.
ואם כבר עסקינן בקרניים: הערב קיבל הוד נשיאותו, פומפוזיוס הראשון, מכתב מארבע מפלגות שמאל בפרלמנט האירופי, שמאיימות בפגיעה ביחסים, אם ישראל תמשיך בהליכי החקיקה של החוק הרופס שמטרתו ליידע את הציבור בדבר היותן של עמותות פוליטיות בישראל, ממומנות ע”י ממשלות זרות. אין לי מושג מה פומפוזיוס יעשה עם המכתב המרגש (למרות שסביר שיישא בבריסל נאום שיבהיר לכולם שהוא לא גזען כמו הממשלה הרעה והציבור הרע), אבל ברק רביד כותב עליו בהתרגשות כ”כ גדולה, שקשה שלא לשמוח בשבילו על עוד שביב של תקווה שמישהו מבחוץ יצליח ללמד לקח את הציבור הכושל שמתעקש לא להצביע נכון…
ואם כבר ברק רביד – אז הוא הפסיק לגנות את דבריה המרשימים של אושרת קוטלר, שהסבירה לנו שיש גם מתנחלים שפויים, ומייד אח”כ מיהר לשבח אותה בהתרגשות על כך ש”התנצלה מיד ובצורה ברורה בלי אבל ובלי אולי”. הטקסט של ההתנצלות של קוטלר, כמובן, היה כל-כולו “אבל”, וכלל את מילות הקסם “אני מתנצלת אם הובנתי לא כהלכה”, שמסבירות לנו שהגברת אכן חשה צער על כך שצופיה האדיוטים לא ירדו לסוף דעתה, ושכאשר אמרה ש”אין ספק שמדובר במתנחל שפוי – יש גם כאלה, מתברר, אפילו ביצהר”, היא לא התכוונה לרמוז שהמתנחלים אינם שפויים, וזו רק אי הבנה מצערת ושובבית שכזו.
למה להתנצל? הרי יש שפויים בשני הצדדים
ככה חשבנו עד היום, כאשר הדובר של “מפלגת המרכז” בראשות בוז’י, הבהיר לנו שהמתנחלים בונים בריכות עם דם של ילדים, או משהו כזה.
עם זאת, גם הוא חזר בו מייד, ובכך הדגים לנו טרנד שמאלני חדש שאני משער שיגבר בשבועות הבאים: אמירה מכוערת במיוחד, ולאחר מכן מעין חזרה ממנה. זה יכול “מתנצלת אם לא הובנתי נכון” כמו של קוטלר, או “אם ביבי יכול לחזור בו, גם אני יכול”.
חוצמזה, אין שפויים בשני הצדדים. יש מחנה שפוי, ומעט שפויים בתוך ים סהרורים רצחניים שבונים בריכות עם דם…
למזלך ערוץ 10 לא בדק את הבריכה של השפוי שלו
טל, איזה מן לו”ז פוליטי זה בלי ארוע של רבי אלופים?
יש לך לינק לאיזה אירוע מסוים? אוסיף
ביום שישי הקרוב התשובה של ערוץ 10 לראיון המרטיט עם ברק בערוץ 2
הציניות….