הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
יום א’ 9 בפברואר
– ישיבת ממשלה בשעה 10:00
– מול ישיבת הממשלה תתקיים הפגנה בעקבות המשבר בבית חולים הדסה. כמו כן, בין 10 ל 12 שביתת הזדהות בניצוחה של הסתדרות הרופאים בישראל (הר”י).
– בהמשך היום ועדת שרים לענייני חקיקה. פירוט החוקים, כאן. כמדי שבוע בתקופה האחרונה, גם מחר תעלה ח”כ מירי רגב הצעת חוק לסיפוח איזורים בישראל (הפעם יו”ש). ההתנהלות שלה ושל שרי הממשלה בעניין נראית בעיקר כמו בדיחה תקשורתית. זה עולה בועדה כדי להעביר זמן עד ליום בו יניח הממשל האמריקאי את הסכם המסגרת מטעמו. אם יהיה רוב להצעה של רגב, יהיה מי שיגיש ערר וההצעה תעוכב (מקרה הבקעה). בינתיים רגב תרוויח כותרות, השרים נפתלי בנט את אורי אריאל ילבו קצת את האש, האמריקאים לא יתרגשו, ונתניהו לא ימלא פיו מים.
– חוקים אמיתיים ומעניינים שיעלו מחר: הצעת חוק יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן (ח”כ ניסים זאב, ש”ס), הצעת חוק לביטול המאגר הביומטרי של ח”כ ניצן הורביץ ונושא תאגידי המים .
– עוד ביום א’, בשעה 19:00 בטבעון: אירוע של ‘כולנו ספיר סבח’ בערב הוקרה למאבקה של תלמידת התיכון למען צה”ל ותדמיתו. פרטים כאן. במקביל, בחוץ – הפגנת נגד של מי שמתנגד להוקרה לסבח ולבואו של מיכאל בן ארי לטבעון. פרטים כאן.
יום ב’ 10 בפברואר
– סגירת הנוסחים הסופיים של חוק שירות הבטחון בתוך ועדת שקד (ועדת שקד-שהיא לשעבר ועדת פרי- שקמה על חורבות ועדת פלסנר- שהיתה היורשת של ועדת טל). במקביל, הפגנות רחבות של חרדים נגד החקיקה. למיטב הבנתי, יום רביעי יהיה יום ההפגנות הגדול.
תזכורת: יש עתיד הודיעה כי תפרוש מן הקואליציה אם לא יהיה שוויון (כלומר סנקציות פליליות)
– 09:30 בבוקר, ועדת העבודה, רווחה ובריאות (ח”כ חיים כץ) תקיים דיון דחוף במצב בית החולים הדסה.
– בערב בתל-אביב, שלוש שנים לסדנא לידע ציבורי, אחד מגופי השקיפות החשובים. סיבה למסיבה (הולכת, ככל הנראה).
יום ד’ 12 בפברואר
ביקור נשיא הפרלמנט האירופי בכנסת, מרטין שולץ.
כאמור לעיל – הפגנת ענק של חרדים בירושלים נגד חוק השוויון בנטל.
יום ה’ 13 בפברואר
תיק אולמרט (הולילנד) – שלב הגשת הסיכומים, מה שאומר שאפשר להתחיל לספור את הזמן לאחור עד למתן פסק הדין בתיק (חודשיים, שלושה?)
15:00 אחה”צ, צעדת המונים במעלה אדומים בקריאה להדוף את הלחצים הבינלאומיים, להמשיך לבנות בשטחים ולספח הכל הכל. פרטים על הצעדה – כאן.
בהמשך החודש
19 בפברואר – ביקור ראש ממשלת בריטניה בישראל
מתי יהיה יום הגיוס הכללי בכנסת? בו תתאמץ הקואליציה להעביר מרתון של חוקים: משאל עם, משילות (שינוי אחוז החסימה והגבלת מספר שרים), חוק השוויון בנטל ועוד.
מתי יהיה היום בו יפורסם הסכם המסגרת האמריקאי? הניחוש שלי: רק אחרי יום הגיוס הכללי הנ”ל בכנסת וככל הנראה כבר לקראת סוף מושב החורף או אפילו אחריו. האמריקאיים, ככל שאני מבינה, יתחשבו באילוצים הקואליציונים של נתניהו ולא ישימו נייר שיפגע לו ביכולת לגייס קולות בכנסת. (האמור לא מבוסס על הדלפה כלשהי, אלא על היכרות עם האופן בו האמריקאים עובדים)
אם פספסתם במהלך השבוע שחלף:
מתח”ככים, מדור חדש ובו רכילות פוליטית קלילה (שלחו לידים, פליז!)
הפוסט המאוד פוליטי של שרי רוט, אקס חדרי חרדים (ואולי עוד תשוב לשם עם תום הדיונים בתיק)
ליברמן יתמוך בכל מועמד לנשיאות שיציע נתניהו.
אנשיה של ציפי לבני יצאו להתלמדות ממוחשבת ורעיונית אצל אנשיה של זהבה גלאון.
ולמה כועסים על ח”כ אבישי ברוורמן? במיוחד אנשי מפלגתו שלו.
להגדיר יומולדת של עוד אחת מעמותות הקרן לישראל חדשה כ”סיבה למסיבה”, נשמע מעט מופרז. “מצער”, “מעציב”, “מאכזב”, יהיו שמות תואר הולמים יותר לתיאור המאורע.
בדומה לשאר ארגוני הקרן, גם כאן המאבק למען היעד המוצהר של העמותה (במקרה זה, שקיפות), הוא לא בדיוק מה שהוא נשמע. השקיפות שלהם היא לא שקיפות נטו, אלא רק במקומות שבהם זה מקדם את האג’נדה (אה, עוד עמותת-קרן…) שלהם.
מה שכן, בדומה לשאר עמותות הקרן, גם עמותה זו מספקת תעסוקה לישראלים רבים. מעניין לבדוק כמה אנשים נסמכים כלכלית על שולחנה של היישות הזו (ומיהם בדיוק – עובדים, פרילנסרים, וכד’). זה בוודאי יעזור להבין את הגב הפוליטי-תקשורתי העצום שמקבל גוף זה.
אורי,
יהיה נחמד אם תבסס את דעתך האישית על נתונים ולא השערות שאין להן קשר למציאות.
מצ”ב מקורות המימון כפי שמופיעות באתר הסדנא
http://www.hasadna.org.il/about-us/%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%9f/
היה לנו דיון מעניין על זה בקבוצת דיון של הסדנא
https://groups.google.com/forum/#!searchin/hasadna11/%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%9F$20%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94%7Csort:relevance%7Cspell:true/hasadna11/uiTB_-gkvxw/LvH1Ui3_ZKAJ
כמו כן ועד הסדנא הגדיר מטרה ומדד בתוכנית עבודה של 2013 להתמוד עם האתגר ולמנוע השפעה יתרה של גוף זה או אחר על הסדנא על ידי ביזור התרומות(“לפחות 4 גופים שמממנים אותנו ב-100,000 ש”ח ומעלה”):
https://docs.google.com/document/d/11qBW7R28aYLi7MKE6IrjSJCVBKxh15w2kttO43TEwWw/edit
בכל מקרה אני מזמין אותך להשיג לנו תמיכה מגוף שתומך בשקיפות אמיתי לאמונתך ונשמח לקבל תרומות גם ממנו.
לגבי התעסוקה ה”רבה” שאנו מקבלים מ”עמותת-קרן” כהגדרתך, הסכומים שקופים וחשבון אני מאמין שאתה יודע לעשות ואם תעשה זאת תגלה שאין בסיס להשערות שלך.
(התרומה של חותמים מחדש היא לא של הקרן החדשה אלא של גוף אחר בשל המחסור הזמני שלנו ב-46א)
רק שתדע שבעולם גופים מקבילים לנו ממומנים על ידי הממשל שמבין ששקיפות זה צורך חשוב להגדלת האמון של האזרחים ושהחברה האזרחית עושה זאת טוב יותר מהממשלתית.
ועוד שאלה חשובה, האם לדעתך התנועה הליברלית החדשה וארגון מטות ערים הם גם נתמכים על ידי “עמותת-קרן” כהגדרתך? כי שני הארגונים משתמשים בכלים שאנו מספקים:
http://oknesset.org/agenda/1/
http://oknesset.org/agenda/53/
אלון אנתין,
פעיל בסדנא לידע ציבורי.
אלון,
תודה על הלינק לדיון המעניין – אכן מאיר עיניים.
למרבה הצער, במקום לחזק את הטיעון שלך, זה חיזק דווקא את הטיעון הנגדי: מסתבר שפעילים שלכם מספרים ש”שקיפות לא מתכתבת עם הימין הפוליטי”, שזה לא פשוט לא נכון. הן בימין והן בשמאל יש גורמים יותר פתוחים ופחות סגורים.
ולעניין השקיפות ופעולתכם למענה: מתי בדיוק פעלתם לתיקון הגוף הלא-שקוף ביותר במערכת הציבורית הישראלית, הלא היא הוועדה לבחירת שופטים? מתי בדיוק פעלתם לכתיבתו של פרוטוקול מסודר לדיוני בג”ץ?
אהבתי גם את הקטע שבו לא ממיינים אצלכם תרומות מהשמאל הקיצוני, אבל כשזה נוגע לימין, “לא היו פוסלים” תרומות ממכון שלם או מ”גופי ימין ליברלי”…
הקרן לישראל חדשה היא גוף לא שקוף בעליל. מדובר בגורם שהיה רשום בישראל, ואז נמחק פה, ופועל כיישות זרה שרשומה בארה”ב. מי שמתיימר לעסוק בשקיפות, צריך להיות מודע לכך שקבלת כסף מגורם לא-שקוף-בעליל כמו הקרן, שמסתבר שהבעייה שלה היא ש”היא לא מתרברבת בהישגים שלה ולכן הרבה מהפעילות שהיא עושה לא ידוע”…
מטות ערים אינו אורים ותומים, ובוודאי שאין סיבה ללכת בדרכו כאשר הוא פועל באופן שגוי.
באשר לתעסוקה שהקרן מספקת לעובדים בעמותות שהיא מקיימת – לא כיוונתי דווקא אליכם (כאמור, אתם נתמכים רק חלקית ע”י הקרן), אלא לכל מי שאותה יישות זרה ולא שקופה מקיימת. כאשר לא ברור לנו מה האינטרסים שעומדים מאחרי פעילות הקרן, נראה לי לא נכון להשתמש בכספים שמגיעים ממנה, כדי להלחם בתופעת האי שקיפות (המקבילה של זה היא למכור אלכוהול כדי להשתמש בכסף להקמת קבוצות של AA…).
אורי,
שמח לשמוע שהקישורים הועילו.
מסכים איתך שיש שקיפות גם בימין ואני לא מסכים עם הקולות של הפעילים שם, מצד שני אנחנו בהחלט מתקשים למצוא תמיכה בשקיפות בימין הפוליטי ונשמח לעזרה.
לגבי קידום שקיפות בבג”ץ, זה אמנם רעיון מעניין לדעתי, אבל אנחנו לא פועלים כך, בשיטת הקוד פתוח המתנדבים הם אלא שמקדמים פרויקטים של הסדנא ולא הנהלת הארגון שמיועדת לתמוך בפרויקטים הללו, אם יבואו מתנדבים שזה מה שחשוב להם הנושא יקודם, אחרת הוא לא.
הקרן החדשה שקופה מרוב הארגונים שאני מכיר ובטח יותר מהממשל, חוץ מזה שאנחנו לא דורשים שקיפות מהתורמים שלנו, אנחנו דורשים זאת מגופי ציבור אולי בעתיד יהיה חשוב להגדיל גם את השקיפות במגזר השלישי, אבל יש גופים אחרים שמקדמים זאת וזה לא אנחנו.
לגבי אם זה נכון או לא נכון לקחת מהקרן החדשה לישראל תרומות, השאלה היא לקהילה שלנו שהחליטה כרגע שאין בזה פגם תוך כדי דיון פתוח ושקוף.
תודה על השיח, אלון.
אלון, ראשית, עליי להסיר את הכובע בפניך הן על הסגנון והן על הפתיחות.
האמת היא שדי נותרתי ללא מענה. אם כל ארגוני המגזר השלישי יפעלו בצורה שאתה פועל, אני מעריך שהביקורת עליהם תפחת עד למינימום, גם כאשר לא יהיו הסכמות (ואני, כאמור, עודי סבור שהקרן היא תורם שיש טעם לפגם בקבלת כספים ממנו).
תודה על התשובות.
אלון ,
אין שום שקיפות או אי שקיפות בדיוני בג”ץ . סתם מנטרות !! נשמע טיעון , דווקא מצד גורמים מן הימין , שבתהליכי בחירת שופטים לבית משפט עליון ( בין אם מינוי זמני , או קבע ) הם מתנהלים כמו חונטה צבאית סגורה , באשר הם לא מפרסמים פרוטוקול מסודר של הדיון וכו…..
ודוק – יש להם את הפררוגטיבה לכך . באשר , העבודה מאוד קשה ומלחיצה , עבודת תובענית שדורשת הרמוניה , תיאום , עבודת צוות וכו…. הכישורים שנדרשים משופטים בכלל , ומשופטי העליון , הם תובעניים בטירוף למי שמבין בדבר , ולכן , אפשר להבין שעסקינן במעין מצב בו הם לא מעונינים שבחירה עינינית על סמך כישורים ( ומאוד מובהקים ) ורפים גבוהים , יהפכו לקרקס תקשורתי , בעוד הנושא של בחירת שופטים רגיש מאוד בתודעה הפוליטית של הציבור והכנסת .
אין בין זה , לבין דיונים בבג”ץ כבית משפט ( או בכלל בית משפט עליון ) דבר וחצי דבר !!
יש כמובן דיונים משפטיים חסויים ( עיניני משפחה , ראיות בטחוניות מסויימות וכו….) אבל כך הדבר בכל בית משפט , ועל פי חוק .
תודה
וואלה, מסתבר שיש לנו מזל שבחירת שופטים נעשית באופן לא-שקוף, שכן כך “נמנע קרקס”…
זה הגיוני להפליא, כמעט כמו להודיע שמעתה אסור לפרסם את שמות המתמודדים על תפקיד הרמטכ”ל, בכדי שלא להפוך את ההחלטה ל”קרקס תקשורתי”. מעתה, כמובן, יש לוודא ששום תפקיד ציבורי לא יכלול דיון פומבי, שהרי עסקינן במניעת “קרקס תקשורתי”…
אין סיבה למניעת כתיבת פרוטוקולים ופרסומם בנוגע לוועדה לבחירת שופטים, מלבד התחושה שקיימת בקרב החונטה השלטת ששקיפות זה דבר שחשוב רק כשזה נוגע לאחרים ולא להם-עצמם.
אלון ,
למען הסר כל ספק , והצגת התמונה היותר מלאה ( יש פה ערבוב מושגים חסר טעם ) , כך :
אין שום קשר בין בג”ץ , דיונים בבג”ץ , הוועדה לבחירת שופטים , והשקיפות המדוברת .
הוועדה לבחירת שופטים , הינה גוף סטטורי ( פועל מכוח הדין , חוק בית המשפט ( נוסח משולב ) תשמ”ד 1984 ) אשר לא קשור לבג”ץ ולבית משפט עליון . הוועדה מורכבת , מנשיא בית משפט עליון , שר המשפטים , חברי כנסת , עורכי דין המייצגים לשכת עורכי הדין . היא מחוייבת לשקיפות בהחלטותיה , הואיל והיא גוף סטטורי כאמור .
שופטי בית משפט עליון ( בלי שום קשר לבג”ץ ) יושבים על המדוכה , על מנת לייצר או לסער מוחות , מי השופטים המתאימים ביותר להמלצה מבחינתם בוועדה לבחירת שופטים ובכלל . זוהי פררוגטיבה מוטבעת , פררוגטיבה ניהולית להתאים השופט הנבחר , הרצוי , המומלץ לגבי דידם , לצוות העבודה , לאוירה , לתפיסה המקצועית , ולהרמוניה צוותית .
אבל הפורום זה האחרון , של שופטי העליון , אינו סטטוטורי , אלא טבוע וניהולי למעשה . כך הדבר בכל רשות ציבורית . דמיין לעצמך , ששר , בבואו להחליט על משרת אמון ( נניח מנכ”ל למשרדו ) היה צריך לפרסם פרוטוקול המתאר את שיקוליו האישיים והמקצועיים נניח . ברור שאין טעם בדרישה כזו , זהו לא ענין סטטורי מכוח דין כאמור .
כך אגב גם המחוקק רואה הדברים מכללא , בחוק חופש המידע למשל ( רצ”ב לינק ) , המחוקק הרי בסעיף 9 ( ב ) שם , מתיר מפורשות , לרשות ציבורית , לא למסור מידע לאדם באשר המידע הינו אודות : מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב , או – פרטי משא ומתן , או דיונים פנימיים ותרשומות של התייעצויות פנימיות .
אבל , כאשר מנסים בכל דרך , להכתים בית משפט או המערכת המשפטית בפוליטיזציה , זוהי התוצאה – התלהמות , חסרת פשר , שמבוססת על בועות אויר חסרות אחזיה במציאות .
הנה הלינק , לחוק חופש המידע , גש לסעיף סעיף 9 ( ב ) :
http://www.nevo.co.il/Law_word/law01/144M1_001.doc
טראגי ומטופש !!
תודה
למען הסר ספק (וסתם למען כתיבה בעברית שאנשים מבינים…) – הוועדה לבחירת שופטים בוחרת את כלל השופטים, כולל שופטי העליון, שבכובעם השני מכהנים כבג”ץ – דהיינו, הוועדה לבחירת השופטים בוחרת את אלה שדנים בעתירות…
הוועדה מורכבת משלושה שופטי עליון, שיש להם וטו מעשי על כל מועמד שלא מוצא חן בעיניהם, ומכיוון שישנו נוהג עקום שהם מצביעים כגוש, הרי שביה”מ העליון פועל בעצם בשיטת חבר מביא חבר (כשפה ושם מתבצעים דילים להכניס עלי תאנה כאלה ואחרים).
הוועדה פועלת באופן חסר שקיפות עד לקיצוניות, כאשר אין פרוטוקול, הדיונים הם בדלתיים סגורות, וכאשר מועמד נפסל, אפילו לא אומרים לו מהן הסיבות לפסילתו, וכך אינו יכול להתגונן מפני מקטרגיו (יש להעמיד את זאת אל מול שיטת השימוע בקונגרס הנהוגה למינויים בכירים בארה”ב).
והערה כללית – כאשר הלהיטות להכניס כמה שיותר מלים לועזיות לטקסט, באה ע”ח ידע והבנה, ניתן היה לקוות לפחות שהמלים הלועזיות ייכתבו נכון…
ודאי שיש לך פררוגטיבה לטעות, ואתה עושה בה שימוש רב, אבל דחילק, רחם על אלה שמנסים לקרוא אותך…
תודה על התרגום לעברית.
אגב, טל, ראש ממשלת בריטניה ככל הנראה נענה לבקשת יו”ר הכנסת לנאום בכנסת.
בלו”ז של ועדת הכנסת נמצאת בקשה לאשר לו לנאום בכנסת בשפתו בתאריך 19 בפברואר.
כן. לכן כתבתי שהוא מגיע לארץ. ברגע שיודיעו אם ומתי ינאם בכנסת – אכניס (בלו”ז הבא)
יווווו מה יהיה כבר עם כל הבידוד הבינלאומי הזה!
מתי יהיה היום בו יפורסם הסכם המסגרת האמריקאי? הניחוש שלי: רק אחרי יום הגיוס הכללי הנ”ל בכנסת וככל הנראה כבר לקראת סוף מושב החורף או אפילו אחריו. האמריקאיים, ככל שאני מבינה, יתחשבו באילוצים הקואליציונים של נתניהו ולא ישימו נייר שיפגע לו ביכולת לגייס קולות בכנסת. (האמור לא מבוסס על הדלפה כלשהי, אלא על היכרות עם האופן בו האמריקאים עובדים)
באיזה יום יפורסם הסכם המסגרת האמריקאי? הניחוש שלי: רק אחרי יום הגיוס הכללי הנ”ל בכנסת, וככל הנראה לקראת סוף מושב החורף או אפילו אחריו. האמריקאים, למיטב הבנתי, יתחשבו באילוצים הקואליציוניים של נתניהו ולא יפרסמו נייר שיפגע ביכולתו לגייס קולות בכנסת. (האמור אינו מבוסס על הדלפה כלשהי, אלא על היכרות עם דרך עבודתם של האמריקאים.)
וואו, אפשר לא להסכים עם התוכן ולהציע תיקוני ניסוח, אבל למה להשתמש בסגנון שכל תכליתו להעליב? פשוט מיותר.
לאנונימי שהגיב עלי לגבי בחירת שופטים . אתה כנראה באת פה לתחרות השתנה ? והרבה מושג כללי אין לך , וגם לא התיחסת כלל והבנת כלל על מה אני כותב .
אני לא כתבתי על הוועדה לבחירת שופטים . רק עשיתי סדר במונחים של המגיבים פה שהם הדיוטים בתחום . אני הערתי על הביקורת הנוגעת לשקיפות בבית המשפט העליון , כאשר השופטים בוחרים או מיתדיינים בינהם באופן לא סטטוטורי ( ואם לא הבנת המילה , אזי אין אתה מתמצא בתחום , ואם לא תבין , או עשוי היית להבין , הרי כתבתי בסוגריים – פעולה מכוח דין ) .
ואכן , ההתיעצויות הפנימיות הן היו מושא הביקורת בציבורים מסויימים ( ביקורת בעיקר של הימין , ודניאל פרדימן לשעבר שר המשפטים וכו….. ) . ובנוגע להתייעצויות הפנימיות בעליון , יש להם את מלוא הפררוגטיבה ( זכות טבועה אם שוב לא הבנת ) הניהולית והמקצועית להחליט בדבר , כפי שהסברתי והוכחתי . יש לך דיעה , שבכך הם מצביעים כגוש אחד , וזה לא אתי מבחינתך , לגיטימי !! אבל גם לגיטימי לחלוטין לטעון ההיפך !!
מה שיוצא מכאן , זה שאם יש ביקורת , אזי צריכה להיות מופנית אולי כלפי הועדה לבחירת שופטים , ולא שופטי העליון בהתייעצותם הפנימית . אבל , המגיבים פה פשוט עירבבו בין מושגים שונים וערכאות שונות לחלוטין ( אם טרחת לקרוא ולהבין בדבר , ואת השתלשלות התגובות ) .
אז , אם אתה מתעסק איתי , תתרכז , תיקח אויר , תקרא בזהירות . והכי כדאי לך , לא להרגיז אותי . אני לא אוהב ייצור מיותר של אנרגיות שליליות . אם לא מובן לך משהו , תשאל בנימוס , כמו בן תרבות , לא כמו אדם שבא לפרוק אגרסיות פה על הבלוג .
לתשומת ליבך , ויום נעים לך ….
ראשית, אופס, רק עכשיו ראיתי שהתגובה שלי שם מופיעה כ”אנונימי”, ובכן, זה אני…:)
אתה לא כתבת על כלום, או יותר נכון, כתבת על הכל, ורק ה”הדיוטים” (מן הסתם התכוונת להדיוטות, אבל עכשיו יש לך צ’אנס לטעון שהתכוונת לכתוב אדיוטים…:)) לא הבינו את דברי הטעם המלומדים…
אתה אולי חושב שאם תכתוב “סטטוטורי” עוד פעם, זה יעשה רושם גדול, ויעלים את העובדה שאתה הגבת בנושא פשוט מאוד שעסק באופן מינוי השופטים, ובעובדה שבאחת מאיסטנציות השיפוט החשובות בישראל (ביה”ד המינהלי החשוב ביותר – ואחד מכובעיו של ביה”מ העליון), אין שקיפות.
אין ספק שבאופן חוקי מותר לשופטי העליון להפוך לבדיחה נטולת שקיפות, ולהתנגד בחריפות לכל ניסיון להפוך את דיוני לשקופים. אין ספק שכרגע חוקי להתנגד לכתיבת פרוטוקולים של דיוני הוועדה ולכתיבת פרוטוקולים לדיוני הבג”ץ. אלא מה? רוב הפונקציות שפועלות ללא שקיפות, אינן עברייניות, אלא סתם פועלות באופן בעייתי מבחינה אתית וציבורית – ומערכת המשפט, ברוב צביעותה, לא מהססת לגנות גופים ציבוריים שפועלים ללא שקיפות.
אהבתי את האזהרה/איום שלך שלא להרגיז אותך. למרבה הצער, לא כתבת אותו את האיום תוך שימוש במלים בנות 5 הברות ומעלה, ולכן הוא לא עשה את הרושם המתבקש…