הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
יום שבת, 20 בפברואר
תוצאות ההצבעה בארה״ב:
מנבאדה (דמוקרטים) – החל מחצות ואילך.
מדרום קרולינה (רפובליקנים) – החל משעה 02:00 ואילך
יום א׳, 21 בפברואר
10:30, ישיבת ממשלה
מול ישיבת הממשלה, הפגנה שמארגנת מועצת יש״ע נגד ההסתה והרצח. פרטים מלאים, כאן. (מעניין שיוסי דגן הבטיח במוצאי סוכות שהוא לא יזוז מבית ראש הממשלה עד שתיבנה התנחלות חדשה/יפסקו הרציחות. מאז נרצחו עוד עשרות אנשים).
13:30 ישיבת ועדת שרים לעניינים חקיקה
הפגנה נגד מדיניות הממשלה בנושא המצב הבטחוני.
יום ב׳, 22 בפברואר
12:00, יצוג והשפעה של נשים בפוליטיקה הישראלית, כינוס בועדה לשוויון מגדרי, בהשתתפות הח״כיות שלי יחימוביץ׳, ציפי לבני. היוזמות: יו״ר הועדה עאידה תומא-סאלימן, והח״כיות קסניה סבטלובה ומיכל בירן (גם אני מוזמנת לדבר בפני הפורום).
יום ג׳ 23 בפברואר
יום זכויות הקהילה הגאה בכנסת. עם אירועים מגוונים. לינק להרשמה להשתתפות בפאנלים ודיונים.
16:30, במכון טרומן של האוניברסיטה העברית כנס לרגל פרסום ספרו החדש של פרופ’ אלי פודה “סיכויים לשלום: החמצת הזדמנויות בסכסוך הישראלי- ערבי”, עם נאום של חברת הכנסת ציפי לבני ותישא דברים בנושא התהליך המדיני.
17:00, סיור בגבעת עמל בהובלת שרת המשפטים שקד, ח״כ שולי מועלם ומנכל הבית היהודי ניר אורבך ופעילים של הבית היהודי.
רפובליקנים- הצבעה בנבאדה בשיטת ה Caucus
יום ה׳, 25 בפברואר
בית הנשיא: קבלת כתב אמנה מן השגריר המצרי החדש בישראל חזאם חאירט. כמו כן באותו הבוקר, כתב אמנה מן השגריר היפני החדש, קוג׳י טומיטה.
18:00. בירושלים, אלון פנקס ואני בשיחה על הבחירות בארה״ב, אירוע של המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה. פרטים כאן. עד יום ה׳, יהיה בידינו עוד הרבה מידע, אחרי ההצבעה בנבאדה (שתי המפלגות) ודרום קרולינה (רפובליקנים).
18:00, ועידת מפלגת ישראל ביתנו, בנייני האומה ירושלים. לפי ההודעה מדובר בכינוס הנערך אחת לחמש שנים וזו תהיה הועידה הרביעית.
יום שבת, 27 בפברואר
דמוקרטים – הצבעה בדרום קרולינה בשיטת הפריימריז.
יום א׳, 28 בפברואר
ביקור סגן הנשיא ג׳ו ביידן בישראל. הביקור שלו מעניין במיוחד, לאור הפיצול הפוליטי במפלגה הדמוקרטית, והאפשרות שהוא ממתין בצד להזדמנות לקפוץ לתוך המירוץ.
יום ג׳, 1 במארס
כנס השקה של תנועה חברתית חדשה, תור הזהב, בתל-אביב. פרטים כאן.
סופר טיוזדיי, יום שלישי הגדול, הצבעה בפריימריס ו Caucus בשתי המפלגות ב 11 מדינות. למעשה זה עשוי להיות יום ההכרעה בשתי המפלגות, כאשר בבת אחת יש אפשרות לצבור 25% מן הצירים בסך הכל. מדינות המשתתפות: אלבמה, אלסקה, ארקנסו, קולרדו, ג׳ורג׳יה, מסצ׳וסטס, צפון דקוטה, מינסוטה, אוקלהומה, טנסי, טקסס, ורמונט, וירג׳יניה, ויומינג.
יום שבת-ראשון 5-6 במארס
פריימרייס ו Caucus ב: קנזס, לואיזיאנה, נברסקה, קנטקי ומיין ופורטו-ריקו.
יום ב׳, 7 במארס
כנס הרדיו של הבינתחומי. אמנם רק רדיו, אבל לפי זהות המשתתפים (מנהלי BBC, גלי צהל, רשת ב׳) צפוי להיות מאוד פוליטי ולוהט. פרטים כאן.
יום ג׳, 8 במארס
יום האישה הבינלאומי
המשך הצבעת פריימריס/caucus ב – מישיגן, מיסיסיפי, הוואי, איידהו
יום ה׳, 10 במארס
כנס עיתונות חוקרת עם שרון שפורר, רביב דרוקר, אבנר הופשטיין, שאול אמסטרדמסקי ועוד. פרטים כאן.
יום א׳, 13 במארס
בין הסתה להשתקה – דיון על ארגון שוברים שתיקה באונ׳ הפתוחה.
יום ג׳ 15 במארס
המשך הצבעה בפיימריס/Caucus ב: פלורידה, אילינוי, מיזורי, צפון קרולינה, אוהיו.
למי שלא מכיר: עמוד הפלוגה המסייעת עם עבודות בתחום הפוליטי (משרות עליהן אני לומדת ומתעדכנת או שפוליטקאים מבקשים לפרסם בעמוד הזה)
ובנוהל: האם עאידה תומא-סלימאן תזמין לפחות אחת משתי נשותיו של הקולגה לסיעה כדי לספר על השיוויון המגדרי במגזר?
אין ספק שהמשמרת הצעירה עומדת לשמוע המון דברי חיבה על המטורללים הרפובליקנים, ועל הדמוקרטים המופלאים. ייתכן שלא יהיהי מדוייק, אבל די ברור שלא יהיה שם מישהו שיוכל לסתור את מה שיגידו לו – מדובר בילדים שבחרו להתפעל דווקא ממפלגת העבודה, אחרי הכל…
כנס העיתונות החוקרת (סליחה, הפלג של העיתונות החוקרת שחושב שמני נפתלי זה האירוע החשוב בתולדות השחיתות השלטונית, ןשאהוד אולמרט סתם נרדף) הוא אכן ציון דרך.
ולסיום: ברכות להתארגנות החברתית החדשה. התארגנות זו מהווה את הניסיון ה59436773956 של השמאל להמציא עצמו מחדש כדי לבלבל כמה ימנים לחשוב שמדובר במשהו אותנטי. אני מבין ש”התנועה למען עתיד הנגב המערבי” לא חוללה את המפנה המיוחל…
הבעייה היחידה בהתארגנויות-בלוף האלה היא שאין כבר מספיק שמאלנים לא מוכרים שאפשר להצניח להנהגה שלהן, ולכן אנחנו רואים שוב ושוב את אותם פרצופים מוכרים. “תור הזהב” זה ניסיון להמציא מחדש את הקשת המזרחית, רק עם שמות אחרים, שאולי יצליחו לשכנע מישהו שלא מדובר באותם אנטי ציונים משעממים וקלאסיים. כמובן שהם יצליחו לעורר התלהבות בקרב עיתונאים אשכנזים מתל, הרצליה והסביבה. חבל על הציפיות – זה ייגמר בדיוק כמו שאר התארגנויות-הבלוף.
מה שכן – הקטע הקורע מצחוק על כך שיהיה קל יותר להגיע לשלום אם ישראל תגדיר עצמה כמדינה מזרח תיכונית רגילה – רק בשבילו היה שווה להקים את התנועה הזאת. בתקופה שבה מיעוטים לא מוסלמיים בשרחבי המזה”ת מולבשים בכתום ונשחטים, נאנסים ונמכרים לעבדוטת – באים החבר’ה לספרק לנו על כך שהשכנים רק מחכים לבואה של יישות לא מוסלמית.
מצג אחד, חבל על הכסף של הממממנים והמארגנים – ומצד שני, צריך לפרגן פרנסה לחבר’ה שיועסקו בעוד עמותת שמאל חדשה…
טל, איך החמצת את הזכייה שלנו בפסטיבל ברלין? יש חיים גם אחרי מירי
בטרם יתעוררו הבבונים הימנונים בקריאה להחרמת הקוסם הקולנועי אודי אלוני שהאשים במעמד קבלת הפרס את ממשלת ישראל בפאשיזם מן הראוי חהאיר את עיני הקוראים במספר עובדות המבססות את דברי האמן הדגול.
כבר בנעוריו של האמן גייסה ממשלת הזדון את אביו וכפתה עליו להתעמר בבדווים של מרחב שלמה בסיני. במקביל הכריחה אותה ממשלה את האב האומלל ואישתו להתיישב בפריפריה של כפר שמריהו במתחם של אנוסי המשטר המזכיר את מתחם הסודנים בקציעות וד”ל. כשבגר הנער אלוני והקים משפחה המשיכה הממשלה היודואצית להתעמר במשפחה האצילית ועצרה את בנו הבכור בהאשמה הזויה של רצח נהג מונית ללא מניע. הקטגורים הפאשיסטים טענו כי הנער הענוג וחברו רצחו לשם העונג שברצח והשופטים נמשוחדים שלחו את הצדיק הקטן ל16 שנות מאסר כאילו היה איזה דוס תימני וכאילו יש איזה ערך לנהג מונית יהודי שלא קרא צ’כוב מימיו והיה עלול גם להתקבל למרכז הליכוד. הממשלה המקרתיסתית הוסיפה חטא על פשע כשצינזרה את העובדה שהנאשם הצעיר הוא נכדה של שרת התיקשורת המדע והתרבות (ולשעבר שרת החינוך). כשעמד הקורבן הצעיר להשתחרר החליטה ממשלת הרשע להמשיך ברדיפת המשפחה הנאורה ושתלה מספר קילוגרמים של סמים בכלי הבן הצעיר שהביאו להרשעתו בסחר סמים. למרות רדיפת הממסד הציוני קולוניאליסטי שסירב לממן יותר משבעה סרטים ללוחם החופש האמיץ הפגין איש האשכולות את נאמנותו לתרבות הילידית העשוקה כשלחם בחירוף נפש במרתפי בית המשפח האתנוקרטי, כמצופה מאיש צומוד מובהק, על החלקה הגזולה בכפר שמריהו שנחמדה על ידי גיסתו, אשת המוס,ד לאחר פטירת המתנחלת הזקנה שיושבה שם על ידי ממשלת הנאכבה האכזרית.
מ.ש.ל.
אני חושב שהרוצח ארבל אלוני הוא לא חלק מהמשפחה. זו הייתה שמועה לא נכונה, עד כמה שזכור לי.
אבא של הרוצח הוא עו”ד, לדעתי, ולא אחד משבט שולה.
כל השאר זה כמובן סיפור אנושי קשה ואמיתי של משפחה אומללה שנעשקה פעם אחר פעם, ורק אוסיף שכאשר אם המשפחה חלתה, שלחו אותה לפריז למנתח הטוב ביותר בעולם בתחום זה, וכשנשאלה על העניין, השיבה ש”יש לנו קופת חולים מצויינת”, תוך שהיא מבהירה שלא היה בדל של יחס מיוחד, וכל מבוטח היה מקבל טיפול שכזה.
בסה”כ, עוד סיפור קורע לב על משפחה למופת שמתגזעני ומתקרנפי אקיבוש רודפים אותה, מתוקף היותם פאשיסטים שלא למדו את הלקח, וגרועים בהרבה מנאצים מתונים וחביבים.
אפשר רק לקוות ששונאת התרבות מקריית גת לא תנסה להרחיב עוד יותר התרבות. מספיק גרוע שבגלל בנט התפטרו ששה מאורות אקדמיים ענקיים שישבו במל”ג. אל לנו להוסיף לקרוע את כבלי הדמוקרטיה העדינים. נקווה שמישהו יפנה לבג”ץ שיפסיקו את השטויות האלה של בחירות שבהן מנצחים הפאשיסטים. זה לא עובד.
עוד פעם הימנונים הורסים סיפור טוב עם עובדות (המקור שלי הוא רב סרן שמועתי מהתקופה ששמות הרוצחים הוסתרו). כפיצוי נוסיף שמגרש המריבה בכפר שמריהו נמצא בשטח של הכפר אל-חרם (סידנא-עלי) שסופח לכפר שמריהו וחולק לנאמני מפא”י.
אכן, מדובר באהוד אלוני אחר.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2175293,00.html
טראמפ משחק על כל המגרש, הדעות שלו לא ברורות, הנאומים שלו הן מפגני ראווה של לאומנות, עם אין סוף ססמאות ריקות שנזרקות לחלל האויר וזכות לתהודה, המיליארדר הניו יורקי כובש את הרד נק האמריקאי באמצעות דמגוגיה.
http://goo.gl/1Ha8LJ
הבלוג הפוליטי מגלשה