הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
מוצאי שבת 13 בפברואר
העימות הרפובליקני ברשת סי.בי.אס. למעוניינים: שעה 04:00, שעון ישראל.
יום א׳ 14 בפברואר
שגרירת ארה״ב באו״ם, סמנתה פאואר נמצאת בארץ לפגישות עם בכירי הממשל הישראלי.
10:30 ישיבת ממשלה, עם הנושאים הבאים על סדר היום, אחד מהם ׳קביעת תקופת כהונה של נושאי משרה׳, נקרא בעיני כמו איזה מלל בסינית. זה אומר שמכשירים דרך כדי להדיח מישהו מחר? לא ברור.
13:00 ישיבת ועדת שרים לחקיקה, עם החוקים הבאים על סדר היום.
15:30 ראש הממשלה ושר הכלכלה בנימין נתניהו יופיע בדיון בבג”צ בנושא הגז. אירוע חסר תקדים ככל שהדעת זוכרת.
19:45 ראש הממשלה בנימין נתניהו ינאם בוועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים בארה״ב, מלון ענבל ירושלים.
יום ב׳ 15 בפברואר
ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט נכנס לכלא מעשיהו ברמלה. אירוע חסר תקדים ככל שהדעת זוכרת.
ועדת הכלכלה, דיון בנושא הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים. הדיון בהצעה הזו (שעברה קריאה טרומית) מעניין, כי הוא נותן הארכה חוקית לכוחותיהם (החזקים מלכתחילה) של חברות התקליטים והמוזיקה הוותיקות והמובססות, ללא כל השקעה נוספת ועל חשבון הציבור הרחב. כמובן שאת הצדדים המסחריים מייצגים לוביסטים, עורכי דין ושאר בעלי עניין כספי גדול. ידוע לי שגופי התנדבותיים העוסקים בהפצת שירה עברית, כגון זמרשת או ויקימדיה ישראל, מתנגדים לחקיקה הזו.
ועדת הכנסת, 12:15, יו״ר ועדת הכנסת ח״כ ביתן ינסה להעביר הצעות להגביל את מכסות החקיקה של הח״כים ולבטל את הקריאה הטרומית (דפנה ליאל)
השקת ספרו של יועז הנדל ׳בארץ לא זרועה׳. אירוע פוליטי מעניין כי הוזמנו אליו וידברו בו, מלבד הנדל – נשיא המדינה ריבלין, השר לשעבר גדעון סער, ספי עובדיה, בן דרור ימיני, יפעת ארליך, ודני דיין. האם אפשר לראות בדוברים (או חלקם) את מחנה הימין הבלתי-ממומש בישראל? 19:00 במרכז מורשת בגין, ירושלים
יום ג׳, 16 בפברואר
ישיבת ועדת חוק חוקה ומשפט על חוק הדחת הח״כים שהוצע על ידי נתניהו. לפי דיווחים (עמרי נחמיאס) הבית היהודי, בראשות סמולינסקי גורר רגליים בכל הקשור לחוק הזה.
יום ה׳ 18 בפברואר
כנס הסברה של סגנית שר החוץ, לצעירי הליכוד ופורום דרור. מכון ז׳בוטינסקי, מצודת זאב, בשעה 18:30. לפחות הפעם, נקווה שהיא לא שולחת חוברת ועליה לוגו של המדינה, למתפקדי הליכוד, אלא מבהירה שהיא שם בעמדה פוליטית.
יום שבת 20 בפברואר
דמוקרטים – הצבעה בנבדה בשיטת ה Caucus (כמו באייוה)
רפובליקנים – הצבעה בדרום קרולינה בשיטת פריימריז (כמו בניו המפשיר)
יום ג׳, 23 בפברואר
יום זכויות הקהיליה הגאה בכנסת. פרטים כאן.
רפובליקנים- הצבעה בנבדה בשיטת ה Caucus
יום שבת, 27 בפברואר
דמוקרטים – הצבעה בדרום קרולינה בשיטת הפריימריז.
יום א׳, 28 בפברואר
ביקור סגן הנשיא ג׳ו ביידן בישראל (שלמה צזנה, ישראל היום)
יום ג׳, 1 במארס
סופר טיוזדיי, יום שלישי הגדול, הצבעה בפריימריס ו Caucus בשתי המפלגות ב 11 מדינות. למעשה זה עשוי להיות יום ההכרעה בשתי המפלגות. מדינות המשתתפות: אלבמה, אלסקה, ארקנסו, קולרדו, ג׳ורג׳יה, מסצ׳וסטס, צפון דקוטה, מינסוטה, אוקלהומה, טנסי, טקסס, ורמונט, וירג׳יניה, ויומינג.
ביקורה של הגברת פאואר במדינה שעל כיבושה היא המליצה לפנמי עשור וקצת, היא אכן אירוע מרגש. מספרים שהיא תיפגש עם ילדי בי”ס מעורב ותדבר על מחוייבות ארה”ב להמשיך להביא לנו שלום, מהוסג שתושבי חלב מקבלים בהנאה מדי שעה. יש על מי לסמוך!
הופעתו של ביבי בבג”ץ היא אכן חסרת תקדים, והיחיד שאשם בכך זה הוא. העובדה שהוא אפשר את התמשכות התופעה האנטי דמוקרטית של יישות פוליטית לא נבחרת שמהווה ערכאת ערעור על רצון הבוחר, היא אשמתו הישירה כמי שנבחר ארבע פעמים לנהל את המדינה, ותמניד נרתע מלעשות זאת באמת. בעקבות זאת יצטרך מחר להופיע מול קבוצה לא-נבחרת שאין לה שום כישורים אמיתיים לקבוע לכאן או לכאן, אבל היא נטלה לעצמה את הזכות הזו בדרך של פרשנות מפליגה לחוק שעבר בחוק ברוב רגיל לפני 24 שנים, בכנסת שכבר התפזרה. אין ספק – גם כאן יש על מי לסמוך! אני חייב להודות שאני ממש מקווה שהם יפסקו נגד ביבי. אם יש נושא שהוא הראה נכונות ללכת עד הסוף בשבילו, הרי שזה מתווה הגז, ואם בג”ץ יפסוק לטובת ביטול המתווה, אולי ביבי יפנים שצריך להתמודד עם העיוות החוקתי שמאפשר לשונאי ישראל להתמודד בכנסת למרות סעיף 7 א’, שמאפשר הצפת הארץ במסתננים שנכנסו שלא כחוק, שמאפשר בניית בלתי חוקית ברבבות, ובלבד שאינה של יהודים. בקיצור – אם בג”ץ יפסוק נגד מתווה הגז, זה יהיה מצויין למדינה. אם יפסוק לטובת המתווה, זה ייתן לביבי תירוץ להמשיך לטמון ראשו בחול ולהתעלם מכך שיש יישות לא נבחרת שלקחה לעצמה את הזכות לקבל הכרעות.
כניסתו של אולמרט לכלא היא חסרת תקדים רק בהקשר לתפקיד שלו. יש בכלא נשיא, והיו בכלא כ”כ הרבה שרים, שאין מה להתרגש מזה. אפשר להצטער על כך שאחרי שש הרשעות נפרדות (ועוד כמה התחמקויות מכתבי אישום שנראים אמינים למדי) הוא עומד לשבת בדיוק מחצית מהזמן שישב גיבור מלחמה לוקה בנפשו שזרק נעל על שופטת.
הלינק שנתת לסיפור של דפנה ליאל, אינו תקין. בכל מקרה, דוד ביטן הוא אכן אנטי דמוקרט ווטתיק ורשע, בניגוד לאביה של דפנה שיוצא ללמד את 98% הילידים הלנבטיניים איך עושים דמוקרטיה אמיתית, כאשר הם מסרבים להבין איך להצביע.
רואים שלא קראת את העתירה. הרי אם חס ושלום יאושר מתווה הגז תהפוך ישראל למדינה נאצית.
מה הטעם לקרוא עתירות של ארגוני שמאל? בתשעים אחוז מהמקרים, פסק הדין הוא בדיוק מה שכתוב בעתירה…
המקרה הזה עשוי, כמובן, להיות שונה, מחשש שביבי יידחק עד להכרעה בדבר נחיצותה של פעולה לקבויעה ממשית של סמכויות ביה”מ העליון – אבל בגדול, קריאת עתירות של השמאל, היא עניין מיותר.
אתמול מת בארה”ב אחד מגדולי המשפטנים שם, אנתונין סקאליה. בארץ לא כ”כ שמעו עליו, ועל כן משבשים את שמו ללא הרף (“אנטוני”, “סקאליה” במלעיל, “אנתונין” במלעיל, ועוד). האיש, אחד מתשעת שופטי ביה”מ העליון, כיהן בתפקידו כשלושים שנה, והיה מעוז של שמרנות משפטית, וככזה ספג השמצות מהסוג שבארץ היו מובילים למאסר ולטרוניות על “הילוך אימים על שופטים”. הוא ידע להבליג ומערכת היחסים האישית שלו עם נציגים ליברלים בעליון שם, להבדיל מעמדות עקרוניות, הייתה מצויינת.
בגלל שארה”ב היא מדינה פאשיסטית-נאצית עם בית משפט פוליטי, להבדיל ממשיחי ה’ שיושבים אצלנו בעליון, הרי שכעת הנשיא אובמה ינסה למנות ליברל נאור, מתקדם, ומעל לכל, צעיר, כדי ליטול את מקומו של סקאליה (ובכך לבסס רוב שמאלי לראשונה מזה עשורים), בעוד שהסנאט הפאשיסטי-נאצי-מטורלל (המילה השלישית היא שם התואר שבעלת הבית נתנה למפלגת הרוב בארה”ב) עתיד להתנגד לכך.
בקרוב נשמע רבות על הניסיון לעצור את ההיסטוריה, ועל השחיתות של הסנאט המנוון, העומד בדרכו של הנשיא הגיבור והאמיץ. אני מהמר שגם בלוג זה יכתוב על כך באותה רוח, תוך שימוש באותם ביטויים (“מטורלל”, למשל).
סקאליה המנוח חולק מחמאות לבית המשפט שלנו:
https://www.facebook.com/Meshilut/photos/a.498627813589596.1073741829.306539462798433/836223659830008/?type=3&theater
רוב המחנה השמרני במערכת המשפט האמריקנית, הכיר היטב את התופעה ההזוייה של רודנות משפטית ו”חקיקה מכס המשפט”, שקיימת אצלנו. סקאליה היה השופט העליון שהתייחס אליה, אבל כמותו עסקו בה גם ריצ’ארד פוזנר ורוברט בורק (שמינויו לעליון נחסם ע”י חברי סנאט דמוקרטיים, במה שיהיה התקדים למה שהרפובליקנים יעשו עכשיו לאובמה, כשהוא ינסה להביא להם איזו ברק/בייניש אמריקנית).
חוסר ההערכה לגישתם של ברק וצאצאיו הרוחניים, מהצד השמרני של מערכת המשפט בארה”ב, יכול להשתוות רק להערצה ההיסטרית שהם זוכים לה מצד שמאל: השופטת אלנה קגן (לשעבר דיקנים ביה”ס למשפטים בהארוורד) כתבה על ברק דברי קילוסין כ”כ נרגשים, שהיה לא נעים לקרוא…
בקיצור, אובמה מעוניין לייבא לארה”ב את הלקונה הנוראה שקיימת בדמוקרטיה שלנו. בקרוב נקרא על כך בתקשורת שלנו מאמרים מסוננים (שרובם יהיו תרגום של טקסטים מהטיימס והפוסט, כמובן) שיסבירו לנו כמה סקאליה היה פאשיסט וכמה הגיעה העת להחליפו במשפטן נאור ומתקדם.
אפשר לאחל לידידינו בארה”ב, אחרי שבע שנים של שחיקת הדמוקרטיה שם באמצעות צווים נשיאותיים בזה אחר זה, שהפעם יצליחו לבלום את הסחף, ושמינוי יורשו של סקאליה, יחכה למחליפו של אובמה, ושזה, אינשאללה, לא יהיה מפלגה של אובמה.
מי זה הסקאליה הזה? בישראל היה יכול להיות מקסימום רודף אמבולנסים.
“אני יכול להגיד לכל עובד מדינה, גם לשרת הבריאות וגם לראש הממשלה וגם לחן קוגל מה להגיד. אני מחליט כי אני היועץ המשפטי לממשלה”
לאורי:
הבג”ץ בישראל ראוי לקבל מקום של כבוד. לא בגלל אמת הצדק המפוקפקת ביותר שלו, אלא בגלל הצורה בה הוא ממצב את עצמו. כשרון של ממש…
הנעל על השופטת: מדובר בסיפור כל כך מרגיז, כל כך מקומם. באמת. סיפור שחושף את הצביעות מעל אנשי הבג”ץ. במשטר דמוקרטי זורק הנעל היה מקבל מאסר של חודשיים גג וקנס של 700 ש”ח.
רק במשטר דקטטורי כל פגיעה באושיות השלטון משמעותה עונש לא פרופורציונלי.
אולמרט: אני לא רוקד לו על הדם. האיש עשה הרבה למען העם והמדינה, וכולנו יודעים שבלי קצת שוחד אין שום אינטרס אמיתי לאף אחד להיות בשלטון.
אם נסגור לגמרי כל אפשרות לטול שוחד פה ושם- יישארו בפוליטיקה רק האישים הדלוחים וחסרי הכישרון.
חייל זקן:
מה? אתה יכול להסביר בבקשה?
העתירה של המחנה הציוני כוללת חוות דעת של המומחה לגז פרופסור צימרמן הטוען שהמתווה המוצע יביא את ישראל למצבה של גרמניה בשנות ה-30
תכננתי להגיב לשתי הפסקאות הראשונות, ואז קראתי את שני המשפטים על השוחד, ונאלמתי דום.
אני לא כ”כ יודע איך להתייחס לטקסט שתומך בשחיתות, עניין שהוא איום קיומי על כל מערכת מדינתית, משחר ימי ההיסטוריה. אני מקווה שתבהיר שסתם צחקת, שכן הבנה ללבם של נוטלי שוחד וראיית השוחד כחלק חיוני מהתנהלות אישי ציבור בכירים, היא דבר שדי קשה להגיב לו ברצינות.
לא יודע.
זה נראה שיש כל כך הרבה דברים מושחתים במדינה הזו… שיש הרבה פוליטיקה למה דווקא נטפלים לבכיר כזה או אחר.
צודק. הבעייה היא חקירת השחיתות, ולא השחיתות עצמה.