יום ראשון, 16 בדצמבר, מפלגת העבודה מקיימת כנס מלחמה בשחיתות. הכנס אמור היה להיות אירוע ‘ליברמן הביתה’ אך ליברמן הפתיע והתפטר ביום שישי. הכנס יתקיים במוזיאון ארץ ישראל, בשעה 19:00.
יום שני, 17 בדצמבר, בשעה 19:00 פאנל פוליטי בבית הפתוח (קהילה גאה) בירושלים, בהשתתפות: ח”כ נינו אבסדזה, שלמה מולה, דב חנין, מיכל רוזין ועדי קול – למה אין אף נציג מן הימין? בפרטים על האירוע נאמר: במסגרת הפקת הפאנל נשלחו פניות למפלגות הבית היהודי, ש”ס, בל”ד והליכוד ביתנו. לליכוד ביתנו יש אירוע קהילת לטה”ב בהמשך השבוע (תצטרכו לרדת עד לסוף הפוסט)
עוד ביום שני, שיחה עם אסמא אגבאריה, יו”ר מפלגת דעם. היא אינה מוכרת מאוד לציבור הרחב, אך טור משובח של יגאל סרנה במוסף השבת של ידיעות אחרונות, שנכתב עליה ועל נפתלי בנט, חושף טפח. פרטים על האירוע, כאן. ראוי לציין שדעם מנסה להתמודד על מקום בכנסת מאז 1996 ולא עוברת את אחוז החסימה.
כמו כן ביום שני, אירוע ירוק של מרצ בהשתתפות ח”כ ניצן הורביץ. בהודעה על האירוע כבר מתלוננים שיש בעיות תחבורה (ירוקות?) להגיע ולחזור מן האירוע. אבל יש לי תחושה שהבעיות הללו לא יפתרו עכשיו במהלך הקמפיין. פרטים על האירוע, כאן.
ימים שלישי-רביעי, 18-19 בדצמבר, כנס שדרות לחברה (זהירות, פידיאף). דיונים חובה במערכת בחירות, אשר על פי כל הסקרים תוציא אנשים לקלפיות על בסיס משנה כלכלית של המפלגות (פעם ראשונה). כנס הפתיחה, בנוכחות שר האוצר, יובל שטייניץ, יו”ר העבודה שלי יחימוביץ’, יאיר לפיד ואריה דרעי (שלישי בבוקר, כל אחד מדבר בנפרד). לאחר מכן, במשך יומיים שלמים, דיונים שלמים בהם משובצים פוליטיקאים רבים (הצצה: סתיו שפיר, ציפי חוטובלי, דוד צור, ג’אלב מג’אדלה, עמיר פרץ)
ביום רביעי, 19 בדצמבר, בתל-אביב, אירוע של ח”כ (אוטוטו כבר לא) עינת וילף להשקת ספרה, ‘זו לא השיטה, טמבל’, בנוגע לסיכון הטמון בשינוי שיטת הממשל. לאור הקולות הרבים הקוראים לשינוי השיטה, במיוחד במהלך מערכת הבחירות, הדעה ההפוכה שלה מעניינת. לא הייתי מזכירה אירוע של ח”כית, שבקרוב לא תייצג את הציבור, לולי הספר נשמע לי מעניין (ובלי שקראתי אותו עדיין, אני מתחברת למסר העקרוני, של התנגדות לשינויי שיטה, אבל פתוחה לשמוע גם את הרפורמטים הגדולים, ע”ע מפלגת יש עתיד)
עוד ביום רביעי, 19 בדצמבר, בשעה 19:30 השקת הקמפיין הסביבתי של התנועה הירוקה, שהתמזגה לתוך התנועה של לבני. האירוע יתקיים בבית המפלגה, אחרי שלבני השתלטה על בית סוקולוב והפכה אותו לאולם האירועים שלה. מעניין אם לבני בעצמה תתייצב לאירוע ותתחייב לשורת הרפורמות הירוקות “חסרות התקדים” המוזכרות בהודעה על האירוע. פרטים כאן.
יום חמישי ה 20 בדצמבר, כנס יפו השביעי שיעסוק בנושא יחסי יהודים-ערבים בישראל עם רשימה ארוכה של דוברים פוליטיים: השר אריאל אטיאס, השר אלי ישי, סגן השר דני איילון, ח”כ זאב אלקין, ח”כ דב חנין, יו”ר מרצ זהבה גלאון, ציפי לבני, נפתלי בנט, הרבנית עדינה בר-שלום, הרבנית יפה דרעי ועוד ועוד.
עוד ביום חמישי, בערב, חוג בית של פעילי הלטה”ב בליכוד. הפרטים כאן. האם ח”כ כלשהו מהליכוד יכבד אותם בנוכחותו? אולי השר יעלון? עדכון: האירוע נדחה, הודעה תבוא בהמשך
עוד אירוע חשוב בליכוד: ‘עוצמה נשית בליכוד’, ביום חמישי ה 20 בדצמבר, בשעה 18:30 במצודת זאב. פרטים כאן.
ביום שישי, ה 21 בדצמבר, אירוע החלפת ספרים בתל-אביב והפעם עם דגש פוליטי: למרות שאין זה מדגם, המארגנים יציבו במקום קלפי וישאלו את מחליפי הספרים לעמדתם הפוליטית (אבל אך ורק לעמדה ביום החלפת הספר). אולי אלך, נשמע כייפי. פרטים כאן.
ב 26 בדצמבר, אירוע שהוא לא לגמרי פוליטי, אבל בימינו הכל פוליטי, ‘מי הזיז את הסטטוס שלי‘, שיח פמיניסטי ברשתות החברתיות באוניברסיטת בר-אילן. רשימת דוברות (ושני דוברים) מרשימה. אני חייבת ללכת לזה.
האתר של קדימה לא שב לאוויר. לחיצה על הלינק משגרת הישר לעמוד הפייסבוק של המפלגה, ושם אין שום מידע על אירועים. אם מישהו יודע, נא לעדכן.
במקביל, גם במפלגת התנועה, יש אתר, אך הוא כולו אתר ציפי לבני, ככל הנראה ברוח התנועה המבוססת על אישיותה של לבני. גם שם וגם בעמוד הפייסבוק שלהם, לא מצאתי מידע על אירועים.
לוח האירועים של הבית היהודי, נמצא כאן. צפוף, צפוף שם. בנט, אורבך ושקד חורשים את הארץ. אולי אנסה ללכת לשמוע את שקד השבוע ברמת השרון, מעוז החילוניות. נראה איזה קהל יש לה פה אצלנו.
ולסיום, במסגרת המדור לקידום עצמי:
לפני כשבועיים שלושה הצבתי בעמוד הראשי של הפלוג, כפתור תשלום, למי שבעניין של מימון עיתונות עצמאית. באתר אייס (המכסה את תחום התקשורת) פרסמו ביום שישי ראיון איתי, על העבודה על הפלוג, למי שמחפש מעט מידע על מאחורי הקלעים וההסתמכות על הקוראים.
וזו ההזדמנות להודות לכל מי שמצא עד עכשיו לנכון לשלם לפלוג. תודה תודה תודה.
מעבר מהשיטה הנהוגה היום לבחירות אזוריות או בחירות לפי הפורמט האמריקאי זה שינוי שיטה – לא על זה מדברים ב”יש עתיד”
יש עתיד לא “משנה את השיטה” – היא מקשיחה את תנאי הכניסה ומנתקת את הזיקה בין בחירת הגוש ובחירת ראש הממשלה (ע”י יצירת אילוץ שראש המפלגה הגדולה הוא ראש הממשלה – לא שזה ישנה משהו בבחירות הקרובות). הגבלת מספר השרים ל-18 זה לא רעיון חדש גם כן.
אולי לזה התכוונת שציינת את ה”הרפורמטים הגדולים” (כי כל רפורמה היא גדולה שהאחרים לא מציעים שום שינוי)
אין לי בעיה עם הגבלת מספר שרים, וגם לא עם הגדלת אחוז החסימה בהדרגה, למספר טיפה יותר גבוה. יש לי בעיה עם כך שלפיד מסתובב ועל כל דבר שקורה, הוא אומר, זו השיטה, זו השיטה. באנו לשנות וכולי. זה מסר מאוד מרכזי שלו (ולא רק שלו, כל מי שלא מרוצה בישראל ממשהו, ישר מציע להחליף את השיטה). מה שאנשים לא מבינים, שנורמות בסיסיות ותרבות פוליטית, יוותרו איתנו בכל שיטה. כי נורמות התנהגות מוצאות את דרכן החוצה, מבעד לסבך החוקים והשינויים, גם כאשר מחליפים את הכל. ולכן, מהפכות חוקתיות אינן דבר בריא. עברנו מהפכה חוקתית אחת וזה לא יצא משהו. על הדרך, אני גם נגד משאלי עם בישראל (לא שזה על הפרק, אבל סתם אומרת, כי גם זה שינוי שיטה)
בכל מקרה יש משהו מגוחך במפלגות קטנות חדשות כמו של לפיד שרצות עם הדגל של שינוי השיטה. הרי לכל מי שיש בעייה עם השיטה הפוליטית בישראל חייב להודות שהבעייה הראשונה היא כמות המפלגות והצורך להקים קואליציות משברי רסיסים של מפלגות. אז אתה ממציא מפלגה קטנה חדשה ויוצא נגד השיטה? זה אגב גם הסיבה בין היתר לכך שמספר השרים בממשלה גדל עם השנים כי כל מפלגה שמצטרפת לקואליציה רוצה כמה שרים. לכן מישהו כמו לפיד שנניח מאמין בשינוי שיטת הממשל היה צריך לעשות שני דברים – ראשית להצטרף למפלגה גדולה קיימת (הוא היה יכול לעשות המון עבור שיפור התדמית של מפלגת העבודה נניח או למתן קצת את הימניות של הליכוד או אפילו להוביל את קדימה כמפלגת מרכז מלאת חיוניות). הדבר השני שהוא היה צריך לעשות היה תמיכה בשיטת בחירות שתביא להקטנת כמות המפלגות וחבירה שלהם לגושים. במדינות המערב היציבות פוליטית ושלרמת המשילות הפוליטי שלהם אנחנו נושאים עיניים – ארה”ב, אנגליה, גרמניה (וגם צרפת, ספרד ועוד) יש שתיים שלוש מפלגות גדולות וכמעט בכל מערכת בחירות לאחת מהן יש רוב להקים ממשלה ללא קואוליציה והם משלימות תקופה קבועה של בין ארבע לחמש שנים בכל קדנציה. זה נובע כמובן משיטות בחירות שמביאות לכך (נניח בבריטניה שיטת הבחירות האזורית שבה הזוכה בכל מחוז לוקח את כל הקופה מחייבת כמות קטנה של מפלגות – אני לא מחווה דיעה אם זה אפשרי בישראל בשלב הזה כנראה שלא אבל זה מגוחך לדרוש את שינוי השיטה מבלי לנסות להקטין את כמות המפלגות). למותר לציין שהפערים האידאולוגיים נניח במפלגה השמרנית בארה”ב מפלגה שפועלת במדינה של כמעט 300 מליון איש הם לאין שיעור יותר גדולים מההבדלים הבאמת קטנטנים בסך הכל בין לפיד, לבני, שלי ואפילו זהבה. אבל אצלנו אם לאדם א’ יש מידת נעליים ארבעים ולאדם ב’ ארבעים ואחת זה מצדיק הליכה בשתי מפלגות נפרדות.
לגבי הטענות של לפיד על פוליטיקה ישנה וחדשה ועל כך שהוא לא משתף פוליטיקאים מכהנים ברשימה שלו (עד שלבני הצטרפה למירוץ כמובן) היא מגוחכת להפליא אפילו בהשוואה לשטויות ששומעים מפוליטיקאים אחרים במהלך תקופה כזו סוערת. נו, ומה יהיה בעוד ארבע שנים? הוא יצטרך לפטר את כל חברי מפלגתו וגם הוא עצמו לא יוכל לרוץ כי הם כולם יהיו פוליטיקאים מכהנים. אבל טוב העיקר שהוא יישב בממשלה עם 18 שרים. בטוח. כאות של דוגמא אישית מן הסתם הוא לא ידרוש תיקים למפלגה שלו רק נציגות בוועדות הכנסת. ולחשוב שככה, עם כל השטחיות הזאת ועם רשימה די חיוורת הוא לקוח עשרה מנדטים בהליכה. לא להאמין.
רסיסי מפלגות היו קיימות בעבר גם עם מפלגות קטנות יותר. כמות השרים הגדולה בממשלה הנוכחית היא לליכוד (15) שנועדה לאזן את כמות השרים הגדולה שניתנה לישראל ביתנו (5), העבודה (5) וש”ס (5).
יכלו להסתפק בפחות שרים לכל סיעה.
וואו, כמה ארס…
שאלתי את לפיד באחד הכנסים מה הקשר בין שינוי השיטה ובין הצורך לעשות שינוי יסודי באופן שבה המדינה מנוהלת (משילות). הוא ענה באופן חד משמעי – כאשר הממשלה יציבה, כאשר שר מכהן 4 שנים ברצף, רק אז הוא מסוגל להתחיל לנהל את המשרד שנמצא תחתיו (במקום שהפקידים ינהלו אותו). רק שהממשלה נמצאת 4 שנים בשלטון היא יכולה להניע מהלכים שיכולים לשנות את מרכז הכובד מהפקידים לנבחרים.
ארבעת השנים שהליכוד בשלטון מוכיחות את זה – הליכוד עשה ב-4 שנים הרבה מאד שינויים, לטובה או לרעה, אבל הרבה שינויים שניתן לראותם כשינויים תהליכיים ולא קוסמטיים. לשם מכוונת “יש עתיד”. אם תסתכל אחורה לממשלות לפני 1996 תראה שממשלות שנשארו בשלטון הרבה זמן הצליחו לעשות הרבה שינויים תהליכיים.
הבחירה ללכת עם אנשים חדשים באה משני מקומות – א. צימצום סחר תוך מפלגתי. ויצירת צוות מכוון מטרה שיכול להתרכז בבחירות ובהצלחת המפלגה ולא בקידום האישי. ב. היעדר פוליטיקאים ראויים שכדאי לשלב במפלגה שלו.
ולגבי ההערה על זהות אידיאולוגית בין ציפי, לפיד ושלי – אתה כנראה פשוט לא מבין או לא מוכן להקשיב, כי יש פערים. שלי ולפיד לא נמצאים בכלל על אותו מימד כלכלי. ציפי ולפיד קרובים בגישות, למעט הנכונות של ציפי ללקט חכ”ים ממלפגות אחרות בשביל תקציב בחירות (ראה התשובתי על סוגיית הנבחרת של יש עתיד)
תזכורת לנוסטלגים: בשמונה השנים שלפני 1996 היו התרגיל המסריח שהחליף חלק לא מבוטל מהממשלה והוציא לרחובות מפגינים למען טוהר השלטון (מה שהצטמצם בסופו של דבר לשינוי בחירת ראש הממשלה), וכך המיצובישי של גולדפרב.
אסמה אגבריה זחאלקה היא לא מקבילה לנפתלי בנט בשום צורה.
הגברת מתמודדת בבחירות באופן רצוף מאז 1999, וקיבלה את התוצאות הבאות:
1999 – 2,151 קולות
2003 – 1,925 קולות
2006 – 3,692 קולות (שיא של כל הזמנים!)
2009 – 2,645 קולות.
נפתלי בנט מקבל למעלה מעשרה מנדטים עפ”י כל הסקרים (למעלה מרבע מליון קולות). הניסיון ליצור משוואה ביניהם, מקביל ליצירת משוואה בין מיכאל בן ארי לשלי יחימוביץ’ (בעצם לא, בן ארי עוד עלול לעבור…).
אני מבין את העניין של סרנה בקידומה של אגבריה-זחאלקה באמצעות יצירת המשוואה הזו, אבל זה לא הופך אותה לפחות חסרת בסיס. אסמה אגבריה-זחאלקה מתמודדת על אמונו של הבוחר הערבי (ואם נרצה, גם על זה של הבוחר היהודי) כבר 15 שנה – ואפילו חד”ש (היריבה הישירה לכאורה, על הקול המרקסיסטי הערבי) לא רואה בה איום.
אגב, לגבי כנס המלחמה בשחיתות של “העבודה”: מי יודע, אולי גם בוז’י ידבר שם? אחרי הכל, בפעם הקודמת ששמו נקשר בחקירת שחיתות, לנוכח חוקרי יאח”ה, הוא דווקא שתק…
איפה החבר’ה מתקומה, שהחליקו ישר למקומות טובים בעשיריה הראשונה, אבל שמם לא מופיע תחת שם המפלגה (הרשימה הבנתי אמורה לרוץ תחת “הבית היהודי”בלבד, טוב, האמת זה מותג שהומצא לצרכי איחוד) ? הכוונה, בעשיריה הראשונה, לאריאל, הרב אלי בן-דהן, אורית סטרוק ועוד אחד ששכחתי ?
ולעוד כמה שאלות –
1. האם המפד”ל-תקומה תיכנס לממשלת נתניהו, והאם היא תישאר לאחר שנתניהו יעשה גם צעדים שמאליים (בסופו של דבר, מכלול השיקולים שלו מורכב יותר)
2. מה תהיה עמדת המפד”ל-תקומה ביחס למחלוקות עם העולם החרדי ?
3. האם יהדות התורה תנסה שוב לכבוש את משרת הרב האשכנזי הראשי ?
4. באיזה מועמד תתמוך המפד”ל-תקומה בבחירות לרבנות הראשית ? לא בטוח שיהיה על זה קונסנזוס, איך יכריעו ?
5. מי תחליף את אורית סטרוק בתפקידה כיושבת הראש של ארגון זכויות האדם החשוב בצד הימני של המפה הפוליטית, ואולי חילופין יוכלו להקפיץ את הארגון ליח”צ טובים יותר ?
סליחה ששכחתי להכניס את השם בתגובה עצמה…
הצעה לנושא החדש לכנס של העבודה – איך לנהל את ההסתדרות כך שינתן שירות שווה לכל האזרחים ולא רק לועדים הגדולים שיושבים על השיבר וסוחטים את המדינה (והאזרחים)
כשאת משבחת את הטורים של סרנה את הופכת לפחות אובייקטיבית
טל, מסתבר שליברמן הוציא מעין הודעת התנצלות על תקרית ה”וייבעריות”:
https://www.facebook.com/AvigdorLiberman/posts/532837336729219
תיקון איות- בפוסט נכתב ג’אלב מג’אדלה- על אף שהשאיפה לכתוב את שמו בתעתיק נכון מערבית ברוכה, צורת התעתיק הנכונה לשמו היא “ע’אלב מג’אדלה”. מערבית – غالب مجادلة
סימוכין מויקיפדיה- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%91_%D7%9E%D7%92%27%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%94