הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר מפוליטיקה ובלוג יוצא הפלוג. כי פלוגתאות בפוליטיקה הן דבר טוב
לאור האירועים האלימים במהלך השבת – תכנית פרוואר/בגין תמלא את סדר היום הפוליטי בימים הקרובים.
עוד שבוע ללא יו”ר ועדת חוץ ובטחון?
לפני כעשרה ימים תהיתי (ככל הנראה שלא בקול רם) לאן נעלם יו”ר מפלגת העבודה לשעבר אהוד ברק. לא היתה לו מילה, אפילו לא פסיק, לומר בנושא ההתמודדות במפלגתו לשעבר? לאחר מכן התפלאתי (כנראה שוב בלחש) הכיצד זה שחותמים הסכם בין איראן למעצמות ושר הבטחון לשעבר ומי שהיה ראש הממשלה – האיש שהשפיע יותר מכל על תפיסת הבטחון בישראל בעשור האחרון – נאלם. אני לא לבד עם התהיות, מסתבר. עברה כעמט שנה מאז פרש מן החיים הציבוריים והדממה הזו מתחילה להיות מוזרה.
ישיבת הממשלה הקבועה לא תתקיים כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו יוצא לנסיעה (פעם שניה תוך חודש וקצת) לאיטליה. הפעם מתוכננת פגישה בותיקן עם האפיפיור ומפגש בין ממשלות ישראל לאיטליה.
סדר יום לישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה
אחר הצהריים במכון למחקרי בטחון לאומי, בסמוך לאוניברסיטת תל-אביב, דיון בהשתתפות ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ח”כ צחי הנגבי ואלוף במיל’ עמוס ידלין – ההסכם בין המעצמות ואיראן, איום או סיכוי. אפשר לצפות באירוע באינטרנט, החל מן השעה 20:00. פרטים כאן.
בליכוד: הדור הצעיר חוגג גבורה יהודית בבית שמש עם השר כץ. הליכוד, שרוצה שיערכו שם בחירות חוזרות ושהמועמד המועדף עליהם, אלי כהן יזכה, מחממים בעיר את האווירה. כהן אגב, הוא מועמד גם של הבית היהודי, של החילונים בעיר וכאמור, גם של הליכוד. פרטים לאירוע, כאן
ועדת חוק חוקה ומשפט, בראשות ח”כ דוד רותם אמורה להתכנס כדי לדון באימוץ מסקנות דו”ח השופט אדמונד לוי (ההתנחלויות ביהודה ושומרון חוקיות גם על פי המשפט הבינלאומי) כשהמטרה הנה להביא את הדו”ח בפני הממשלה כדי שזו תאמץ אותן. הזדמנות מעולה לישראל ביתנו לייצר משבר גדול בתוך הממשלה.
הדלקת נרות חגיגית של יו”ר הכנסת, בשעה 16:00, באולם שאגאל.
כנס העשור של יוזמת ז’נבה בהשתתפות ראש השב”כ לשעבר, יובל דיסקין, יאסר עבד ראבו ויוסי ביילין. לדיסקין, ששנותיו האחרונות בשב”כ היו תחת ראש הממשלה נתניהו, הביע ביקורת קשה מאוד אחרי שיצא לאזרחות. בינתיים נתניהו נבחר שוב ופצח במו”מ מחודש, אז מעניין לשמוע את תובנותיו של דיסקין.
עוד בנושא הפלסטיני: הסדר קבע, אפשרויות ואתגרים, דיון באוניברסיטת תל-אביב עם נביל שעת’ ואודי דקל, הפרטים כאן.
פורום סבן מתכנס בוושינגטון (בפעם התשיעית? העשירית?). כרגיל כבכל שנה סבן מתראיין לפני הפורום לעיתונות הישראלית ושוב מסופר על הונו, דירוגו, קשריו במפלגה הדמוקרטית. מי טס לוושינגטון במיוחד כדי להשתתף? ארבעה שרי חוץ בפועל, בפוטנציה, בחלומות ובערך: השרים אביגדור ליברמן, סילבן שלום, ציפי לבני ויובל שטייניץ. כמו כן: יו”ר האופוזיציה יצחק הרצוג וחברי הכנסת פאינה קירשנבאום, עופר שלח ואילת שקד. עוד משתתף: הרמטכ”ל לשעבר גבי אשכנזי.
מן הצד האמריקאי יתייצבו: מזכיר המדינה הנוכחי ג’ון קרי, הלשעברית הילרי קלינטון והיועצת לבטחון לאומי סוזן רייס. יאללה, שר החוץ האמיתי, מרתון מפגשים וצילומים כדי לסגור את כל פערי העבר.
ועידת הליכוד: מדברים על 18 בדצמבר, אך התאריך עדיין לא סופי
* * * * * *
אם ידוע לכם על אירועים פוליטיים חשובים נוספים שפספסתי, עדכנו בתגובות או במייל אלי tal@eyaltal.com ואעדכן. תודה
לו”ז הומוריסטי כתבת לנו. חחחחחחחחחחחחחחחחח. אגב באמת אשמח לדעת במה עוסק ברק שכמעט הביא עלינו מלחמה עם איראן.
הכל רציני פה!
הערה: מן הראוי לכנות את ברק בתואר ראש הממשלה לשעבר, כשם שאת אולמרט לא מכנים כשר התמ”ת לשעבר, ואת שרון כשר התשתיות הלאומיות לשעבר.
מה שנכון, נכון. תיקנתי
אני לא חושב שזה משונה שלא נשמע קולו של ברק.
ברק הוא אולי הפוליטיקאי הנלעג ביותר, בקרב הקשת הפוליטית הרחבה ביותר.
אם יש לו סיבה לשתוק, היא אחת ויחידה:
איזו שהיא תקווה (שאני סבור ומקווה שהיא תקוות שווא) שלגזור על עצמו שתיקה ממושכת עשוייה להשכיח את התדמית שבנה לעצמו בשנים האחרונות (זאת שבסופו של דבר נאלץ בגללה לפרוש מהחיים הפוליטיים בבושת פנים) – וכך אולי ביום מן הימים לעשות קאמבק
זאת, אגב, בניגוד לאולמרט שעוד מעורר אהדה בקרב ציבוריים די נרחבים ולכן מרשה לעצמו פעם בכמה שבועות לפרסם את דעתו בקולניות על נושא כזה או אחר. הכל בשביל להשאר בתוך המשחק הפוליטי.
המטרה דומה, האסטרטגייה הפוכה
אולמרט הוא יותר נלעג ויותר שנוא מברק ופי כמה יותר. רק שהוא לא בכלל לא מודע לעצמו. לגבי הציבוריים הנרחביים שעוד תומכים בו, קוראים לזה משפחת אולמרט, לא נראה לי שזו משפחה כל כך גדולה.
אני לא יודע אם אתה מערב בקביעה הזאתאת הדעות הפוליטיות שלך, אני בכל אופן באופן אישי לא סובל את אולמרט ובכל זאת חושב שחד משמעית הוא דמות ציבורית אהודה יותר מברק.
לא מסכים. נכון שאולמרט הוא המשיח של השמאל התקשורתי אבל זה לא 0.1% מהאוכלוסיה. ההבדל ביניהם הוא שמזלזלים בברק אבל שונאים את אולמרט.