מפגש פסגה בבית קפה לחמים, ברחוב החשמונאים בתל-אביב, ח״כ שלי יחימוביץ׳ וח״כ אראל מרגלית. מה הם זוממים שם?
מתאמים עמדות לקראת חיסול משותף של הרצוג? מאתמים את ההתנגדות בכניסה לממשלה? סוגרים מועדים לפריימריס לשנת 2016?
ככל הנראה הם מתאמים עמדות לקראת היום ב19:00 כאשר מזכירות לשכת מפלגת העבודה תתכנס. הרצוג מעוניין להעביר שם החלטה שתדחה את הפריימריס ל2017.
בינתיים, פתחו יומנים: ועידת מפלגת העבודה תתכנס ב 15 מאי (בכפוף להחלטה סופית היום בערב)
בנט סעד את נפשו השבוע במסעדת מלך השווארמה והשיפודים בלוד. תמונה של שר אוכל מזון עממי בלתי מזין לא היתה מטרידה אותי (יותר נכון, לא הייתי חודרת לו לפרטיות בעניין) -אלא שהבנתי בדיעבד את המקור לרעב הגדול שלו. הסבר אחרי הצילום.
הסיבה שבנט פיתח רעב גדול לשווארמה נוטפת שומנים – היא כי עסק באותו הבוקר בתזונה בריאה בבתי הספר יחד עם שר הבריאות ליצמן. אחרי שהטיף לתלמידים על פרמידת אבות המזון (ולא שכח לתאם עם ליצמן את הודעת היח״צ שתשרת את שניהם ותפורסם באופן בלעדי בעיתון חשוב), וחשיבותם של ירקות ופירות טריים, לא נותרה לו ברירה, אלא לחיות את החיים עצמם.
בידיעה כתוב: ״השניים הצהירו שבכוונתם להמשיך לבצע ביקורות פתע בבתי הספר, לבדיקת המזון...״.
ובכן, בנט: הפלוג מצהירים בזאת שבכוונתנו להמשיך לבצע צילומי פתע בשווארמיות, חומוסיות וסטקיות ברחבי המדינה, לבדיקת תפריט בריאות המזון של מי שמחנכים את הנוער לאכול נכון.
בני גנץ ומהרטה ברוך (סגנית ראש עירית ת״א, מרצ) שוחחו ארוכות במהלך המצעד השנתי בתל-אביב לזכר קורבנות השואה.
משווים עמדות בשמאל?
המלצת קריאה: נמרוד ניר, הבן של ג׳ודי ניר מוזס וסילבן שלום (ליכוד) – הצביע בבחירות האחרונות לרשימה המשותפת.
למקרה שפספסתם: מצעד היועצים של הרצוג ב 18 החודשים האחרונים.
אם כבר אנחנו ברוח ציפורה/ליאורה, אז יש להשתמש בביטוי “נצפה”/”נצפתה”/”נצפו”, לפני שמביאים לנו תמונה שטומנת בחובה חידוש עיתונאי כה מסעיר. התמונה של שלי וקיבינימט אכן מלמדת על מזימות סודיות, שכן כבר הסכמנו שהמקום הטוב ביותר לתכנון קנוניות סודיות הוא בבתי קפה בתל אביב. אנשים חשדניים (או לחילופין כאלה שנותנים לקיביני (אין לי כוח לשם מלא) ושלי אשראי מינימלי שיש להם מנת משכל חיובית, יניחו שהתמונה הזו נ-ו-ע-ד-ה לייצר באזז קונספירטיבי, ללא קשר לתוכן השיחה עצמו.
התמונה של בנט, לעומת זאת, היא אכן סקופ מסעיר – בעיקר בגלל שחשפנו שבנט מדבר על חשיבות אכילת מזון בריא, ואז הולך ואוכל שווארמה(!!!!), ועוד עושה זאת אגב תמיכה בעמדות ימניות, שזה כבר בכלל חוצפה. חשוב לא לוותר לו, ולתעד כל מה שהוא אוכל (אפשר להיעזר באור קשתי מ”הארץ”, וברביב דרוקר, שגם הם מקדישים מאמץ רב לחשיפות רציניות שמלמדות אותנו על בנט ומעלליו הזדוניים). עוד קצת מאמץ, ונגלה שהוא גם אוכל ממתקים לפעמים!!!
בני גנץ הוא תקווה לבנה ראוייה, אבל קשה לדעת האם הוא באמת ה-תקווה, שכן קיביני מקלל ממש חזק, וגם הוא פונה אל אותם קהלים גדולים שהשמאל התקשה לחדור אליהם (אשכנזים, חילונים, בעלי נטייה שמאלה).
הראיון עם נמרוד ניר הוא אכן המלצה מצויינת. תודה! היה קשה לצלוח את כל הראיון עקב התקפי צחוק קשים, אבל בהתחשב בכך שהגנטיקה מראש עבדה נגדו, אפשר לומר שהוא בהחלט ענה על הציפיות.
אגב, בטוויטר העלית תמונה שבנצי גופשטיין שם באתר שלו, ובה רואים את ביבי בביקור אצל לוחמי גולני, כשמימין לביבי עומד הבן של גופשטיין, המשרת כלוחם. התמונה זכתה אצלך לציון “פרייסלס”, שממנו עולה כי ביבי היה צריך להימנע מתמונה עם לוחמי גולני, מחשש שמא אחד מהם יתגלה כבנו של גופטשיין. קשה שלא לתמוה האם הקטע הזה של לזכור לבנים את זה שאת לא מסמפטת את הוריהם, זו תכונה שלדעתך צריך לאמץ באופן גורף (למשל, בכנסת מכהנת מרב מיכאלי, נכדתו של אדם שנוי במחלוקת “קצת” יותר מגופשטיין, בשם רודולף קסטנר, שמסר תצהירי הגנה עבור לא פחות משלושה קציני אס אס, והציל בכך את חייהם. האם לדעתך כל צילום של מישהו עימה, צריך לזכות בציון פרייסלס?).
אנשים עדיין קוראים לקסטנר שנוי במחלוקת? ההוא שהציל מלא יהודים? איך זה עדיין דילמה ב-2016?
צודק. רוב הקליינטים שלו לא התלוננו עליו מעולם חוץ מהתמהוני הזה, גרינוולד, שהיה יעד של השב”כ. כדאי להוסיף לרשימת ההצלה שלו גם את שלושת חסידי אומות העולם בעלי המבטא הייקי.
“ההוא שהציל מלא יהודים”, זו הגדרה מעניינת. לא, אנחנו מדברים על ההוא שהציל 1,685 מיוחסים, ושהוביל מערכה של שיתוף פעולה קיצוני עם הגרמנים, עד כדי טענות קשות נגדו שהוא ואנשיו סייעו במהלך ההטעיה שאפשר ל150 אנשי אס אס להעלות חצי מליון יהודים לרכבות, ללא שמץ התנגדות, למרות שרבבות מאותם יהודים חיו בצמוד לגבול הרומני, משם לא גירשו יהודים בשלב זה, עקב כניסת הסובייטים למדינה ורצונו של המלך לא לריב איתם.
“ההוא שהציל מלא יהודים”, מסר תצהירים שהצילו את חייו קולונל האס.אס קורט בכר, ושיקר על כך בבית משפט ישראלי. לאחר מכן הסביר שעשה זאת כי הרגיש שהוא חייב טובה לבכר, ועשה זאת רק בגלל שבכר עצמו היה מעורב “רק” בשוד של יהודים, ולא ברצח. הוא הדגיש שלא היה עולה על דעתו להעיד לטובת איש אס אס שנטל חלק פעיל בהשמדה. למרבה הצער, אחרי שקסטנר נרצח, התברר שגם דברים אלה היה שקר גמור – והסתבר שמסר עדויות גם עבור הרמן קרומיי, עוזרו האישי של אייכמן, ועבור גנרל האס אס קרל יוטנר, שניים שיש להם דם יהודי רב על הידיים. מכיוון שכבר אי אפשר לשאול אותו מדוע חש צורך למסור עדות עבור שני אלה (במקרה של קרומיי, העדות של קסטנר הצילה אותו מגזר דין מוות ודאי, ובמשך שנים הוא חי בגרמניה המערבית כאיש חופשי, ורק עשלוש שנים אחרי רצח קסטנר, הוא נעצר מחדש, ונדרשה עדות של אחד מחוקרי אייכמן (פקד אבנר לס) כדי להרשיעו בדין.
אפשר להגיד על קסטנר המון דברים – אבל “שנוי במחלוקת” זה הדבר הדעין ביותר שניתן להגיד עליו. הסיבה היחידה שאחרי רציחתו היה מאמץ גדול להימנע מהבלטת מה שנחשף עליו בהמשך (ע”ע יומני סאסן), מסיבות פוליטיות פשוטות – האיש היה פעיל פוליטי בכיר במפלגת שלטון נצחית, ועל כן העניין טושטש ונדחק – לטוב ולרע. היה עניין מובהק לא לעסוק בסיפור מביך כ”כ, ועל כן אפילו רוצחיו שוחררו אחרי זמן קצר בכלא.
הסיבה היחידה שכיום יש ניסיון לעשות לו רה-הבליטציה, היא אותה סיבה שגורמת לכך שביקורת על השמאל מוצגת כפאשיזם וסתימת פיות, אותה סיבה לכך שהשחרת פני הצבא בחו”ל במימון ממשלות זרות, מוצגת כפטריוטיזם: הכל מתחיל ונגמר בניהילזם שמאלני משעמם שיובא מבחוץ.
לימוד רציני של פרשת קסטנר, ממש לא מעלה תמונה של “האיש שהציל מלא יהודים”, אלא במקרה הטוב מדובר ביהודי גלותי שעקב חששו מאייכמן נמנע מלפרסם בפומבי לאן נוסעות הרכבות (למרות שידע היטב מה קורה באושוויץ, שכן קיבל לידיו העתק של דו”ח וצלר-ורבה ע”ע). במסגרת המגעים שלו עם הגרמנים, הצליח לארגן רכבת מיוחסים, ובה 1685 מנכבדי הקהילה, ובהם עשרות מבני משפחתו, שניצלו כולם.
במקרה הרע רודולף קסטנר היה מגלומן שיכור כוח, שהעובדה שקיבל מהגרמנים זכויות יתר (הוא הסתובב בלי טלאי צהוב, למשל, באישורו של אייכמן – וסייר ברחבי הרייך באופן חופשי למדי), גרמה לו להתבלבל בנוגע לתפקידו, ועל כן היה מוכן לעשות את העסקה שבמסגרתה יינצלו 1685 מיוחסים, בעוד שמהשאר תוסתר העובדה שהם נוסעים להשמדה וודאית ומיידית, דבר שהבטיח לגרמנים את פרוייקט ההשמדה המהיר ביותר בשואה: חצי מליון יהודים בפחות מחודשיים.
כאמור, אין ראיות לאף אחת מהטענות, ועל כן אפשר היה לזכות אותו מחמת הספק בהקשר זה – אלמלא העובדה המציקה שהאיש הזה מסר תצהיר שהביא לשחרורו של הפושע מס’ 2 בכל הנוגע לשואה בהונגריה (הרמן קרומיי), שלוש שנים אחרי שכבר ממש לא היה תלוי בחסדיו של קרומיי, אלא בדיוק להיפך. על חשיבות התצהיר תעיד העובדה שדיטר ויסליצני (סגן נוסף של אייכמן), שלא זכה לקבל תצהיר שכזה בזמן, הוצא להורג בסלובקיה.
קסטנר הוא לא באמת שנוי במחלוקת. התקשורת של היום, על שטחיותה המביכה, אמנם מלטפץ אותו – אבל העובדות ההיסטוריות די חד משמעיות. אתה לא מעיד לטובת נאצים שרצחו רבבות סתם כך מטוב לב.
תשמע, צורר, זאתי סתומה זאתי.
מקרה קשה.
עמרי חיון של הפוליטיקה.
היא גם תפרסם תמונות עירום של שרה עם חנטל
שווארמה זה אוכל טוב מאוד, בשר זה אוכל בריא. דגנים ולחם וסוכר זה אוכל בעייתי.
אם כך הבה נדקדק. בתמונה לא יותר מדי ברור מה המנה העיקרית, אך הלאפה נראית היטב.
גועל נפש.
עאלק בלוגרית פוליטית בלאט.
פרה, באה מלאת עוואנטות, ובתכלס מפרסמת צילומי פפרצי וריכילות עבשה ומשמימה, שצהובון, שהוא גם מקומון בריטי, בגלאסגו תחתית לא היה מאז לפרסם.
ולו מתוך חשש לשעמם הקוראים.
בנט אוכל שווארמה.
טל,
למה את לא מוחקת תגובות כאלו?
אני גם לא מתלהב מהצהבת אבל יש גבול למה שהמסך סובל.
השאלה האמיתית היא ממה אתה פחות מתלהב, מהתגובה שלי, או מתמונות של בנט אוכל שווארמה…
מהתמונות של בנט. טל קודם ציירה את המטרה ואח״כ חיפשה תרוץ להגיד עליה משהו רע. זו רשעות פוליטית בסגנון של דרוקר עם ההאשמה של בנט באסון בכפר כנא.
הבעיה הזו תיפתר רק כשכל אחד יוכל לפתוח תחנת טלוויזיה או עיתון ולהגיד מה שהוא רוצה בלי התערבות ממשלתית. בינתיים החניקה של השמאל דרך ערוץ 2, 10, ידיעות והארץ היא ממש סכנה לדמוקרטיה.
בוא לא נגזים. זה לא מגיע לרמה של דרוקר, ולא מתקרב אליה. דרוקר ניסה לפגוע בבנט בנקודה שאין עליה עוררין (כפי שהדגיש בהגינותו יו”ר הנהלת בצלם, שהיה מפק”ץ אצל בנט באותה תקופה): שירותו הצבאי.
טל הביאה אייטם של ציפורה/ליאורה שנועד, כמובן, לקנטר את בנט, אבל זה דבר טבעי לגמרי בכלי תקשורת בעל אג’נדה מנוגדת לזה של פוליטיקאי. אפשר וצריך להרים גבה משועשעת על אופיו של הסיקור – אבל זה בעיקר מצחיק. מה שדרוקר עשה היא מעשה נבלה.
באשר למסקנה שלך – אתה צודק לגמרי. מי שאשם בכך שזה לא קורה, זה שר התקשורת, שהוא גם ראה”מ. הוא פוחד מעימות עם התקשורת הקיימת, ומשקשק מהעתירות לבג”ץ שתבואנה ברגע שינסה לקדם פלורליזם בתקשורת. הפחדים שלו, עם זאת, הם לא תירוץ לכלום.
השוקניסטים ירדו מהפסים, קלגסי הכיבוש הפכו לצבא הישועה: “לקראת מהפכה צבאית”
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2940414
למה ירדו מהפסים? במשך שנים הם קיוו שהעולם ייכנס בנו. מה יותר טבעי, אחרי שזה לא קורה, לייחל לאיזה קצין גיבור שייכנס בנו ויראה לנו מה זה?
נכון, הפנטזיות האלה מגוחכות להחריד, בהתחשב באופיים לוחמי צה”ל בדרגות שמתחת לנואמי הטקסים, אבל “הארץ” מזמן התייאש מהרעיון של דמוקרטיה, ואני דווקא רואה בתמיכה בהפיכה צבאית כחול-לבן, שיפור לעומת התקווה שאיזה כוח בינ”ל יטפל בנו כמו שצריך…
אז מי יישפט בהאג?
האג זה לחלשים. הענישה בהאג חלשה, הכלא הוא מלון מפואר וסעיפי האישום כלל לא מתאימים למדינה נאצית שעושה טקסי יום עצמאות שמחקים סיסמאות של היטלר (ושמות ספרים של נלסון מנדלה…).
המשפט צריך להתקיים מול טריבונל יהודי-ערבי שיישב במבנה מיוחד שיוקם בידי האיחוד האירופי, כדי לשפוט את פושעי המלחמה שמסרבים להגיע לשלום של אמיצים ורוצחים פעוטות ישישים בהריון שבסה”כ יצאו לקטוף חרציות עם סכין הקומנדו של אבא.
א-ב-ל מתוך כבוד לרעיון שהאג מייצגת, אני מציע שהעיתונאים יסקרו את המשפטים מהאג (יש שם אחלה מלונות, ואפשר יהיה להרביץ שם איזה כנס דון-קיום או שניים), וכך תושגנה שתי מטרות במכה אחת.