איך הגיעה הידיעה על חברתו החדשה של יאיר נתניהו לעיתון הנורווגי? לא באמצעות ראש הממשלה עצמו.
מדוע בוטלה כניסת התקשורת לישיבת הסיעה של הבית היהודי ביום שני האחרון? לא מטעמים של לוח זמנים או הצורך בישיבה סגורה. הם פשוט נתנו לצוות צילום של ערוץ 2 לצלם אותם במהלך הישיבה ולא הסכימו ששאר התקשורת תפריע חלילה למדורת השבט של המדינה.
בשעות היום הוא שר חינוך ובערב: קומיקאי. מצא והשווה סרצ’וק ג’וניור.
מזל טוב לח”כ עמרם מצנע. היום בן 69, בתמונה בן פחות מ 30
השבוע בפינתנו יאיר שמיר: טיפ לעוזרים פרלמנטריים ו/או יועצי התקשורת של השר אשר מתעדים אותו:
כאשר מצלמים: יש להחזיק את היד ביציבות. אם רעדה היד והתמונה יצאה מטושטשת, עדיף לא להעלות לפייסבוק.
אם לא הלך בטייק ראשון, לצלם שוב. לאישים חשובים יש סבלנות לצילומים נוספים. הם מבינים את הקטע.
כמו כן, חפצים מצחיקים שיוצאים מן הראש, כמו מחוגי שעון, או צורות עגולות (שוב שעון) המלבישים סביב ראשו צורה דמוית עטרת-אור (aka Halo) – לא ולא. כדי למנוע זאת, על הצלם לזוז ימינה או שמאלה. בשפה המקצועית קוראים לזה juxtaposition.
בתמונה טובה צריך לראות את העיניים של המצולם ורצוי שיהיה בתמונה צבע (לא צבע במשמעותו העיתונאית, אלא ממש גוונים מצולמים: אדום, כתוב, צהוב, סגול).
ראו עצמכם כמי שנשלחו לתרגל ולחזור עם ביצועים טובים יותר.
הנה דוגמא נוספת. לסגן השר צמח מוט של דגל מהראש. זה אולי מתאים לו מבחינה ערכית, אבל מצטלם לא טוב.
ועוד בעייני צילום: נתפס היום בצהריים בעדשת הנייד, ח”כ אבישי ברוורמן בבית הקפה השכונתי שלו הנרייטה (אני צילמתי. זו אולי פעם שלישית או רביעית שאני רואה אותו שם)
מה עושים העוזרים הפרלמנטריים של חברי הכנסת בחמשוש? קורס הדרכת שיווק בקמפוס גוגל בתל-אביב
ופריט רכילות אחרון להיום: סביון מדליון מי שהיתה דוברתה הצמודה של ח”כ שלי יחימוביץ’ במהלך כל שנת הבחירות העמוסה, ועזבה את התפקיד כמה שבועות לפני הפריימריז – מתחילה בחודש הבא לשמש כדוברת המשלחת הישראלית באו”ם, תחת השגריר רון פרושאור. בהצלחה.
החושך אצל שמיר הוא משהו טבעי ולא תלוי בטכניקת צילום. כאב כן הבן.
נהוג היה לומר על משהו שלא צריך היה להצטלם “חבל על הפילים FILM” אבל מאחר וכבר לא נעשה שימוש במצלמת פילים איך לי דרך אחרת לומר לך אלא רק בדרך הבאה: “תגידי טל מה חשבת לעצמך כשצילמת את האיש המשעמם הזה בבית הקפה ?” זה ממש לא משתווה לצילום של ביבי בג’ינס.
נו, ואחר כך שואלים למה ביבי לא מתראיין. הנה הסיפור עם ראש ממשלת נורווגיה המשיך להופץ בתקשורת למרות ההכחשות וללא ציונן, שמצטרף לשקר עם החיילים הבריטיים שעד היום ממשיך לסופר כאמת צרופה (גם את משום מה ממשיכה להאמין בו). יכול להיות שסתם נמאס לו לא משאלות קשות אלא מחוסר הגינות בסיסי?
מה הקשר? הוא איש ציבור וכל חייו נתונים לביקורת. החובה שלו להתראיין לא תלויה בתוצאות הראיון. לא תלויה בתוצאות מסיבת עיתונאים. או כל אלמנט אחר שהוא מתחמחק ממנו היום. אין שום הסכם או סידור בשום מדינה נורמלית שמראיינים ראש ממשלה בתמורה לתקשורת חיובית ומלטפת.
לא דיברתי על חיובית או מלטפת. דיברתי על לא שקרנית.