מתח”ככים 10 באפריל

– בספטמבר 2010 (מוספי החגים) פורסמו בידיעות אחרונות שני פרקים ראשונים מספרו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. המידע על כתיבת הספר והוצאתו לאור הקרבה (אז) סופרה בחגיגיות רבה. גילויים חדשים, עקיצות נגד משפחת שרון ופורום החווה, חשיפות נגד אהוד ברק, ביקורת קשה על ציפי לבני ועוד מטעמים. מאז חלפו שלוש שנים וחצי וספר אין. מה קרה? האם אכן דובר בספר העתיד לצאת או פשוט העניק העיתון במה רחבה לכתיבתו האישית של אולמרט?

 – רונן שובל, אם תרצו, מונה ליו”ר ישראל ביתנו העולמית ויהיה גם נציגו של שר החוץ אביגדור ליברמן בקונגרס הציוני העולמי (אם יבחר).

 – בתוך הליכוד: פעם צ’ילבות ומכוסחים, השבוע השר ישראל כץ והשר גלעד ארדן כבר יושבים זה לצד זה. אידיליה.

 – כשהייתי ילדה ואבא שלי היה איש קבע (מג”ד, מח”ט וכולי) נדדתי בליל הסדר בין בסיסים. המג”ד לא יכול היה להרשות לעצמו שהחיילים יסבלו בסדר לבד בלי משפחותיהם בעוד הוא חוגג לו בביתו אז הביא את הילדים לבסיס. נזכרתי בסדרים הצבאיים (האחים שלי ואני בבגדים לבנים, החיילים ואבא שלי במדים) כשראיתי, להבדיל אלפי הבדלות, את הידיעה הזו על ח”כ רות קלדרון. במקום סדר משפחתי, היא תהיה במנהל הקהילתי בירושלים עם סטודנטים ומרצים של בצלאל. לדעתי, זו סוג של הקרבה.

אם לח”כים יהיו תמונות ואירועים מיוחדים מליל הסדר, נשקול להעלות פה פוסט תמונות פוליטיקאים חוגגים (גם הנשיא אובמה, כמדי שנה, עורך אצלו ליל סדר סמלי שכזה, נביא גם את זה)

– השבוע הופענו, אבישי ואני, בתכנית ‘קריאה שלישית‘ בערוץ הכנסת. מלבד הסכמות מוזרות בין אבישי לבין ח”כ דב חנין ודעה כוללת רחבה של כל הפאנל, אפילו איש הימין הקפיטליסטי ח”כ אופיר אקוניס – שהצעתו של שר האוצר יאיר לפיד בנוגע להגבלת שכר בכירים צפויה לקבל תמיכה רחבה בכנסת, גם מימין, שמענו גם פרטי מידע משעשעים בחלקים שלא שודרו.

אקוניס: “אני ממהר, יוצא מכאן ורץ להרמת כוסית במצודת זאב”

חנין: “אתה יודע שגדלתי שם, ממש ברחוב בורוכוב? בתור ילד נהגתי להסתובב בתוך המצודה”

אקוניס: “באמת? איך לא דבקו בך קצת מן הערכים הנכונים?”

חנין: “אתה רואה. לא דבקו, הלכתי לערכים הנכונים באמת”

 – ח”כ משה מזרחי חושב שהפקקים בבייג’ינג נובעים מן השיירה של נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, בדיוק כמו בירושלים. שמישהו יעדכן אותו שיש שם פקקים יום-יום. לא קשור.

– ולסיום, קבלו שלל תמונות מתוך חוברת סיכום שנת הפעילות הראשונה של דני דנון בתור סגן הבטחון. החוברת נשלחה במעטפה של הכנסת למתפקדים. פניתי לדוברו של דנון כדי להבין אם היא נשלחה ל 130 אלף מתפקדי ליכוד או רק לחלק/רשימה נבחרת של אנשי ליכוד. התשובה שקיבלתי: “נשלחה לחלק מבתי האב”.

מתפקד אחד שקיבל את החוברת ציין כי היא הגיעה מדואר הכנסת ב”מעטפה ללא בול”. גם אם נשלחה רק למחצית מתפקדי הליכוד מדובר בעלות משמעותית (ביול, הדפסה, הפקה). ככל הידוע לי רוב חברי הכנסת כיום מסתפקים בתפוצות מיילים וסמסים כדי לתקשר עם הציבור, גם בשל העלות הכבדה של משלוחים מן הסוג הזה.

החוברת מלאה בצילומים של דנון, המדגיש כמה שיותר את כישוריו הבטחוניים, באמצעות תמונות עם חיילים. מזל שזו לא תקופת בחירות, אחרת אפשר היה להתעלף מכמות התעמולה הצבאית.