אז מה אנחנו יודעים? שגדעון סער לקח פסק זמן מהפוליטיקה לפני שלושה חודשים משלוש סיבות:
1. היה לו ברור בנתונים הקיימים שנתניהו הוא בלתי מנוצח ושהוא לא יצליח לגבור עליו בהתמודדות על ראשות הליכוד
2. הוא רצה להקדיש זמן רב יותר למשפחתו החדשה אחרי שנים רבות של השקעה גדולה בפוליטיקה
3. נטען בתקשורת כי כתבות תחקיר הנוגעות לחייו האישיים נמצאות בצנרת במידה ויחליט להעלות פרופיל בהתמודדות על הנהגת המדינה.
מה השתנה אם כך בימים האחרונים? נראה שרק דבר אחד מהשלושה: ההזדמנות הכל כך קורצת שנקרתה על דרכו של סער לחשב מסלול מחדש ולהצטרף לכל אלה שמתגייסים כעת ביחד להשפיל את יו”ר הליכוד כדי להדיח אותו מראשות הממשלה. מה שהיה נראה כבלתי אפשרי רק לפני שבוע אחד בלבד הפך לבר השגה.
איך זה קרה? התסריט שנתניהו חשש ממנו התרחש: מהלך של הקדמת הבחירות, שלכאורה אמור היה אמור להצליח לו בגלל הובלתו בסקרים ובשל העובדה שאף אחד מהשחקנים חוץ מהבית היהודי לא היו מוכנים כמוהו – התהפך לו לבסוף על הראש, ובסיוע התקשורת, שהיא תמיד הראשונה להריח את הדם – נוצרה אווירה שנתניהו עומד ליפול. מה שנעשה בחודשים האחרונים במסתרים על ידי כל מיני התארגנויות פוליטיות וחוץ פוליטיות – יצא בצורה של שיטפון וזכה לרוח גבית מהעיתונות. התחושה שנתניהו הוא הפעם טרף פוליטי קל פשטה כאש בשדה קוצים ונקלטה גם בקרב מתפקדי הליכוד, שהעלו ביחד עם המדיה ובהסכמה בשתיקה של סער, את המועמדות שלו כבלון ניסוי.
אז האם סער הולך להתאהב ברעיון? לפי עדות הוריו במסיבות הפרידה שנערכו לו לאחר פרישתו הוא תמיד רצה להיות ראש ממשלה. האם זה הזמן הנכון מבחינתו לממש את תוכניתו? יש לו כעת כדור אחד בקנה: אם ייכנס למירוץ הרי שיתרחש פיצול קולות בין ארבעה מועמדים ואז נתניהו – בסבירות גבוהה – יושפל וייאלץ ללכת לסיבוב שני ראש בראש מול סער. במצב כזה יתחיל סחף מתומכיו של נתניהו אליו, מה שיאפשר לו אולי לגבור עליו.
אבל יש אפשרות, שנתניהו בקמפיין של אנדרדוג, ישרוד את המערכה הזאת ואז נקודת הפתיחה של סער במהלך שני לכיבוש התנועה תהיה פחות טובה. לכן, גם אם ההזדמנות קורצת ייתכן שכדאי לו כעת להסתפק בליהנות מהלחץ שאליו הוא הכניס את נתניהו בימים האחרונים. ייתכן שעדיף לו להתאפק עוד קצת ולעמוד במה שהבטיח לציבור – שלא מדובר בפסק זמן של חודשים קצרים אלא בתקופה משמעותית אשר נדרשת כדי להגיע מוכן ובשל יותר למערכה. חברו משה כחלון התכונן למהלך של הקמת ליכוד ב’ תקופה ארוכה ונראה שאלקטורלית זה הולך להשתלם לו.
זמנו של סער יגיע הרבה יותר מהר מהצפוי כיוון שגם אם תינתן לנתניהו תקופה של הנשמה מלאכותית הרי שאלה פרפורי הגסיסה למי שכבר לא יעשה שום דבר משמעותי להיסטוריה של מדינת ישראל שהוא לא עשה בקדנציות הקודמות שלו.
עיתונאי השמאל ירושלמי טוען שהמירוץ של סער לראשות הליכוד ולראשות הממשלה היא לא יותר מבבל”ת:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/655/066.html?hp=1&cat=479&loc=10
יש שני עיתונאים שאני סומך עליהם בעיניים עצומות – אורי משגב ואורית צוקר – כי אני יודע שאם הם אומרים משהו אז ההפך הוא תמיד נכון.
אני לא מגיב על מה שנכתב במאמר כי לא קראתי אותו.
אני לא קורא טורים של גזענים.
למה גזענית?
כתבה בפייסבוק שלה דברים מזעזעים. כבר העלו קישור בפוסטים הקודמים שלה אז לא חשתי צורך לתת שןב קישור למילים המזוויעות שהיא כתבה.
טוב, הגזענות שלה לא נגד ערבים אז מותר לה…